החובות שהוטלו על הרשות לקידום מעמד האישה, על-פי חוק, כוללות: לקדם את החינוך, החקיקה והאכיפה בתחום השיוויון בין המינים ובתחום מעמד האישה, ולקדם פעילות למניעת אלימות נגד נשים. כל אלה כונו בחוק "תחומי פעולתה של הרשות", ובהם מחוייבת הרשות, בין היתר, לפעול להעלאת המודעות הציבורית.

תכליתו והוראותיו של החוק למניעת הטרדה מינית נופלות בגדר תחומי פעולתה של הרשות, שכן מטרותיו הן "להגן על כבודו של האדם, על חירותו ועל פרטיותו, וכדי לקדם שוויון בין המינים".

שר המשפטים, המופקד על ביצוע החוק, מבצע את מטלותיו בהיבט השפיטה, כלומר בהגשת כתבי אישום נגד העוברים על החוק, אך משרד המשפטים אינו מטפל ישירות במניעת ההטרדה המינית, ואינו מטפל בהעלאת המודעות לאיסור על הטרדה מינית וכד', נושאים שהם בתחומי פעולתה של הרשות.

בנוסף לפעילות המניעה, יש חשיבות רבה לריכוז הנתונים על אודות המעסיקים שמילאו ואלה שלא מילאו את חובותיהם במניעת הטרדה מינית במקומות העבודה, בהתאם להוראת ס' 7 לחוק, כדי לדעת מי מהמעסיקים וכמה מהם מינו אחראי/ת לטיפול בתלונות על הטרדה מינית, האם בוצעו פעולות ההסברה לעובדים, האם הוגשו לאחראים/ות תלונות על הטרדה מינית, האם האחראיות עברו הכשרה מקצועית, ועוד.

פקחים של משרד התמ"ת מוודאים, בהקשר לחוק זה, את קיומו של התקנון למניעת הטרדה מינית, וזאת משום שאי-הפצת התקנון מהווה עבירה הגוררת קנס. ואולם עצם קיומו או אי-קיומו של התקנון הוא רק אחד ממכלול החובות שנימנו, ואינו מספיק כדי לקיים בקרה יעילה וממצה על אכיפתן של הוראות החוק למניעת הטרדה מינית.

לפיכך, הרשות לקידום מעמד האישה מחוייבת לרכז את הנתונים על כל היבטיו של הטיפול בתופעת ההטרדה המינית, לבחון פעילויות שמטרתן למנוע את התופעה, לגבש מדיניות על סמך הנתונים שנאספו, על מנת להציגה לממשלה (בהתאם לסעיף 4(ב) לחוק), ליידע את המעבידים והממונים על אודות חובותיהם, לפעול להעלאת המודעות הציבורית בסוגייה זו, ולקיים מעקב ארוך טווח שיהיה בו כדי ללמד על מגמות בתחום ההטרדה המינית.

הרשות לקידום מעמד האישה רואה את מניעת ההטרדה המינית לא רק כחובה שהוטלה בחוק, אלא גם כשליחות חברתית ומוסרית עליונה בחשיבותה. הרשות מודעת לצורך הדחוף לפעול בכמה מישורים כדי להפחית את מימדי ההטרדה המינית במקומות העבודה, במוסדות לימוד, במקומות הבילוי, בתחבורה הציבורית ובכול מרחב ציבורי כפרטי.

פעילותה של הרשות מתמקדת בעיקר מול כלל המעסיקים ובתחומים אלה:

• איסוף מידע על יישומו של החוק במקומות העבודה: האם מונה/תה אחראי/ת, פרטי האחראי/ת, ועוד
• יידוע המעסיקים בדבר חובותיהם לעניין מניעת ההטרדה המינית
• הפצת התקנון למניעת הטרדה מינית (בכמה שפות, בפורמט כרזה לתלייה על קיר, ובפורמט ברושור אישי לכול אדם) 
• הכנה והפצה של ערכת הדרכה בתחום הטיפול בתלונות על הטרדה מינית 
• ריכוז מאגר גופים העוסקים במתן הכשרה והדרכה לעניין מניעת ההטרדה המינית
לפעילויות אלה יש שלוש מטרות עיקריות:
• להעלות את המודעות לתופעה
• ליידע את העובדים על זכויותיהם בנושא זה
• ליידע את המעבידים על חובותיהם.

החובות שמטיל החוק למניעת הטרדה מינית חלות על כול המעסיקים במשק. ליישומן של הוראות החוק במגזר הפרטי, פונה הרשות למעסיקים, על מנת לרכז את הנתונים על האחראים שמונו על ידם.

במהלך 2008 החלה הרשות בהפקה של ערכת-הדרכה הכוללת סצינות מוסרטות על מצבים שונים (ולעיתים עמומים) של הטרדה מינית. הסצינות לקוחות מעולם העבודה, ומלוות בדברי הסבר. הפרוייקט מתבצע בליווי מקצועי ואקדמי של ד"ר אורית קמיר. הערכה תופץ למקומות העבודה, לשימושן של האחראיות שמונו על-פי החוק למניעת הטרדה מינית, כדי לשמש חומר הסברה והדגמה של מצבים בעבודה, במפגש בין עובדים לבין עצמם או בין ממונים לבין כפופים להם.

בשנת 2007 יזמה הרשות לקידום מעמד האישה מבצע אכיפה, בשיתוף עם אגף האכיפה של משרד התמ"ת, במהלכו יצאו צוותים משותפים של פקחים ממשרד התמ"ת עם עובדות הרשות לקידום מעמד האישה, וביקרו במקומות עבודה מקשת מגוונת של תחומים. במהלך המבצע חולקו תקנונים למניעת הטרדה מינית.

המבצע התקיים ביום ג' 23 באוקטובר 2007 בפריסה ארצית. קדם לו תשדיר פרסומי ברדיו, ובמהלכו ניתן לו סיקור תקשורתי נרחב.

מטרות המבצע היו:
• לבדוק את מידת אכיפתו של החוק – פרסום התקנון למניעת הטרדה מינית, בקרב המעסיקים.
• להעלות את מודעות הציבור והמעסיקים לתופעה הקשה ולהיקפה.
• לבחון את יישום החוק בדבר מינוי אחראיות/ים במקומות העבודה.

במסגרת המבצע ביקרו הפקחים ב-163 אתרים, שבהם מועסקים כ-15,000 עובדים, ובעקבות המבצע נפתחו 102 תיקי חקירה.

ממצאי הביקורת העלו כי 35 מעסיקים הפרו את הוראות החוק בכך שלא נקבע ולא פורסם אצלם התקנון למניעת הטרדה מינית, עבירה זו נחשבת לפלילית, והעונש עליה הוא קנס בסך 12,900 ₪ ועוד 1,300 ₪ לכל שבוע נוסף שבו נמשכת העבירה.