משפחות יקרות,

רגע לפני שאנו מציינים 59 שנות עצמאות, אנו עומדים דומם, בזכרנו את המחיר היקר, הכבד והכואב – המלווה את מאבקנו לקיים מדינה יהודית, דמוקרטית, ריבונית ועצמאית בארץ ישראל.

בשנה שחלפה – שוב  חודדה ההכרה כי מימוש שאיפה זו מלווה במאבק ובדאבון לב, וזאת מפני שגם היום, ישנם מבין אויבנו, שלא השלימו עם קיומנו, ומבקשים לקעקע את ריבונותה של ישראל באמצעות פגיעה באזרחיה ובחייליה. שוב נדרשנו לקום ולעמוד על נפשם של אזרחי ישראל, נדרשנו להילחם ולהגן על המדינה ועל זכותם של תושבי הצפון ויישובי הדרום לקיים את חייהם בשלווה ובבטחה.

מאז יום הזיכרון האחרון שכלנו 233 חיילים בסדיר ובמילואים ואנשי כוחות הביטחון, חלקם הגדול במהלך מלחמת לבנון השנייה, אשר נועדה  להרחיק את האיום מגבול הצפון. גם ביום זה אנו פועלים ומקווים לשובם של שלושת חיילנו שנחטפו, ומייחלים להחלמתם השלמה של הפצועים.

לאורך 59 שנות קיומנו, מלחמה אחר מלחמה וגם בימי שגרה, שילמנו בדם  מיטב בנינו, למען עתיד הכלל ולמען התקווה לחיות בארצנו בשלום. אתן המשפחות השכולות שילמתן את מחירה הנורא של התקווה הזאת. ביום זה אנו ניצבים לימינכם - הנושאים בקרבכם את זכר הנופלים מדי יום - בהבטחה ובשבועה, כי נזכור את הנופלים וכי זכרם יישאר חקוק על לב האומה לעד.

יהי זכר הנופלים ברוך וצרור לעד בצרור החיים.