ממשלות גרמניה וישראל קיימו התייעצויות בין-ממשלתיות בפעם הראשונה לרגל 60 שנה להקמת מדינת ישראל. ההתייעצויות התקיימו בראשות ראשי הממשלות, קאנצלרית הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, אנגלה מרקל, וראש ממשלת ישראל, אהוד אולמרט. מטרת ההתייעצויות היא לחזק את מערכת היחסים המיוחדת בין גרמניה וישראל, באמצעות צעדים פוליטיים המכוונים לעתיד, תוך הכרה במודעותה של גרמניה לאחריותה ההיסטורית כלפי ישראל. המשתתפים הגרמנים מדגישים שוב את אחריותה של גרמניה להיסטוריה ולשואה. בהקשר זה קיבלה ההכרה ביטוי בפועל באמצעות ביקור משותף של משתתפי ההתייעצויות ב"יד ושם".

שני הצדדים שותפים לכוונה כי ההתייעצויות ישראל-גרמניה יתקיימו מעתה באופן סדיר וכי ההתייעצות הבילטרלית הבאה תתקיים בגרמניה במהלך 2009.

שני הצדדים חותרים לחזק ולהעמיק את הקשרים המדיניים, תרבותיים, כלכליים וחברתיים ביניהם, כשותפות בין שתי אומות דמוקרטיות ופלורליסטיות. ההתייעצויות מורכבות משיחות דו-צדדיות בין המשתתפים, ישיבת ממשלה משותפת וארוחת צהריים משותפת. את אלה משלימים פורומים בתחומי הכלכלה, המדע והסביבה, בהם דנים מומחים משתי המדינות באפשרויות ספציפיות לשיתוף פעולה בתחומים הללו.

חברי הממשלה הבאים נוטלים חלק בהתייעצויות:
מהצד הגרמני: השרים הפדרליים ד"ר פרנק-וולטר שטיינמאייר, בריגיט זיפריס, מיכאל גלוס, ד"ר פרנץ-יוזף יונג, ד"ר אורסולה וון דר-ליין, סיגמר גבריאל וד"ר אנט שבאן.

מהצד הישראלי: השרים ציפי לבני, אהוד ברק, אלי ישי, פרופ' דניאל פרידמן, פרופ' יעל תמיר, גדעון עזרא, ראלב מג'אדלה ורוחמה אברהם- בלילא.

המו"מ הבילטרלי:
- יקודם באופן משמעותי, בייחוד בתחומי כלכלה, מדע וחידושים.
- יחזק את קשרינו החברתיים.
- יחזק ויקדם חילופי נוער.
- יפתח דימוי הדדי חיובי של כל אחת מן המדינות במדינה האחרת.
- יעצב בהצלחה את הנחלת הקשר לדורות הבאים.

קשרי חוץ

בכוונתן של גרמניה וישראל לקיים דיאלוג על בסיס קבוע בנושאים בינלאומיים, בייחוד בסוגיות הנוגעות לארגונים בינלאומיים, המזרח התיכון ויורו-אסיה, כמו גם בסוגיות העוסקות במדיניות ביטחון.

שני הצדדים ציינו בחיוב כי תקופת כהונתה של גרמניה כנשיאת האיחוד האירופי סייעה להגביר את שיתוף הפעולה בין האיחוד האירופי לבין ישראל.

שני משרדי החוץ יעמיקו את שיתוף הפעולה בין הדיפלומטים משתי המדינות וייסדו סמינר קיץ דיפלומטי שנתי.

ב-2008 גרמניה וישראל ייסדו את "פורום העתיד ישראל-גרמניה". מטרתה של קרן משותפת זו היא ליצור רשת של מומחים צעירים משתי המדינות ולקדם פרויקטים חדשניים עם מבט לעתיד בתחומי התרבות, הכלכלה, המדע והתקשורת.

שני משרדי החוץ הדגישו את החשיבות בכך שב-2008, בשיתוף האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת חיפה, יוקמו שני מרכזים ללימודי גרמניה. מרכזי שירות אלו לחילופים אקדמיים (German Academic Exchange Service Centers), שימומנו מכספי משרד החוץ הפדרלי, יקדמו שיתוף פעולה אקדמי עם גרמניה ויחתרו ליצור רשת קשר בין האליטות האקדמיות הצעירות של שתי המדינות.

משרדי החוץ ציינו בחיוב כי גרמניה תציין את שנת ה-60 להקמתה של מדינת ישראל ואת פעילות החילופין המגוונת ע"י קיום "שבועות תרבות גרמניה" הראשונים בישראל ב-2008. שבועות אלה יכללו את פסטיבל הקולנוע הגרמני הראשון בירושלים, תל אביב וחיפה, שהתכנייה שלו תיכתב בשיתוף עם איגוד הקולנוע הברלינאי. במסגרת זו יוצגו סרטים גרמניים עכשוויים, כאשר המטרה היא לחזק את הקשר בין קולנוענים משתי המדינות.

שיתוף פעולה צבאי

השרים קיימו דיונים בנושא שיתוף פעולה צבאי וביטחוני בין שתי המדינות. שני השרים ציינו כי מאז שנות ה-80 המוקדמות גדל שיתוף הפעולה הצבאי והביטחוני באופן עקבי. מזה מספר שנים שני משרדי הביטחון מקיימים דיאלוג אסטרטגי שנתי. לצד נושאי צבא וחימוש, אחד המאפיינים הקבועים של הדיאלוג הנ"ל הינו דיון באתגרים והאיומים הנוכחיים. במהלך פגישתם דנו שני השרים בפרויקטים טכנולוגיים הנוגעים לשתי המדינות, בין היתר בתחום ההגנה על הכוח. מוסכם ע"י שני הצדדים כי הדיאלוג ימשיך להתקיים.

הוסכם אף על יוזמות לאימוני שטח וחילופים הדדיים של קציני מטה במכללות הצבאיות של שתי המדינות. כוונתן של שתי המדינות היא להרחיב את חילופי צוערי הקצונה הצבאית, תכנית שהושקה ב-1998, על מנת שיכללו אנשי צוות מחיל הים וחיל האוויר. מעבר לכך נבחנות גם יוזמות פוטנציאליות נוספות לשיתוף פעולה, כגון שיתוף פעולה בין חילות הרפואה של שתי המדינות.

שני הצדדים הביעו את תקוותם כי באמצעות הפרויקטים והחילופים המשותפים הללו, שיתוף הפעולה והידידות בין הממסדים הביטחוניים של שתי המדינות ימשיכו לשגשג.

השרים חתמו על מזכר הבנה, הממחיש את העמקת שיתוף הפעולה בין שתי מדינותינו.

כלכלה

קשרי הכלכלה הטובים באופן מסורתי בין גרמניה וישראל הינם אחד מאבני היסוד החזקים ביחסינו הבילטרליים. היקף הסחר הגבוה במוצרים, שירותים והשקעות מצביע על כך כי ישנה גם קרבה הולכת וגדלה בין שני העמים. שני הצדדים מחויבים להמשיך לפתח ולגוון את שיתוף הפעולה הכלכלי, תעשייתי וטכנולוגי.

על מנת לעודד מגמה זו, ההתייעצויות היום כללו גם, כמרכיב חשוב, פורום כלכלי, שיחד עם הפגישה בין השר גלוס והשר אלי ישי, כלל גם אנשי עסקים ישראלים וגרמנים מובילים. הסכמנו לקיים אירוע עסקי גרמני-ישראלי מרכזי בגרמניה השנה ולהגדיל אף יותר את ההשקעות ההדדיות בעתיד. האירועים הראשונים של הון סיכון והשקעות ישראל-גרמניה יתקיימו במהלך החודשים הקרובים ויציגו אפשרויות לשדרוג ההשקעות בתחומים כגון מדעי החיים, טכנולוגיות סביבה ואנרגיה. שני הצדדים הסכימו ליזום פרויקטים משותפים לקידום חברות משתי המדינות, כמנהיגות בתחום יעילות אנרגיה.

שר הכלכלה והטכנולוגיה של גרמניה, מר מיכאל גלוס, וסגן ראש הממשלה ושר התעשייה, מסחר ותעסוקה של ישראל, מר אליהו ישי, חתמו על מזכר הבנה המשקף את קשרי הכלכלה בין שתי המדינות בנושאים שצוינו לעיל.

מדע ומחקר

שיתוף הפעולה רב-השנים והמצליח מאוד בינינו בתחומי המדע והטכנולוגיה הינו רחב היקף וכולל מגוון גדול של נושאים. מאז שנות ה-60 המוקדמות, למעלה מ-25,000 מדענים משתי המדינות עבדו יחד.

ב-8 באפריל 2008, שרת החינוך והמחקר הפדרלית, ד"ר אנט שבאן, ועמיתה הישראלי, שר המדע, התרבות והספורט, מר ראלב מג'אדלה, ישיקו יחד את פתיחתה של "שנת המדע והטכנולוגיה גרמניה-ישראל" בברלין. המטרה היא להביא את רמת שיתוף הפעולה המדעי לתודעה של ציבור רחב יותר ולהעמיק ולהגדיל אף יותר את שיתוף הפעולה. המחקר האקדמי והתרבותי יתחזק עד סוף שנה זו עם כינונו של "מרכז מינרבה" החדש. על מנת לקדם מדענים צעירים במסגרת שיתוף פעולה זה ולשפר את סיכוייהם, ייחנך "פרס המדען הצעיר" ב-2008 ויוענק בעתיד על בסיס שנתי.

בנובמבר חוגגת "קרן גרמניה-ישראל למחקר ופיתוח מדעי" (GIF) 20 שנה להיווסדה. קרן זו, הממומנת ע"י גרמניה וישראל, מקדמת מחקר ברמה הגבוהה ביותר כמעט בכל הדיסציפלינות המדעיות ומתמקדת כל שנה בנושא אחר. היקף הקידום השנתי הוא כ-11 מיליון יורו. האירועים הרבים שיתקיימו במהלך "שנת המדע והטכנולוגיה גרמניה-ישראל" יהוו תמריץ נוסף לשיתוף פעולה.

גרמניה וישראל הסכימו להרחיב את שיתוף הפעולה המחקרי כך שיכלול תחום חדש – מחקר הביטחון האזרחי. המשימה היא לקבץ יחד מומחים בתחומי המדע, מחקר ותעשייה על מנת שיפתחו יחד פתרונות חדשניים כדי להגן על עמינו מפני סכנות משתנות, כגון טרור ואסונות טבע.

בנוסף לכך, הצד הישראלי הציג את הרעיון של תחום מדעי חדש בשם Cleantech, שישמש תחום אפשרי חדש לשיתוף פעולה שירחיב את שיתוף הפעולה האינטנסיבי בנושא סביבה ומים, הנמשך מזה למעלה מ-30 שנה.

מזה כחמישה עשורים, קשרי המדע והמחקר מתאפיינים בשיתוף פעולה דינמי. חיזוק והעמקת הקשרים הללו ימשיכו להיות יעד מוצהר ובסיס לפעולה משותפת בעתיד.

נוער

בשנים האחרונות חילופי הנוער גרמניה-ישראל לא רק התייצבו, אלא אף גדלו. ב-2007 הגענו שוב לרמה דומה לזו שהייתה בשלהי שנות ה-90, עם למעלה מ-200 תכניות חילופין, שלא במסגרת בתי-ספר, לנוער ולאנשי מקצוע צעירים, שהקיפו כ-5000 משתתפים.

חילופי נוער ובתי ספר הינם בעלי חשיבות מכרעת לקידום ההבנה ההדדית בקרב צעירים משתי המדינות, ועל כן יהיה לכך תפקיד מרכזי בקשרי העתיד בין מדינותינו. הקמתם של משרדי תיאום, שסוכמה בשנת 2000, יושמה ב-2001 בגרמניה עם הקמתה של ConAct בויטנברג, בעוד שבישראל הופקדה משימה זו בידיה של מועצת חילופי הנוער ישראל.

בשנת 2008 ימשיכו מוסדות הממשלה לייעץ ולאפשר קשרי נוער, ובנוסף למספר ניכר של פרויקטים משלהם, הם יתמכו כספית במספר גדל של אירועים.

שני הצדדים ימשיכו לתמוך כספית בפעילויות החילופין, שמספרן הולך וגדל.

שני הצדדים הסכימו על החשיבות הגדולה שבקידום הבנה הדדית ודיאלוג בקרב צעירים משתי המדינות ובהתמודדות עם סכסוכים בחברה רב-תרבותית.

סביבה

על בסיס ההסכם הגרמני-ישראלי לשיתוף פעולה בנושאי איכות סביבה ושימור הטבע מה-17 במרץ 1993 ומזכר ההבנה לשיתוף פעולה בנושא "מכניזם לפיתוח נקי" (Clean Development Mechanism) מה-12 בפברואר 2008, השר הפדרלי לסביבה, שימור הטבע ובטיחות גרעינית, סיגמר גבריאל, והשר להגנת הסביבה גדעון עזרא הסכימו להעמיק את שיתוף הפעולה הבילטרלי בתחומים חשובים, כגון שינויי האקלים, יעילות אנרגיה, אנרגיה מתחדשת וניהול מים ופסולת.

שיתוף הפעולה הבילטרלי בתחום המים יכלול את ה-German Water Partnership, שיושק במאי 2008 כשיתוף פעולה בין חברות ציבוריות ופרטיות מתחום המים, ארגוני חקר המים, אגודות מקצועיות והמשרדים הפדרליים הרלוונטיים.

שיתוף הפעולה הבילטרלי בתחום שינוי האקלים יתמקד בבניית יכולות מוסדיות, הכשרה מקצועית, הקמתה של מערכת התנדבותית לניהול גז חממה וקידום תכניות מכניזם פיתוח נקי.

בהקשר זה כללו ההתייעצויות המשותפות פורום סביבתי בהשתתפות השר הפדרלי גבריאל, השר עזרא ואנשי עסקים ישראלים וגרמנים, במטרה להתחיל במהרה את הפרויקט המשותף החשוב זה בנושא שינויי אקלים.

פיקוח מים

בתחום אספקת וחלוקת המים, שתי המשלחות דנו באפשרויות לשיתוף פעולה. נקודת התייחסות חשובה אחת היא ניסיונה של ישראל, באמצעות מש"ב, המרכז לשיתוף פעולה בינלאומי במשרד החוץ, בתחום המים והשקיה חקלאית באזורים צחיחים וחצי-צחיחים, ומחויבותה האיתנה של גרמניה, בייחוד בנושא אספקת מים.

שתי המשלחות הסכימו שצעדי הכשרה להשקיה חקלאית מהווים פרויקט שיתוף פעולה חשוב ביותר. צעדים ספציפיים עשויים להיות שירותי ייעוץ והכשרה של מומחים אפריקניים במרכזי מצוינות אזוריים באפריקה או במסגרת תכניות הכשרה בגרמניה או בישראל, או הכשרה למומחי חקלאות אזוריים מאתיופיה בתחום של השקיה בהיקף קטן.

שתי המשלחות מבקשות להביא את יכולותיהן, מומחיותן, ייחודיותן וחוזקותיהן אל תוך שיתוף הפעולה. יש לנצל את יתרונותיו היחסיים של כל צד. התייעצויות יתקיימו עם מדינות שותפות נבחרות וקבוצות יעד רלוונטיות.

כל אחד מן הצדדים ימנה אנשי קשר מתוך המשרדים שלו, יחליף מידע מפורט על פרויקטים ותכניות רלוונטיים, יעלה הצעות בנושא מדינות ואזורים שותפים ספציפיים ויזהה תבניות ביצוע מתאימות, לרבות לוח זמנים לביצוע. 

נושאי פנים

ישראל וגרמניה פועלות יחד באופן הדוק וברוח של אמון במאבק נגד הטרור העולמי. רק באמצעות פעולה משותפת של הקהילה הבינלאומית ניתן להילחם ברשתות טרור חוצות גבולות. גרמניה תומכת על כן בהצעתה של ממשלת ישראל לארגן בקיץ זה כנס עם מדינות ידידותיות, ובשיתוף הרשות הפלסטינית, במטרה לדון בצעדים נוספים ליצירת רשת נגד טרור. 

משפט

משרדי המשפטים הגרמני והישראלי מברכים על שיתוף הפעולה המשפטי המתמשך והמוצלח הקיים בין שתי המדינות מאז ההסכם שנחתם ב-22 באוגוסט 1989 בין שני המשרדים, והם תומכים בהמשך והעמקת שיתוף הפעולה. בייחוד, אנו מברכים על שיתוף הפעולה הבילטרלי בתחומי חילופי עורכי דין, חילופי מידע, ביקורים לימודיים וסמינרים משותפים בתחומים מקצועיים הנוגעים לשתי המדינות, כגון חוק השוואתי וסיוע משפטי בינלאומי בסוגיות הנוגעות לחוק הפלילי והחוק האזרחי. אנו אף מקדמים חילופים בין בתי המשפט העליונים שלנו, כמו גם שיתוף פעולה בין המשרדים בפורומים בינלאומיים.

אנו מבקשים לציין במיוחד את תכנית החילופים התוססת בין המשרדים. בנוסף לביקורים שהתקיימו בעבר, שר המשפטים הפדרלי הזמין משלחת רמת דרג ממשרד המשפטים הישראלי לברלין לשיחות מומחים ב-2009. שר המשפטים הישראלי הביע את תודתו על ההזמנה וביקש להזמין משלחת מומחים גרמנים לישראל בשנה שלאחר מכן.

בנוסף לכך, יש להמשיך ולהגביר את החילופים והמפגשים בין עורכי דין צעירים. בהקשר זה, העבודה המופתית שנעשתה ע"י איגוד עורכי הדין הגרמני-ישראלי נתמכת ומקודמת ע"י משרד המשפטים הפדרלי.

אנו מציינים בסיפוק את העובדה שהתיקונים הנדרשים לסעיפים הנוגעים לארכיונים ומסמכים של ה-International Tracing Service (ITS) ב-Bad Arlosen נכנסו לתוקפם ובכך נוצרו התנאים למתן גישה לישראל לכל נתוני ITS. משרד המשפטים הגרמני יתמוך בצעדים הנדרשים כדי להבטיח שההעברה לישראל של הנתונים הדיגיטליים תושלם אף היא.
 
קשרי חברה

שתי הממשלות הסכימו כי לקשרי החברה בין גרמניה וישראל תפקיד מרכזי בהעמקת וחיזוק הקשרים בינינו. הממשלות מביעות את תודתן לכל המוסדות, העמותות והאנשים הפרטיים העוסקים בחילופין בין שתי מדינותינו.

ממשלת ישראל הביעה את תודתה כלפי ממשלת גרמניה ומוסדותיה, כמו גם כלפי החברה האזרחית הגרמנית, ביניהם ה-DIG (אגודת הידידות גרמניה-ישראל), שהיו מעורבים בחגיגות שנת ה-60 למדינת ישראל.

פרלמנט

הממשלות מברכות על כך כי הבונדסטג הגרמני וכנסת ישראל, המיוצגים ע"י יושבי-הראש של קבוצות הידידות גרמניה-ישראל, הדגישו את שיתוף הפעולה ההדוק ביניהם. לרגל ההתייעצויות הבין-ממשלתיות, שני הצדדים תומכים בהצהרתם של יושבי-הראש של קבוצות הידידות גרמניה-ישראל שהכריזו:

מזה שנים רבות מתקיימים קשרים ענפים ואינטנסיביים בין חברי הכנסת ובין הבונדסטג הגרמני. ועדות מומחים משני הפרלמנטים עוסקות בחילופי דעות קבועים בסוגיות בהן יש לשתי המדינות עניין משותף, וביקורים בירושלים וברלין הינם מזה זמן רב חלק מסדר היום הפרלמנטרי.

יש לציין במיוחד את קבוצות הידידות הפרלמנטריות גרמניה-ישראל בבונדסטג ובכנסת. ביקורים הדדיים מעמיקים את ההבנה ההדדית, בייחוד בקרב אותם פרלמנטרים המייחסים חשיבות מיוחדת לקשרים הטובים בין גרמניה וישראל. העובדה שקבוצת הידידות גרמניה-ישראל היא הקבוצה השנייה בגודלה מסוג זה בבונדסטג היא עדות לחשיבות המיוחסת לקשרים בין גרמניה וישראל.

משמחת במיוחד היא העובדה ששני הפרלמנטים ישתתפו בעתיד הקרוב ב-International Parliamentary Scholarship, שתעניק לאנשי אקדמיה גרמנים וישראלים צעירים את ההזדמנות לחוות באופן בלתי אמצעי ובצורה פרקטית ביותר דמוקרטיה ועבודה פרלמנטרית במדינה האחרת.

סיכום

פורום ההתייעצויות הבין-ממשלתיות שנחנך היום בין ישראל וגרמניה, במעמד קאנצלרית גרמניה אנגלה מרקל וראש ממשלת ישראל אהוד אולמרט, הינו כלי מרכזי לקידום ושדרוג היחסים האסטרטגיים בין ישראל לבין גרמניה בכל התחומים. שני הצדדים מתחייבים לתרום את חלקם לחיזוק שיתוף הפעולה והידידות בין המדינות ובין העמים ולקיים דיאלוג רציף בכל הדרגים כדי להבטיח שכל היעדים שיוצבו במסגרת ההתייעצויות יושגו במלואם.

נחתם בשני עותקים זהים בשפה הגרמנית והעברית עם תרגום מוסכם לאנגלית ב- 17 למרץ 2008, י' אדר ב, תשס"ח.