תודה רבה לך אדוני היו"ר, אני באמת מודה לך שהזמנת אותי.

הנושא הזה הוא נושא שהקדשתי לו הרבה מאוד זמן ומחשבה במשך שנים רבות כחלק מהמאמץ שסיפר עליו פרופ' כרמון - נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה.
 
אני חושב שאנחנו במדינת ישראל, במשך שנים רבות משלמים מחיר יקר מאוד, של מחלוקות שחוזרות על עצמן - הייתי אומר בתדירות כמעט קבועה, כתוצאה מן העובדה שלגבי חלק מן הנושאים המהותיים של חיינו, אין הסדר שנקבע בחוקה שיכולה לתת פתרון למחלוקות המזדמנות ובמידה רבה מאוד לפתור אותנו מהעול הכבד שהם מטילות על חיינו.  לכן אני חושב שהמאמץ הזה הוא מאמץ בעל חשיבות עצומה.
 
אני רוצה בהזדמנות הזאת לברך גם את מי שאיננו נוכח כאן, את חה"כ מיכאל איתן שהיה יו"ר הועדה בקדנציה הקודמת ושהשקיע באמת אין ספור שעות בישיבות, במאמץ לגבש חוקה בהסכמה, והוא ראוי להערכה רבה. אתה כבוד היו"ר, ככל הנראה תהיה זה, שהזכות תתגלגל לידיו להוביל את  הועדה הזאת להשלמת המאמץ הזה ולגיבוש החוקה אשר קבלתה תהווה מהפכה בחייה של המדינה.
 
לכאורה, במשך עשרות שנים, אנחנו יצרנו תשתית לקבלת חוקה בישראל ואני מניח שהדבר כבר הוזכר בדיונים שלכם במשך שנים רבות. דיברנו על כך שאנחנו בניגוד לארצות הברית, מדינה שבונה נדבכים נדבכים את החוקה, את מסגרת החוקה שלה ע"י מה שנקרא חוקי היסוד. אלא, שבתשתית שלנו חסרה מגילת זכויות מודרנית עדכנית שמשקפת את ראיית העולם שלנו, את הבנתנו לגבי ייעודיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. מדינה שמעניקה שוויון מלא לכל אזרחיה, כפי שנכתב במצע ששנינו ואחדים מחברי הכנסת שנמצאים כאן היו שותפים לו כשהתמודדנו בבחירות האחרונות לכנסת וגם כאלה שהם אינם חברי כנסת עכשיו, כמו פרופ' ריכמן. 

אנחנו ראינו, במאמץ לשמור על קיומה של מדינת ישראל כבית לאומי בטוח לעם היהודי בארץ ישראל, ולצקת תוכן לאומי לצביונה של מדינת ישראל, תוך מתן שיוויון זכויות מלא למיעוטים החיים בה, כך שערכיה כמדינה יהודית ודמוקרטית יהיו מאוזנים ושלובים זה בזה. בזה ראינו את היעד המרכזי שלנו ואין ספק שהיעד הזה מחייב אותנו להשלים את המהלך החשוב הזה של קבלת חוקה לישראל.
 
מטבע הדברים זה מהלך מאוד רגיש. הרי זה לא מקרה שבמהלך 60 שנה לא הצלחנו – אמנם לא בכל השנים ניסינו אבל בכל זאת, גם אחרי כמעט 60 שנה לא הצלחנו לגבש מסמך כזה. הרגישויות, החיכוכים הפוטנציאלים, הפערים בתפיסות עולם, בגישות, בנקודות מבט - הם כל כך משמעותיים שהם דורשים כאן בהחלט ללכת בזהירות מופלגת. הדרישה להסכמה רחבה, היא לא איזושהי דרישה מקנטרת או תרוץ שמישהו מחפש כדי להתחמק מהשלמת המשימה הזאת, אלא לפי דעתי, עניין חשוב מאוד, כדי שהחוקה הזאת תשקף לא רק איזושהי הסכמה של רוב פרלמנטארי כזה או אחר בכנסת מסוימת אלא קונסנזוס רחב של כל החלקים החשובים של החברה הישראלית וכל הערכים החשובים של החברה הישראלית.

זה צריך להיות מסמך חינוכי ממדרגה ראשונה, אבל גם מסמך שיוצר את המסגרת שמאפשרת למדינה לקיים את שגרת חייה במינימום של חיכוכים, של ויכוחים, של משברים ושל קרעים שמאיימים תדיר על החברה הישראלית. בין היתר, כי בכמה שאלות יסוד, לא השכלנו עד היום, לא רק לפתור את הויכוחים המהותיים אלא גם לייצר מכניזם שהחוקה יכולה בעצם להיות המסגרת שלו לפתרון חילוקי הדעות הללו.

יכול להיות שלא תמיד נגיע להסכמה, וכמובן יישארו פערים בין קבוצות שונות באוכלוסיה, אני מניח, זה דבר כמעט בלתי נמנע. אבל השאלה היא אם החוקה תצליח לייצר את אותו מכניזם שיאפשר לנו גם בהתקיים חילוקי דעות כאלה, לשמור על המסגרת ועל החישוקים שלה שבשבילנו הם שאלה של קיום.

אני מבין שבמשך ימי העיון או יום העיון של היום השתתפו גם סגן ראש הממשלה אלי ישי. אני חושב שהשתתפות שלו כמו של, גורמים אחרים מהציבור החרדי, היא חשובה ביותר, משום שהציבור הזה הוא חלק בלתי נפרד מהקונסנזוס שאנחנו חייבים לייצר ושהחוקה חייבת להתבסס עליו. זה צריך להיות ברור, כמו שחשובה ביותר השתתפותם של חברי הכנסת הלא יהודיים, אשר מייצגים חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית. אנחנו רוצים שהם יהיו שותפים לתהליך כזה, לא רק לתהליך החקיקה, לא רק לתהליך הקבלה אלא גם לאחר מכן למה שנגזר ממנו בחיי היומיום של חברה שרוצה לשמור על מגוון דעות רחב.
 
אני רוצה להודות לכל המשתתפים, לך כמובן אדוני היו"ר, לך ידידי פרופ' אוריאל רייכמן - נשיא המרכז הבינתחומי בהרצליה שהנושאים הללו של שיטת ממשל, של שיטת בחירות, של חוקה הם חלק מסדר היום שלך במשך שנים רבות, ואני ביקשתי ממך לאחרונה להיות הפרוייקטור מטעמי שיעבוד יחד עם כל הגורמים הפוליטיים ובעיקר עם יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט כדי שביחד יהיה אפשר לגבש את השינויים בשיטת הממשל שאנו רוצים לחולל.
 
אני רוצה להביע הערכה למעורבות הבלתי נלאית של מי שהיה נשיא בית המשפט העליון, השופט בדימוס מאיר שמגר. אני יודע כמה הוא השקיע, כמה הוא היה מעורב אבל בעצם במידה רבה אפשר לומר שהטיוטה הזאת היא יותר מכל דבר אחר פרי הגותו, דעותיו, השפעותיו, תפיסותיו וערכיו של השופט שמגר.
 
ולבסוף אני רוצה להודות לך, פרופ' אריק כרמון, ולמכון הישראלי לדמוקרטיה, אין לי מספיק זמן לספר לחברי הועדה ולאורחים הנכבדים שיושבים כאן כמה עשרות שעות בילינו בשיחות על החשיבות של הנושא הזה ועל  הדרך לקדם אותו ולהוביל אותו במשך הרבה מאוד שנים, שבחלקן אפילו לא הייתי חבר כנסת כלל, אבל חשבתי שהיוזמות שלך והמאמץ שהמכון לדמוקרטיה משקיע הם חשובים, והמאמץ הבלתי נלאה שאתה השקעת בנושא זה, אשר לפי דעתי מתקרב למימושו,  ואני אעשה הכל כדי שהוא גם יושלם.
 
אני באמת ובתמים חושב ששתי הרפורמות שעכשיו מרבים לדבר בהן, גם שינוי שיטת הממשל וגם  החוקה הן חיוניות ויהיה קשה מאוד להשלים את האחת בלי זולתה. שינוי שיטת הממשל שהוא שינוי חשוב ביותר, חייב להיות מלווה על ידי קיומה של חוקה שתקבע את החישוקים ואת היסודות שיבטיחו את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ששומרת על כל הערכים שהם הבסיס לקיומה.