כבוד סגן רה"מ ושר התמ"ת אלי ישי,
כבוד השר לפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי,
כבוד ראש העיר ב"ש יעקב טרנר,
גברתי נשיאת אוניברסיטת ב"ש פרופ' רבקה כרמי,
אדוני פרופ' אבישי ברוורמן, ח"כ, איש החזון,
מנכ"ל משרד רה"מ רענן דינור,
מר סוואמי נציג חברת KUD ונציג חברת קאז'ימה היפנית,
מר אהרון ידלין, שר החינוך לשעבר,
מנכ"ל משרד התמ"ת גבי מימון,
ידידות וידידים יקרים,

דבר לא מציק ומטריד את מנוחתי יותר מאשר שביתת המורים, גם מורי התיכון וגם הסגל הבכיר באוניברסיטאות. אני מעורה בכל פרט ופרט מהנושאים שעומדים על הפרק ומכיר היטב את כל ההתגלגלות וההשתלשלות של הנושאים שעומדים, ושצריכים לעמוד למו"מ. כבר מהרגע הראשון אמרתי שהממשלה לא נלחמת במורים, היא אוהבת אותם, היא מכבדת אותם. אמרתי שהיה לי ניסיון קצר לפני הרבה שנים כמורה. אני תמיד חשבתי לעצמי אין מקצוע קשה יותר, אין מקצוע מורכב יותר, אין אתגר אדיר יותר מאשר הוראה. אני יודע כמה זה קשה ואני מעריך כל מורה על המאמץ האדיר שהוא עושה. אני חושב שבמשך שנים רבות היה קיפוח מתמשך בקביעת סדרי העדיפויות בתחום הקצאת המשאבים, לא לחינוך בכלל, בחינוך בכלל אנחנו משקיעים הרבה מאוד אולי יותר מכל מדינה בעולם, אבל בתרגום של ההשקעה בחינוך לשכר שמשולם למי שעוסק בחינוך והוראה, שכר שצריך לתת ביטוי למעמד שלהם, לחשיבות שאנחנו מקנים למערכת הזו ולאתגרים שעומדים בפניה. אנחנו בהחלט צריכים לתקן את זה. אין סיכוי שדברים שלא טופלו במשך עשרות שנים יתוקנו מהיום למחר. אנחנו הקצנו מיליארדים לשיפור שכרם של המורים וחתמנו על הסכם עם הסתדרות המורים, ואנחנו מוכנים להגדיל את שכר המורים בארגון המורים בשיעורים של מ-26% עד 34%, זה לא מעט. אולי למורים, אולי למנהלים שלהם, אולי למנהיגים שלהם היו ציפיות אחרות. זוהי תוספת דרמטית, חסרת תקדים שלא הייתה כמוה, אנחנו מוכנים לכך, הודעתי שאני מתחייב. אנחנו נחולל הרבה מאוד שיפורים שיטיבו את תנאי ההוראה ובעיקר ישפרו את מערכת החינוך. גם המורים צריכים לתרום לכך, ויכולים לתרום לכך. אנחנו צריכים לתרום והמורים צריכים לתרום, הגיע הזמן לחולל רפורמה, ושאף אחד לא ינסה לטעון שהכל רעוע בכל המקומות האחרים רק הוא מושלם. אנחנו צריכים לתקן, אנחנו מוכנים להשקיע מיליארדים בשיפור ובתיקון המערכות, בבניית כיתות, בהיקפים אדירים בתוספת שעות הוראה, ובכל מה שקשור לשכרם ומעמדם של המורים ושל המנהלים. גם המורים וגם המנהלים צריכים לעשות מאמץ כדי להיות חלק מרפורמה, שתשפר את מערכת החינוך. זה הולך ביחד. אין צורך לשבות, אנחנו מוכנים להתחייב על כל התוספות הללו. ישנה שרת חינוך, ישנו שר אוצר, הם ערוכים ומוכנים לנהל מו"מ בכל רגע. אין צורך שרה"מ, עם כל הכבוד לראש ארגון המורים התיכוניים שאני מאוד מכבד אותו, אין צורך שדווקא רק רה"מ יישב איתו. שר האוצר, שרת החינוך, יו"ר ההסתדרות שעושה מאמצים שאנחנו מעריכים אותם ואחרים, יש להם סמכות מלאה מטעמי לנהל את המו"מ, לסכם את הדברים. צריך להחזיר את הילדים לבתי הספר, צריך להחזיר את המורים לכיתות, וצריך לשפר את מערכת החינוך, והאחריות על שיפור מערכת החינוך מוטלת עלינו וגם על המורים. בבקשה בואו להתמודד יחד עם האתגר הזה. זה נכון גם כמובן לגבי אנשי הסגל הבכיר, שאני מאוד מקווה שיצטרפו למאמצים שאנחנו עושים כדי להביא את השביתה שלהם לסיומה. אנחנו הגענו להסכמה על כל ראשי האוניברסיטאות ואין שום סיבה שהמרצים לא יהיו חלק ממנה, אני מקווה שכך יהיה וכבר בימים הקרובים.

תרשו לי לומר מספר מילים בהקשר למעמד החגיגי והחשוב שלשמו התכנסנו היום, ביום מיוחד במינו שהוא יום הזיכרון ה-34 למותו של אדריכל בניינה וקיומה של מדינת ישראל, ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון. 

"בנגב ייבחן כושר היצירה והעוז החלוצי של ישראל" אמר דוד בן גוריון, "ומבחן זה יהיה גורלי. בנגב יבחן כושר המדע והמחקר היהודי ועל אנשי המדע והמחקר שלנו שומה להתרכז בשדות מחקר חדשים שלעמי הצפון לה היה בהם צורך".

דברים אלה, אשר נשא דוד בן גוריון בנאומו המפורסם "משמעות הנגב" בינואר 1955, מקבלים משמעות כפולה ומיוחדת היום , שלושים וארבע שנים לאחר מותו, עת אנו עדים לתחילתן של העבודות להקמת הפארק לטכנולוגיות מתקדמות בבירת הנגב, באר שבע.

הפארק, שאת אבן הפינה שלו באופן רשמי ופומבי אנו מניחים היום,  תוך שיתוף פעולה הדוק עם אוניברסיטת בן גוריון, עיריית באר שבע וחברת ההשקעות  KUD international, הוא הצלע השלישית המשלימה את  משולש המחקר והפיתוח הקיימים באוניברסיטת בן-גוריון ובמרכז הרפואי סורוקה.

אנו מבקשים ליצור לא רק סביבה עשירה במחקר ובפיתוח, אלא גם להפוך למרכז תעשייה, אשר ינצל את מרכזי המצוינות הקיימים כיום באוניברסיטה ובמרכז הרפואי - תוך קידום וטיפוח היזמות המדעית והטכנולוגית.

בסוף שנת 2005 הציבה ממשלת ישראל את פיתוח הנגב בראש סדר העדיפויות הלאומי – והחליטה על השקעה של 17 מיליארד שקלים לביצוע תוכנית לאומית אסטרטגית לפיתוח הנגב, עד שנת 2016. למרות מלחמת לבנון השנייה, ולמרות התקציבים הגדולים אשר הוסטו לשיקום הצפון, ואנחנו מדברים בהיקפים של מיליארדים, אנו ממשיכים להשקיע מדי שנה סכומי עתק לפיתוח הנגב.

אנו מקימים את עיר הבה"דים – עיר בסיסי ההדרכה של צה"ל, אנו משקיעים בהקמת מכון מחקר לאומי ביוטכנולוגי בהיקף כולל של 90 מליון דולר. אני רוצה להתייחס לדברי ידידי, פרופ' ברוורמן שאמר לי היום שיש בישראל בירוקרטיה. אני רוצה להגיד לך אבישי, מה ההישגים שאנחנו משתבחים בהם? מה ה"קונץ" לעשות את הדברים הגדולים שנעשים כאן בלי בירוקרטיה? את זה יכול לעשות כל אחד. יש במה שעשינו כאן מימד של הישג מיוחד במינו ואתה בוודאי שותף לו כמו ראש העיר יעקב טרנר, רבקה כרמי, אהרון ידלין, המנכ"לים שלנו, יו"ר הועד המנהל של האוניברסיטה ידידי דוד ברודט. ההישגים הללו הם למרות הבירוקרטיה, על אף שהיא קיימת. אני לא רוצה להשלות מישהו וכך ליצור התחייבות שהיא נטולת קשר למציאות. הבעיה היא לא לבטל את הבירוקרטיה, בירוקרטיה קיימת בכל מקום שבו יש מערכת ממשלתית, ממסדים, תקנות ונהלים. אלה שאומרים לי לבטל את הבירוקרטיה בבוקר, באים בשם הבירוקרטיה אחה"צ כדי להגן על דבר אחר שהם לא רוצים שהוא ישתנה. זה חלק מהחיים, החכמה היא לדעת איך לצמצם אותה, איך לשמור על נהלים תקינים כדי להבטיח שקיפות מלאה בתפקוד של המערכות הציבוריות והממשלתיות, ואיך לנוע קדימה במהירות כדי לנצל את הפוטנציאל האדיר שיש לנו במדינת ישראל ולהוביל אותה קדימה.

ברצוני לומר מספר מילים אישיות בהקשר הזה: מי שטרח, עסק, דחף וייחל בכל לבו לפיתוח הנגב בכלל ופיתוח פרויקטים גדולים בנגב במיוחד, כולל התכנית האסטרטגית ל-10 שנים לפיתוח הנגב בהשקעה של 17 מיליארד שקל, היה רה"מ שקדם לי אריאל שרון. אנחנו בימים האלה מקימים את עיר הבה"דים ואני פניתי לשר הביטחון, שבסיסי ההדרכה של צה"ל הם בתחומי אחריותו, והצעתי לו לקרוא לעיר הבה"דים על שמו של אריאל שרון. אני חושב שאריאל שרון ראוי וזכאי שהפרויקט הגדול הזה ייתן ביטוי של הערכה והוקרה לפועלו האדיר למען הנגב.

בהיותי שר התמ"ת האמנתי כי הקמת הפארק הטכנולוגי כאן תוביל למיצובו של הנגב כחלוץ בשדה הידע האנושי, שהוא בעל פוטנציאל כלכלי בלתי מוגבל. לכן פעלתי כך שסביב העוגן המדעי-האקדמי הזה יתפתחו חברות הזנק וחברות תעשיה, שיתבססו על הישגי הידע המקורי שיופק כאן בתחום הזה – ויוציאו את שמו של הפארק למרחוק.
חברת קוד (KUD international), חברת בת של הקונצרן היפאני הענק קאז'ימה – שותפה לפרויקט הזה מפני שהיא זיהתה את הפוטנציאל האדיר הטמון בו – והיא תסייע לנו למצות אותו. חברת דויטצ'ה טלקום הגרמנית, אשר תשתלב בפארק,  גם היא זיהתה את הפוטנציאל הגדול שטמון בפרויקט הזה. 

אני בטוח שמה שרואים משם, מארצות הברית, מיפן, ומגרמניה – אפשר לראות ביתר קלות גם מכאן, מהארץ. לכן אני קורא לחברות ישראליות ובינלאומיות הפועלות בישראל להשתלב בפארק החדש – ולהיזכר כמי שראו למרחוק עוד בטרם הפך הפארק לשם דבר בעולם.

כשהגעתי לכאן מהמכללה הטכנולוגית יחד עם ראש העיר במכונית, ראיתי את עבודות העפר, ראיתי את הטרקטורים הענקיים, ראיתי את המכונות הגדולות האלה, ואין לי ספק שאפשר כבר לחוש שמשהו גדול עומד לקום כאן. המשהו הגדול הזה ייתן הזדמנות לסטודנטים באוניברסיטה שלכם, לצעירים של ב"ש ולצעירים של כל מרחבי הנגב, לבדווים שגרים כאן, לתושבי עיירות הפיתוח שנמצאים מסביב לעיר הזאת ומייחלים לאיזשהו מוקד שסביבו אפשר יהיה גם למצוא תעסוקה הולמת וגם למצוא הזדמנות לקידום ולהתפתחות.

אני ראיתי בחלומי ובחזוני את ההזדמנות הזו, שהרבה לדבר איתי עליה אבישי ברוורמן בהיותו נשיא אוניברסיטת ב"ש. האמנתי בכך כאשר אישרתי את התוכניות אשר הוצגו בפני, ואני מאמין בכך גם כעת - הפארק ייצור הזדמנות להצלחות עסקיות אשר תתבססנה על יישום המחקר והפיתוח אשר קיים פה, ואין לי ספק שהצלחה זו עוד תיצור הזדמנויות נוספות לפיתוח ולשגשוג שיהפכו את כל דרום הארץ, ואת בירתו ב"ש, לאזור פורח ולאזור מצליח.

 
בן גוריון דיבר לא רק על יצירה אלא גם על עוז חלוצי. החנוכה החגיגית של הפארק היום היא - כמובן - אירוע משמח, אבל היא רק אות פתיחה. מיד בתום הטקס יש להפשיל שרוולים ולתרגם לשפת המציאות את כל התוכניות המרשימות.

אני אמרתי לסגן רה"מ, שאני יודע כמה הוא משקיע, כמה אכפת לו וכמה הוא מעורב בכל פרט שקשור בתכניות של פיתוח הנגב והגליל, שאני מתכוון יחד איתו ללוות את התקדמות הפרויקטים, ולראות כיצד המשך הפעילות והבנייה גורמים להשגת התוצאות והגשמת החלומות. תוצאות שיעשו הבדל באיכות החיים של המגוון הכ"כ מיוחד של האוכלוסייה שגרה בנגב ובדרום הארץ, של העולים החדשים, של הדתיים, של החילונים, של היהודים, של הערבים, אשר מהווים כולם יחד את התשתית האנושית המיוחדת כ"כ של הנגב.

בן גוריון התיישב בשדה בוקר כדי לקחת חלק בהחייאת השממה, שהוא ראה בה "ייעוד אנושי עליון". הנגב של שנת 2007 איננו שממה – אך הוא עדיין מחכה לפריחתו הגדולה. הפארק למדע ולתעשיות מתקדמות הינו אבן יסוד בבניין ופיתוח הנגב.

אני מאחל לכולנו שנמשיך להיות מחויבים לפעול ולתרום כדי לראות במו עינינו כיצד החלום הזה מתגשם.

בהצלחה.