הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 09 בפברואר 2014
     
 
 
מרכז תקשורת

ערוצים נוספים

 
 
09/02/2014 
יום ראשון ט' אדר א תשע"ד

א. דברי ראש הממשלה בפתח ישיבת הממשלה
ב. תכנית להעצמה ולפיתוח של העיר טייבה
ג. גיבוש תכנית לקידום שילובם המיטבי של יוצאי אתיופיה בישראל
ד. ציון שנת 2015 כשנת החמישים לכינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לבין גרמניה
ה. הרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2014: סיוע לחוליCF  בניקוז ריאתי
ו. חוק פיקוח אלקטרוני על משוחררים בערובה ומשוחררים על-תנאי ממאסר (הוראת שעה) (תיקון מס' 4), התשע"ד-2014 - אישור החלטת ועדת השרים לענייני חקיקה
ז. טיוטת-חוק לימוד חובה (תיקון מס' 16) (תיקון מס' 9), התשע"ד-2014 - הסמכת ועדת השרים לענייני חקיקה
ח. מינוי המנהלת הכללית למשרד לפיתוח הנגב והגליל
ט. סקירה בנושא המשבר אליו נקלעו בתי החולים של "הדסה" ע"י שרת הבריאות


א.  בפתח הישיבה אמר ראש הממשלה:
"המדיניות התקיפה שלנו נגד הטרור מתמצית בעקרון פשוט – מי שפוגע בנו, מי שפגע בנו ומי שמתכונן לפגוע בנו -  דמו בראשו.
אני רוצה להתייחס בקיצור להקלות שניתנו לאיראן. ההקלות הבינלאומיות  בסנקציות נגד איראן לא גרמו לכך שאיראן תמתן את התוקפנות הבינלאומית שלה, ההפך הגמור קרה. שר החוץ האיראני נפגש לאחרונה עם ראש "הג'יהאד האסלאמי";  איראן  ממשיכה לספק נשק קטלני לאירגוני הטרור; איראן ממשיכה בטבח בסוריה, ועכשיו התווספה לזה גם ההתקפה הבוטה והחריפה של שליט איראן  נגד ארה"ב, בצד שליחת אניות מלחמה לאוקיאנוס האטלנטי.  לכן, מה שקורה פה זה הדבר הבא: הקהילייה הבינלאומית מפחיתה את הסנקציות על איראן, ואיראן מגבירה את התוקפנות הבינלאומית שלה. זו התוצאה האמיתית של הצעדים עד עכשיו.  
הממשלה היום תקבל כמה החלטות שעיקרן סיוע לקבוצות אוכלוסייה שונות. אנחנו נקבל החלטות בדבר קידומם ושילובם של יהודי אתיופיה; הרחבת סל הבריאות ופיתוח העיר טייבה.  זו ממשלה של כולם. " 

 ***
ב.  הממשלה דנה היום בתכנית להעצמה ולפיתוח של העיר טייבה, והחליטה כדלקמן:
בהמשך להחלטת ממשלה מספר 957, מיום 24.11.2013, במסגרתה הוכרזה העיר טייבה כיישוב בעל עדיפות לאומית, ולנוכח מצבה המיוחד של העיר טייבה כמפורט בהחלטה האמורה, להפעיל בעיר טייבה תכנית ממשלתית ייחודית לשנים 2014-2017, בהתאם לעקרונות המפורטים להלן:
א. העצמת האוכלוסיה האזרחית בעיר באמצעות שימוש בשורה של כלים לחיזוק החוסן האישי והקהילתי של תושבי העיר;
ב. העלאת חוסנה הכלכלי והחברתי של העיר תוך שימוש בשורה של כלים לחיזוק עצמאותה הכלכלית של העירייה וההון האנושי בה;
ג. יצירת תשתית תכנונית לפיתוח העיר והתמודדות עם תופעות הבנייה הבלתי חוקית;
עקרונות אלו יבואו לידי ביטוי באמצעות הכלים שיפורטו להלן:

1. שיפור תשתיות פיזיות ותכנוניות

משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

להורות לרשות המים לסייע בהסדרת נושא הביוב והמים בתחומים הבאים: הקמת מכון לטיהור שפכים דרום שרון מזרח ומימון פרויקטים נוספים בתחום הביוב והמים כפי שיסוכם בין רשות המים, המינהל לפיתוח תשתיות ביוב שברשות המים ועיריית טייבה. לצורך פעילות זו יוקצה סכום כולל של 77 מלש"ח בפריסה על פני שלוש שנים וחצי (בכפוף ובהתאמה לזמינות הביצוע והשלמת ההתקשרויות הנדרשות) מהמקורות הבאים:

א.  משרד האוצר יעביר לרשות המים סכום של עד 25 מלש"ח למימון השתתפותה של טייבה בבניית המט"ש (בכפוף לאומדן התכנית ותוצאות המכרז בהתאם לחלוקה שתקבע). בנוסף, יקצה המינהל לפיתוח תשתיות ביוב שברשות המים סך של 30 מלש"ח מתקציבו לקידום פרויקטי ביוב בעיר אשר יובצעו באמצעות גוף אשר יוסמך על ידי רשות המים לעניין זה.
ב. נוכח חשיבות המט"ש להמשך פיתוח טייבה וישובי האזור ונוכח הסכנה הבריאותית והסביבתית הצפויה עקב אי הרחבתו, יוקם צוות בראשות מנכ"ל רשות המים, הממונה על התקציבים במשרד האוצר, ראש הרשות לפיתוח כלכלי במגזרי המיעוטים במשרד ראש הממשלה, מנכ"ל משרד הפנים, מנכ"ל משרד השיכון או נציגיהם, לצורך יצירת מעטפת ארגונית ומימונית להקמת המט"ש.
ג. משרד האוצר יעביר 22 מלש"ח לרשות המים לטובת שיפור תשתיות המים בעיר טייבה. התקציב האמור ישמש לצורך הקמת קווי אספקה וחלוקת מים בעיר טייבה ותכנונם, וכן לצורך השקעה במערכות מדידה בתשתיות המים, זאת לצורך שיפור אמינות האספקה והורדת פחת המים בעיר טייבה. ביצוע הפרויקטים כאמור ייעשה על ידי גוף שיוסמך על ידי הממונה על התאגידים ברשות המים לעניין זה.

תחום

2014

2015

2016

2017

סה"כ

משרדי

תוספתי

משרדי

תוספתי

משרדי

תוספתי

משרדי

תוספתי

משרדי

תוספתי

מימון חלקה של טייבה בהקמת מט"ש דרום שרון מזרחי  

-

10

-

5

-

5

-

5

 -

25

פרוייקטים נוספים בתחום הביוב

10

-

10

-

10

-

-

-

30

-

פיתוח משק המים של טייבה

-

4

-

9

-

-

9

-

-

22

סה"כ

10

14

10

14

10

5

9

5

77



משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
2. תשתיות תחבורה

להורות למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים לבצע פרויקטים תחבורתיים בתחום העיר טייבה בהיקף של   25 מלש"ח . משרד האוצר יעביר 10 מלש"ח למשרד התחבורה לטובת פתרון ניקוז לכביש וואדי.

  תחום

2014

2015

2016

2017

סה"כ

משרדי

תוספתי

משרדי

תוספתי

משרדי

תוספתי

משרדי

תוספתי

משרדי

תוספתי

פרויקטים תחבורתיים עירוניים  

10

-

10

-

5

-

-

-

25

-

פתרון ניקוז עבור כביש הוואדי

-

-

-

3

-

4

-

3

10

סה"כ

10

-

10

3

5

4

-

3

35



משרד הבינוי והשיכון
3. קידום תכניות מפורטות על קרקע פרטית


להורות למשרד הבינוי והשיכון בתאום עם הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסי במשרד ראש הממשלה (להלן – הרשות לפיתוח כלכלי) ועיריית טייבה לקדם ולהשלים תוכניות מפורטות בקרקע פרטית, לרבות איחוד וחלוקה, במטרה לתת מענה למצוקת הדיור לתושבי העיר. היקף ההשקעה יעמוד על ארבע מלש"ח: שני מלש"ח יתוקצבו במסגרת החלטת ממשלה מס' 4432 ושני מלש"ח נוספים יוקצו בידי משרד האוצר למשרד הבינוי והשיכון, במסגרת החלטה זו.

תחום

2014

2015

2016

2017

סה"כ

משרדי

תוספתי

משרדי

תוספתי

משרדי

תוספתי

משרדי

תוספתי

משרדי

תוספתי

קידום תכניות מפורטות על קרקעות פרטיות  

2

-

-

2

-

-

-

-

 -

4



משרד הכלכלה
4. פיתוח אזורי תעשייה ותעסוקה

להורות למשרד הכלכלה לפעול בתחומים הבאים שלהלן לפיתוח אזור תעשייה ועידוד התעסוקה בטייבה:
א. השקעה בשדרוג התשתיות באזור התעשייה והמלאכה הקיים, בהתאם לקריטריונים המקצועיים של המשרד, בהשקעה כוללת של 10 מלש"ח נוספים על התקציב המושקע במסגרת החלטת ממשלה 4193. משרד האוצר יעביר 10 מלש"ח למשרד הכלכלה לפיתוח אזור התעשייה. בנוסף יוקצה תקציב בסך 1.5 מלש"ח לשלוש שנים (0.25 מלש"ח מיתרות תקציב החלטה 1539 בסעיף זה וכן 0.25 מלש"ח ממקורות משרד הכלכלה בכל שנה),  לטובת הקמת מינהלת לאזור התעשייה בעיר טייבה.
ב. לפעול לשדרוג התשתיות הפיזיות לשלוחה להכוון תעסוקתי בטייבה והרחבת כוח האדם המקצועי אשר יספק מענה הולם לתושבי טייבה בהשקעה של עד 1 מלש"ח, לכל אחת מהשנים 2014-2016. השלוחה תפעל במודל הפעלה הזהה למודל ההפעלה של מרכזי ההכוון שהוקמו לפי החלטות ממשלה מס' 1539 מיום 21.3.2010 ו- 4193 מיום 29.01.2012 ובכפוף להוראות כל דין. 1.31 מלש"ח יתוקצבו בידי משרד הכלכלה באמצעות הסטת עד חצי מלש"ח מדי שנה (בשנים 2014-2016) מתקציב התכנית למימון הסעות מתוקף סעיף 1.ד בהחלטה מס' 4193 מיום 29 בינואר 2012, ו- 1.31 מלש"ח נוספים יועברו בידי משרד האוצר למשרד הכלכלה (עד חצי מלש"ח מדי שנה).
משרד  הכלכלה יבחן אפשרות התקשרות, לצורך  שדרוג והפעלת שלוחת ההכוון התעסוקתי,  עם "ג'וינט ישראל"  או  תאגיד בשליטתו בהתאם להוראות תקנות חובת מכרזים.
ג. עידוד יזמות ונגישות לאשראי באמצעות הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים בהשקעה של שני מלש"ח. אחד מלש"ח יתוקצבו בידי משרד הכלכלה ואחד מלש"ח יועברו למשרד הכלכלה בידי משרד האוצר. פעילות הסוכנות במסגרת החלטה זו תתוקצב באמצעות הרשאה להתחייב ותבוצע בפריסה על פני השנים 2014-2017.

תחום

2014

2015

2016

2017

סה"כ

משרדי

תוספתי

משרדי

תוספתי

משרדי

תוספתי

משרדי

תוספתי

משרדי

תוספתי

שדרוג אזור תעשייה ומלאכה

 

    5

 

5

 

-

-

-

10

הקמת מינהלה לאזור התעשייה

0.25

0.25

0.25

0.25

0.25

0.25

 

 

0.75

0.75

שדרוג שלוחה להכוון תעסוקתי

0.31

0.31

0.5

   0.5

0.5

0.5

-

-

1.31

1.31

עידוד יזמות ונגישות לאשראי

0.25

0.25

0.25

0.25

0.25

0.25

0.25

0.25

1

1

סה"כ

0.81

5.81

1

7.00

1

1

0.25

0.25

16.12


המשרד להגנת הסביבה
5. טיפול בפסולת


להורות למשרד להגנת הסביבה לגבש תכנית לטיפול כוללת בפסולת ובכלל זה ניקוי מצבורי פסולת, קידום תשתיות אצירה ומיחזור, הסברה ואכיפה, בהתאם לקריטריונים המקצועיים של המשרד בשיתוף עם עיריית טייבה וצרכיה הנדרשים. המשרד יעביר את התכנית ואת היקף ההשקעה המשוער למשרד ראש הממשלה, בפריסה לשנים 2014-2017 בתוך 120 יום מאישור ההחלטה.

משרד הפנים
6. העצמת העיר טייבה

א. להורות למשרד הפנים להקים צוות בשיתוף הרשות לפיתוח כלכלי ועיריית טייבה אשר יגבש בתוך שישה חודשים תכנית פיתוח אסטרטגית לעיר. התכנית תתמקד במציאת עוגנים כלכליים לחיזוק ולפיתוח העיר, בהמשך להחלטת ממשלה זו. הצוות יהיה רשאי לזמן כל גורם אשר יראה לנכון לקידום נושא זה. משרד הפנים יקצה לתכנית זו סכום של 0.5 מלש"ח.
ב. להורות למינהל התכנון במשרד הפנים לפעול לקידום תכניות לתכנון אזורי מסחר בעיר טייבה. משרד האוצר יעביר למשרד הפנים לצורך כך שני מלש"ח.
ג. להורות למשרד האוצר להעביר תקציב של 7 מלש"ח למשרד הפנים אשר יועבר כתקציב פיתוח ייעודי לעיריית טייבה, לטובת שדרוג אצטדיון הכדורגל בעיר ולהקמת מגרש אימונים.

 

 תחום

2014

2015

2016

2017

סה"כ

משרדי

תוספתי

משרדי

תוספתי

משרדי

תוספתי

משרדי

תוספתי

משרדי

תוספתי

גיבוש תכנית אסטרטגית

0.5

-

-

-

-

-

-

-

0.5

-

סיוע בקידום תכנון אזורי מסחר

-

1

-

1

-

-

-

-

-

2

שדרוג אצטדיון הכדורגל והקמת מגרש אימונים

-

-

-

7

-

-

-

-

-

7

סה"כ

0.5

1

-

8

-

-

-

-

9.5


7. השלמת בניית בית האבות בטייבה
להורות למשרדים הבאים להעביר סיוע תקציבי למשרד הבריאות בהשלמת בית אבות הנמצא בבנייה בעיר טייבה בשיתוף משרד הבינוי והשיכון בגובה של 5 מלש"ח. משרד האוצר יעביר שלושה מלש"ח, משרד ראש הממשלה יעביר אחד מלש"ח והמשרד לאזרחים ותיקים יעביר אחד מלש"ח.
ממשלת ישראל רושמת לפניה את הודעת ג'וינט ישראל בדבר הקצאת חמישה מלש"ח מתקציבו להשלמת בניית בית האבות.

8. משרד המדע הטכנולוגיה והחלל
להורות למשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל (להלן – משרד המדע) לבצע את הפרויקטים הבאים בהשקעה של אחד מלש"ח בין השנים 2015-2017. 0.5 מלש"ח יתוקצב מתקציבו של משרד המדע, ו- 0.5 מלש"ח נוספים יועברו ממשרד האוצר למשרד המדע לטובת התכנית. משרד המדע יפעיל חוגים בשעות אחר הצהריים בתחומי המדע והטכנולוגיה לבני נוער בכיתות ז'-י"ב בתחומי המתמטיקה, החלל, רובוטיקה ופיזיקה ויפעל לשדרג את התשתית הקיימת במרכז החלל בטייבה.


תחום

2014

2015

2016

2017

סה"כ

משרדי

תוספתי

משרדי

תוספתי

משרדי

תוספתי

משרדי

תוספתי

משרדי

תוספתי

חוגים בתחום המדע לכיתות ז'-י"ב

-

-

-

-

0.17

0.17

-

0.16

0.17

0.33

שדרוג תשתית פיזית במרכז החלל

-

-

0.17

0.17

-

-

0.16

-

0.33

0.17

סה"כ

-

-

0.17

0.17

0.17

0.17

0.16

0.16

1


9. בקרה תקציבית ארוכת טווח על פעילות העירייה ועל יישום תכנית הפיתוח:
נוכח נסיון העבר ובמטרה למנוע הידרדרות כלכלית-תפקודית חוזרת של הרשות, לקדם לרשות תכנית בקרה תקציבית ארוכת טווח במסגרתה יקודמו הנושאים הבאים:
א. משרדי הפנים והאוצר יפעלו מול הרשות במסגרת תכנית הבראה רב תחומית במטרה להביא את העירייה להבראה תקציבית וניהולית בת-קיימא, שתהיה חלק מתכניתה הכוללת לפיתוח ולהעצמה. תכנית ההבראה הרב תחומית תפעל במספר מישורים:
1) המישור התקציבי – משרדי הפנים והאוצר (להלן: המשרדים) יפעלו מול העירייה לבנית תכנית הבראה רב תחומית עם תכנית בקרה תקציבית ארוכת טווח על פעילות הרשות שתאושר על ידי המשרדים.
2) המישור הארגוני והניהולי –  משרדי הפנים והאוצר יפעלו מול הרשות לביצוע אבחון ארגוני ולהכנת תכנית ארגונית וניהולית, שתאושר על ידי המשרדים.  הכנת התכנית תלווה בידי צוות מקצועי שייקבע ויאושר על ידי משרדי הפנים והאוצר ויידרש לגבש תכנית ארגונית וניהולית, לגבש נהלי עבודה. הצוות, יגיש דיווחים על הכנת התכנית, ודיווח אחר ביצוע ויישום נהלי העבודה ברשות המקומית.
ב. שר הפנים בכפוף להוראות על פי דין, ימנה חשב מלווה שילווה את עירית טייבה על מנת להבטיח בקרה תקציבית של הרשות לאורך תכנית ההבראה  ותכנית ההעצמה והפיתוח של העיריה.
ג. קליטת עובדים ואיוש משרות בעירייה יעשו בהתאם להוראות כל דין ולהוראות  נוספות שיקבעו לעניין זה בתכנית ההבראה הרב תחומית, על מנת להביא לאיוש המשרות באופן שיבטיח את התנהלותה הניהולית והארגונית של העירייה ותוך שמירה על כללי המינהל התקין.
ד. דיווח ובקרה שוטפים בתקופת הוועדה הממונה:
1) החשב המלווה יעביר למשרדי הפנים והאוצר דו"ח חודשי המתייחס למצבה הכספי של העיריה, לגירעון השוטף, לשיעורי הגבייה, לגירעון בתב"רים, דו"ח כח אדם, עמידה ביעדי תכניות ההבראה ולצפי העמידה של העירייה במסגרת התקציב המאושר וביעדי תכנית ההבראה לרבות התנהלות הרשות ובנושאים נוספים שיראה לנכון.
2) רואה החשבון שימונה על ידי משרד הפנים לבקר יבדוק את הדו"חות הכספיים של העירייה אחת לשנה ויידרש להגיש דו"ח על התנהלות הרשות, בהתאם להנחיות משרד הפנים, אחת לחצי שנה.
3) אחת לרבעון תתקיים ישיבה של צוות בראשות מנהל המינהל לשלטון מקומי שיכלול את נציגי משרד הפנים ומשרד האוצר (להלן – צוות המעקב). הצוות יבחן את עמידת הרשות ביעדי תכנית ההבראה, אופן התנהלות הרשות ולצפי העמידה של הרשות במסגרת התקציב המאושר. אחת לרבעון יגיש צוות המעקב לוועדת ההיגוי, לפי סעיף 10 להלן, דיווח על קיום מערכי הבקרה והפיקוח וכן דיווח על יישומה של תכנית ההבראה בעירייה, התנהלות הרשות וכן הצעדים הנדרשים, ככל שיידרשו, על מנת להבטיח קיום מערכי בקרה ופיקוח כאמור, לרבות עצירת פרויקטים הנכללים בתכנית הפיתוח לפי החלטה זו או קביעת תנאים נוספים לביצועם.

10. ניהול התכנית:
1) להקים ועדת היגוי בראשות מנכ"ל משרד הפנים וראש הרשות לפיתוח כלכלי במגזרי  המיעוטים במשרד ראש הממשלה או נציגיהם ובהשתתפות   נציג הממונה על התקציבים במשרד האוצר, נציגי משרד הבינוי והשיכון, התחבורה והבטיחות בדרכים, הכלכלה, המדע, הטכנולוגיה והחלל, המשרד לאזרחים ותיקים, הגנת הסביבה, רווחה והשירותים החברתיים, התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים,  מנהל רשות המים או נציג מטעמו ויו"ר הועדה הממונה בעיר טייבה.
2) ועדת ההיגוי תהיה אמונה על ליווי שוטף של התכנית, מעקב אחר ביצועה והסרת חסמים וכן על אישור תקציב הפעילות השנתי הנגזר מתכנית העבודה. הוועדה תתכנס לפחות אחת לשנה וכן בכל עת שיעשה שינוי בתכניות אלו במהלך תקופת התכנית.
3) ועדת ההיגוי תהיה מוסמכת לבצע הסטות ושינויים נדרשים בתוך מסגרת התקציב בכפוף לאישור כל אחד ממשרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים ובכפוף להוראות כל דין.
4) בפני תת ועדת ההיגוי הכוללת את נציגי משרד ראש הממשלה, משרד האוצר ומשרד הפנים יוצג הדיווח מטעם צוות המעקב על קיום מערכי הבקרה והפיקוח וכן יוצג דיווח על יישום תכנית ההבראה והתנהלות הרשות בהתאם לסעיף 9.ד.3. נציגים אלו בלבד יהיו מוסמכים להחליט על עצירת ביצועם של פרויקטים הנכללים בתכנית הפיתוח, או לקבוע תנאים נוספים לביצועם.
5) משרד האוצר יפתח תקנות תקציביות ייעודיות בספרי התקציבים של משרדי הממשלה השונים, ככל הניתן, לטובת המטרות הקבועות בתכנית זו.
6) פריסת תקציב ההוצאה לפי שנים בהחלטה זו תבוצע לפי האמור בהחלטה. משרד ממשלתי רשאי, בפרויקטי פיתוח המחייבים זאת, להתחייב על סכום העולה על התקציב השנתי המתוקצב לו בקשר לתכנית על פי החלטה זו, וזאת בהסכמת אגף התקציבים במשרד האוצר ובתיאום עם הרשות לפיתוח כלכלי ובכפוף לכל דין.
7) תקציב התכנית אינו מהווה חלופה לכל תקציב אחר שהוקצה על ידי משרדי הממשלה לטובת אוכלוסיית המיעוטים בכלל, ואוכלוסיית העיר טייבה בפרט.
8) הרשות לפיתוח כלכלי למיעוטים במשרד ראש הממשלה תהיה אחראית על המעקב והבקרה ביישום החלטה זו.

 ***
ג.  הממשלה דנה בגיבוש תכנית לקידום שילובם המיטבי של יוצאי אתיופיה בישראל, והחליטה כדלקמן:
1. להטיל על משרד העלייה והקליטה, בשיתוף המשרדים השותפים המנויים מטה, להמליץ בפני הממשלה על מדיניות חדשה לקידום שילובם המיטבי של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית. המדיניות תגובש תוך קיום הליך התייעצות רב-מגזרי רחב לגיבוש תפיסת העבודה החדשה, ותשפיע על מבנה תקציבי הממשלה המופנים לנושא, על נהלי ההפעלה של השירותים ליוצאי אתיופיה ועל מנגנוני המימון, ההפעלה והפיקוח של השירותים השונים.
2. על מנת לקדם את גיבוש המדיניות כאמור:
א. להטיל על מנכ"לי משרדי ראש הממשלה, האוצר, הביטחון, ביטחון הפנים, הבינוי והשיכון, הבריאות, החינוך, הכלכלה, העלייה והקליטה, הרווחה והשירותים החברתיים, אזרחים ותיקים ותרבות וספורט (להלן: "המשרדים השותפים") למנות גורם בכיר במשרדם אשר ירכז את העבודה מטעמם בתהליך.
ב. לקרוא לכלל הארגונים העוסקים בנושא בחברה האזרחית, בקהילה העסקית ובמגזר הציבורי, ולשותפים הרואים עצמם יכולים לתרום לתהליך, ובכלל זה הסוכנות היהודית, הג'וינט, הפדרציות היהודיות, יחידים וקבוצות שאינן מאוגדות משפטית, לקחת חלק בהליך ההתייעצות.
ג. לפנות למרכז השלטון המקומי ולרשויות המקומיות, ולהזמין אותם לקחת חלק בהליך ההתייעצות.
3. המדיניות שתגובש תשפיע על מבנה תקציבי הממשלה והשירותים הניתנים ליוצאי אתיופיה לאחר עזיבתם את מרכז הקליטה, ובכלל זה על נהלי העבודה ומנגנוני המימון, ההפעלה והפיקוח של השירותים השונים. הממשלה קוראת לכלל הארגונים אשר יחליטו לקחת חלק במהלך לבחון את פעילותם לאור המדיניות שתוצע.
4. להנחות את הגורמים המקצועיים לנהל הליך משתף, נגיש ושקוף ככל הניתן להגדרת התוצאות, ולאחר מכן לגיבוש הכלים והמנגנונים שיאפשרו את השגתן. כל זאת, תוך שמירת סמכותה של הממשלה לקבוע את מדיניותה.

 ***
ד.  הממשלה דנה בציון שנת 2015 כשנת החמישים לכינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לבין גרמניה, והחליטה כדלקמן:
על רקע חשיבותם האסטרטגית וייחודיותם של היחסים עם ממשלת גרמניה, ולקראת כינוס הפורום הבין ממשלתי ישראל-גרמניה:
1. לציין את שנת 2015 כשנת החמישים לכינונם של היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לגרמניה. במסגרת זאת:

א. לקיים במהלך שנת 2015 שורה של אירועים בשתי המדינות, לציון ייחודיותם ההיסטורית, חשיבותם ומרכזיותם של קשרים אלה.
ב. ליזום פעילויות משותפות ישראליות-גרמניות לציון היובל ליחסים, ובכלל זה הנפקות משותפות של סמלים ממלכתיים.
ג. להקצות תקציב של 4,000,000 ש"ח (ארבעה מיליון ש"ח) למימון הפעילויות והאירועים. המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה יקבע את המקורות הכספיים למימון הפעילויות והאירועים, לאחר שמיעת עמדתם של הממונה על התקציבים במשרד האוצר והמנהלים הכלליים של המשרדים הנוגעים בדבר. תקציב הפעילויות והאירועים יאוגם בתקציב משרד החוץ.
ד. הביצוע באחריות שר החוץ.

2. לאמץ את "יוזמת אפריקה" לשיתוף פעולה בין ממשלת ישראל לממשלת גרמניה בתחום הפיתוח והסיוע למדינות מתפתחות, בדגש מיוחד על אפריקה. במסגרת זאת:

א. להטיל על אגף מש"ב במשרד החוץ לרכז ולהוציא לפועל את הפעילות הישראלית במסגרת "יוזמת אפריקה", תוך התמקדות בתחומי הפיתוח הקריטיים למדינות היבשת, ובכלל זה חקלאות, דגה, פיתוח כפרי, ובטחון מזון; סביבה, ניהול מים, השקייה ואנרגיה; בריאות הציבור וסניטציה, פיתוח קהילתי, חינוך והעצמת נשים; חדשנות ויזמות.
ב. להקצות תקציב בהיקף של 24,000,000 ש"ח (עשרים וארבעה מיליון ש"ח) על פני 5 (חמש) שנים לטובת יישום הפעילויות הישראליות במסגרת היוזמה, החל משנת התקציב 2015.
ג. המקורות לביצוע החלטה זו יוקצו באופן שווה בין משרד החוץ, משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר באופן הבא:
משרד החוץ – 1,600,000 ₪ בכל שנה במהלך השנים 2015 – 2019
משרד האוצר – 1,600,000 ₪ בכל שנה במהלך השנים 2015 – 2019
משרד רה"מ – 1,600,000 ₪ בכל שנה במהלך השנים 2015 – 2019

תקציב ההשתתפות ב"יוזמת אפריקה" יאוגם בתקציב משרד החוץ, ייפרס ויוקצה במהלך שנות התקציב 2019 – 2015.
ד. להטיל על משרד החוץ להכין תוכנית עבודה חמש שנתית בתיאום ובשיתוף נציגי ממשלת גרמניה.
הביצוע באחריות שר החוץ.

 ***
ה.  הממשלה דנה בהרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2014: סיוע לחוליCF  בניקוז ריאתי, והחליטה כדלקמן:
1. בהמשך לסעיף 3 להחלטת הממשלה מס' 1145 מיום 5.1.2014 (להלן - החלטת הממשלה)  לאשר לפי הצעת שרת הבריאות, בהסכמת שר האוצר, מתוקף סמכות הממשלה לפי סעיף 8(ב)(1) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד- 1994 (להלן- החוק), לכלול בסל שרותי הבריאות שבאחריות קופות החולים (תוספת שניה לחוק) סיוע לחולי CF  בניקוז ריאתי (החזר של 105 ₪  בעד כל יום שבו קיבל המבוטח סיוע בניקוז ריאתי).
2. על אף האמור בסעיף 3 להחלטת הממשלה, לסכום התוספת לעלות הסל לקופות בשנת 2014, האמור בסעיף 2 להחלטת הממשלה, ייתוסף סכום של 8.814
מיליון ₪.

 ***
ו.  הממשלה אישרה את החלטת ועדת השרים לענייני חקיקה מס' חק/655 מיום 27.1.2014, שעניינה אישור טיוטת חוק פיקוח אלקטרוני על משוחררים בערובה ומשוחררים על-תנאי ממאסר (הוראת שעה) (תיקון מס'4), התשע"ד-2014.
כמו כן החליטה הממשלה, בהתאם לסעיף 81(ג) בתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת להקדים את הדיון בהצעת החוק.

להלן רקע כללי על טיוטת החוק:
חוק פיקוח אלקטרוני על משוחררים בערובה ומשוחררים על-תנאי ממאסר (הוראת שעה), התשס"ט-2009 (להלן- החוק) מסמיך את שירות בתי הסוהר לבצע את הפעולות  הנדרשות לניהול פיקוח אלקטרוני על משוחררים בערובה ומשוחררים על-תנאי ממאסר.   
כחלק מהתמודדות המשרד לביטחון הפנים (להלן- המשרד) עם המחסור במקומות כליאה, הפחתת הצפיפות בהם ושיפור תנאי הכליאה של אסירים ועצורים מבלי לפגום בשמירה על ביטחון הציבור, קידם המשרד חלופות למעצר ולמאסר. במסגרת זו יזם המשרד תכנית לפיקוח אלקטרוני אשר הוחלה לגבי עצורים המשוחררים בערובה ולגבי אסירים משוחררים על תנאי.
לשירות בתי הסוהר יתרונות מובנים הנדרשים לשם ביצוע פעולות לניהול התכנית, ובכלל זה קיומה של תשתית ארגונית, לוגיסטית וטכנולוגית המאפשרת ביצוע פעולות אלה, וכן בשל מבנהו הארגוני, פריסתו הרחבה ודרכי עבודתו של השירות. כמו כן, הרחבת תפקידיו של שירות בתי הסוהר לביצוע פעולות לניהול התכנית מותאמת ליעדיו ומתאפשרת לנוכח שיתוף הפעולה הקיים זה מכבר בין השירות לבין הפרקליטות, מערכת התביעה של משטרת ישראל ומערכת בתי המשפט.     
החוק נקבע בכנסת כהוראת שעה למשך 18 חודשים מיום תחילתו עם אפשרות להאריך את תוקפו לתקופה אחת נוספת, זאת על מנת לאפשר את השלמת הליכי החקיקה אשר יסדירו את כלל ההיבטים הקשורים בשימוש בפיקוח האלקטרוני. השר לביטחון הפנים, באישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, האריך את תוקפו של החוק לתקופה נוספת של ששה חודשים, עד  יום י"ד בתמוז התשע"א ( 16 ביולי 2011).
לאחר הארכה זו, וכדי לאפשר לממשלה להשלים את גיבושה של הצעת חוק רחבת היקף אשר תסדיר באופן יסודי את נושא הפיקוח האלקטרוני כמפורט להלן, הוארך תוקפה של הוראת השעה שוב מזמן לזמן ולאחרונה עד יום כ"ט באדר א' התשע"ד  (1 במרס 2014) (ר' חוק פיקוח אלקטרוני על משוחררים בערובה ומשוחררים על-תנאי ממאסר (הוראת שעה)(תיקון מס' 3), התשע"ג-2013, פורסם בס"ח התשע"ג, עמ' 62).
לפני למעלה משנה, הופץ תזכיר חוק פיקוח אלקטרוני על עצור ואסיר משוחרר על תנאי (תיקוני חקיקה), התשע"ב-2012 (להלן- תזכיר החוק) בידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי).
תזכיר החוק גובש לאור הניסיון המצטבר בנושא מאז הוחל ביישומה של תכנית הפיקוח האלקטרוני, בהתאם להחלטות הממשלה בנושא ובתום דיונים ממושכים של צוות בין-משרדי שכלל את כל הגורמים המשתתפים ביישום התכנית. צוות זה בחן את הלקחים והסוגיות השונות הנוגעות להפעלת תכנית הפיקוח האלקטרוני והדרכים לפתרונם. במסגרת תזכיר החוק הנ"ל, הוצע להסדיר הן את מעמדו המשפטי של הפיקוח האלקטרוני, והן את המנגנון ליישומו, ובכלל זה- הבניית שיקול הדעת השיפוטי באשר למעצר נאשמים בפיקוח אלקטרוני או שחרור על- תנאי של אסירים בפיקוח כאמור, פרטי תכנית הפיקוח האלקטרוני, סמכויות גורמי שב"ס לצורך ניהול תכנית הפיקוח האלקטרוני, והסדרת המנגנון להפסקת הפיקוח האלקטרוני לגבי מפוקח שהפר את תנאיו.
לאחר שהושלמה העבודה על גיבוש הצעת החוק, הוגשה טיוטת החוק לאישור וועדת השרים לענייני חקיקה, לצורך קידום חקיקתו של החוק הקבוע, אשר ייתר את הצורך בהוראת השעה.
ביום כ"ט באב התשע"ג (7 ביולי 2013) אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה את הצעת החוק אולם בשל ההשלכות התקציביות של הצעת החוק ובעקבות ערר שהוגש בידי שר הרווחה והשירותים החברתיים על החלטת ועדת השרים, לא הושלמו הליכי החקיקה הנדרשים עד היום. בימים האחרונים יושבה המחלוקת בין המשרדים הנוגעים בדבר וההצעה אושרה בוועדת השרים לענייני חקיקה ביום י"ח בשבט התשע"ד (19 בינואר 2014) בנוסח מוסכם חדש.
היות שטרם הושלמו הליכי החקיקה כאמור ולאור החשיבות של הפיקוח האלקטרוני למערכת אכיפת החוק במדינת ישראל, נדרשת הארכת תוקפה של הוראת השעה עד שתושלם מלאכת החקיקה בנושא.

 ***
ז.  הממשלה דנה בטיוטת-חוק לימוד חובה (תיקון מס. 16)(תיקון מס. 9), התשע"ד-2014, והחליטה כדלקמן:
1. לאשר עקרונית את טיוטת חוק לימוד חובה (תיקון מס' 16)(תיקון מס' 9), התשע"ד-2014.
2. להסמיך את ועדת השרים לחקיקה לאשר, על דעת הממשלה, את נוסחה הסופי של הצעת החוק שתוגש לכנסת.
3. בהתאם לסעיף 81(ג) לתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת להקדים את הדיון בהצעת החוק.
להלן רקע כללי על טיוטת החוק:
תיקון מס' 16 בחוק לימוד חובה (להלן- החוק) מורה על כך שילדים בגילאי 3 ו-4 חייבים לבקר במוסד חינוך מוכר, וכי הוריהם חייבים לרושמם למוסד חינוך מוכר. התיקון לחוק קובע שהוראה זו תוחל בהדרגה ובהתאמה פורסמו מספר צווים המחילים את החוק על שכונות וישובים מסויימים.
החלטת הממשלה, מס' 4088, מיום 08.01.2012, קובעת כי המדינה תספק חינוך חינם בגני ילדים ציבוריים עבור ילדים בגילאים 3-4, החל משנה"ל התשע"ג.  בד בבד עם יישום ההחלטה המשיך משרד החינוך בהיערכות ליישום החוק ובכלל זה העברת תקציבים לבינוי כיתות לימוד.
בכדי לאפשר את השלמת ההיערכות ליישום החוק ומאחר וחינוך חינם ניתן ברחבי הארץ, יש לדחות את יישום החוק בשלב זה לשנה אחת. נציין שמשמעות הדבר הינה, בכל יישוב במדינה יינתן לימוד חינם, בהתאם להחלטת הממשלה האמורה. יחד עם זאת, בישובים שטרם נכללו בצווים המחילים את חוק לימוד חובה, לא תהיה חובה לבקר בגן ילדים.
יודגש, חינוך חינם ימשיך להינתן ברחבי הארץ, בהתאם להחלטת הממשלה האמורה לעיל ואילו החובה על כל ילדי גילאי 3-4 לבקר במוסד חינוך מוכר תדחה בשנה אחת.

 ***
ח.  הממשלה מינתה על-פי סעיף 12 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, את סיגל שאלתיאל הלוי לתפקיד המנהלת הכללית של המשרד לפיתוח הנגב והגליל.

 ***
ט.  שרת הבריאות סקרה בפני הממשלה את המשבר אליו נקלעו בתי החולים של "הדסה".
בסקירתה התייחסה השרה לחובות הכספיים של בתי החולים של "הדסה" ולסיבותיהם, וכן לצעדים הננקטים כדי לחלץ את "הדסה" מן המשבר כדי לאפשר לבתי החולים לחזור לפעילות תקינה.