 | ראש הממשלה |
|
| | | | ממשלת ישראל |
|
| | | | מזכירות הממשלה |
|
| | | | משרד ראש הממשלה |
|
| | | | היסטוריה |
|
| | | | תקשורת |
|
| | | | פניות הציבור |
|
| |  | ארכיון |
|
| | | | |  |
|
| |
|
|
|
|
|
|
 |
הודעת מזכיר הממשלה, עו"ד ישראל מימון, בתום ישיבת הממשלה מיום 1 בפברואר 2004: |
|
|
|
|
|
הודעת מזכיר הממשלה, עו"ד ישראל מימון, בתום ישיבת הממשלה מיום 1 בפברואר 2004: |
| (01/02/2004) |
א. בפתח הישיבה בירך ראש הממשלה את המוסלמים והדרוזים לרגל ארבעת ימי חג הקורבן - עיד אל-אדחא - המקודש למוסלמים ולדרוזים. ראש הממשלה אמר:
"חג הקורבן - המציין את סיום החאג' - חודש העלייה לרגל למכה - מסמל על פי האמונה המוסלמית את עקדת ישמעאל, אחי יצחק, בן אברהם אבינו. טוב להזכיר מדי פעם כי בניה של משפחה אחת אנחנו ונמשיך לחיות ביחד במדינת ישראל בשיתוף ובשלום עוד שנים ארוכות וטובות. ביום זה אני מביע תקווה כי לא ירחק היום שבו יפסקו האלימות והטרור הנורא שגבו מאיתנו גם בסוף השבוע שעבר קורבנות תמימים נוספים. אני מבקש לשלוח מכאן בשמי ובשם הממשלה תנחומים למשפחות השכולות ואיחולי החלמה מהירה לפצועים".
ב. ראש הממשלה הודיע כי בשבוע הבא תייחד הממשלה את עיקר ישיבתה לפתרון המשבר ברשויות המקומיות. ראש הממשלה ביקש משרי האוצר והפנים לדון ביחד עם נציגי השלטון המקומי, באופן אינטנסיבי ורצוף בנושא, על מנת לפתור את הבעיה הזאת. עוד אמר ראש הממשלה כי נוצר מצב בלתי נסבל שמחייב פתרון דחוף. ראש הממשלה הנחה את מנכ"ל משרדו לשבת עם נציגי כל הצדדים על מנת שבעת הדיון בממשלה אפשר יהיה להציג את הפתרונות הדרושים.
ג. ראש הממשלה ברך את היועץ המשפטי לממשלה שנכנס היום לתפקידו, ואחל לו הצלחה רבה ושנים ארוכות של עבודה עם הממשלה.
היועץ המשפטי לממשלה, מר מני מזוז הודה לשר המשפטים ולחברי הממשלה על אמונם בו בבחירתם בו לתפקיד והוסיף עוד דברים עם היכנסו לתפקיד.
ד. שר הביטחון וראש אמ"ן סקרו בפני הממשלה נושאים ביטחוניים שוטפים.
שר הביטחון אמר כי יום חמישי האחרון היה יום כואב בחיי האומה שנאבקת על ביטחונה ודואגת לגורל בניה - כאשר בבוקר ארע פיגוע תופת בירושלים ובערב הושבו הבנים הביתה, מידי החיזבאללה. שר הביטחון התייחס לפיגוע ההתאבדות בירושלים, תוך ציון פעילות הסיכול והמניעה המאומצת של כוחות הביטחון אשר הצליחו להוריד משמעותית את היקף פיגועי ההתאבדות בשטח ישראל. שר הביטחון פרט את סדרת הפעולות עליהן החליטה מערכת הביטחון בעקבות הפיגוע האמור.
שר הביטחון ציין כי הפיגוע בירושלים מדגיש בין השאר: את חוסר התפקוד והרפיסות של הרשות הפלסטינית אל מול מגמות הטרור והאנרכיה תחת צילו המשתק של ערפאת, ואת ההכרח הביטחוני בגדר הביטחון.
עוד התייחס שר הביטחון לעסקת השבויים והנעדרים שהוצאה לפועל בסוף השבוע החולף. באשר לדבריו של נסראללה על האפשרות של חטיפות נוספות, אמר שר הביטחון, כי אם ינסה החיזבאללה ללכת בדרך החטיפה, תגובת ישראל תהיה קשה מאוד, וכי גם בפני ישראל - כל האופציות פתוחות.
ראש אמ"ן האלוף זאבי (פרקש) מסר לממשלה תמונת מצב בשני נושאים; האחד - העימות עם הפלסטינים והשני המערכת הצפונית, החיזבאללה, לבנון וסוריה, בעקבות עסקת השבויים והנעדרים. ר' אמ"ן ציין כי בסוגיה הפלסטינית בולטים שני מאפיינים, קיפאון מדיני והמשך טרור, כמעט ללא בלמים מצד הרשות הפלסטינית.
ראש אמ"ן התייחס בסקירתו למצב ששורר ברשות הן במישור החברתי-כלכלי והן במישור המדיני בעוד מופעל על ערפאת לחץ לשנות ממנהגו באשר לאנרכיה השוררת ברשות, והעידוד להמשיך בטרור ובפיגועים נגד ישראל.
ה. שר החוץ סקר עיניינים מדיניים שוטפים בהתייחסו לפיגוע בירושלים ולפעילות האינטנסיבית של משרד החוץ בתחום המדיני והתקשורתי הקשורה לפיגוע זה ולתוצאותיו המזוויעות.
על רקע הביקורת הבינלאומית על בניית גדר הביטחון, ובכלל כלפי ישראל, בשל צעדי ההגנה שלה אל מול המשך הטרור, החליט משרד החוץ להבהיר לעולם הרחב את המציאות של פיגועי ההתאבדות. שר החוץ התייחס בסקירתו לביקוריהם כאן של שר החוץ המצרי יחד עם ראש המודיעין של מצרים, ולביקוריהם של השליחים האמריקנים וולף סאטרפילד ורוב דנין מהמועצה לביטחון לאומי. שר החוץ ציין כי לביקורים אלה היו שתי מטרות - האחת ללחוץ על הפלסטינים לפעול להפסקת האנרכיה שמשליט ערפאת ולעמוד בהתחייבויות הביטחוניות שלקחו על עצמם ב"מפת הדרכים"; והמטרה השניה היתה להביא לחידוש הדיאלוג בין ישראל לפלסטינים.
שר החוץ סקר גם את ההכנות המשפטיות וההסברתיות הנערכות בישראל לקראת הדיון בסוגיית הגדר הביטחונית בבית הדין הבינלאומי בהאג. שר החוץ ציין בסיפוק כי 30 מדינות, כולל הדמוקרטיות הגדולות, הגישו לבית הדין תצהירים המסתייגים מעיסוק בית הדין בנושא זה.
עוד התייחס שר החוץ ליחסים בין ירדן לישראל ולחשיבותם האסטרטגית לשתי המדינות.
כמו-כן סקר שר החוץ את השתתפותו בפורום דאבוס והתייחס לפגישותיו עם אישי מדינה בפורום זה.
ו. הממשלה דנה בסוגיית אירועי הפתיחה של ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שחל במוצאי שבת ומתוכנן בו לשעה 22:30 הטקס המרכזי המסורתי ברחבת הכותל. בעקבות פניות של הורים שכולים וארגון "יד לבנים" התחוור, כי קיים קושי לקיים את הטקס בשעה המתוכננת, מאחר והדבר יכביד על הורים שכולים רבים. לאחר היוועצות בגורמים שונים ובכללם המועצה הציבורית להנצחת החייל, הרבנים הראשיים לישראל והרב הראשי לצה"ל, עלתה ההצעה על ידי שר הביטחון לדחות את יום הזיכרון, ובעקבותיו יום העצמאות, ביממה אחת.
הממשלה התייחסה בדיוניה להצעה והחליטה כי בשל הקושי לקיים את הטקס הממלכתי המרכזי של פתיחת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל במוצאי שבת - לאמץ את המלצתו של שר הביטחון, ולקבוע כי השנה שבה ד' באייר חל ביום א', יידחה יום הזיכרון ליום ב' בשבוע (ה' באייר) ויום העצמאות יידחה ליום ג' בשבוע (ו' באייר).
בהתאם לנ"ל - הטילה הממשלה על משרד ראש הממשלה להכין ולהפיץ בדחיפות תזכיר חוק לתיקון חוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל התשכ"ג-1963 ותזכיר חוק לתיקון חוק יום העצמאות התש"ט-1949, ובהם התיקונים המוצעים כמתחייב על פי ההחלטה.
ז. הממשלה החליטה על-פי המלצתו של שר הבינוי והשיכון ובהתאם לסעיף 12(ב)(5) לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט-1969, למנות את ה"ה יוסף מנור, אברהם הבר ואסף רגב כנציגי הממשלה במועצה לעבודות הנדסה בנאיות.
ח. הממשלה החליטה לאשר את תיקון צו הבזק (קביעת שירות חיוני שנותנת "בזק", החברה הישראלית לתקשורת בע"מ), התשנ"ז-1997, בהתאם להצעת ראש הממשלה ושר התקשורת, כמפורט בתיקון לצו הבזק (קביעת שירות חיוני שנותנת "בזק", החברה הישראלית לתקשורת בע"מ) (תיקון מס. 2), התשס"ד-2004.
ט. הממשלה דנה בערר של סגן ראש הממשלה ושר המשפטים על החלטתה של ועדת השרים לענייני חקיקה, לתמוך בהצעת חוק יסודות התקציב (תיקון - פטור מדמי חכירה לבתי כנסת), התשס"ג-2003 של חה"כ יעקב ליצמן (פ/1448) - ערר.
הממשלה החליטה להטיל על צוות שרים בראשות סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, ממלא מקום ראש הממשלה ושר התעשייה, המסחר והתעסוקה, שר הבינוי והשיכון, שר הפנים והשר מאיר שטרית לבחון תוך 3 שבועות את הצעת החוק האמורה, וכן את הצורך בחקיקה בהקשר למוסדות של עדות לא נוצריות.
י. הממשלה דנה בערר של שר הרווחה על החלטתה של ועדת השרים לענייני חקיקה לתמוך בהצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון - הארכת אשרות ורישיונות ישיבה לעובד זר), התשס"ד-2003 שהניחה על שולחן הכנסת חה"כ אתי לבני.
הממשלה החליטה לתמוך באותו חלק בהצעת החוק שדן בעובדים זרים שהם מטפלים סיעודיים, וזאת בתנאים הבאים: הארכת רישיון הישיבה בישראל מעבר לשבע וחצי שנים תהיה במקרה של חשש לפגיעה במצבו של המטופל; עם תום תקופת הטיפול - אם בשל החלמה ואם בשל פטירת המטופל, יפקע תוקף הרישיון והעובד הזר יעזוב את ישראל. לגבי עובדים זרים אחרים, הוחלט כי הסוגיה תועבר לדיון ולהחלטה בוועדת השרים המיוחדת שהוקמה לעניין העובדים הזרים בישראל, והחלטותיה של ועדת השרים יחייבו את המציעים את הצעת החוק.
יא. הממשלה החליטה להאריך ב-45 יום נוספים את המועד שהוקצה לצוות לגיבוש המלצות לעניין תגבור מערך ההסברה הישראלית, להגיש את המלצותיו.
ביום 7.12.2003 החליטה הממשלה, במסגרת דיון בנושא אתגרי ההסברה הישראלית בחוץ-לארץ ועיבוי מערך ההסברה, להטיל על מזכיר הממשלה לרכז עבודת צוות בהשתתפות נציגי משרד ראש הממשלה, משרד החוץ, משרד הביטחון ומשרד האוצר, אשר יביא לאישורה, תוך 45 יום, המלצות בנושא תגבור מערך ההסברה הישראלית.
הצוות קיים ישיבות רצופות ואינטנסיביות בהן נשמעו סקירות והמלצות של נציגי משרדים שונים ובכלל זה משרד ראש הממשלה, משרד החוץ, נציגי גורמי הביטחון וביטחון הפנים וגורמי תקשורת שונים.
הצוות מבקש לשמוע עוד מספר סקירות ולקיים מספר דיונים נוספים טרם גיבוש מסמך ההמלצות שיובא לאישור הממשלה.
|
קובץ מצורף:
| |
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|