"מבקר המדינה, השופט בדימוס אליעזר גולדברג, יו"ר הועדה לביקורת המדינה, מכובדי חבר הכנסת אמנון כהן, חברי הועדה, חברי כנסת ואורחים שהצטרפו אלינו לדיון זה – בוקר טוב לכולם.

הועדה לביקורת המדינה דנה, בדרך כלל, בנושאי ביקורת  בדו"ח מבקר המדינה ומזמינה מעת לעת, שרים ופקידים בכירים לתת את עמדתם ביחס לנושאים המבוקרים.

נתבקשתי על ידי יושב ראש הועדה לבוא ולהציג את נושא שירותי הדת וזאת למרות שנושא שירותי הדת איננו תחת ביקורת.

בפתח דברי ברצוני לדחות מכל וכל את הכותרת שניתנה לדיון הזה. אין פה שום קריסה של שירותי הדת. ישנן בעיות אמיתיות שנובעות ממצוקה תקציבית, מהבעיות ברשויות המקומיות ומסיבות נוספות. אנו פועלים באופן נמרץ לפתרון הבעיות הללו.

מעבר לכך, אני שמח על הדיון הזה, אני יודע ששירותי הדת חשובים לרוב רובו של הציבור היהודי – הם חשובים לי עד מאוד. אני מקווה שהדיון הזה יוכל להפיג מהחששות של אלו המודאגים ולהכניס יותר בהירות באופן הטיפול שלנו בשירותים אלו.

ברשותכם, אני מבקש לסקור בקצרה את הרקע לרה-ארגון של שירותי הדת שהוא תולדה, בין היתר, של פירוק המשרד לענייני דתות.

עם הקמת הממשלה ה-30 בראשותי, סוכם, במסגרת ההסכמים הקואליציוניים ועל דעת מרכיבי הקואליציה, דתיים ושאינם דתיים - על פירוקו של המשרד.

ממשלת ישראל החליטה, ביום שמיני באוקטובר אלפיים ושלוש, בהחלטת ממשלה שמספרה תשע מאות, על פרוק המשרד לענייני דתות. צוות יישום בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה מונה לנהל את הליך הפירוק. בתאריך ‏ז' טבת תשס"ד, ראשון בינואר אלפיים וארבע - חדל המשרד לענייני דתות מלהתקיים.

פירוק המשרד לענייני דתות נעשה בדרך של העברת המחלקות והאגפים השונים למשרדי ממשלה אחרים:

1. האגף לעדות לא יהודיות עבר למשרד הפנים.
2. מחלקת הישיבות ומחלקת הבטחת הכנסה עברו למשרד החינוך התרבות והספורט.
3. המרכז לפיתוח מקומות קדושים עבר למשרד התיירות.
4. האגף לפיתוח מבני דת יהודיים עבר למשרד הבינוי והשיכון.
5. בתי הדין הרבניים עברו למשרד המשפטים.
6. האולפנים ללימודי יהדות עברו למשרד הקליטה והעלייה.
7. אגף המועצות הדתיות עבר למשרד ראש הממשלה.
8. הרבנות הראשית עברה כיחידת סמך למשרד ראש הממשלה ישנו שיתוף פעולה מלא עם הרבנות כשבמסגרת זו מטופלים בין היתר: חוק הרבנות הראשית וסוגיות הנוגעות לתחום הגיור.

למרות מחלוקת שנתגלעה בין ועד העובדים של משרד הדתות ונציבות שרות המדינה בנושא קליטת העובדים, אני שמח לבשר כי בשעה טובה עניין זה הסתיים והעובדים מצאו, איש-איש, את מקומו בתפקידים חדשים בשירות המדינה.

מנכ"ל משרד ראש הממשלה ממשיך ומלווה את המשרדים הקולטים יחד עם צוות היישום על מנת לסיים את תקופת המעבר ולהביא לקליטה מלאה של האגפים במשרדים השונים.

עד כאן בעניין פירוק המשרד שנסתיים זה מכבר.

אני מבקש להתייחס כעת לעצם הדיון אליו נדרשתי והוא רה-ארגון שירותי הדת במדינת ישראל.

ברצוני להבהיר אחת ולתמיד, אין קשר בין פירוק המשרד לענייני דתות לבין מצבן של המועצות הדתיות כיום. הגרעון של מאתיים מיליוני השקלים לא נוצר כתוצאה מהמעבר למשרד ראש הממשלה, אלא כתולדה של ניהול לא מפוקח ולא מתוכנן בשנים בהן המועצות הדתיות היו בשליטה ואחריות משרד הדתות.

החלטתי לקבל את האחריות על המועצות הדתיות במשרד רה"מ נבעה מהחשיבות הרבה שאני מייחס לעניין הזה.

בעת הערכת מצבן של המועצות הדתיות חובה עלינו להכיר בכך שמדובר בבעיה בעלת שני פנים:

1. מצבן הנוכחי של המועצות הדתיות והפתרונות המיידים למצוקותיהן.
2. המבנה העתידי של מערך אספקת שירותי הדת לאחר סיום עבודת הרה-ארגון בנושא זה.

אבקש להזכיר לנוכחים מדוע הלכנו למהלך הזה מלכתחילה. המטרה הייתה ועודנה להמשיך ולספק שירותי דת יהודיים, לכל מי שמבקש אותם - באופן יעיל, נטול פוליטיזציה ותוך כדי חיסכון ניכר במשאבים.

להלן תיאור המצב כאשר עברו המועצות הדתיות לטיפולנו עם הקמת הממשלה השלושים:

1. החובות של 115 מועצות דתיות עומדים על סך כ- 200 מיליוני שקלים חדשים נכון לשלושים ביוני אלפיים ושלוש.
2. בחלק ניכר מהמועצות הדתיות לא שולמו משכורות במשך חודשים.
3. במספר לא מבוטל של מועצות דתיות לא שונו ההרכבים כמתחייב בחוק במשך 10 שנים ומעלה.
4. הטיפול בשכר העבודה והזכויות של כ- 1,200 משרתים בקודש היה רצוף תקלות.
5. לא הייתה פעילות רצינית במטרה לאלץ את הרשויות המקומיות להעביר את חובותיהן למועצות הדתיות.

להלן פירוט הצעדים שננקטו עד כה בטיפול בבעיות המיידיות:

בהיבט התקציבי:

1. משרד ראש הממשלה מעביר באופן מלא את ההשתתפות החודשית בתקציבי המועצות הדתיות בגובה 40 אחוזים, כנדרש בחוק. לקראת חג הפסח האחרון אף הוקדם תקצוב של חודש נוסף כדי להקל במידת האפשר על העובדים.
2. שאר התשלומים למועצות הדתיות בנושאים שונים, דוגמת תקציבי בתי העלמין ותקציבי העירובין, נמצאים לקראת שחרור סופי.
3. תשלום שכר עבודת המשרתים בקודש מועבר מידי חודש בחודשו, הגם שמספר מרכיבים בתוספות השכר נמצאים בבחינה מחודשת.
4. בשל פקיעת כהונתם של ההרכבים הנוכחיים של המועצות הדתיות ועל מנת להמשיך את זרימת התשלומים ההכרחיים, הוענקו, בתיאום עם היועץ המשפטי לממשלה, סמכויות חתימה זמניות לרו"ח חיצוני ולמזכיר המועצה הדתית או לחילופין - גזבר הרשות המקומית.
5. חקיקת תיקון לחוק יסודות התקציב - "ייעוד כספי הקצבות לרשות מקומית". התיקון מעניק הגנה לחשבון המועצה הדתית בפני עיקולים חיצוניים במשך 60 יום ובכך מאפשר להעביר את ההקצבות החודשיות לטובת תשלום שכר לעובדי המועצות הדתיות ושירותים חיוניים אחרים (בתי עלמין ומקוואות).
6. מתוך הכרה כי לא ניתן להפעיל את המועצות הדתיות בלי סיוע נוסף - הממשלה אישרה 26 מיליוני שקלים כתוספת תקציבית למועצות הדתיות לטובת תוכניות הבראה. אמש, כך נמסר לי, אישרה גם ועדת הכספים את התוספת התקציבית הזו.

חידוש הרכבי המועצות הדתיות:

ראשית עלי להבהיר - חידוש ההרכבים ומינוי ממונים נעשה רק כשלב ביניים וכפי שמתחייב מחוק שירותי הדת היהודיים ומהתיקון שהוכנס בו במסגרת חוק ההסדרים האחרון. ההרכבים והממונים החדשים ישמשו בתפקידם עד לקביעת המודל הסופי במסגרתו יסופקו שירותי הדת בישראל.

לאחר איחוד הרשויות המקומיות נותרו מאה שלושים ושניים (132) מועצות דתיות שאת מצבן אפרט:

47 מועצות דתיות מכהנות ופעילות.   
26 מועצות דתיות נוספות מצויות על סף פרסום ברשומות והתחלת כהונה.
59 המועצות הנותרות נמצאות בהליך של הרכבה או מינוי ממונים.

ברצוני להדגיש שמדובר בהליך מורכב ביותר במהלכו נדרשת הסכמתם המלאה של הרשות המקומית, הרבנים המקומיים והשר הממונה, כאשר בכל שלב מתבקשת חלופת מסמכים בחתימת הרשות המקומית ורבניה. באין הסכמה הנושא מועבר להכרעת ועדת שרים לענייני הרכבים. כל המועמדים מאושרים רק לאחר בדיקת התאמתם ע"י הלשכה המשפטית במשרד רה"מ.

כאמור, במקומות שלא נתמנו מועצות בשל חילוקי דעות הוריתי לכנס באופן מיידי את ועדת השרים לענייני הרכבי מועצות דתיות כדי להשלים במהירות את הרכבתן.

כפי שאמרתי, הטיפול לטווח הארוך במתן שירותי דת מחייב שינויים מבניים. בחודשים האחרונים, במקביל לטיפול השוטף, כפי שפורט ובהתאם להחלטת הממשלה מספר תשע מאות, מקיים צוות בראשות מנכ"ל משרדי דיונים בעניין שינויו וארגונו של מערך שירותי הדת בישראל.

במסגרת עבודת הצוות נבחנות מספר סוגיות חשובות:

1. הגדרתו של "סל שירותי דת" - משמע: הגדרת היקף השירותים הדתיים שהמדינה צריכה לספק לאזרחי ישראל היהודים.
2. בחינת מודלים חלופיים לאספקת שירותי הדת האמורים. בין החלופות נבחנות האפשרויות לספק את השירותים במסגרת המערכת המוניציפאלית או באמצעות מועצות דתיות מרחביות.

עבודת המטה בעניין זה נמצאת בעיצומה במגמה למצוא המסגרת המתאימה ביותר לאספקת השירותים הללו.

חברי הועדה, בחנתי לפניכם בפירוט את הסוגיות הקשורות לשירותי הדת היהודיים בישראל. כפי שנוכחתם לדעת, מדובר בנושא מורכב וקשה לטיפול. זה המקום לחזור ולהדגיש את מחויבותי להמשך אספקת השירותים הללו, בכל מסגרת שלא תהיה, באופן הטוב ביותר - לרווחת אזרחי ישראל.

תודה לכם".