חוק העונשין, התשל"ז-1977 מכיל את האיסורים על אלימות לסוגיה, לרבות פירוט הענישה על העבירות. בין היתר ניתנת התייחסות לעבירות אלה: סרסרות לזנות, פגיעות בגוף, עבירות מין, סיכון החיים והבריאות, ריבוי נישואין, פרסום פוגע, הפסקת-היריון, בריונות ועוד.

בנוסף לחוק העונשין, הוספו לספרי החוקים גם הוראות ספציפיות לתחום האלימות במשפחה וכן התייחסות מיוחדת לנפגעי העבירה:

החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991
בשנת 1991 נחקק בכנסת החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991. מטרת החוק לקבוע סיוע מהיר ומיידי במקרה של אלימות במשפחה. החוק מאפשר הגשת בקשה למתן צו הגנה, במעמד של צד אחד, התקף למספר ימים. לא יאוחר משבעה ימים מיום הגשת הבקשה, חייב להתקיים בעניין דיון במעמד שני הצדדים.

במועד שבו נקבע דיון במעמד שני הצדדים, רשאי בית המשפט להאריך את תוקף צו ההגנה שניתן במעמד צד אחד, לבטלו או להכניס בו שינויים, אף אם מי שמחויב בצו לא התייצב לדיון. תוקף צו זה מוגבל לשלושה חודשים, עם אפשרות הארכה עד לשישה חודשים. את הבקשה למתן צו הגנה ניתן להגיש לבית משפט השלום, או לבית המשפט לענייני משפחה או לבית-הדין הרבני.

צו הגנה יכול לכלול:

1. איסור להיכנס לדירה, שבה מתגורר בן משפחתו או הוראה להימצא בתחום מרחק מסוים מאותה דירה, אף אם יש לו זכות כלשהי בה.
2. איסור להטריד את בן משפחתו בכל דרך ובכל מקום.
3. איסור לפעול בכל דרך המונעת או מקשה על שימוש בנכס המשמש בדין את בני-משפחתו, אף אם יש לו זכות כלשהי בנכס.
4. איסור לשאת או להחזיק בנשק.
5. חיוב הצד האלים לקבל טיפול.

תקנות בריאות העם (הודעה על חשש אלימות)
התקנות מטילות חובה על הגורמים המטפלים בבתי החולים (רופאים, אחיות, עובדים סוציאליים וכו') להודיע למשטרה בכל מקרה שיש חשש שאדם פצוע, חסר הכרה או מת, שהגיע לבית החולים, היה מעורב במעשה אלימות. קיימת חובה להודיע על כך מיד למשטרה.

החוק למניעת הטרדה מאיימת, התשנ"ב-2001
החוק למניעת הטרדה מאיימת (stalking) נועד להגן על אדם מפני פגיעה בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירותו או בגופו, בידי אדם אחר שנקט נגדו הטרדה מאיימת, או שפגע בגופו. הטרדה מאיימת נחשבת ככזאת אם התבצע בילוש, מארב או התחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או פגיעה בפרטיותו של אדם בכל דרך אחרת; הופנו כלפי האדם איומים לפגיעה בו או בקרוביו; המטריד יוצר קשר בעל-פה, בכתב או בכל אמצעי אחר; המטריד פוגע ברכושו, בשמו הטוב או בחופש התנועה של המוטרד. החוק קובע שבית המשפט יכול לאסור בצו על המטריד להטריד את הנפגע בכל דרך ובכל מקום.
הטרדה מאיימת היא עבירה פלילית.

חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001
חוק זכויות נפגעי עבירה נחקק מתוך הכרה בזכויותיו של נפגע העבירה כבעל צרכים מיוחדים; כבעל צד בעניין שהתערבותו נחוצה גם לצורך סיוע לגופים החוקרים, למשטרה ולתביעה, על מנת שהחקירה והמשפט יתנהלו על הצד הטוב ביותר. החוק מייחד זכויות מסוימות לנפגעי עבירות מין ואלימות. עבירות מין ואלימות כוללות בין היתר עבירות של איומים, סחר בבני אדם לעיסוק בזנות, רצח והריגה, פגיעה וחבלה בשלמות הגוף, אינוס, מעשה סדום, מעשה מגונה, התעללות או תקיפה של קטין או חסר ישע, חטיפה או כליאת שווא, תקיפה, שוד, סחיטה ועוד. חלק מעבירות אלה נחשבות לעבירות מין או אלימות חמורות. לנפגעים מעבירות אלו מוקנות זכויות נוספות שאינן מוקנות לנפגעי עבירות אחרות, לדוגמא:

• הגבלה על מסירת פרטים אישיים.
• נוכחות מלווה בעת החקירה, אלא אם יש חשש שנוכחות המלווה תפגע בחקירה.
• הבעת עמדה לעניין הסדר טיעון.

באתר משרד המשפטים ניתן לקבל מידע בנושא בשפות שונות: עברית, אמהרית, ערבית, אנגלית ורוסית, וכן להוריד טפסים מתאימים לצורך פנייה.