כבוד נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית בייניש,
כבוד שופט בית המשפט העליון בדימוס ויו"ר וועדת הפרס, גבריאל בך,
חברי וועדת הפרס, מר אריה דובסון, מנכ"ל קרן א.מ.ן,
הגב' רנה מוסקונה – בתו של יוזם הפרס, אלברט מוסקונה, ונציגתו,

זוכים יקרים –
ברצוני להודות לוועדת הפרס, בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס גבריאל בך, ולקרן א.מ.ן. על פעילותה הענפה לקידום האמנות, המדע והתרבות.

אני מבקש לשלוח מכאן, בירת מדינת ישראל והעם היהודי – ירושלים, תודה לאדם מיוחד שבזכות תרומתו השנתית אנו מתכנסים בכל שנה כדי להעניק את פרס א.מ.ת – מר אלברטו מוסקונה, המיוצג כאן עימנו באמצעות בתו, גב' רנה מוסקונה. אנא מסרי את תודתנו והערכתנו לאביך על מפעל מרשים ומעורר השראה – מפעל פרס א.מ.ת.

המלה פרס במיוחד בתרבות הציבורית הנוהגת במקומותנו בימים אלה, נקשרת בזכיה באיזה מאמץ חד פעמי: תחרות כוכב נולד, כוכב זוהר, רקדן קל רגל וזמר צלול גרון. לכן, נדמה לי שהיא מחטיאה במשהו את כוונת היוזם, מר מוסקונה, ואת הערך הסגולי של העדוד שאנו נותנים לרשימה המרשימה כל כך של אישים שבאנו להכיר בתרומתם לחברה שלנו ולאנושות כולה.

אינני מזלזל חלילה בכל יתר הפרסים המחולקים במקומותינו. לעיתים – מצעד המועמדים הוא טקס מרהיב עין של זיקוקי דינור, נצנוצי פנסים המאירים באור בוהק, רעש חצוצרות ובעיקר – תחרות באלקטרו-אופטיקה המונית המותירה רושם בל-ימחה על כל החושים.

המצעד בערב זה – מנצח ברייטינג של ההיסטוריה, לא של ההיסטריה. מכאן כוחו ומכאן ערכו.
מקבלי הפרס מהווים נציגות מגוונת של האיכות העמוקה יותר, רבת הפנים והכישרונות, של החברה הישראלית. הם מייצגים את המצויינות שנמצאת בתחרות מתמדת עם הבינוניות, ההתלהמות, הריקנות והשטחיות – שמאיימים כל העת על אווירת חיינו בארץ הזו.

הממשלה, שיש לי הכבוד לעמוד בראשה, צריכה להגדיר כללי משחק אחרים – שיתנו סיכוי למצויינות ולאיכות – שזוכי פרס א.מ.ת. מייצגים עבור כולנו.

ובכל זאת, החשיבות של פרס זה היא פחות בתרומה הנכבדה שניתנת לזוכים עצמם על מה שהם עיצבו ויצרו, ויותר בכך שהיא מהווה תזכורת למה שעלול להעלם מנוף חיינו, אם לא נדע, כחברה, לייצר את המנופים הנכונים כדי למצות מתוכנו את הסגולות שיבטיחו את איכות חיינו ואת תרבותנו.

על כך במיוחד אני רוצה להודות ליוזם אלברט מוסקונה, ולמצעד המצויינות והאיכות של אלה שאותם אנו מציינים הערב.

בהצלחה!