צולם ע"י לע"מ

ראש הממשלה:

גברתי הקאנצלר, ד"ר אנגלה מרקל,
סגן הקנצלר ד"ר שטיינמאייר,
גברתי ממלאת מקום ראש ממשלת ישראל, השרה ציפי ליבני,
רבותי שרי ממשלת גרמניה,
שרי ממשלת ישראל,
מכובדי כולם.

 היה לנו מעמד יוצא דופן, אולי חסר תקדים בהיסטוריה הפוליטית של מדינת ישראל. בפעם הראשונה ישבה משלחת של שמונה שרים בראשות הקאנצלר הגרמנייה בחדר ישיבות הממשלה, ודנה עם משלחת מקבילה של ממשלת ישראל בסדרה ארוכה של נושאים שמשקפים שיתוף פעולה בקנה מידה שלא היה כמוהו בין שתי המדינות. כשמדובר ביחסים עם כל מדינה, זה אירוע מאוד מרשים. כשמדובר ביחסים בין מדינת ישראל לבין גרמניה, זה משהו בעל תוכן, משמעות וסמליות עמוקים לאין שיעור. אין טעם שניכנס עכשיו לדיון מורכב בכל ההיסטוריה המאוד מיוחדת של היחסים בין גרמניה לישראל. מה שחשוב הוא, שאיננו שוכחים דבר, אבל גם איננו מוותרים על הסיכוי והחובה לפעול ביחד כדי להבטיח לעמנו ולאזורנו ולעולם כולו עתיד טוב יותר, של ביטחון, פיוס, סובלנות ושלום.

קאנצלר מרקל וממשלתה הם שותפים נאמנים של מדינת ישראל במאמצים האלה. הם שותפים לנו וחולקים עמנו באופן עמוק ואמיתי את המחויבות לערכים, לעקרונות שהם הבסיס לקיומה, לפעולתה ולעתידה של מדינת ישראל. הם ידידי אמת למדינת ישראל, והם נוטלים חלק פעיל מאוד במאבקים משותפים שאנו מנהלים בעניינים בעלי חשיבות מכרעת, לנו ולעולם כולו.

במהלך היומיים האחרונים קיימתי עם הקאנצלר מרקל סדרה של שיחות, רציניות מאוד, משמעותיות מאוד, שעסקו במכלול של נושאים. כמובן בנושאי המשא ומתן הישראלי – פלסטיני, והמחויבות של מדינת ישראל להמשיך במשא ומתן הזה ולעשות כל מאמץ כדי שאפשר יהיה להבשיל אותו לקראת הבנה על מתווה הפיתרון של שתי מדינות לשני עמים כבר בשנה הזו. דיברנו ארוכות על הנחישות של ממשלת ישראל להמשיך את המאבק נגד הטרור הפלסטיני, במיוחד זה הפוגע באזרחים חפים מפשע בדרום הארץ ובאזורים אחרים, והבהרנו שמדינת ישראל לא תהסס להמשיך ולהכות בטרוריסטים הללו כדי לממש את החובה המוטלת עליה להגן על אזרחיה. דיברנו גם על היבטים אחרים של הזירה המקומית ועסקנו כמובן ארוכות בעמדה המשותפת שיש לגרמניה ולישראל במאמץ להביא למניעת התחמשותה הגרעינית של איראן. גם גרמניה וגם ישראל, כפי שהדבר משתקף גם בהודעות שלנו, רואים בצורה דומה מאוד, בדאגה חמורה, את המשך המהלכים של איראן להתחמשות גרעינית, וגם שותפים בהכרה שיש צורך להמשיך ולבצע סדרה של מהלכים שיביאו לבלימת המהלך הזה.

אני רוצה להודות לך גברתי הקאנצלר על שיתוף הפעולה, על הדרך המיוחדת במינה שבה בחרת להביע את המחויבות המוסרית העמוקה של ארצך ועמך לעתידה של מדינת ישראל, ועל שיתופי הפעולה בתחומים השונים שיבטיחו את רציפות הקשר בין הממשלות שלנו, ובין העמים שלנו כדי להגשים את המטרות שהגדרנו לעצמנו.
 
 קאנצלר גרמניה:

כבוד ראש הממשלה, מר אהוד אולמרט,
עמיתות ועמיתים יקרים, בצד הגרמני והישראלי,

היום ערכנו כאן בישראל את ההתייעצויות הבין-ממשלתיות הראשונות בין גרמניה וישראל ואני רוצה להביע את תודתי הלבבית ביותר, בשם המשלחת הגרמנית כולה, עבור קבלת הפנים החמה והידידותית שהענקתם לנו.

הייתה זו עבורנו חוויה מיוחדת במינה, להעלות היום את זיכרונם של קורבנות השואה ביד ושם. היה לנו חשוב לראות שהייתם שם יחד עמנו ואני חושבת שזה היה מאוד חשוב שהתחלנו את ההתייעצויות בינינו עם הביקור ביד ושם. הייתה זו מחווה יוצאת מהכלל מצדכם, שליוויתם אותנו לשם.

היחסים שבין שני עמינו תמיד יישארו מיוחדים. הדבר תקף גם עבור הדור שלנו, עבור מי שנושאים היום באחריות למדיניות הרפובליקה הפדראלית של גרמניה. אנו יודעים כי עלינו לפתח צורות חדשות של מחשבה אם ברצוננו לשמר את זיכרון השואה גם לאחר שקורבנותיה כבר לא יהיו בינינו באחד הימים. אנו גם שמחים כי יש באפשרותנו לעשות זאת תוך שיתוף פעולה ולדון בדברים יחדיו. יחד עם זאת אנו מודעים לכך, שהיחסים המיוחדים ישמרו על צביונם המיוחד רק כאשר נשכיל לעצב יחדיו את המיזמים בהווה ובעתיד. בהקשר זה, ההתייעצויות היום בין הממשלה הגרמנית והישראלית ביטאו את הדבר בצורה הטובה ביותר. הם הוכיחו שהיחסים עומדים על בסיס איתן ביותר, שהם חודרים לעומקן של החברות בארצותינו ולאוכלוסיותיהן. זו צריכה להיות המטרה, היות ורק מי שמכיר את עצמו יכול לשוחח על הבעיות ומי שמשוחח על הבעיות גם יכול למצוא פתרונות. מבחינה זו, היה גם מרשים ביותר לעקוב אחר המיזמים של השרים השונים. אני חושבת שהרבה מעבר למשרדי הממשלה הקלאסיים, כגון משרדי החוץ, משרדי ההגנה ומשרדי הכלכלה, נפרשות בפנינו אפשרויות חדשות לחלוטין לשיתוף פעולה גם בתחום המדעי, בתחום חילופי הנוער וגם בתחום ההגנה על הסביבה. עלינו לבדוק אפשרויות אלה וליישמן.

אנו נמצאים כאן, אצלכם, בשנת ה-60 לקיומה של מדינת ישראל ואנו כמובן מביאים לכם את ברכותיה של הממשלה הפדראלית ושל העם הגרמני. אבל גם ברור לנו ששישים שנות קיומה של מדינת ישראל תמיד כללו תקופות שבהן ישראל נאלצה להילחם על ביטחונה ולהוכיח את זכות קיומה. מכיוון שכך, כמובן שגם שוחחנו על האיומים שעמם חייבת מדינת ישראל להתמודד. שוחחנו על כך, שהאיומים שאליהם אתם חשופים הם גם האיומים המכוונים כלפינו. מצד אחד, בשל היחסים המיוחדים האלה שבינינו אך גם מכיוון שעולמנו עומד בסימן הגלובליזציה והיום כבר לא ניתן להגביל קונפליקטים באופן רציונאלי ופתרונם הוא בסופו של דבר משאת נפשם של כולנו. מכיוון שכך, שוחחנו כמובן על תהליך אנאפוליס, על תהליך השלום, ומאוד שמחנו להיווכח שאנו תמימי דעים בנושא. שממשלת ישראל אינה רואה אלטרנטיבה  אחרת לתהליך השלום הזה, גם לא בתנאים המאוד קשים השוררים כעת. אנו כמובן יודעים שאנו יכולים לתרום רק בצורה מוגבלת מאוד מהכיוון הגרמני. אבל את מה שנוכל לתרום – את זה נרצה להשקיע על מנת להוליך את התהליך הזה לכיוון של הצלחה. אני יודעת שהשיחות היום גם עסקו באמצעים הנחוצים לכך. ברור לנו שמדובר כמובן על שמירת התנאים עד כמה שניתן, שלהם התחייבו הצדדים. שוחחנו גם על כך. ברור לנו גם, שמתגבש פתרון של שתי מדינות, מדינה לעם היהודי ומדינה לעם הפלסטיני. בחודשים הבאים נעשה כל שביכולתנו –  אדוני ראש הממשלה, אתה נקבת במסגרת זמן – על מנת לתמוך במשא ומתן זה, וגם אם זה חיוני, כמובן לשוחח עם השותפים השונים.

לאחר מכן שוחחנו על האיום מהצד האיראני- אנו יודעים שלא העולם חייב להוכיח לאיראן שהיא עובדת על תוכניות גרעיניות אלא שאיראן חייבת להראות לעולם בצורה שקופה, שאין היא עוסקת בפיתוח גרעיני. ישנן ספקות לגבי הדבר, ולכן אנו גם מאוחדים בדעה שעלינו לנקוט כל שביכולתנו, באמצעות סנקציות, עם אמצעים מצד מועצת האיחוד האירופי, אך בוודאות גם במסגרת של שיחות במסגרת האיחוד האירופי, להפעיל לחץ חזק ככל שניתן על איראן. גרמניה מצדדת בפיתרון דיפלומטי של הקונפליקט. אני חושבת שעלינו להתמיד וללכת בדרך זו. אנו שמים את יהבנו על דרך המאחדת שותפים רבים ככל שניתן בעולם. דבר זה גורם לכך שההליך מתקדם לעתים באיטיות. אך אני סבורה שזו הדרך הנכונה ושאין לה תחליף.

בסך הכל הראו השיחות שיש בינינו מידה רבה של תמימות דעים. אך הן גם הראו, שעדיין עומדות בפנינו משימות רבות המצריכות פתרון, לכן יישאר שיתוף הפעולה שבינינו אינטנסיבי מאוד, לא רק במהלך שנת ה-60 לקיומה של ישראל אלא גם מעבר למסגרת זמן זו. בשנה הבאה נתכבד להזמינכם לשיחות הבין-ממשלתיות לגרמניה, אז תחגוג גרמניה את שנת ה-60 לקיומה ובדרך אגב, גם את שנת ה-20 לנפילת חומת ברלין- אירוע מכונן, שהשפעתו ההיסטורית ניכרת גם הרבה מעבר לגבולות אירופה. באופן זה נמשיך, באמצעות שיחות, להיות בקשר הדוק ברבדים השונים.

תודה לבבית עבור קבלת הפנים הזאת, עבור ההזמנה להתייעצויות הבין-ממשלתיות האלה בין גרמניה לישראל וברכות לבביות גם לעם ישראל.

צולם ע"י לע"מ

ברק רביד, עיתון "הארץ":
ראש הממשלה, וודאי שמעת בימים האחרונים את הדיווחים אודות מסעו של יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו ללונדון במהלך מלחמת לבנון השנייה, ועל הוצאותיו במהלך אותה נסיעה שלכאורה סותרות את כללי האתיקה. מה דעתך על העניין הזה, והאם אתה מסכים עם טענותיו של מר נתניהו כי יש נגדו רדיפה פוליטית שמובילה לאותם פרסומים.

גברתי הקאנצלר, את שוחחת עם ראש הממשלה על תהליך אנאפוליס, על מפת הדרכים ועל המשא ומתן עם הרשויות הפלסטינאיות. האם קיבלת רושם בשיחותייך שיש התקדמות כלשהי בתהליך השלום והאם לדעתך ישראל עושה די על מנת לחזק את התנאים על הקרקע ועל מנת לחזק את מעמדו של אבו-מאזן?

תשובת הקאנצלר, אנגלה מרקל:
ברצוני להתייחס לשאלה שנגעה לתהליך השלום של אנאפוליס:
אני סבורה שממשלת ישראל משקיעה כאן מאמצים אינטנסיביים. כך שמע שר החוץ שטיינמאיאר בעת שיחותיו עם עמיתתו, השרה ציפי לבני, וכך גם שמענו מצד שר ההגנה ומראש הממשלה. טרם נסיעתנו, עוד שוחחתי בטלפון עם הנשיא עבאס ווידאתי את הפרטים, כיצד נראים הדברים מהצד הפלסטיני. כמובן, שכל הצדדים מייחלים להתקדמות מהירה יותר אך כמובן שיש צורך לשוחח על הכול בצורה יסודית. חלון ההזדמנויות קיים סוף-סוף. ראש הממשלה הזכיר את הדברים. בוודאי, וכך אני מקווה, תהיה התקדמות בתחומים רבים יותר. אך יחד עם זאת קיימים כעת תנאים שאינם דווקא מקלים על ניהול השיחות. הפגזת שטחיה של ישראל בטילי קסאם מהווים מעמסה כבדה מאוד על המשא ומתן. אך מצד שני כמובן גם הזכרתי את השאלה שהעלו הפלסטינים בדבר בניית ההתנחלויות. זו שאלה שעלתה בצד הפלסטיני, כפי לצד הישראלי יש טענות בנוגע למה שהפלסטינים לא קיימו.

אך אני סבורה שמה שחשוב הוא, שממשלת ישראל עומדת על רצונה לקדם את הדברים. אנו מעוניינים לקדם את הדברים ויש לי הרגשה שהדבר אפשרי. כבר אמרתי, שאנו נתמוך בדבר ככל שנוכל. לדעתי, לפעמים אין הדברים פשוטים כל כך, לשמור על מידה של אופטימיות לאחר עשרות של שנים. אך אני מצאתי אופטימיות רבה דווקא אצל מי שמנהלים כאן את המשא ומתן, וזהו לדעתי בדיוק התנאי המוקדם הנכון שיוכל להוביל להצלחות.
כמובן, שאין מדובר בקונפליקט פשוט. הקונפליקט המזרח תיכוני הוא ככל הנראה המורכב ביותר שקיים בעולם. לכן אנו גם חייבים להיאזר בסבלנות.

תשובת ראש הממשלה, אהוד אולמרט:
אני חייב לומר שבנימין נתניהו הוא מסביר מאוד מוכשר, שמביא בהחלט בהופעותיו תועלת רבה מאוד בעניינים לאומיים שהוא מייצג את מדינת ישראל. הוא עשה זאת בכישרון רב לא אחת, וודאי יעשה זאת גם בעתיד. במה שקשור לפרטים הטכניים שקשורים בנסיעה – אין לי שום מושג לגביהם, ולמען האמת אני מוכרח לומר שהייתי מעריך אם במעמדים מן הסוג הזה, בהם אנו מארחים ממשלה גרמנית שלמה הייתם פוטרים אותנו מן הצורך לחזור לעניינים הקשורים ב'ביצה הפוליטית' של מדינת ישראל שאין להם שום קשר למעמד המכובד בו אנו נמצאים עכשיו.

למדינת ישראל יש מחויבויות שהן חלק מהתהליך שמתקיים עכשיו, ואנחנו מכירים בהתחייבויות שנטלנו על עצמו וגם מכירים בחובה שלנו לעמוד בהן, וזה נוגע לכל הסוגיות שעומדות על הפרק. אין לנו שום כוונה להתחמק, או להתכחש להתחייבויות שמוטלות עלינו. אנחנו כמובן חושבים, כמו כל אדם סביר, שהחובה הראשונית שהיא תנאי באמת לכל התקדמות זה הפסקת הטרור. זו התחיבות שאי אפשר להשוות אותה לשום התחייבות אחרת. כפי שאמרתי, גם ננקוט בצעדים הדרושים כדי שאזרחי ישראל יהיו מוגנים בכל מקום שבו הם נמצאים. מה שחשוב להדגיש, וזו העמדה של ישראל, אנו נילחם בטרור ללא היסוס כדי למנוע את הפגיעה באזרחי ישראל, אבל בשום פנים ואופן אנו לא נוותר על החובה שאנו רואים לעצמנו לקדם באופן רציני ואמיתי את ההידברות עם הפלסטינים מתוך הבנה לצרכים שלהם, מתוך רגישות לבעיות שהם מתמודדים איתן, מתוך ציפייה שאנו נוכל במאמצים משותפים לייצר דינאמיקה שתוביל למציאות חדשה, וגם מתוך ציפייה שהם יעשו את מה שמוטל עליהם כדי שהמציאות הזו לא תטפח על פני כולנו כפי שלצערנו ההסכמים שהיו בעבר, והמהלכים שנקטו בעבר לא אחת גרמו והשפיעו על האזור. מדינת ישראל רוצה שלום, תנהל משא ומתן לשלום, צוות המשא ומתן מקיים דיונים בלתי פוסקים. היום תתקיים פגישה של שרת החוץ וממלאת מקום ראש הממשלה שעומדת בראש צוות המשא ומתן, כדי להמשיך את המשא ומתן עם הצד הפלסטיני בראשותו של אבו עלאא. אנחנו לא הפסקנו, איננו מפסיקים, ולא נוותר על המשא ומתן עד שנוכל באחריות ורצינות להוביל אותו לתוצאות שאנו מאמינים שהן חיוניות, גם לפלסטינים וגם לנו.

אולריך דפנדורף, ARD (ערוץ הטלוויזיה הממלכתי הראשון):
האם גרמניה ואירופה צריכות לשחק תפקיד בולט יותר בהליך השלום מאשר עד כה?

תשובת הקאנצלר, אנגלה מרקל:
אני סבורה שבמאה ה-21 אנו חיים בעולם שהשתנה. דיברתי על הגלובליזציה, דיברתי על כך שיש מכנה משותף לכל הארצות הרואות עצמן מחויבות לדמוקרטיה ולזכויות הדמוקרטיות. אין ספק, שלארה"ב יש תפקיד מפתח בהליך המשא ומתן הזה, דבר שהשתקף גם בוועידת אנאפוליס. אך לדעתי גם האיחוד אירופי נושא באחריות, אחריות שהלכה והתגברה במהלך 20 או 10 השנים האחרונות. האיחוד האירופי, אם ברצונו לנהל מדיניות חוץ וביטחון משותפת, חייב ליטול חלק באחריות. אסור לנו להיות יהירים, אך עצימת עיניים תהא כמובן הדבר השגוי ביותר לעשותו. לכן, בעת שכיהנו בנשיאת האיחוד האירופי , השתדלה כל הממשלה הפדראלית הגרמנית, וכוונתי לשר החוץ הפדראלי, לי וכל יתר חברי הממשלה, שהקוורטט המזרח תיכוני ימצא את מקומו הבולט בתהליך השלום. זאת, מכיוון שלצד ארה"ב גם האיחוד האירופי מבקש ליטול אחריות. משום כך אני סבורה, שאחריות זו לא צריכה להישאר על הנייר אלא שנוכל לעצב את האמצעים למימושה בצורה קונקרטית ביותר. לכך ניתן למשל לשייך את הפעילות שאותה אנו מתכוונים לממש בגרמניה: לשפר את יכולתם של כוחות הביטחון הפלסטינים, זאת גם במסגרת של שיתוף פעולה אירופי. כפי שהבנתי את הדברים, מאמצים כאלה בהחלט מתקבלים כאן בברכה. הפלסטינים כמובן אינם יכולים לייסד מדינה אם אין ביכולתם להגן עליה מבחינה בטחונית על ידי כוחות משטרתיים. בכך מדובר כאן בתרומה מסוימת מצד האיחוד האירופי, ואני סבורה שאנו צריכים למלא את התפקיד הזה בצורה קפדנית ואינטנסיבית ושלא נוכל לחמוק ממנה.

תשובת ראש הממשלה, אהוד אולמרט:
אנו בהחלט רואים תפקיד לאיחוד האירופאי, ואנו רואים גם תפקיד ותרומה חשובה מאוד לגרמניה בהנהגתה של הקאנצלר אנגלה מרקל. היחסים של ישראל עם אירופה היום שונים מכפי שהיו בעבר. אנחנו רוצים שהדברים האלו יהיו ברורים וידועים. אירופה של היום מדברת אחרת כלפי ישראל מכפי שהיא דיברה בעבר, וזה יצר אפשרות לסוג אחר של שיתוף פעולה, ולתרומה אירופאית שונה מכפי שהיינו יכולים לקבל בעבר, כאשר המיין-סטרים של העמדה האירופאית היה מאוד ברור, ובדרך כלל חסר סובלנות להבנת המצוקות שישראל התמודדה אתן. המציאות היום היא שונה. אנחנו בהחלט חושבים שאירופה הזו, שאנגלה מייצג אותה, שניקולא סרקוזי מייצג אותה, שגורדון בראון מייצג אותה היא אירופה שפתוחה להאזין לשני הצדדים, ופתוחה לעזור לשני הצדדים לקדם את הסיכוי להגיע להבנה, וזו בהחלט גישה שאנו מכבדים אותה, מקבלים אותה ומוכנים להיעזר בה. באופן ספציפי, נשאלתי גם לגבי התרומה של הקאנצלרית ושל ממשלת גרמניה. ממשלת גרמניה וגרמניה בכלל הם גורם שמעורב  מאוד במתן סיוע לתהליכים שיכולים לחזק את הסיכוי להגיע להבנה טובה עם הפלסטינים. התרומה הגרמנית, גם במישור הדיפלומטי וגם במישור המעשי, בסיוע להקמת פארקים תעשייתיים, בחיזוק התשתית הכלכלית, בשיתוף פעולה עם הפעילות של השליח המיוחד של הקוורטט, טוני בלייר, היא תרומה בעלת משמעות. שר החוץ, מר שטיינמאייר נמצא כאן לעיתים קרובות ותורם תרומה חשובה מאוד במהלכים הדיפלומטיים. קאנצלר מרקל ואני נמצאים בקשר אינטנסיבי, אני חושב אולי חסר תקדים, בגלל העניין המיוחד שיש לה וההשפעה שיש לה על כל הגורמים שהם חלק מהזירה המזרח תיכונית, גם על הצד הפלסטיני, גם על מדינות ערביות אחרות, גם על האמריקנים, גם על הרוסים. אני חושב שאנו נעזרים מאוד בחוכמתה, בנדיבותה ובמעורבות המיוחדת שלה.

צ'יקו מנשה, ערוץ 10:
גברתי הקאנצלר, את דיברת על המחויבות הגרמנית לסלול את הדרך כדי להחריף את הסנקציות נגד איראן, אבל שגריר גרמניה בטהראן התראיין בחודשים האחרונים לתקשורת האיראנית ואמר: "המסחר והייצוא מגרמניה לאיראן לא הצטמצמו בכלל, פשוט חלק גדול מהייצוא הגרמני עובר דרך דובאי." הוא אמר ששגרירות גרמניה באיראן פועלת כדי לחזק ולשפר את הקשרים הכלכליים בין גרמניה לטהראן. האם הציטוטים שיוחסו לו נכונים? איך זה עולה בקנה אחד עם המחויבות האמיתית שלך למנוע מאיראן הגעה ליכולת גרעינית באמצעים דיפלומטיים – כלכליים.
ראש הממשלה, האם אתה מתכוון להמשיך בקו שעליו הצהרת באחרונה ביחס לפעילות מול רצועת עזה, לפיו אם ירי הקסאמים יפסק וגם פעילות הטרור מעזה תיפסק, גם אתה תורה לצה"ל להפסיק את הפעילות שלו, והאם האמירה הזו לא סותרת את החלטת הקבינט להחריף את הפעילות אל מול עזה.
עוד שאלה קצרה: נשמעות טענות בקהילה הבינלאומית ביחס לפעילות של ישראל בשטח בגדה המערבית בצעדים שנועדו לאו דווקא לעמוד במחויבויות, אלא להקל על חייהם של תושבי הגדה המערבית, צעדים ששר הביטחון אמון עליהם. האם אתה מרוצה מקצב הביצוע של הצעדים האלה, והאם אתה חושב שאפשר לעשות יותר, ואולי נכון לעשות יותר?
 
תשובת הקאנצלר, אנגלה מרקל:
עלינו להבחין בין הסנקציות המוטלות מצד אחד ברמה הבינלאומית, במועצת הביטחון של האומות המאוחדות, היכן שתמיד השתדלנו לדון בסנקציות הנדונות עם בעלות זכות הווטו במועצת הביטחון. זהו הליך מייגע ביותר. לעתים אני נשאלת אם הדבר שווה את המאמץ ואם הוא נכון ותשובתי היא שהוא נכון ושאין לו תחליף. מכיוון שכך, אנו יכולים לאגד את רוסיה, סין ועוד מדינות רבות בעולם. ישנו כמובן גם כל מה שביכולתנו לעשות מעבר לכך. לצורך זה מתנהלות שיחות במסגרת האיחוד האירופי ומתקיימות פעילויות גם בגרמניה. יחד עם זאת אני סבורה, שדובאי אינה המדינה שעליה דווקא צריך לשים את העין בכל הנוגע לגרמניה. נכון, מתרחשים שם דברים רבים אך גרמניה מראה שקיפות רבה בנתוני המסחר הנוגעים לאיראן. אם תעיינו בנתוני מסחר אלה, תראו אמנם שאין הם עומדים על אפס אך הם הצטמצמו בצורה משמעותית במהלך השנים האחרונות. בייחוד האשראי שמעניקה הממשלה הפדראלית הצטמצם באופן משמעותי. אנו עוסקים בצורה מוגבלת דווקא בתחום של סחורות שאינן מסופקות ממקומות אחרים, כלומר, היכן שיש לגרמניה תפקיד מיוחד. כמובן שניתן להרהר כל הזמן אם ניתן לפעול מעבר לכך. כרגע אנו גם מנהלים שיחות במסגרת האיחוד האירופי, אם יש צורך לנקוט באמצעים נוספים. אך אני סבורה, שכל מה שעשינו עד כה הוא צעד בכיוון הנכון.

תשובת ראש הממשלה, אהוד אולמרט:
למדינת ישראל יש שר ביטחון מצוין, שאני סומך עליו מאוד, ונהנה מתבונת ניסיונו הרב בכל הנושאים שהוא מופקד עליהם. הנושא הספציפי לגבי הסדרי התנועה ביהודה ושומרון הוא בהחלט נושא חשוב, ומשרד הביטחון ושר הביטחון עוסק בו באופן מתמיד. הבעיה שאיתה אנו מתמודדים היא איך מיישמים את הרצון שיש לשר הביטחון ולמערכת הביטחון לשפר את חופש התנועה של התושבים ביהודה ושומרון כנגד הסיכונים הביטחוניים שאיתם אנו צריכים להתמודד, שהם אינם פשוטים. זה לא מקרה שבאזורים שבהם מוצבים כוחות הביטחון שלנו, שבהם לכאורה מוגבל חופש התנועה יש פחות טרור. אז אנו רוצים לשפר את איכות החיים של תושבי יהודה ושומרון, אנחנו רוצים לשפר את חופש התנועה שלהם, אבל כששר ביטחון במדינת ישראל ומערכת צבאית מגיעים למסקנה שיש חשש גם מפני טרור, אז צריך למצוא את האיזון הנכון ואנו מחפשים אותו כל הזמן, ונמשיך לחפש אותו. אני סומך לחלוטין של עצתו של שר הביטחון שלנו, שהוא איש מנוסה מאוד ומכיר מאוד את הבעיות הללו. במה שקשור לרצועת עזה, הקבינט הטיל על המערכת הביטחונית לפעול כדי לגרום לכך שאזרחי ישראל יוכלו לחיות בדרום ללא חשש של פגיעות בלתי פוסקות ואיומים בלתי פוסקים של רקטות וטילים שבאים מרצועת עזה. זאת לא פעולה שנעשית ביום אחד, אלא זו פעולה המשכית, ותפקידנו לוודא שהיא תבוצע כהלכה. לכן מה שאנו עושים עולה בדיוק בקנה אחד עם מה שהדרג המדיני הנחה את המערכת הביטחונית לעשות.

מר שארלאק, DPA:
גברתי הקאנצלר, הממשלה הפדראלית ביקרה נחרצות לפני שבוע את חידוש עבודות הבנייה בהתנחלויות בידי הממשלה הישראלית והרשויות הישראליות. האם הבהרת את הביקורת הזו ובאותה מידה של נחרצות גם כאן, בעת שיחותיך בישראל?
ושאלה נוספת, בעניין ההסכמים הבילטראליים. נחתם כאן הסכם הנוגע לעבודת הצבא. האם אינך חוששת, גברתי הקאנצלרית, שהדבר עלול להזיק לשמה של גרמניה כאן באזור, כמתווכת הגונה בין ישראל לפלסטינאים, בין ישראל לערבים, אם אכן יתקיים שיתוף פעולה שכזה בתחום הצבאי בין גרמניה לישראל?
ראש הממשלה, כיצד ענית, אדוני, על ההסתייגויות האלה מהצד הגרמני בנוגע לעבודות בהתנחלויות?

תשובת הקאנצלר, אנגלה מרקל:
ובכן, אענה תחילה על השאלה השנייה. אני מזכירה את גישתה של הממשלה הפדראלית שאינה תקפה למשל רק לאפגניסטן אלא שיש לה תחולה כלל-עולמית: שלא קיים ביטחון מבלי שנעזור בבניין מחדש, שאנו גם תומכים מבחינה כלכלית ושאנו שותפים למיזמים אחרים. אין תקומה אזרחית ואפשרויות אזרחיות אחרות אינן באות לידי ביטוחי כל עוד לא נתמוך בפן הביטחוני. משום כך, תהא זו טעות להסתכל על השרים בחומרה ולומר, אם השר לאיכות הסביבה חותם על הסכם שבו אנו תומכים בפיתוח או במיזמים של מים או של הגנה אקלימית במסגרת האפריקנית זה "טוב" וכאשר אנו נכנסים לשיתוף פעולה צבאי זה "רע". גם עם הצד הפלסטינאי אנו משתפים פעולה, למשל בנושא של אימון כוחות הביטחון. ובנקודה זו ברצוני להזכיר שגרמניה וישראל הן מדינות דמוקרטיות, שיש לנו ערכים משותפים, ושהדבר כולל שיתוף פעולה של עשרות בשנים בתחום הצבאי, המתבטא גם בחילופים של בעלי תפקידים ובפעילויות משותפות. מכיוון שכך, אני סבורה שהדבר הוא נכון, באותה מידה שבה אני חושבת שחשוב ונכון שרשויות החוק, שאותן שכחתי מקודם להזכיר, מלוות ומקדמות את הדברים המתרחשים עד לשיתוף הפעולה בנושא ההגנה האקלימית גם במדינות שלישיות.

בכל הנוגע למדיניות ההתנחלות, הרי שכבר נקטתי עמדה ברורה במסגרת הצהרתי. אנו כמובן שוחחנו על הדבר. המצב הוא שהתנאים הפרקטיים, ואולי ראש הממשלה עוד יוסיף כאן את דבריו, הם מורכבים מעט יותר ממה שהם נראים ממרחק. ובכל זאת המצב הוא כזה, ששאלת ההתנחלויות היא גם חלק מתוכנית הדרכים ומהמחויבויות שניתנו ואנו תמימי דעים שכל הצדדים צריכים להשתדל – ככל שהדבר לאל ידם – לשמור על התנאים שנקבעו. ברור שבהרבה כיוונים יש עוד דברים לעשותם. ברור שגם בעתיד ייעשו כל המאמצים – כלל שהדבר הוא בידיה של הממשלה הישראלית – כדי למנוע אי-הבנות או גירויים בתהליך השלום.
אתם יכולים לצאת מנקודת הנחה, שאנו משוחחים על הנושא בצורה גלויה. למעשה, שיחות מסוג זה נועדו מלכתחילה כדי שנראה במו עינינו, כיצד השותפים והידידים רואים את הדברים מנקודת ראותם.

תשובת ראש הממשלה, אהוד אולמרט:
קודם כל, כדי שלא יהיה שום צל של ספק, אכן הקאנצלר מרקל דיברה איתי ארוכות על המאחזים הבלתי חוקיים. היא בהחלט ראתה לנכון לציין את השאלה הזו. אני אמרתי לה, מה שאמרתי בפומבי, מה שאפילו אמרתי כאן עוד לפני שהספקת לכבד אותי בשאלה. ראשית מדינת ישראל איננה בונה ישובים חדשים בשטחי הגדה המערבית ביהודה ושומרון, ואיננה מפקיעה יותר קרקעות, חד וחלק. כל אחד יודע את זה, הודענו על כך, התחייבנו על כך, ואנו מקיים את זה. יחד עם זה, אמרנו לכל אורך הדרך, לגורמים הבינלאומיים שמעורבים במשא ומתן, וגם לידידינו הפלסטינים שיש מקומות במרכזי האוכלוסייה ובירושלים, שהמציאות שם בשטח לא תהיה בעתיד כפי שהיא היום. זה ברור לחלוטין. אי אפשר לקיים משא ומתן על בסיס של כאילו. על בסיס של ניסיון לטשטש את המציאות על כל המורכבות שלה. כשאנו בונים בירושלים אנחנו בונים בירושלים וכל אחד יודע שאין שום סיכוי שמדינת ישראל תוותר על שכונה כמו חומת שמואל, או הר-חומה כפי שהיא ידועה לכם, והיא חלק בלתי נפרד מירושלים. הפלסטינים יודעים את זה, הקהילה הבינלאומית יודעת את זה, כל אחד יודע את זה. אז אין שום וויכוח בשאלה אם יהיה שם עוד בניין או פחות בניין. מראש אמרנו שהדברים הללו יהיו ברורים. אנחנו לא בונים התנחלויות חדשות, אנו לא בונים ישובים חדשים, אנו לא מפקיעים קרקעות חדשות, וכל השאר פתוח למשא ומתן הוגן בינינו לבין הפלסטינים. הדברים הללו צריכים להיות ברורים, והם היו ברורים וידועים לכל הצדדים מראשית הדרך. דבר נוסף, יש לנו התחייבויות, גם על כך דיברתי, כולל שקשורות במאחזים הבלתי חוקיים. אגב, אולי תתפלאו לשמוע, לפני שבוע הורדו שני מאחזים בלתי חוקיים. אתם יודעים את זה? אתם לא יודעים את זה. למה? הרי הודיעו על כך, אבל משום מה לא טרחתם לתת לזה ביטוי מספיק. אז קודם כל אנחנו התחלנו לקיים את ההתחייבויות שלנו, אבל יש לנו עוד התחייבויות רבות. גם לפלסטינים יש התחייבויות רבות. אנחנו נקיים את ההתחייבויות שלנו, ובמקביל אנו התחייבנו לא לבנות ישובים חדשים ולא נבנה אותם. הודענו שיהיו מקומות בהם יבנו או יהיה תוספות של בנייה משום שהמקומות האלה יישארו בידי ישראל בכל קונסטלציה עתידית שלא תהיה. זה כולל בראש ובראשונה את ירושלים וכל אחד יודע את זה. אנו פועלים במסגרת ההתחייבויות שלנו, ומה שהכי חשוב זה לקיים משא ומתן רציני אמיתי עם הרשות הפלסטינית, לא להפסיק אותו, לא לעכב אותו, כדי שאפשר יהיה להגיע להסכם. אנו רוצים בזה בכל ליבנו. כפי שאמרתי – המשא ומתן נמשך, הוא מנוהל על ידי שרת החוץ. היום תתקיים פגישה, וודאי השבוע יתקיימו עוד פגישות, ואנו נמשיך בכל דרך לקיים את המאמץ הזה. במקביל, חובתנו להילחם בטרור איננה יכולה להיות בשום צורה שהיא מוגבלת על ידי המחויבות שלנו לתהליך המדיני. המלחמה בטרור תמשך כל עוד יהיה טרור.