הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 1 ביוני 2014
     
 
 
מרכז תקשורת

ערוצים נוספים

 
 
01/06/2014 
יום ראשון ג' סיון תשע"ד

א. דברי ראש הממשלה בפתח הישיבה.
ב. מינויו של חבר הכנסת צחי הנגבילתפקיד סגן שר במשרד החוץ.
ג. מינויו של פרופ' ארנון אפק לתפקיד המנהל הכללי של משרד הבריאות .
ד. מינויים בשירות החוץ.
ה. פעילויות הממשלה לקידום פיתוחה של ירושלים.
ו. תמיכה במוסדות תורניים עבור לימודי תלמידים מהתפוצות.
ז. ההיערכות לשנת השמיטה תשע"ה.
ח. העמקת הקשר בין מדינת ישראל לבין העם היהודי בתפוצות.
ט. טיוטת חוק הסכמים לנשיאת עוברים.
י.  הצעת חוק יסוד: נשיא המדינה.
יא. החלטות בנושאים הנוגעים למשרד להגנת העורף.
יב. הוועדה הבין משרדית להיערכות לרעידות אדמה.

א.  בפתח הישיבה אמר ראש הממשלה:
" לפי כל הסימנים, מחר תוכרז ממשלה פלסטינית בשיתוף החמאס. אני קורא לכל הגורמים האחראיים בקהילה הבין לאומית לא לרוץ ולהכיר בממשלה פלסטינית, שהחמאס מהווה חלק ממנה או שהיא נשענת על החמאס. החמאס הוא ארגון טרור שקורא להשמדת ישראל, ואל לה, לקהילה הבין לאומית, לאמצו לחיקה. הדבר הזה לא יחזק את השלום, הוא יחזק את הטרור.
בחג השבועות, שבא עלינו לטובה, אנחנו נראה את ביכורי ארץ ישראל. (פונה אל הילדים, בני מושבים וקיבוצים, שהגישו ביכורים לממשלה) בואו ילדים, בואו. הנה, אנחנו רואים כאן את ביכורי ארץ ישראל. יש כאן ילדים מהנגב וילדים מצובה, כאן בהרי יהודה. אני רואה כאן חיטה, גפן, פרי האדמה וגם דברים רבים אחרים, ואנחנו שמחים לראות אתכם, בעיקר הילדים.
חג השבועות זה חג מתן תורה וחג הביכורים, ואנחנו תמיד ידענו שיש לנו ארץ זבת, חלב וסייבר.
תודה רבה לכם, ילדים."
(נציגי הילדים מציינים את חשיבותה של החקלאות בארץ ישראל, מברכים את הממשלה בברכת חג שבועות שמח ומגישים לממשלה טנא ביכורים).
 ***
ב.  הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 25(א) לחוק יסוד: הממשלה, ובהסכמת ראש הממשלה, לאשר את מינויו של חבר הכנסת צחי הנגבי, על ידי שר החוץ, לתפקיד סגן שר במשרד החוץ.
בהתאם לסעיף 25(א) לחוק יסוד: הממשלה, להודיע בכנסת על מינוי סגן השר.
 ***
ג.  הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 12 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט – 1959, למנות את פרופ' ארנון אפק לתפקיד המנהל הכללי של משרד הבריאות .
תוקף המינוי החל מיום ג' בסיון התשע"ד  01.06.2014 .
 ***
ד.  הממשלה החליטה לאשר את המינויים בשירות החוץ כמפורט להלן:
אהוד איטם – שגריר ישראל בלימה, פרו.
שלום כהן – שגריר ישראל בניירובי, קניה ושגריר לא תושב לאוגנדה, מלאווי, סיישל וטנזניה.
 ***
ה.  הממשלה דנה בהתחדשות עירונית ושיפור המרחב הציבורי בירושלים, והחליטה כדלקמן:
במסגרת פעילויות הממשלה לקידום פיתוחה ושגשוגה של ירושלים, ובהתאם לסעיף 4 בחוק יסוד: ירושלים בירת ישראל, הקובע, כי לירושלים יינתנו עדיפויות מיוחדות בפעילויות של רשויות המדינה לפיתוחה של ירושלים בנושאי משק וכלכלה ובנושאים אחרים, ולמדיניות הממשלה לחיזוק העיר ירושלים ובמטרה לעודד הגירה חיובית לעיר -
סיוע לקידום פרויקטי פינוי-בינוי
1. לסייע לעיריית ירושלים לקדם פעילות של התחדשות עירונית במתחמי פינוי-בינוי המאופיינים, בין היתר, בצפיפות גבוהה, ואשר נדרש סיוע כספי לצורך הבטחת כדאיות כלכלית שתאפשר את מימושם (להלן - הפרויקט), וזאת במגמה להגדיל את היצע יחידות הדיור החדשות הנבנות מכוח פרויקטים להתחדשות עירונית בירושלים.
2. משרד הבינוי והשיכון ומשרד האוצר, בתיאום עם עיריית ירושלים, יגבשו תנאי סף תכנוניים וכלכליים להשתתפות בפרויקט וכן כללי תעדוף ובחירה. בין היתר, ילקחו בחשבון ערכי צפיפות, ערכי קרקע, תחשיב כלכלי בהתאם לקבוע בתקן שמאי מספר 21 "פירוט מזערי נדרש בשומות מקרקעין המבוצעות לצורך בדיקה שמאית כלכלית לתוכנית פינוי-בינוי", וכן סף מינימלי של הסכמה עקרונית מצד  דיירים לפרויקט.
3. הכללים לקביעת הזכאות למענק ואופן בחירת המתחמים יפורסמו באמצעות קול קורא על ידי הוועדה הבינמשרדית להתחדשות עירונית ועיריית ירושלים במהלך 2015. 
4. הפעלת הפרויקט תתבצע באמצעות משרד הבינוי והשיכון.
5. הסיוע אשר ינתן ליזמים/קבלנים בגין כל יחידת דיור שתפונה במתחמים שיכללו בפרויקט לא יעלה על 80,000 ש"ח ליחידה. התנאים לקבלת הסיוע לרבות היקף הסיוע בגין יחידת דיור וכן אופן העברת הכספים יקבעו על ידי משרד הבינוי והשיכון, באישור אגף התקציבים במשרד האוצר.
6. מסגרת התקציב המאושרת לביצוע החלטה זו תעמוד על 30 מיליון ₪, בין השנים 2020-2017.
7. תקצוב הפרויקט יתבצע בהתאם לחלוקה הבאה:
א. משרד האוצר – 20 מיליון ש"ח.
ב. משרד הבינוי והשיכון – 10 מיליון ש"ח.
8. הממשלה רושמת לפניה את החלטת מועצת עיריית ירושלים להמליץ על מתן פטור מהיטל השבחה מוגבל בזמן ובכפוף לתנאים שנקבעו לעסקאות שיבוצעו במתחמי התחדשות עירונית.
9. הרחבת הפרויקט תיבחן בהמשך, בכפוף למעקב אחר יישום הפרויקט ואפקטיביות התמריצים המוצעים. לצורך כך, ידווח שר הבינוי והשיכון לממשלה תוך ארבעה חודשים מיום פרסום הקול הקורא האמור בסעיף 3 לעיל, על אפקטיביות הסיוע הניתן ליזמים/קבלנים ויביא בפני הממשלה המלצה בנוגע להמשך יישום הפרויקט, שינויו או ביטולו.
פיתוח תשתיות ציבוריות
1. בהמשך לסיוע ולתמרוץ של פעולות להתחדשות עירונית, כאמור לעיל, לסייע לעיר ירושלים בפיתוח תשתיות ציבוריות בשכונות המיועדות בתכנית המתאר העירונית מס' 2000 (להלן – תכנית המתאר) לעבור הליכי התחדשות עירונית בירושלים, וזאת לצורך שיפור המרחב הציבורי ואיכות החיים והפנאי בעיר (להלן - פרויקט לפיתוח תשתיות ציבוריות). תכנית המתאר הומלצה להפקדה ע"י הוועדה המחוזית (בדיונים מיום 5.5.2009 ומיום 26.05.2009) והיא מהווה מסמך מדיניות של מוסדות התכנון. בנספח "תבנית הבנייה" שבתכנית המתאר (הנספח מופקד במזכירות הממשלה) מסומנות מספר שכונות כאזורים להתחדשות עירונית; בחלק ניכר מאזורים אלה קודמו או מקודמות תכניות אב/מתאר שכונתיות להתחדשות עירונית ויש בכך כדי לתמוך במימוש הליכים של התחדשות עירונית.
2. הפעולות שיבוצעו במסגרת הפרויקט לפיתוח תשתיות ציבוריות יאושרו על ידי צוות בראשות מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, ובהשתתפות הממונה על התקציבים במשרד האוצר ומנכ"ל המשרד לענייני ירושלים והתפוצות, ובתיאום עם מנכ"ל עיריית ירושלים ומנהל הרשות לפיתוח ירושלים, או נציגיהם (להלן - צוות היגוי).
3. צוות ההיגוי יאשר, בכפוף לחוק התקציב, את תכני הפרויקטים, את אופן הקצאת ופריסת התקציב השנתי הקבוע בסעיף 4 להלן, ואת אבני הדרך לתקצוב, במסגרת פרויקט פיתוח התשתיות הציבוריות, וזאת באישור משרד הבינוי והשיכון ואגף התקציבים במשרד האוצר, ובכפוף לנהלי תכנית "מרום", כמפורט בהחלטת ממשלה 3238 מיום 29.5.2011 (להלן - החלטה 3238).
4. לשם יישום החלטה זו, יתוקצבו 15 מיליון ש"ח, בפריסה לשלוש השנים
 2016-2014 בתקנה ייעודית לתכנית "מרום" המבוצעת מכוח החלטה 3238, במסגרת תקציב המשרד לענייני ירושלים והתפוצות, בחלוקה הבאה:
א. 2.5 מיליון ש"ח לשנה בין השנים 2016-2014 מתקציב משרד הבינוי והשיכון.
ב. 2.5 מיליון ש"ח לשנה בין השנים 2016-2014 מתקציב משרד האוצר.
5. הממשלה רושמת לפניה את התחייבות עיריית ירושלים, לפיה תשתתף ביישום החלטה זו ממקורותיה, בסך של 2.5 מיליון ש"ח לשנה, במשך שלוש השנים 2016-2014, ובסך הכול 7.5 מיליון ש"ח.

 ***
ו.  הממשלה דנה  בתמיכה במוסדות תורניים עבור לימודי תלמידים מהתפוצות המשתתפים בתכנית מורשת ישראל, והחליטה כדלקמן:
1. לבטל את סעיף 4 להחלטת ממשלה מספר 199 מיום 13 במאי 2013 שעניינה התאמות בתקציב משרד החינוך, שבו הוחלט כי תמיכה במוסדות לימוד תורניים תינתן בעבור תלמידים שהם אזרחי ישראל או תושבי קבע בישראל בלבד, והפחתת בסיס תקציב משרד החינוך בעקבות זאת. (להלן - החלטת הממשלה).
2. המנהלת הכללית של משרד החינוך והממונה על התקציבים במשרד האוצר יגיעו לסיכום בדבר תוספת התקציב הנדרשת ליישום החלטה זו.
שר החינוך יוכל לקבוע במבחני התמיכה שעניינם חלוקת כספים לצורך תמיכה של משרד החינוך בלימוד תורני ובפעולות מיוחדות למוסדות תורניים (להלן-מבחני התמיכה), בכפוף להתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, כי תינתן תמיכה למוסדות עבור לימודי תלמידים שאינם אזרחי ישראל או תושבי קבע בה (להלן-תלמידי חו"ל),  המשתתפים בתכנית מורשת שפרטיה ייקבעו במבחני התמיכה לעידוד קירובם והיכרותם עם מורשת היהדות ובכללה מורשת הציונות ומורשת מדינת ישראל על מוסדות השלטון שלה ומערכת הביטחון.
3. שיעור התמיכה שתינתן בעד תלמיד חו"ל, העומד בתנאים שייקבעו במבחן התמיכה, ייקבע בשים לב לשיעור התמיכה המופחת שהיה קבוע לתלמיד זה במבחני התמיכה ערב תיקונם בהחלטת הממשלה.
 ***
ז.  עוד דנה הממשלה בהיערכות לשנת השמיטה תשע"ה, והחליטה כדלקמן:
1. בהמשך להחלטת הממשלה מס' 104 מיום כ"ה באייר התשע"ג (5.5.2013) לפיה המשרד לשירותי דת יהיה המשרד הממונה על השמיטה ויוענקו לו כלל הסמכויות הנגזרות מכך והתקציבים הנדרשים וזאת מבלי לפגוע בסמכויות ובתקציבי משרד החקלאות ופיתוח הכפר לנושא, על מנת להיערך לשנת השמיטה התשע"ה, השר לשירותי דת ושר החקלאות ופיתוח הכפר יקימו צוות עבודה בראשות נציג מנכ"ל המשרד לשירותי דת ונציג מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר, בשיתוף  הרבנות הראשית לישראל, ובתאום עם משרד האוצר. הצוות יעקוב אחר ביצוע ההחלטה וניצול התקציב המיועד.
2. לצורך מימוש הפעולות המנויות מטה, כנדבך בהיערכות המדינה לשנת השמיטה תשע"ה, יוקצו מסגרות התקציב הבאות (הסכומים הנקובים באלפי ₪)
א. תמיכה בחקלאים המשביתים את משקם –  45,000                                                   
ב. תמיכה במשתלות עצי פרי, השבתת משתלות –    20,000                                             
ג. תמיכה בהקמת בתי צמחיה לירקות במגזר הלא יהודי –  7,000                                 
ד. תמיכה בהסבת חממות לגידול במצעים מנותקים
לירקות במגזר היהודי –  5,000                                                                         
ה. מימון פער הוצאות איסום לגידולי ירקות –   2,000  
ו. תקציב מנהלות (רואה חשבון מלווה, וכד')-  500                                                       
ז. מתן תמיכה למכונים העוסקים בהפעלת אוצרות בית דין שאינם ממלכתיים          
ועוסקים בפעילות הכנה והדרכה בשנת השמיטה -  11,500                                                                           
ח.  טיפול בהכנות לקראת שנת השמיטה ופיקוח בשנת השמיטה כולל היתר מכירה-      5,000 
ט. תמיכה בפעילות להסברת ערכי השמיטה בחברה הישראלית ובכלל זה בתחום האומנות - 2,000                                                                                                                                          
י. מימון הכנת טקס "הקהל" בתום שנת השמיטה ברחבת הכותל המערבי באמצעות החברה לפיתוח הרובע היהודי - 2,000                                                             
                                                                                                      סה"כ:      100,000
3. הסכומים הנקובים בסעיפים א-ו יועברו לתקציב משרד החקלאות ופיתוח הכפר ויוענקו למבקשים על ידי משרד החקלאות ופיתוח הכפר בכפוף לנהלי תמיכה ייעודיים לכל נושא ונושא.
4. ככל שתהיה דרישה העולה על מסגרת התקציב בסעיף ג', יוסיף לכך משרד החקלאות ופיתוח הכפר תקציב ממקורותיו.
5. מסגרות תקציב אלו הנם פועל יוצא של ניסיון ונתונים שהצטברו מהפעלת התמיכה בשנת השמיטה הקודמת (תשס"ח) ובהתחשב בשינויים המתבקשים של הגידול באוכלוסייה במהלך שבע השנים האחרונות. 
6. מתן תמיכה לחקלאים המשביתים את משקם (סעיף א') ומתן תמיכה במשתלות עצי פרי המשביתים את עסקם (סעיף ב') – התמיכה תועבר לחקלאי/משתלה, רק לאחר שמבקש התמיכה חותם על טופס שבו מתחייב מבקש התמיכה, להפקיד כספים בקרן השתלמות לקראת השמיטה הבאה תשפ"ב, בכפוף להקמת הקרן.
7. משרדי החקלאות ופיתוח הכפר, שירותי דת והאוצר, בתיאום עם משרד המשפטים יפעלו להקמת קרן בהשתתפות המדינה אליה יפרישו כספים החקלאים אשר יקבלו תמיכה בהתאם לסעיפים א'-ב', כך שלקראת שנת השמיטה הבאה, כספי הקרן יממנו באופן מלא את התמיכה לחקלאים בסעיפים אלו, הקמת הקרן תסתיים לא יאוחר מאוגוסט 2015.
8. הסכומים האמורים בסעיפים ז'-ט' יועברו לתקציב המשרד לשירותי דת וינוהלו על ידו בהתאם.
9. הסכום האמור בסעיף י' יבוא מתקציב משרד הבינוי והשיכון, אשר יתקשר לצורך ביצוע האמור בו עם החברה לפיתוח הרובע היהודי, בכפוף לבחינה של ועדת המכרזים העליונה של משרד הבינוי והשיכון, כמשמעותה בנהלי משרד הבינוי והשיכון, אשר תידרש לקיומה של עילת פטור מתאימה ולאופן סיווג ההתקשרות, בהתאם להוראות חוק חובת המכרזים, תשנ"ג-1993.
10. חלוקת התמיכות כאמור בסעיף 2 תיעשה, לגבי מוסדות ציבור, לפי הוראות סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985. ולגבי גופים אחרים, כמשמעם בהוראות התכ"ם, לפי הוראות אלה, והכל תוך מניעת כפל תמיכה. כלל הקריטריונים יפורסמו לעיון מקדים של הציבור לצורך קבלת הערותיו. קביעת מבחני התמיכה השונים תהיה בתאום עם משרד האוצר.
11. תתאפשר העברה מסעיף לסעיף בהתאם לצורך.
12. פריסת התשלומים ושינויים בתקציב יבוצעו בתאום ובאישור אגף התקציבים במשרד האוצר.

שר החקלאות ופיתוח הכפר והשר להגנת הסביבה יפעלו לשילוב ענף הדייג במסגרת ההסדרים בשנת השמיטה.
 ***
ח.  הממשלה דנה ביוזמה המשותפת לממשלת ישראל ולעם היהודי בתפוצות, והחליטה כדלקמן:
מתוך ההכרה כי למדינת ישראל ולקהילות היהודיות בתפוצות אחריות משותפת לעתידו והמשכיותו של העם היהודי, ובמטרה לחזק את הזהות היהודית של דור העתיד, ולהעמיק את הקשר למדינת ישראל ולציונות:
1. לייסד תכנית רב שנתית, לשנים 2017-2014, בשלב הראשון, שתהא משותפת למדינת ישראל ולעם היהודי בתפוצות, אשר תגובש על בסיס דו-שיח עם העולם היהודי במטרה לחזק את הזהות היהודית בתפוצות ואת הקשר בין יהודי התפוצות למדינת ישראל ולציונות, בכל התחומים המשיקים למעגל החיים האישי והקהילתי, בארץ ובחו"ל, בקרב קהלי יעד מגוונים לרבות בהיבטי גיל, ארץ מוצא ותרבות, שתאפשר לכל גווני העם היהודי למצוא את מקומם בתוכנית (להלן: "התכנית").
2. התכנית תתבסס על תהליך התכנון המשותף לממשלת ישראל, לסוכנות היהודית ולעם היהודי, שהתקיים במהלך השנים 2014-2013. התכנית תבוצע בהתאם לתכנית עבודה רב שנתית שתגובש ושממנה תיגזר בכל שנה, תכנית עבודה שנתית.
3. ממשלת ישראל רואה את התכנית כשותפות עם העם היהודי, אשר יפעלו יחד לגיבוש התכנית, להשגת יעדיה ולמימונה, וזאת באמצעות ועדת ההיגוי כאמור בסעיף 4 להלן. הסוכנות היהודית היא שותפתה של הממשלה בהובלת התכנית ותפעל ביחד עם הממשלה לקידומה בעם היהודי ולצירוף שותפים נוספים. ממשלת ישראל רושמת לפניה את נכונותה של הסוכנות היהודית להירתם לשם כך לגיוס משאבים לתכנית וזאת בנוסף ומבלי לפגוע במימון פעולותיה האחרות המשותפות עם הממשלה.
4. מימון משלים לתקציב הממשלתי, כפי שיפורט בסעיף 7 להלן, יבוא ממקורות פילנתרופיים חוץ ממשלתיים: (א) ממקורות הסוכנות היהודית או באמצעות הסוכנות היהודית ו – (ב) מארגונים יהודיים נוספים ו/או קרנות ותורמים בעולם (להלן: השותפים למימון התכנית"). לצורך גיבוש פרטי התוכנית ויישומה תיערך התקשרות כמפורט בסעיף 6 להלן ותוקם ועדת היגוי שתורכב מנציגי ממשלת ישראל, נציגי הסוכנות ושותפים נוספים למימון התכנית והחלטותיה יתקבלו בהסכמה על פי מנגנון שייקבע (להלן: "ועדת ההיגוי").
5. להקים ועדת מנכ"לים ממשלתית שתקבע את מדיניות הממשלה בקשר לתכנית,  בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה (להלן "ועדת המנכ"לים"). בוועדת המנכ"לים יהיו חברים: מנכ"ל המשרד לירושלים והתפוצות; סמנכ"לית פנים, תכנון ופיתוח במשרד ראש הממשלה; מנכ"ל משרד החוץ; מנכ"לית משרד החינוך; מנכ"ל המשרד לעלייה וקליטה; מנכ"ל המשרד לנושאים אסטרטגיים; מנכ"לית משרד המשפטים; ראש אגף התקציבים במשרד האוצר; היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה וראש אגף בכיר תפוצות במשרד לירושלים והתפוצות. סמכויות ועדת המנכ"לים תהיינה כדלקמן:
א. קביעת מדיניות הממשלה לתכנית, מטרות ויעדים; אישור שותפויות אסטרטגיות ותהליכים מהותיים; אישור תכנית עבודה רב שנתית; אישור תכנית עבודה ותקציב שנתי.
ב. פיקוח ומעקב אחר ביצוע ויישום התכנית: התכנית תלווה במחקר והערכה משלב התכנון, עבור בשלב היישום ועד בחינת הישגיה. תכנית העבודה השנתית תקבע, בין השאר, בהתבסס על מחקרי ההערכה.
ג. הנחיית נציגי הממשלה בועדת ההיגוי.
ד. בטרם אישור התקציב השנתי, אחת לשנה, תערוך ועדת המנכ"לים דיון תקציבי מקיף באשר לצורך בהגדלת התקציב הממשלתי לתכנית, וזאת בשים לב להצלחת התכנית ולשיעור הביצוע התקציבי, ובכפוף לקבוע בסעיף 7 להלן.
ה. ועדת המנכ"לים תתכנס בהתאם לצורך, ולכל הפחות פעמיים בשנה.
ו. ועדת המנכ"לים תזמן לדיוניה מעת לעת, נציגים רלוונטיים מהעולם היהודי ומומחים לפי העניין, בהתאם לסדר יומה ותכנית העבודה.
6. להטיל את הניהול השוטף של התכנית על המשרד לירושלים והתפוצות:
א. המשרד לירושלים והתפוצות יפעל בהתאם להנחיות ועדת המנכ"לים, ויהיה אחראי לדווח לה על התקדמות בביצוע התכנית בהתאם להחלטותיה.
ב. המשרד לירושלים והתפוצות ידווח למנכ"ל משרד ראש הממשלה באופן שוטף על ההתקדמות ביישום התכנית, ויבקש את אישורו לשינויים, ככל שידרשו, בתכנית העבודה ובתקציבה ובכל סוגיה מהותית.
ג. להקים את ועדת ההיגוי כאמור בסעיף 4 לעיל לרבות מנגנוניה וסמכויותיה באישור מנכ"ל משרד ראש הממשלה.
ד. לשם גיבוש פרטי התכנית ויישומה, ובכפוף לאמור בסעיף 6(א), המשרד לירושלים והתפוצות יתקשר בדרך של מיזם משותף עם גוף ייעודי (עמותה או חל"צ) שמטרותיו תואמות את מטרות התוכנית, אשר יהא אחראי להעמיד את המימון לביצוע התוכנית מטעם הגורמים החוץ ממשלתיים ויעסוק בניהול התוכנית ובהבטחת יישומה באמצעות צדדים שלישיים, וכן יערוך המשרד התקשרויות נוספות על פי הצורך בהתאם לחוק חובת המכרזים, התשנ"ב- 1992 ותקנותיו.
7. מקורות התקציב לתכנית יהיו כדלקמן:
א. כאמור בסעיף 4 לעיל, ממשלת ישראל רואה לנגד עיניה, כי העם היהודי והסוכנות היהודית יירתמו לגיוס משאבים לתכנית במימון משלים ביחס של 2:1. המשמעות הינה, כי התקצוב הממשלתי השנתי מותנה בהקצאה של לפחות שני שליש מעלות התכנית מהשותפים במימון התכנית.
ב. חלקה של הממשלה במימון התכנית בכל שנה, יהיה שליש מעלותה בפועל ועד תקרת התקציב הממשלתי שיקבע בכל שנה. העברת תקציב המזומנים לתקנה הייעודית, תיעשה באופן שוטף, לפי צרכי התכנית ובהתאם לביצועה.
ג. התקציב הממשלתי לתכנית יעלה בהדרגה עם התקדמות התכנית, ובסיום השלב הראשון יעמוד על 100 מלש"ח, בשנת 2017. חלקה של הממשלה בתקציב התכנית יוקצה באמצעות המשרד לירושלים והתפוצות, מתקציבו ומתקציב תוספתי ממשרד האוצר, כפי שיקבע בהסכמה בין מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מנכ"ל המשרד לירושלים והתפוצות והממונה על התקציבים במשרד האוצר, בהתאם לאמור בסעיף 5 (ד).
ד. המשרד לירושלים והתפוצות ינהל את המשאבים עבור ביצוע התכנית בתקנה ייעודית, עם הרשאה להתחייב. התקציב יועבר בכפוף לאישור ועדת המנכ"לים את תכנית העבודה.
ה. יובהר, כי מדובר בתקציבים חדשים, אשר מתווספים להשקעות הממשלה בפרויקטים קיימים ובפעולות בתחום התפוצות, וכי החלטה זו אינה גורעת או משנה החלטות ממשלה רלוונטיות קודמות הנוגעות לנושאים האמורים בהחלטה. כמו כן לא יהיו בתכנית האמורה מסרים הסותרים את עידוד העלייה לישראל או פגיעה בסמכויותיו של משרד העלייה והקליטה.

8. דיווח:
א. מנכ"ל משרד ראש הממשלה ידווח, פעם בשנה לפחות, לממשלה, על ההתקדמות בביצוע התכנית.
ב. ועדת ההיגוי תדווח, פעם בשנה לפחות, לוועדת שרים לתאום הפעולות בין הממשלה לסוכנות היהודית, על ההתקדמות בביצוע התכנית.
9. תכנית המשך משנת 2018 ואילך תוגש לאישור הממשלה במהלך שנת 2016, בשים לב להישגי התכנית, השפעתה והיקף הירתמות השותפים למימון התכנית.

 ***
ט.  הממשלה דנה בערר שהוגש על החלטת ועדת השרים לענייני חקיקה מס' חק/778 מיום 2.3.2014 בעניין טיוטת חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (תיקון - הגדרת הורים מיועדים וביצוע הסכם מחוץ לישראל), התשע"ד-2014, והחליטה לדחות את הערר ולאשר את טיוטת החוק אשר תונח על שולחן הכנסת בהתאם להחלטת ועדת השרים לענייני חקיקה ובתיאומים נוספים שיעשו בהסכמה עם משרד המשפטים והמשרד לשירותי דת.
 ***
י.  ראש הממשלה החליט להעביר בהקדם את הדיון בערר שהוגש על החלטת ועדת השרים לענייני חקיקה מס' חק/858 מיום 11.5.2014 בעניין הצעת חוק יסוד: נשיא המדינה (תיקון: איסור שחרור אסירים) של חברת הכנסת איילת שקד ואחרים(פ/2113), לדיון המשך בוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט המדיני-ביטחוני) וזאת, בין השאר, בשים לב להמלצות הוועדה לקביעת עקרונות וניהול משא ומתן לפדיון שבויים ("ועדת שמגר").
 ***
יא.  הממשלה דנה במספר נושאים הנוגעים למשרד להגנת העורף, והחליטה כדלקמן:

א. העברת שטח פעולה מהמשרד להגנת העורף למשרד הביטחון
בהתאם לסעיף 31(ד) לחוק יסוד: הממשלה, להעביר את שטח הפעולה של רשות החירום הלאומית (רח"ל) מהמשרד להגנת העורף למשרד הביטחון.
בהתאם לסעיף 9(א)(11) לחוק הממשלה, התשס"א-2001, להביא את ההחלטה הנ"ל לידיעת הכנסת. 
ב. העברת סמכויות מהשר להגנת העורף לשר הביטחון
להחזיר לשר הביטחון את הסמכויות שהוקנו לשר להגנת העורף בסעיף (א) להחלטת הממשלה מספר 3740 מיום 3.10.2011, שעניינן תכנון המשק החיוני של המדינה לשעת חירום והפעלתו בשעת חירום.
ג. ביטול המשרד להגנת העורף
בהתאם לסעיף 31(ג) לחוק יסוד: הממשלה לבטל את המשרד להגנת העורף.
בהתאם לסעיף 31(א) לחוק יסוד: הממשלה, לשנות את חלוקת התפקידים בממשלה ולקבוע כי השר גלעד ארדן יחדל לשמש כשר להגנת העורף וימשיך לכהן כשר התקשורת.
בהתאם לסעיפים 31(א) ו-31(ג) לחוק יסוד: הממשלה, לבקש את אישור הכנסת להחלטות הנ"ל.
ד. העברת משאבים
(1) להעביר במלואם את כל המשאבים הקיימים במשרד להגנת העורף לרבות התשתיות והתקציב– לאחריות משרד הביטחון. תקני כח האדם והשיא המאושר שלו יעברו במלואם מהמשרד להגנת העורף למשרד הביטחון. התקציב ימשיך להתנהל במסגרת סעיף 16 לתקציב המדינה "הוצאות חירום אזרחיות".
(2) עם זאת, יובהר כי תקני משרות אמון בלשכת השר להגנת העורף ותקציב ההפעלה של הלשכה, ששימשו אותו בתפקידו כשר התקשורת, כפי שיתואמו בין משרד האוצר, משרד הביטחון ומשרד התקשורת, יועתקו אל תקציב משרד התקשורת.
(3) על מנת שלא לפגוע ברציפות היערכות הרשויות המקומיות לחירום (לרבות בנושא ממוני חירום ובטחון ברשויות המקומיות), כל ההתחייבויות אשר אושרו בכתב על ידי המשרד להגנת העורף בנושאים אלו, ושקדמו להחלטה זו, יעמדו בעינן בהתאם ללוחות הזמנים שיקבעו בין משרד הביטחון ומשרד הפנים.
(4) בכל הנוגע למקורות, להתחייבויות ולסיכומים שלא בכתב, וכן לשימושים תקציביים הנוגעים לתקציב העורף, משרד הביטחון ייכנס בנעלי המשרד להגנת העורף. אשר לתקציבים בלתי מחויבים לשנת 2014, בהיקף של עד 50 מלש"ח, אלו יידונו בין משרד האוצר, משרד הביטחון, המשרד לביטחון הפנים וכן גורמים נוספים, בהתאם לצורך. בהעדר הסכמה, יובא העניין להכרעת ראש הממשלה.   
(5) בכל החלטה או סיכום בכתב שקבעו הקצאה תקציבית או הרשאה להתחייב למשרד להגנת העורף, במקום "המשרד להגנת העורף" יבוא "משרד הביטחון".

ה. רשות החירום הלאומית (רח"ל)
ימונה, בכפיפות לשר הביטחון, ממונה לחירום ועורף, שישמש בתפקיד ראש רח"ל לפי החלטת ועדת השרים לביטחון לאומי ב/ 43 מיום 19.12.2007 וממלא מקום קבוע של יושב ראש ועדת מל"ח עליונה לפי החלטה 1716 מיום 6.7.1986 (להלן: "הממונה").  שר הביטחון יוועץ עם נציב שירות המדינה והממונה על השכר לשם בחינת אפשרות קביעת משרה זו כמקבילה למשרת מנכ"ל משרד ממשלתי.

ו. שינוי בהרכב ועדת השרים לעניין מוכנות הזירה האזרחית למצבי חירום
לתקן את החלטת הממשלה מס. 77 מיום 28.4.2013 שבה הוקמה ועדת השרים לעניין מוכנות הזירה האזרחית למצבי חירום ולקבוע כי יו"ר הוועדה יהיה שר הביטחון.
ז. הסדרת הטיפול בהכנת העורף למצבי חירום
שר הביטחון,  בשיתוף עם  המשרדים והגורמים הרלוונטיים,  יגבש ויציג לממשלה עד ליום 1.11.2014, תכנית עבודה שנתית ורב שנתית בכל היבטי הכנת העורף למצבי החירום למיניהם. בכלל זה יציגו שר הביטחון, והשר לביטחון הפנים, עד
ליום 1.11.2014,  הצעה להסדרת סמכויות בתחום האמור בין משרד הביטחון לבין המשרד לביטחון הפנים, לרבות הסדרה של סמכויות שר הבט"פ באירועי חירום שלגביהם  לא חל חוק ההתגוננות האזרחית.

ח. סעיפים א' עד ג' להחלטה זו יכנסו לתוקפם ביום 15.6.2014.  
 ***
יב.  הממשלה דנה בהעברת שטח הפעולה של הוועדה הבין משרדית להיערכות לרעידות אדמה ממשרד ראש הממשלה למשרד הביטחון, והחליטה כדלקמן:
בהמשך להחלטות ממשלה מס' 1577 מיום 15.04.2007, מס' 2699 מיום 09.01.2011 ומס' 3107 מיום 07.04.2011:
1. בהתאם לסעיף 31(ד) לחוק יסוד: הממשלה, להעביר את שטח הפעולה של הוועדה הבין משרדית להיערכות לרעידות אדמה (להלן: הוועדה הבין משרדית), ממשרד ראש הממשלה אל משרד הביטחון.
בהתאם לסעיף 9(א)(11) לחוק הממשלה, התשס"א-2001, ההחלטה תובא לידיעת הכנסת. 
2. התקנים והעובדים המאיישים אותם, וכן התשתיות והתקציב של הוועדה הבין משרדית (תקציב שכר ונלוות וכן עודפי תקציב) יועברו ממשרד ראש הממשלה לבסיס סעיף תקציב 16 – הוצאות חירום אזרחיות.
התקציב התוספתי שנקבע לוועדה הבין משרדית בהחלטת ממשלה מס' 2699 מיום 09.01.2011, יתוקצב בתקנה תקציבית ייעודית לפעילות הוועדה בסעיף תקציב 16 – הוצאות חירום אזרחיות.
תקציבי פעילות של הוועדה, ככל שישנם במשרדים ממשלתיים, יתוקצבו בתקנה הייעודית בסעיף 16.
3. לתקן את החלטת ממשלה מס' 1588 מיום 22.04.2007, כפי שתוקנה בהחלטת ממשלה מס' 3107 מיום 07.04.2011, בנושא פטור ממכרז (מינוי באמצעות ועדה לאיתור מועמדים) למשרת יושב ראש ועדת ההיגוי להיערכות לרעידות אדמה, כך שבכל מקום שנאמר "מנכ"ל משרד ראש הממשלה" יבוא במקומו מנכ"ל משרד הביטחון".
4. התוספת לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, תתוקן באופן שישקף את העתקת המשרה של יושב ראש ועדת ההיגוי להיערכות לרעידות אדמה, ממשרד ראש הממשלה למשרד הביטחון.

 ***