|
ישראליות וישראלים יקרים – ידידים ושותפים:
היום אמרה הדמוקרטיה הישראלית את דברה, בקול צלול וברור – ישראל רוצה קדימה!
מכאן, אני מושיט יד של ידידות ופיוס לכל מי שהיה שותף לתהליך הארוך, אולי ארוך מדי, המייגע והחשוב הזה. לכל ידידי ויריבי, לכל מבקרי וגם למכפישי.
ברגע הזה, בתום סערת הקרב, אנו שבים להיות עם אחד, מאוחד, נטול מחנות, מלוכדים באהבה האין סופית של כולנו לארץ הזו, שאין כמוה בעולם.
ברגע זה, אני נושא את עיני וליבי לבית החולים הדסה בירושלים. לאיש – אשר התחיל את הכל, ראש הממשלה אריאל שרון.
גם עכשיו – ראש הממשלה.
לאיש שהיה לו אומץ הלב, הכוח, הרצון והעקשנות – לראות דברים אחרת ולשנות. למי ששינה כיוון ונסך תקווה והציע דרך חדשה. לאיש שהגה ויזם את קדימה, וכל כך סמוך לרגע בו היה ראוי לראות בהתגשמות חזונו – כשל גופו.
תודה לך אריק, בשמי, בשם חברי הכנסת נבחרי קדימה, בשם מצביעי קדימה ובשם עם ישראל.
אני שולח חיבוק חם לשני בניו, אהוביו, עמרי וגלעד, הסמוכים אל מיטתו בימים ובלילות.
הערב – נחתם פרק היסטורי רב חשיבות בחיי המדינה.
עלינו, ועלי בראשותכם, מוטל לעצב את הפרק החדש בחיי מדינת ישראל.
ראשית נשאף לאחדות העם. עוד בטרם נדע לעצב את השלום והחיים לצד שכנינו, הגיע הזמן לעשות שלום בתוכנו. בסובלנות, בכבוד הדדי, באיפוק, באהבה.
הבה נשים בצד את כל המחלוקות על ארץ ישראל ראשונה מול ארץ ישראל שנייה, על ארץ ישראל שלמה מול ארץ ישראל מחולקת, על ארץ ישראל של מיעוטים בלבד מול ארץ ישראל של יהודים בלבד, על ארץ ישראל של דתיים מול ארץ ישראל של חילונים, על אשכנזים מול מזרחיים, על עולים חדשים מול אזרחים ותיקים.
כולנו – ישראל מאוחדת, ראשונה, חזקה, מצליחה, משגשגת, הגונה ומפויסת עם עצמה.
בתקופה הקרובה נשאף להביא לעיצוב גבולות הקבע של מדינת ישראל, כמדינה יהודית עם רוב יהודי קבוע, וכמדינה דמוקרטית.
נפעל לעשות כך במשא ומתן והסכם עם שכנינו הפלסטינים. זו משאלתנו, זו גם תפילתנו.
אין תחליף טוב יותר להסכם שלום. אין שלום יציב יותר מזה המבוסס על הסכם.
הסכם יכול להיות מבוסס – רק על משא ומתן, כזה שיתנהל על בסיס הכרה הדדית, הסכמים שכבר נחתמו בעבר, עקרונות מפת הדרכים, וכמובן הפסקת האלימות ופירוק ארגוני הטרור מנשקם.
אני פונה בערב הזה לראש הראשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, ואומר לו בדרך הכי פשוטה והכי ישירה שבה אנשים מדברים זה לזה:
במשך אלפי שנים נשאנו אנו את חלום ארץ ישראל השלמה בליבנו. לתמיד תישאר הארץ הזו, על גבולותיה ההיסטוריים, משאת הנפש שלנו. לעולם לא ניפרד מהמיית הלב למקומות שהיו ערש תרבותנו ושבהם טמונים הזיכרונות היקרים ביותר שלנו כעם.
אך, מתוך הכרת המציאות והבנת הנסיבות, אנחנו מוכנים להתפשר, לוותר על חלקים מארץ ישראל האהובה, בה טמונים מיטב בנינו ולוחמינו, לפנות משם בכאב רב יהודים החיים בהם – כדי ליצור את התנאים שיאפשרו לכם להגשים את החלום שלכם ולחיות לצידנו, במדינה משלכם, בשלום ובשלוה.
אני מצפה לשמוע מהרשות הודעה דומה.
הגיע הזמן שהציבור הפלסטיני ומנהיגיו יתאימו חלומותיהם למציאות קיומה של מדינת ישראל, כמדינה יהודית, לצידם. הגיע הזמן שהפלסטינים ישלימו, כמונו, עם הגשמת חלק מחלומותיהם בלבד,
יפסיקו את הטרור, יחדלו מן השנאה, ויעצבו חיים דמוקרטיים, הוגנים, משל עצמם ויביטו לעתיד של פיוס, פשרה ושלום איתנו.
אנו מוכנים לכך. אנו מייחלים לכך.
אני אומר את הדברים האלה כאן ועכשיו, מתוך אמונה בכוחה האדיר של מדינת ישראל והאומץ - שאין לו שיעור - של חייליה, מצביאיה וכוחות הביטחון שלה להכות כל אוייב, ולהכריע כל טרוריסט. מתוך תחושת עוצמה זאת, אנו חייבים לפעול בכל כוחנו ליצור תקווה לחיים אחרים לדור הצעיר שלנו ושל שכנינו הפלסטינים.
בעשותי כן, אני הולך בדרכם של דוד בן גוריון, מנחם בגין, יצחק רבין, שמעון פרס, אהוד ברק ואריאל שרון – כולם מנהיגים שנשאו באחריות העליונה לגורל מדינת ישראל וגילו אומץ לב ונכונות לוותר, להתפשר, להתפייס – כדי להגיע לשלום.
אני שואב עידוד מהדוגמא האישית של מנהיגים ערבים, כנשיא הגדול אנואר סאדאת, המלך הדגול חוסיין, וממשיכיהם נשיא מצרים חוסני מובארק והמלך עבדאללה השני.
עתה הגיע הזמן שהפלסטינים יחצבו מתוך האתוס שלהם, את הכוחות הדרושים לאותה פשרה שאין בלתה, ומוטב שהדברים יתרחשו ככל האפשר מהר.
אם ישכילו הפלסטינים לפעול בזמן הקרוב, נשב לשולחן המשא ומתן כדי לעצב מציאות חדשה באזורנו.
אם לא יעשו כן, תיקח ישראל את גורלה בידה, ועל בסיס הסכמה לאומית רחבה בתוכנו, והבנה עמוקה עם ידידינו בעולם ובראשם ארצות הברית של אמריקה והנשיא ג'ורג' בוש, נפעל גם בהעדר הסכמה איתם. לא נמתין עד בלי די. הגיע הזמן לפעול.
בשנים האחרונות עשתה מדינת ישראל צעדים חשובים בכיוון של צמיחה ושיקום כלכלי. הם ראויים לברכה והוקרה.
תרם להם לא מעט שר האוצר לשעבר, בנימין נתניהו בממשלת שרון ובגיבויו, והוא יכול להיות גאה בהישגיו.
אך החברה הישראלית של היום עדיין מיטלטלת בין עשיריה לבין אזרחים רבים הרעבים ללחם, בין אנשים החיים ברמת חיים גבוהה, ובין זקנים שידם אינה משגת כדי חיים בכבוד.
אוי לה למדינה שבה אזרחים מלקטים שיירי מזון בפחי אשפה, וילדים ניזונים בה בביתי-תמחוי.
רע לה למדינה שאינה יודעת לנהוג חמלה בענייה, מזניחה את זקניה ומתעלמת מילדי עובדים זרים הנידונים לחיות בה כאזרחים נטולי זכויות המועדים לגירוש.
זה לא היה חזוננו. זו לא דרכנו.
אין אפשרות לתקן כל זאת, לא בשנה ואפילו לא בשלוש שנים. אך, בכוונתי לפעול, בכל העוצמה, כדי להביא לצמצום הפערים החברתיים, וכבר בשבועות הקרובים אציג בפני הממשלה תכנית מפורטת למאבק במצוקה החברתית. תכנית שתחייב את כולנו לשלם מחיר ולשנס מותניים כדי לחיות בחברה צודקת יותר והוגנת יותר.
אנו נפעל לתקן את המעוות בסל הבריאות, ולשפר את מערכת הבריאות ונניח את היסוד למתן הזדמנות שווה לכל האזרחים, חולים כבריאים, עשירים כעניים, יהודים כערבים.
זכויות המיעוטים במדינת ישראל משוועות למימוש. הגיע הזמן.
נאבק בשחיתות ובהשחתת המידות בכל מערכות חיינו, ובראש ובראשונה במערכות השלטון והמינהל הציבורי.
ניתן גיבוי מלא לכל גורמי אכיפת החוק ונכבד את מבצר שלטון החוק במדינת ישראל – בתי המשפט ובראשם בית המשפט העליון של ישראל.
נאבק נגד הפשיעה המאורגנת והאינדיבידואלית ונגן על הבטחון האישי של כל אזרח ובכל מקום.
ולבסוף, ניערך למערכה הגדולה והחשובה ביותר על עתיד מדינת ישראל: קידום מערכות החינוך מהגיל הרך ביותר ועד לחינוך האקדמי.
מערכות החינוך של מדינת ישראל משוועות לשינוי. אנחנו – העם היהודי - שראינו בטיפוח המצוינות ובהשכלה, בהעמקת הידע והלימוד ובמחקר המדעי ערכי יסוד בחברה היהודית והישראלית, איננו יכולים להרשות לעצמנו לפגר, לא רק אחרי מדינות רבות אחרות, אלא בעיקר אחרי הנורמות שאפיינו את החברה היהודית במשך אלפי שנים, בכל פזורות קיומה.
נקצה את המשאבים, נחולל את השינויים, בהידברות ובתאום – ונעלה את החינוך וההשכלה על ראש גאוותנו.
ועתה – תרשו לי מספר מילים אישיות:
היו אלה שלושה חדשים קשים ומורכבים מאז אותו לילה, הארבעה בינואר.
בכל הזמן הזה לא נותרתי לבד. הייתי מוקף באהבה, רצון טוב ונכונות אין סופית לסייע לי לנהל את מדינת ישראל.
אני מבקש להודות לכל מי שעזר לי והיה איתי. בראש ובראשונה לעוזרות ולעוזרים הנאמנים שמלווים אותי עשרות שנים, במסירות אין קץ, לעובדי לשכת ראש הממשלה, וליועציו הותיקים, לאנשי קדימה שהצטרפו יחד איתי לאתגר הגדול הזה, לידידים אין ספור מכל שדרות העם הנפלא הזה.
תודה מעומק הלב.
ועוד משהו:
משפחתי, עליזה וילדי, נמצאים איתי כאן. במשך שנים סירבה משפחתי להיות חלק מהאחריות הציבורית שנטלתי על עצמי. זו הייתה בחירתה - ואני, שאוהב כל כך את כולם, כיבדתי את בחירתם ואת זכאותם לפרטיות.
במערכה זו – בחרו יריבי להעלות את עליזה ואת ילדי לקדמת הבמה.
צר לי על כך. חשבתי שכבר בגרנו דיינו להגדיר גבולות של ראוי ובלתי ראוי.
ברגע כל כך מרגש זה, אני נוצר בליבי את זכרם של הורי, בלה ומרדכי, יהודים טובים, ציונים טובים, הורים אהובים, שעלו מסין הרחוקה, ושימשו כל חייהם מופת לצניעות ולאהבת הארץ.
אני רוצה לומר במעמד הזה לבני משפחתי, אחיי האהובים עמי, ירמי, יוסי וכל אשר להם, ובעיקר: לילדי אהובי – מיכל, דנה, שאול, אריאל ושולה כמובן, בני ובנות זוגם, ונכדי – תודה מעומק הלב.
הסבלנות שלכם, החכמה שלכם, היכולת שלכם לחלוק עלי לעיתים קרובות, והתבונה שלכם להסכים איתי לעיתים רחוקות - כל אלה הפיחו בי כוח, התלהבות, אמונה ותקווה.
ואחרונה, חביבה ואהובה – עליזה, שבלעדיה לא הייתי מגיע – ואיתה, במיוחד איתה – הכל נעשה אפשרי, נכון ובהישג יד.
הרגע הזה, יותר מכל אדם אחר, הוא שלך.
תרשו לי לסיים בקטעים מתוך התפילה לשלום המדינה:
"אבינו שבשמים, צור ישראל וגואלו,
ברך את מדינת ישראל ראשית צמיחת גאולתנו.
הגן עליה באברת חסדך, ופרוש עליה סוכת שלומך,
ושלח אורך ואמיתך לראשיה, שריה ויועציה, ותקנם בעצה טובה מלפניך.
חזק את ידי מגיני ארץ קודשינו, והנחילם אלוהינו ישועה ועטרת ניצחון תעטרם.
ונתת שלום בארץ ושמחת עולם ליושביה"
|