שלום לכם,אתם בוודאי שומעים את הדברים הללו כשאתם בדרככם לבית העלמין. בעוד מספר דקות תגיעו, תכנסו שוב מבעד לשער ותלכו - שוב - אל החלקה המוכרת כל-כך, אל מצבת האבן, לידה תתייחדו עם יקירכם. כמידי שנה, כשאני פונה אליכם, אני עומד שוב מול אותו קושי בלתי נסבל; מה לומר כדי לנסות ולהקל על הכאב - כשאני יודע שלכאב אין מזור. מה להגיד כדי להביע תנחומים - כשאני יודע שאין מילה שתנחם.בעוד מספר דקות, גם אני אצא להר הרצל - לטקס הזיכרון. בדרך אעצור שוב ליד חברים,מפקדים ופקודים שאינם נמצאים איתי עוד. אני רואה אותם היום בבהירות כמו שהיו ביום נפילתם. אני זוכר את השיחה האחרונה עם כל אחד, את התדריך לפני היציאה לפעולה, את מילת העידוד לפני הקרב. הם נמצאים לנגד עיני בכל התלבטות, בכל החלטה.היום - כשאתם בדרככם לבית הקברות אני מקווה שאלווה אתכם בשתי הבטחות: להמשיך ולהגן על פיסת האדמה הקטנה שלנו בכל כוחנו ולעשות הכל כדי להביא אליה מהר ככל האפשר את השלום.אני שולח לכם לחיצת יד חמה ומתפלל כי לא תדעו עוד צער.