צולם ע"י לע"מ

כבוד יושב ראש הסוכנות היהודית, מר זאב ביילסקי,
סגן ראש הממשלה ושר התחבורה והבטיחות בדרכים, מר שאול מופז
כבוד השר יצחק כהן
המתאמת הבין-משרדית לבטיחות בדרכים של ממשלת צרפת, הגברת ססיל פטי
כבוד רב אלוף גבי אשכנזי, רמטכ"ל צה"ל
מפכ"ל המשטרה, רב ניצב דודי כהן
כבוד ראש העיר תל אביב-יפו, מר רון חולדאי
מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים,
ואחרון אחרון חביב, יו"ר העמותה ומקים העמותה, ידידי אבי נאור,
אורחות ואורחים יקרים,

בראשית דבריי אני רוצה לעשות משהו כמעט לא מקובל במקומותינו,
אני רוצה לברך חבר כנסת מהאופוזיציה, את ידיד י גלעד ארדן, אשר יקבל הערב את אות איש העשור בבטיחות בדרכים – על פעילותו הנמרצת והנחושה למען הבטיחות בדרכים והצלת חיים, כל הכבוד לך גלעד.

בעוד כשעה תחלנה ההצבעות בכנסת על תקציב שנת 2008. התקציב שיאושר, כך אני מקווה ומאמין, הינו המשך מדיניות אחראית המביאה לצמיחה כלכלית, תקציב זה כולל הקצאת משאבים משמעותיים ביותר לתוכניות רחבות היקף בנושא צמצום הפערים החברתיים במדינה, ושיפור איכות חייהם של כל אזרחי המדינה – בראש ובראשונה התקציב נותן מענה ראוי ביותר לנושאי החינוך והדאגה לילדים ונוער בסיכון.
מטבע הדברים, החובה הראשונית שלי היא להיות שם, אך ביקשתי מהכנסת, מיושבת ראש הכנסת, הגברת איציק, שתעשה מאמץ מיוחד לדחות את תחילת החלק האחרון של הדיון, כך שאוכל גם להיות במעמד הזה כדי לתת ביטוי אישי לחשיבות שממשלת ישראל ואני מעניקים למאבק הזה ולפעילות של עמותת אור ירוק העומדת בחזית המלחמה בתאונות הדרכים.

עשרים ותשעה אלף, שש מאות שבעים ותשעה. נתון אחד בלבד, שמבטא טוב יותר מכל דבר אחר את הסיפור כולו.

במקרה שלפנינו מדובר בנתון כואב במיוחד: עשרים ותשעה אלף, שש מאות שבעים ותשעה – זהו המספר הבלתי-נתפש והבלתי-מתקבל על הדעת של בני האדם – תינוקות וילדים, נערים וגברים, עלמות ואמהות, קשישים וישישות – שנהרגו, עד תחילת שבוע זה, בתאונות דרכים בכבישי ישראל מאז קום המדינה.

 
עשרים ותשעה אלף, שש מאות שבעים ותשע טרגדיות;
עשרים ותשעה אלף, שש מאות שבעים ותשע משפחות שעולמן חרב;
עשרים ותשעה אלף, שש מאות שבעים ותשע דרכי חיים שנגדעו באחת;
ובעיקר: עשרים ותשעה אלף, שש מאות שבעים ותשעה מקרי מוות מיותרים, שניתן היה למנוע.

ישראל התמקמה לפני מספר שנים במקום השלישי בעולם בהיקף התאונות ביחס לכמות כלי הרכב, ונדמה לי שגם הנתון הזה צריך להטריד כל אזרח ישראלי.

לאורך השנים, לא הייתה ממשלה בישראל שלא השקיעה רבות במאבק בקטל בדרכים. לצערנו, לא תמיד רשמו השקעות אלו הישגים של ממש.
הממשלה בראשותי, החליטה על הקצאת משאבים חסרי תקדים בתחומי התחבורה והתשתיות, מתוך הבנה שמערכת תחבורה מתקדמת, בטוחה וזורמת, הפועלת בערוצים מודרניים ונגישים, הינה נדבך מרכזי במאבק של כולנו בתאונות.
מדינת ישראל משקיעה בשנים האחרונות מיליארדי שקלים בקידום עשרות פרויקטים המציגים קפיצת דרך משמעותית בתשתיות התחבורה - ביבשה, באוויר ובים.

זאת ועוד, משרד התחבורה, ששינה שמו בשנה שעברה ל"משרד התחבורה והבטיחות בדרכים", והעומד בראשו, סגן ראש הממשלה ושר התחבורה והבטיחות בדרכים, שאול מופז, עוסקים ביישומן של תוכניות פיתוח ארוכות-טווח, המציעות פתרונות לבעיות התחבורה שכל מדינה מודרנית מתמודדת איתן, ומצמצמות פערים של שנים בתשתיות שהוזנחו.

בתחילת השנה הנוכחית החלה את פעילותה הרשות הלאומית החדשה לבטיחות בדרכים, המציגה בפעם הראשונה יעדים מדידים להפחתת היקף התאונות ולצמצום נזקיהן, ופועלת בתקציב חסר-תקדים, כפי שבצדק אמר  אבי נאור, תקציב של למעלה מחצי מיליארד שקל כדי לעמוד באתגרים שהיא חייבת להתמודד איתם.

גבירותי ורבותי,

מטריד במיוחד בנושא זה הוא חוסר ההתאמה בין ההשקעה שלנו לבין מספר תאונות הדרכים. לצערי, לא ניתן לפתור  זאת בפתרון קסם, כי כפי שהוכיחו מחקרים רבים, לגורם האנושי הייתה ותהיה השפעה מכרעת על היקף התאונות – וכנגזר מכך גם על היקף הנפגעים.
בדיוק משום כך, חשוב להמשיך ולפעול כל העת להעלאת נושא הבטיחות לסדר היום הציבורי, להחדיר את המסרים הבטיחותיים למודעות של כל נהגת וכל נהג, ולגרום לכך שכל אדם שיושב מאחורי ההגה ייקח אחריות על התנהגותו בכביש, ובמידת הצורך, ובעיקר, גם על שינויה.

מערכת החינוך שותפה אף היא במאמץ לא מבוטל להטמיע התנהלות אחרת – רגועה ומכבדת יותר – בקרב הולכי הרגל והנהגים לעתיד.
יותר ויותר תלמידי תיכון אשר רוכשים את הרישיון המעשי, מחונכים לתרבות נהיגה אחראית, בשלה ולא הרפתקנית.

ממשלת ישראל והגורמים הממלכתיים העוסקים במאבק בקטל בדרכים הציבו לעצמם יעד בר-השגה: להפחית בשיעור של שישה אחוזים בשנה את היקף ההרוגים בכבישים.

אני מאמין בכל ליבי שבהנהגתו התקיפה והבלתי מתפשרת של סגן ראש הממשלה ושר התחבורה והבטיחות בדרכים, שאול מופז, ניתן להשיג את היעד הזה.
בדרכנו אל היעד הלאומי הזה, בדרכנו לחולל תמורה של ממש ביחסם של הנהגים והנהגות בישראל, עלינו לזכור עובדה חשובה: כל הישג שנרשום לעצמנו, יהא הצנוע ביותר, משמעותו הצלת חיים.
כל אחוז שנצליח יחד להפחית מן המספרים המזעזעים והמטרידים של נפגעי תאונות הדרכים – משמעותו פחות הרוגים, פחות נכים, פחות סבל.

עלינו לזכור כי לתאונות הדרכים – גם אלו שאינן קטלניות – יש מחיר נוסף, מחיר כלכלי, מותר וחשוב להזכיר גם אותו: בשנים האחרונות הסתכמו נזקי התאונות בלא פחות מ-12 מיליארד שקלים שהמשק הישראלי הפסיד בגינן.

קהל נכבד,

עמותת "אור ירוק" מציינת השנה עשר שנות פעילות המוקדשות למטרה נעלה: צמצום מספר הנפגעים בתאונות דרכים ויצירת שינוי של ממש בתרבות הנהיגה בישראל.

תחת הנהגתו של יושב ראש העמותה ומקימה, אבי נאור, אביו של רן, זכרו לברכה, הצליחה "אור ירוק" לחולל שינוי מרשים בתודעה הציבורית למאבק בתאונות, הן בפעילותה הישירה והן בהיותה גורם ממריץ ומעשיר בעבור יתר הגופים, הממלכתיים והלא-ממלכתיים, העוסקים בתחום חשוב זה.

אני מבקש להודות לכל אנשי "אור ירוק", למנכ"ל היוצא, יחזקאל משיטה ולמנכ"ל הנכנס, ידידי שמואל אבוהב, שמביא איתו ניסיון רב בתחומים שונים ומגוונים של העשייה הציבורית, אני רוצה להודות גם לכל אנשי "אור ירוק" גם על הכנס החשוב הזה, שהפך כבר למסורת ומהווה פן מרכזי בפעילותה הברוכה של העמותה, וגם על היוזמות החשובות שהעמותה מובילה לאורך כל השנה – במחקר, בהסברה, בהדרכה ואף בקידום חקיקה.

רק שיתוף פעולה כולל ומקיף, בין כל הגורמים הלאומיים האמונים על הנושא, ובין גורמים התנדבותיים, יצליח, בעזרת השם, להניב את התוצאות המקוות.

בכנס הקודם הצהרתי כי נפעל להורדת מספר ההרוגים בכבישים בשנת 2007. אמנם הפעילות הכוללת וההשפעה שכבר ניכרת לפעילותה של הרשות הלאומית המיוחדת לבטיחות בדרכים אכן גרמו לכך שמספר הנפגעים וההרוגים ירד, אך המצב עדיין רחוק מלהשביע רצון.

מדאיגה במיוחד היא העלייה במספר ההרוגים מקרב אלו שאינם נוהגים –הולכי רגל, רוכבי אופניים - כל אלה שהחיים שלהם מתחילים מעבר לפס הצהוב של השוליים – ועל ציבור הנהגים חלה חובה נוספת, לדאוג גם לחיים שלהם.

לסיום, ברצוני לפנות מעל בימה זו אל אזרחי ישראל:
אנו יכולים להמשיך ולדבר על השקעות בכבישים, על תאורה ועל תשתיות, ועל רכבות שיפחיתו את הצורך במכוניות פרטיות. אבל כל זה לא משתווה למחויבות שלכם, הנהגים.
בכל פעם שאתם לוחצים על דוושת הגז, בכל פעם שאתם רוצים לעבור נתיב, חישבו על יקירכם, על אלו שמחכים לכם בבית, על אלו שלא איכפת להם שתגיעו כמה דקות מאוחר יותר – רק שתגיעו בשלום. הגה בידיים זו מחויבות בידיים.
אל תשכחו זאת כשאתם יוצאים לדרך. ביחד נוכיח שאפשר לנהוג אחרת, שאפשר לחולל בכוחות משותפים את השינוי המיוחל בכבישים.

תודה רבה.