צולם ע"י לע"מ

דברי פתיחה:

ראש ממשלת ישראל, מר אהוד אולמרט: תודה רבה לך, כבוד הרב, ערב טוב. ברוך הבא, ראש הממשלה. זו הזדמנות נוספת לקבל את פניך במעוני הרשמי ברחוב בלפור 3 בירושלים. זה תמיד כבוד ועונג גדול לקבל את פניו של ראש הממשלה טוני בלייר בביקוריו כאן. אנו רוחשים כבוד עצום לראש הממשלה ויש לנו הזדמנויות רבות לשוחח בסוגיות הנוגעות למזה"ת, לאור העניין הרב שראש הממשלה מגלה כמעט על בסיס שוטף, במגוון סוגיות שהן חלק מסדר היום הקבוע של המזה"ת ועל אחת כמה וכמה כאשר הוא מגיע עם הצעות ורעיונות חדשים שעשויים ודאי לקדם את הסיכויים לשלום שאנו מקווים לכונן בינינו לבין הפלסטינים. לכן, אדוני ראש הממשלה, אני שמח מאוד שאתה כאן. תודה לך על ידידותך וברוך הבא למדינת ישראל.

ראש ממשלת בריטניה, מר טוני בלייר: תודה רבה לך, ראש הממשלה ותודה לך על אדיבותך ועל קבלת הפנים החמה. אני שמח מאוד להיות כאן שוב יחד אתך ולדון בסוגיות הללו שהן כל כך חשובות. תודה רבה לך על הכבוד ותודה גם לרב על שאיפשר לי להשתתף בטקס הדלקת נר חנוכה. כפי שציינת קודם, אני להוט לנסות ולסייע במציאת דרך לפתרון הסוגיות ארוכות השנים המעסיקות אותך ואת העם בישראל, כמו גם את הפלסטינים, יותר מכל. ציינתי בפניך קודם עד כמה מרחיק ראות וחשוב היה, לדעתי, נאומך בשדה בוקר אני חושב שמה שהצגת שם והאפשרות להגיע להסדר שבו העם הישראלי והעם הפלסטיני יוכלו לחיות זה לצד זה בשלום, זה החזון הנכון, ואני יודע שכל בעלי הרצון הטוב בקהילה הבינלאומית שותפים לו. קיימנו דיון חיובי ובונה ביותר, שאותו נמשיך במהלך ארוחת הערב שאתה בטובך עורך לכבודי. אתה יודע שאני חושב שזהו רגע בעל חשיבות רבה ביותר. זהו רגע קריטי. אני מניח כי כל הרגעים בתהליך הזה הם כאלה, אבל אני חש כי מעולם לא היה חשוב יותר לנסות ולהתקדם, ואני יודע שזה רצונך הכן, וכולי תקווה שעל בסיס הרצון שקיים כאן בקרב פלסטינים מתונים ובקרב אנשים מתונים בעלי רצון טוב בכל מקום, ניתן יהיה להגיע לפריצת דרך. כמובן שכל מה שאוכל לעשות כדי לסייע, אני אעשה. תודה לך שוב אדוני, על אדיבותך ועל קבלת הפנים.

שאלות עיתונאים:

שאלה אל ראש הממשלה, אולמרט:  נשיא סוריה בשאר אסד שב וקורא לך בימים האחרונים לפתוח במשא ומתן לשלום האם אתה לא חושב שההתעלמות שלך היא בלתי אחראית ומציגה את ישראל כסרבנית שלום?

שאלה אל ראש הממשלה, בלייר: אני מבקש את התייחסותך לכך, ואם אוכל לשאול, האם אתה מודה שהדרישה והלחץ לבחירות דמוקרטיות ברשות הפלסטינית, ללא החרמת החמאס, הייתה טעות גדולה?

ראש הממשלה, אולמרט: מדינת ישראל רוצה לעשות שלום עם כל מדינה ערבית וזה כמובן כולל את סוריה . בודאי שאנחנו רוצים לעשות שלום עם סוריה. אנחנו מאוד מקווים שהתנאים שיווצרו בעתיד יאפשרו זאת.
יחד עם זה, לצד הקריאות שאנחנו שומעים בראיונות עיתונאים כאלה ואחרים, אנחנו רואים את ההתנהגות של סוריה בעניינים גורליים לקיומה של מדינת ישראל. אנחנו רואים את התמיכה בחיזבאללה את הניסיונות להפיל  את ממשלת לבנון הדמוקרטית כדי לערער מחדש את האיזון בלבנון. רואים את התמיכה בחמאס הקיצוני, תמיכה שכרוכה גם במתן גיבוי לטרור. אנחנו רואים את המאמצים שנעשו כדי להכשיל אפשרות של התקדמות בזירה הפלסטינית בין היתר כתוצאה מהתמיכה שהמשטר הסורי נותן לחמאס הקיצוני של חאלד משעל. אנחנו רואים את התמיכה בטרור האנטי אמריקני ונגד גורמים נוספים כולל בריטים בעיראק שנעשה דרך הגבול הסורי ובתמיכת ממשלת סוריה ואנחנו רואים את ההתחברות האינטימית בין סוריה לבין איראן. אי אפשר שלא להביע תמיהה איך זה מסתדר עם הקריאות הללו. אנחנו מאוד מייחלים לאפשרות שייווצר בסיס למשא ומתן עם סוריה . אנחנו לא מרגישים שהתנהגותה של סוריה בימים אלה מניחה את היסודות לקיומן של שיחות כאלה.

ראש הממשלה בלייר: אני חושב שעלינו להתקדם עפ"י העקרונות המנחים את המצב הקיים: תמיכה בדמוקרטיה, תמיכה בשלום ובפתרון של שתי מדינות, תמיכה בקווים המנחים של הקהילה הבינלאומית. כעת יש להחיל את העקרונות הללו למצב בסוריה ולמצב בחמאס. אם סוריה תבחר בצעדים קונסטרוקטיביים לקראת שלום, לתמוך בממשלות דמוקרטיות ולא לחתור תחתיהן, אז אנו נהיה פתוחים, כמובן, להיות קונסטרוקטיביים ביחס אליהם. אם לעומת זאת הם תומכים באלה העוסקים בטרור או תומכים בחתירה תחת ממשלה שנבחרה באופן דמוקרטי, במקרה זה ממשלת סניורה בלבנון – זה לא אנחנו שמסרבים לכל מגע איתם, אלא זו הפרה של העקרונות שעל פיהם אנו פועלים, וזו הסיבה שאני חושב, כפי שציין קודם ראש הממשלה, שזה לא שאנו לא רוצים שום עסק עם אותם אנשים, אלא אם האנשים הללו, במגעים שלהם איתנו, מחבלים באותם דברים בסיסיים שאנו מנסים להשיג, זה מקשה עלינו מאוד את המצב. כנ"ל לגבי החמאס. אף אחד לא חולק על העובדה שהם זכו בבחירות, אבל אם הם רוצים את עזרתנו ואם מישהו בצד הפלסטיני מעוניין בעזרה שלנו בקידום התהליך, אז חובה עלינו לתמוך בדמוקרטיה, בשלום ובפתרון של שתי מדינות. משמעות הדבר היא הכרה בזכותה של מדינת ישראל להתקיים ומשמעות הדבר היא דבקות בעקרונות הקהילה הבינלאומית, כפי שהותוו ע"י הקוורטט. אם העקרונות הללו ייושמו, אנו נהיה מוכנים לעבוד עם כל מי שמוכן לקבל את העקרונות הללו. אבל אם הם לא יסכימו לקבל את העקרונות הללו, אז שוב, זה מאוד יקשה עלינו. אנו מוכנים, מעוניינים ומסוגלים לקיים קשר עם כל מי שמוכן לנהל אתנו מגעים על בסיס קונסטרוקטיבי ואין משמעות הדבר להסכים לכל דבר שאנו חושבים או אומרים, אבל כן משמעות הדבר היא תמיכה בממשלות דמוקרטיות ולא חתירה תחתיהן; שלום ולא טרור; תמיכה בעקרונות הקהילה הבינלאומית ולא התעלמות מהם. כל מי שמוכן לקבל את התמונה הבסיסית הזו, אנו מוכנים ומעוניינים ומסוגלים לנהל אתו דיאלוג, אך אם הם לא יעשו כן, אז הם שמים את עצמם במובן מסוים, בעמדה שבה לא נוכל לקיים מערכת יחסים תקינה איתם. 

שאלה לראש הממשלה, אולמרט: הבוקר טוני בלייר קרא לקהילה הבינלאומית להתאחד סביב הנשיא הפלסטיני. אני בטוח שאתה רואה עצמך חלק מהקהילה הבינלאומית. אחת הדרכים להעלות את קרנו של עבאס באופן מיידי היא אם תוכל לשחרר כמה אסירים פלסטינים. מהי החשיבה שלך כרגע בעניין זה? האם אתה מוכן להתקדם בסוגיה זו?

שאלה לראש הממשלה, בלייר: שאלתי אותך את השאלה הזו הבוקר ותשובתך הייתה מעורפלת למדי – דיברת על יוזמה חדשה במונחים של ניסיון להשיג יותר כסף עבור הנשיא הפלסטיני. אני תוהה אם ישנם פרטים חדשים שתוכל לספק לנו באשר לסכומים שבהם מדובר והאופן בו תוכל אולי לנסות לעודד השקעות מבחוץ.

ראש הממשלה, אולמרט: אנחנו מאוד מעריכים את הרעיונות והמאמצים ואת ההשקעה הבלתי מוגבלת של ראש הממשלה הבריטי, טוני בלייר בכל העניינים שיכולים לקדם תהליך של הדברות או משא ומתן במזה"ת. זהו מאמץ נמשך של שנים. אני זוכר שיחות איתו, עוד בטרם הייתי ראש הממשלה בהזדמנויות שאני הייתי בלונדון והוא היה בארץ ותמיד היתה רגישות מיוחדת לפרספקטיבות של טוני בלייר בגלל הניסיון העצום שהוא צבר בעניינים שהוא טיפל בהם לטובתה של בריטניה. לכן אני הקשבתי לדברים שאמר הבוקר ואנחנו גם דיברנו עליהם בפגישה שקיימו מוקדם יותר.  אין ספק שהאינטרס של כולנו הוא שהגורמים המתונים שמכירים בעקרונות שלה הקוורטט ושל  מפת הדרכים ומוכנים להיכנס למשא ומתן הם הגורמים שצריכים להתחזק בקהילה הפלסטינית וצריך לעשות הכל כדי לחזק אותם.
אני מקיים קשר ישיר עם אבו מאזן באמצעות העוזרים שלי והעוזרים שלו שנפגשים לעיתים קרובות מאוד ודנים בנושאים השונים מתוך מאמץ להגיע להבנות בתווך רחב מאוד של נושאים שהם בין יתר הנושאים שהועלו בשיחה של ראש ממשלת בריטניה ושלי הערב. כמה מהרעיונות שהוא הציע הם מצוינים ואני חושב שבמאמץ משותף אפשר יהיה לקדם אותם ואנחנו נפתור הרבה בעיות. כמובן, לא כל הבעיות ניתנות לפתרון בקצב שאנחנו רוצים. הקצב שאני הייתי רוצה, הוא בדיוק אותו קצב עליו דיברתי בשדה בוקר- כמה שיותר הרבה, כמה שיותר מהר, כדי שיהיה אפשר להתקדם עם הפלסטינים .
הנושא של האסירים הוא נושא מורכב, בין היתר מכיוון שיש חייל חטוף בעזה והוא טרם שוחרר. אנחנו עושים מאמצים כבירים גם בתחום הזה. אני מעריך את המאמצים שהקהילה הבינלאומית עושה. אני יודע את העניין הגדול שיש לאבו מאזן בנושא הזה. אנחנו בימים הקרובים מתכוונים להקים וועדה משותפת עם הפלסטינים כדי לדון בנושא של אסירים על מנת שניתן יהיה לקדם הבנות בתחומים הללו.

ראש הממשלה, בלייר: הבעיה היא שישנם רעיונות מסוימים שאנו דנים בהם, והדרך האחת הבטוחה להבטיח שרעיונות אלה לעולם לא יבשילו לכדי מעשה היא אם אתה מקיים דיון כוללני לפני שמישהו חשב מה הוא יכול לעשות ומה על אחרים לעשות כדי להזיז דברים, אבל במונחים כלליים, אני יכול לומר זאת: אני בטוח שזה חשוב שהקהילה הבינלאומית תתמוך בהנהגה פלסטינית מתונה המעוניינת למצוא דרך להתקדם עפ"י עקרונות האו"ם והקוורטט ואני בטוח שאחת הדרכים היא להבטיח שההנהגה הפלסטינית, שהנשיא עבאס יהיה מסוגל לעשות יותר למען העם שלו, וזו החשיבות של הסיוע הכספי. עלינו להבטיח שהוא יוכל לעשות יותר למען העם שלו, וזה אחד ההיבטים המכריעים בנושא הזה. זה כנראה המקסימום שאני יכול להגיד בשלב זה. זה לא מתוך רצון להיות מעורפל בעניין הזה, אלא שהדברים האלה מחייבים קצת התארגנות.
 
שאלה לראש הממשלה, אולמרט: הנשיא עבאס אומר שהוא מאוד רוצה להיפגש איתך ואתה אומר שאתה מאוד רוצה להיפגש איתו ורמאללה וירושלים מאוד קרובות מה מונע מכם להיפגש?
בנוסף, השחרור של ברגותי תלוי בעניינים משפטיים אבל אם יהיה ברור לישראל כי השחרור של ברגותי מאוד יחזק את עבאס בזירה הפלסטינית האם ישראל תשקול את המהלך הזה?

שאלה לראש הממשלה, בלייר: האם אתה חושב שהעולם המערבי צריך לעשות אבחנה בין טהראן לבין דמשק? אני מבינה ששלחת את אחד מנציגיך, אני חושבת שזה היה סר נייג'ל, לפגוש את הנשיא אסד. 
 
ראש הממשלה, אולמרט: אכן, אבו מאזן, ראש הרשות הפלסטינית אמר שהוא מעוניין להיפגש איתי. ואכן אני מאוד מעוניין להיפגש איתו. אכן שני הצדדים פועלים על מנת שהדברים הללו יתרחשו בקרוב ועתה ניתן לקוות שזה יתרחש בקרוב כפי שאני מצפה כפי שאבו מאזן מצפה וכפי שאת מצפה.
לגבי ברגותי, אני לא דנתי בפגישה עם ראש ממשלת בריטניה בהקשר של אסירים שחרור של אסיר ספציפי. ממילא שחרור של אסיר ספציפי מהסוג הזה הוא עניין משפטי ארוך ומורכב ולפי מיטב הבנתי הוא לא עומד על הפרק.

ראש הממשלה, בלייר: ביומיים הקרובים תהיה לי ההזדמנות לדבר קצת גם על הבחירה האסטרטגית העומדת בפני האזור ובפני הקהילה הבינלאומית ובמי היא תומכת ולמה היא תומכת בהם. אני חושב שיש בעיה ביחס לסוריה. סר נייג'ל ביקר בדמשק, הוא הציג בפני הסורים בצורה מפורשת את הבחירה האסטרטגית העומדת בפניהם, וכפי שאמר ראש הממשלה קודם, הבחירה מאוד ברורה. מהי ההעדפה שלנו? ההעדפה שלנו היא יחסים טובים עם מדינה כמו סוריה. הדבר תלוי בהסכמה על העקרונות הבסיסיים הללו ואם, לדוגמה, הם ימשיכו לערער את הדמוקרטיה בלבנון או שלא ימלאו תפקיד קונסטרוקטיבי בסוגיה הפלסטינית, אז זה יהיה קשה מאוד. מצד שני, אם הם יעשו את הבחירה האסטרטגית להיות חלק מאלה המנסים להשיג יציבות ושלום באזור, אז, כמובן, זה עניין אחר. אני חושב שאין כל נזק בלהבהיר מפורשות את אותה בחירה אסטרטגית. ביחס לאיראן, אני לא חושב בהכרח שסוריה ואיראן הן בדיוק אותו הדבר בעניין הזה, ואני חושב שביחס למה שקורה כרגע, זה ברור מאוד. בעיראק, בלבנון, בפלסטין – איראן לא מסייעת לקידום השלום. אין כל ספק בעניין הזה ויש לכך משמעויות מסוימות עבור יתר הקהילה הבינלאומית.
 
שאלה לראש הממשלה, אולמרט: הזכרת בדבריך שלוש פעמים שבפגישותיך עם ראש הממשלה, הוא הציג מספר רעיונות ויוזמות חדשים. האם אתה יכול לתת לנו דוגמה אחת של אחד מאותם רעיונות או אותן יוזמות חדשות?

שאלה לראש הממשלה, בלייר: התקשורת הבריטית עוקבת אחריך בצייתנות לאורך המסע העולמי שלך במזה"ת בימים האחרונים, ובכנות, אנחנו לא יודעים מה השגת, אם בכלל. אתה יודע?

ראש הממשלה, אולמרט: ראש הממשלה טוני בלייר דן איתי עוד בשיחות טלפון במהלך תקופה ארוכה על הדרך לחזק הגורמים המתונים שבאמצעותה יהיה אפשר לשנות את המאזן הפנימי בקרב הציבור הפלסטיני.
הוא העלה באופן ספציפי כמה מחשבות בעניין הזה, אני חושב שהן מאוד מעניינות אבל אני חושב שזה יהיה זה מאוד חכם ואחראי אם לא אכנס לפירוט שלהם כי לפעמים פירוט יתר יוצר תוצאה הפוכה ממה שאנחנו רוצים להשיג.
אני יודע שזה דבר שלפעמים לאנשים מבחוץ מאוד קשה להעריך אותו. אבל אנחנו פה, לפותים זה בזה עם הפלסטינים במשך שנים רבות, ואנחנו יודעים כמה חשוב לפעמים לא לומר דברים שאתה נורא רוצה לומר, במיוחד כשאתה רוצה לעזור למישהו כי במזה"ת כשאומרים את זה- זה דווקא מקלקל.
בהזדמנות אחרת אני אשמח לספר לך על כמה עצות טובות ומהלכים טובים שהניעו כל מיני התפתחויות פה שהגיעו מפי ממשלת בריטניה אבל אני חושב שאני אביך אותו וגורמים אחרים אם אכנס לפרטים ולפי טבעה של רגישות העניין אין טעם שאכנס לדברים בפומבי.

ראש הממשלה, בלייר: באשר למה שהשגנו. אני מקווה שאוכל אולי להבהיר, כאשר אגיע לאיחוד האמירויות הערביות, כשאשא נאום בעוד יומיים, כמה מהדברים שאני חושב שבאים לידי ביטוי בימים האחרונים, שהחלו במועצת אירופה, והחשיבות בלהבטיח שמועצת אירופה תישאר פתוחה לרעיון של חברות טורקיה באיחוד האירופי, שאולי נראית רחוקה מאוד מכל מה שקורה כאן, אבל למעשה יש לכך השלכות על היחסים בין המערב והעולם המוסלמי. באשר לסוגיית ישראל ופלסטין, אני חושב שפשוט עלינו להמתין זמן מה. כאשר התחלתי במסעי, מישהו שאל אותי אם אני הולך לעסוק בסוגיה הישראלית-פלסטינית. כאשר השבתי בחיוב הוא אמר: רק תדאג לפתור את זה. זוהי סוגיה רבת שנים. צריך להיות אדם מאוד נועז ואמיץ כדי לחשוב שבביקור בזק, תוך יום או יומיים, ניתן לפתור סוגיה כמו זו. למעשה מדובר בכל האנשים בעלי הרצון הטוב הפועלים יחד וזה כרגע המקסימום שאנחנו יכולים להגיד. נחכה ונראה מה יקרה עם הזמן.
 
שאלה לראש הממשלה, אולמרט: ראש המוסד היום בועדת החוץ והביטחון תומך אמנם לחלוטין בעמדתך בעניין סוריה אבל טוען שבעקבות מלחמת לבנון כוח ההרתעה של ישראל פחת וכי אסד אינו מפחד יותר האם אתה מסכים איתו או חולק על עמדתו.

שאלה לראש הממשלה, בלייר: שר החוץ הגרמני סיפר לראש הממשלה אולמרט בעת ביקורו של אולמרט בברלין כי הוא מאוכזב בסוריה. איך התרשם השליח שלך בביקורו בסוריה?
 
ראש הממשלה, אולמרט: אני קראתי דיווח קצר בתקשורת על הופעתו של ראש המוסד בוועדת חוץ וביטחון.
ראש המוסד הוא איש רציני מאוד, שעושה עבודה יוצאת מן הכלל בתפקיד הכל כך רגיש ומסובך שהוא ממלא. אני מלא הערכה לפעילותו.
יש לנו הרבה הזדמנויות כמעט מדי יום כדי לשוחח על הנושאים שעומדים על הפרק ואני מאזין בתשומת לב רבה להצעותיו ורעיונותיו ואני חושב שכדאי שהדברים שנאמרים על ידו אלי וגם התגובות שלי בנושאים האלה יישארו במתכונת שאנחנו התרגלנו אליה.
מה שאני שומע ממנו ומה שאני מגיב לו הם נושאים שכדאי שאנחנו נקיים עליהם את המנהג שקבענו לעצמנו שאנחנו מדברים ישירות זה עם זה ואני לא צריך לא להגיב ולא להתייחס דרך אף אחד אחר.

ראש הממשלה, בלייר: אני חושב שהתשובה היא שלא ניתן לשפוט את מה שאנו מציגים בפני סוריה עפ"י דיבורים. יש לשפוט את זה עפ"י המעשים. אני חושב שסוריה יודעת מהן ציפיותיה של הקהילה הבינלאומית במצב הזה וזוהי הזדמנות עבורם להוכיח שהם אכן מתכוונים לתמוך ברצונה של הקהילה הבינלאומית. אנשים שוכחים שלבנון מנוהלת עפ"י החלטות בינלאומיות, עפ"י החלטת האו"ם, והעקרונות של אותה החלטה ברורים לחלוטין ולכן כולם יודעים מה עליהם לעשות. וכאן, ביחס לסוגיה הפלסטינית, שוב, כולם יודעים אם אתה תומך בשלום; אם אתה מנסה, לדוגמה, ללחוץ על אלה המחזיקים ברב"ט שליט; אם אתה מנסה להבטיח תמיכה בקולותיהם של אלה המעוניינים בשלום ובפתרון של שתי מדינות? אני לא חושב שישנו קושי רב להסביר מה שאמרנו, והמבחן האמיתי יהיה במעשים, מכיוון שהמעשים הם אלה שיקבעו אם אנשים הם כנים או לא.

שאלה לראש הממשלה, אולמרט:  ראש הממשלה בלייר מדבר עם מדינות אחרות בנושא העברת סיוע ישירות לעבאס כדי לעקוף את החמאס. האם תשקול לעשות את אותו הדבר ביחס לכספי המסים הפלסטיניים ואם לא, מדוע?

שאלה לראש הממשלה, בלייר: החמאס האשים אותך בכך שבהצעה שלך להעניק סיוע כספי, אתה מתערב בפוליטיקה הפנימית ומנסה לקנות קולות עבור הפתח. האם אתה מנסה בכוונה להגדיל את מספר המצביעים עבור הפתח בעצם ההצעה הזו, ושאלה לשניכם – מהי תוכנית המגירה במקרה שהחמאס ינצח שוב בבחירות?

ראש הממשלה, אולמרט: אנחנו בהחלט מחפשים דרכים בהן הכספים שמוחזקים על ידנו יוכלו לעבור לכתובות הרלבנטיות שלהם בקרב הציבור הפלסטיני, בהתאם לכללים שמוסכמים גם על הקהילה הבינלאומית.
אין לישראל מדיניות  עקרונית למנוע את הכספים מהתושבים. אנחנו עשינו זאת כפי שהקהילה הבינלאומית עשתה זאת מאז שהובהר שהממשלה הפלסטינית נשלטת על ידי החמאס. החמאס הוא ארגון טרור ואין שום סיבה להיות בטוחים שהכספים הללו לא ינוצלו גם לצרכים שאין להם שום קשר עם טובת התושבים אלא הכספים הללו עלולים להגיע למימון פעולות טרור כפי שהחמאס עושה מאז שהוא הוקם. כל דרך שתאפשר לסייע לפלסטינים, מבלי שהיא תהיה כרוכה בסיוע לחמאס, היא בהחלט דרך אפשרית ואנחנו הצענו רק לאחרונה, כמה דרכים כאלה לרשות. אנחנו בהחלט ערוכים לשחרר כספים כדי לממן צרכים הומניטריים דחופים של האוכלוסייה הפלסטינית מהכספים שאנחנו מחזיקים בידנו.
באשר לשאלתך אודות ניצחון החמאס בבחירות נוספות- ראשית צריך להזכיר שראש ממשלת החמאס איסמעיל הניה, הצהיר רק אתמול שאם תהינה בחירות כאלה החמאס לא ישתתף בהן והוא יחרים אותן. אינני יודע אם זה נובע מתחושה של חולשה או מכך שהחמאס התעייף מהדמוקרטיה שהוא לא מאמין בה.
מכל מקום, אם יתקיימו בחירות בקרב הרשות ואם יתקיימו בהליך דמוקרטי תקין ואם בבחירות כאלה בהליך דמוקרטי תקין ינצחו גורמי טרור- אז ודאי שהעם הפלסטיני יאלץ להתמודד עם המציאות שתיווצר כתוצאה מהבחירות הללו.

ראש הממשלה בלייר: אני חושב שזה מעניק לי הזדמנות לומר שוב שהקהילה הבינלאומית תשחרר כספים ותעניק כספים לממשלה הפלסטינית אם אותה ממשלה תציית לעקרונות הבינלאומיים שהותוו ע"י הקוורטט והאו"ם. אנו מוכנים תמיד לסייע לעם הפלסטיני בתנאי שאנו יודעים שאנו משלמים את הכספים הללו לממשלה שמחויבת לאותם עקרונות שאנו מחויבים להם, משום שאחרי הכל, הם מבקשים מאתנו תמיכה כספית ולכן איננו יכולים להעניק תמיכה כספית אלא אם היא תשמש באופן כזה שיעלה בקנה אחד עם העקרונות שהם עקרונות האו"ם – לא עקרונותיה של בריטניה או של אמריקה או של אירופה – וזו הנקודה הבסיסית. השאיפה שלנו היא לבחון כל דרך שאנו יכולים להקל על המצוקה ועל הסבל של העם הפלסטיני וזו החשיבות של כל מה שאנו יכולים לעשות ביחס לסיוע כספי. זה עוזר להם, וכפי שאמר קודם ראש הממשלה, זה תלוי בסופו של דבר בקהל הבוחרים הפלסטינים שיחליטו בנושא הזה. אבל בדיוק כפי שזו אחריות הפלסטינים להכריע בסוגיה הזו, זוהי אחריותה של הקהילה הבינלאומית לקבוע את דעתה בעניין הזה, ואנו קבענו את דעתנו. אנו רוצים פתרון של שתי מדינות, אנו רוצים דמוקרטיה, אנו רוצים שלום, אנו רוצים קץ לטרור. אם אנשים מוכנים לעבוד איתנו על בסיס העקרונות הללו, אנו נתמוך בהם, אנו נסייע להם כספית, אנו נסייע להם מדינית. ראש ממשלת ישראל, בנאומו לאחרונה, לא יכול היה להיות מפורש יותר באשר לרצונו להביא שלום בר-קיימא ופתרון, כך שבסופו של דבר כולם יצטרכו לקבל החלטה במצב הזה, ואני חושב שמה שמעניין בכל האזור הזה שבו אנו מעורבים באופן כל כך אינטימי, ולא רק בעיראק, הוא שצפה ועולה מין בהירות אסטרטגית גדולה באשר לברירות שעמן מתמודדים אנשים, בין אם בלבנון, בעיראק, בפלסטין או באזור בכללותו, וישנם אלה המעוניינים לראות סוף לקיצוניות ורוצים שאנשים יחיו זה לצד זה בשלום, וישנם אלה שלא רוצים בכך. ואני חושב שאתם יכולים לראות את זה בא לידי ביטוי בדרכים שונות ומגוונות בימים האחרונים.