א. בפתח הישיבה התייחס ראש הממשלה לפיגוע בבניין הקהילה היהודית בארגנטינה, שאירע לפני 10 שנים. ראש הממשלה אמר:

"היום, בדיוק לפני 10 שנים (בשעה 9:00 בבוקר), מחוץ לבניין אמי"א, בניין הקהילה היהודית בארגנטינה, התפוצצה מכונית תופת ובתוכה מחבל מתאבד. 
מדובר בפיגוע רצחני ונתעב, שנועד לפגוע ביהודים, רק בשל היותם יהודים. פיגוע זה גבה 85 קורבנות ו-230 פצועים – אזרחיה של ארגנטינה, יהודים ושאינם יהודים. מעוצמת פעולה נפשעת זו נגדעו חיים כה רבים, בניין הקהילה היהודית קרס ועימו הבניינים הסמוכים לו – עדות לאכזריותו של הטרור שיוזמיו ומבצעיו עדיין מהלכים חופשי.

ממשלת ישראל מבקשת להביע היום את תנחומיה בפני המשפחות השכולות ואת הזדהותה עם נפגעי הפיגוע ועם קהילת יהודי ארגנטינה כולה.
הקהילה תציין היום עשור לפיגוע הנורא זה, בטקס מיוחד, הנערך בבואנוס איירס.

ישראל מברכת על החלטת נשיא ארגנטינה, נסטור קירשנר (Kirshner Nestor) להשתתף בטקס ורואה בכך סימן נוסף ליחס הטוב לו זוכה הקהילה בארגנטינה ולמחוייבות של ממשלת ארגנטינה לחקור עד תום את נסיבות הפיגוע, למצוא את האשמים ולהביאם לדין.
לא יכולה להיות מחילה וכפרה למבצעי פשע נורא זה ולטרוריסטים, השייכים לארגוני טרור בינלאומיים ומונחים על-ידי מדינות קיצוניות.

במהלך היום, תכונס ועדת שרים בראשות השר שרנסקי שתדון, בין היתר, בדרכים בהן מדינת ישראל תנציח את הפיגוע הנורא באמי"א.
ישראל ממשיכה לפעול בנחישות נגד הטרור המופנה נגד העם היהודי ומדינת ישראל והיא נותרת מחויבת להנצחת כל הקורבנות, שנפלו בפעולות איבה."
בתום דבריו של ראש הממשלה סקר השר נתן שרנסקי את ביקורו בארגנטינה ואת שיחותיו שם, בין היתר, גם בעניין החקירה של השלטונות המקומיים שהתקיימה בעקבות הפיגוע הרצחני.
ב. הממשלה אישרה את הצעותיו של ראש הממשלה לשינוי בחלוקת תפקידים בממשלה ולצירוף שר לממשלה כדלקמן:

בהתאם לחוק יסוד: הממשלה, ימונה השר אליעזר זנדברג, לתפקיד שר התשתיות הלאומיות במקום תפקידו כשר המדע והטכנולוגיה. החלטה זו תובא לאישור הכנסת.

ובהתאם לחוק האמור, על-פי הצעת ראש הממשלה, הוחלט לצרף את חה"כ אילן שלגי לשר בממשלה, בתפקיד שר המדע והטכנולוגיה. הודעה על צירוף השר ועל תפקידו תובא לאישור הכנסת.
ג. הממשלה החליטה להמליץ בפני נשיא המדינה על מינוי המועמדים הבאים כחברים במועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי לפי חוק המועצה הלאומית  למחקר ולפיתוח אזרחי, התשס"ג-2002, לתקופת כהונה של 4 שנים:
•  פרופ' דן זסלבסקי – יו"ר המולמו"פ (לפי סעיף 4(ב)(1) לחוק המולמו"פ).
•  פרופ' יהודית בירק (לפי סעיף 4(ב)(2) לחוק המולמו"פ).
• פרופ' מרים פאוסט (לפי סעיף 4(ב)(3) לחוק המולמו"פ).
• פרופ' אורי סיוון (לפי סעיף 4(ב)(3) לחוק המולמו"פ).
• פרופ' דוד הורן (לפי סעיף 4(ב)(3) לחוק המולמו"פ).
• ד"ר יצחק פישוב (לפי סעיף 4(ב)(3) לחוק המולמו"פ).
• אלישע ינאי (לפי סעיף 4(ב)(4) לחוק המולמו"פ).
• עוזיה גליל (לפי סעיף 4(ב)(4) לחוק המולמו"פ).
• ד"ר אורנה ברי (לפי סעיף 4(ב)(4) לחוק המולמו"פ).
• יגאל ארליך (לפי סעיף 4(ב)(4) לחוק המולמו"פ).
• ד"ר לאה בם (לפי סעיף 4(ב)(5) לחוק המולמו"פ).
• פרופ' חרמונה שורק  (לפי סעיף 4(ב)(5) לחוק המולמו"פ).
• משה אורון  (לפי סעיף 4(ב)(5) לחוק המולמו"פ).
• פרופ' מישל רבל  (לפי סעיף 4(ב)(5) לחוק המולמו"פ).
• דורון כוכבי  (לפי סעיף 4(ב)(6) לחוק המולמו"פ).
• עוזי עילם (משקיף) (לפי סעיף 4(ג) לחוק המולמו"פ).
 
 תפקידיה של המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי הם :
• לייעץ לממשלה בנושא תכנון, ארגון והסדרה של המחקר והפיתוח האזרחי ובנושא תקציבים לפיתוחו.
• להמליץ לממשלה על קווים למדיניות לאומית כוללת, שנתית ורב שנתית, בתחום המחקר והפיתוח האזרחי.
• להמליץ לממשלה בכל הנוגע לתחומי עדיפות לאומיים בנושא המחקר והפיתוח האזרחי.
• להמליץ לממשלה על הקמת תשתיות למחקר ולפיתוח, ועל ביצוע פרוייקטים בתחום המדע והטכנולוגיה.
• לייעץ לממשלה, וכן לועדת השרים לענייני מדע וטכנולוגיה ולפורום המדענים הראשיים של משרדי הממשלה או לגופים אחרים הממלאים תפקיד דומה, בנושאים הקשורים למחקר ולפיתוח הממשלתי, לרבות בנושא הקמת מוסדות מחקר ממשלתיים והחזקתם, וכן להמליץ על אמות מידה מקצועיות למינוי המדענים הראשיים במשרדי הממשלה ולמינוי ראשי מוסדות מחקר ממשלתיים.
• לייעץ לממשלה, לפי בקשתה, בכל נושא אחר הקשור לתחום המחקר והפיתוח.
ד. הממשלה החליטה בהמשך להחלטותיה הקודמות בנושא שלא לקבוע מועד לסיום פעילותה של חברת נתיבי איילון בע"מ. החברה תהיה רשאית לעסוק בכל תחומי פעילותה, ובמסגרת מטרותיה במטרופולין תל אביב, ובנוסף, רשאים שר התחבורה ושר האוצר להוסיף ולהטיל על החברה מטלות ומשימות בתחומי התכנון, הביצוע, ההפעלה והתחזוקה של תשתיות תחבורתיות לתחבורה כללית ולתחבורה ציבורית, כולן בעלות זיקה ישירה למטרופולין תל אביב. 
כמו כן, החליטה הממשלה כי המשך סלילת הכביש בחלקו הצפוני, הנוגע בשמורות הטבע – ייבדק מחדש.
חברת נתיבי איילון הינה חברה ממשלתית בשותפות בין הממשלה לעיריית תל אביב (50%).
החברה הינה זרוע הביצוע של המשרד ועיריית תל אביב לביצוע פרוייקטים תחבורתיים במטרופולין תל אביב וגם בשיתוף עם רשויות נוספות במטרופולין.
עתה החליטה הממשלה כי החברה תהיה רשאית לעסוק בכל המטלות בתחומי התכנון, הביצוע, ההפעלה והתחזוקה של תשתיות תחבורתיות הן לתחבורה כללית והן לתחבורה ציבורית כולן בעלות זיקה ישירה למטרופולין תל אביב, אשר יטילו עליה שרי התחבורה והאוצר.
ה. הממשלה החליטה להסמיך את ועדת השרים לעניניי חקיקה לדון ולהחליט, על דעת הממשלה, בטיוטת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה)(שירות במשטרה ושירות מוכר)(תיקון מס'), התשס"ד-2004, ולהגישה מייד לכנסת.
חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1996, בסעיף 24א' שבו מסדיר את סמכות שר הביטחון, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, להורות כי יוצא צבא ישרת ביחידות של משטרת ישראל, שאינן משמר הגבול, ושעיקר פעילותן הוא ביטחון המדינה ותושביה.
הוראת סעיף 24א', נקבעה במקור כהוראת שעה לתקופה של שנתיים מיום פרסומה (החוק פורסם לראשונה ב-10 באוגוסט 1995).
הוראת השעה הוארכה מעת לעת על ידי הכנסת עד ליום 10 באוגוסט 2004. במצב הבטחוני הקיים נדרשת משטרת ישראל למאמצים מיוחדים בהרמת נטל האחריות לסיכול פיגועים ולהבטחת ביטחון הפנים של המדינה. יצויין, כי ההצבה במשטרת ישראל היא בהסכמת החייל.
ו. על רקע השביתה בנמלי הים, החליטה הממשלה כדלקמן:
• להסמיך את שר האוצר לעשות שימוש בתמלוגים הנוספים מכוח סעיף 65 לחוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד-2004, על מנת לאפשר את קיומו התקין של סחר חוץ של מדינת ישראל, בין היתר דרך מעברי הגבול היבשתיים של המדינה ונמלי הים האזוריים; להגדיל  בהתאם את תקציב התמיכות במוצרים ציבוריים.
• על כל מכולת מטען שתועבר דרך מעברי הגבול היבשתיים במקום נמלי הים הנמצאים בשביתה, ישולם סכום של עד 700 דולר, על ידי אגף המכס כנגד המצאת מסמכי המשלוח; וזאת בהתאם לאמות מידה שיפורסמו. גובה התשלום ייקבע בשים לב, בין היתר, לאמות המידה כאמור ובכלל זה לנתיב שבוצע, לסוג המטען המועבר וגודלו; 
• כמו כן, החליטה הממשלה להסמיך את מנהל המכס והמע"מ והממונה על התקציבים להגדיל את הסכום האמור בסעיף דלעיל, בהתאם לנסיבות ונתיבי השייט השונים;
• מבלי לגרוע מהאמור לעיל, הוסמך שר האוצר לעשות שימוש במקורות התקציביים המפורטים לעיל, על מנת לשמור על קיומו התקין של סחר החוץ של מדינת ישראל;
• הממשלה הסמיכה את שר האוצר ושר התחבורה להקצות מחדש עודפי תקציב בלתי מנוצלים מהמסגרת המיועדת למימוש החלטה זו לשימוש הנמלים.
לאור השביתה בה נקטו עובדי הנמלים, על רקע החלטת הממשלה לביצוע רפורמה ברשות הנמלים, נחסמו למעשה מרבית דרכי הסחר של המדינה. כתוצאה מכך צפויה פגיעה קשה במשק, בתעשיה ובעיקר בייצוא הישראלי.
כאמור, לאור המשמעויות הכבדות והנזק הצפוי למשק הישראלי, נערכת הממשלה ליצירת חלופות אשר יאפשרו את המשך הסחר בהיקפים מוגבלים באמצעות נמלים אחרים באיזור ובאמצעים נוספים. מאחר והחלופות המוצעות על-ידי הממשלה צפויות לייקר את עלות הסחר, החליטה הממשלה לתמוך במשתמשי הנמלים בעלות הנוספת הכרוכה בשימוש באלטרנטיבות המוצעות.
ז. שר הביטחון סקר עניינים בטחוניים שוטפים, בציינו שלחצה של ישראל על מוקדי הטרור נותן את אותותיו, ומורגשת עייפות אצל האוכלוסייה הפלסטינית שמצדה מפעילה לחץ על טרוריסטים. יחד עם זאת, "הגרעין הקשה" אשר ממשיך ועוסק בטרור מגביר את מאמציו לפגוע בישראל;
רמת ההתרעות והמאמצים להוצאת פיגועים עלתה. שר הביטחון התייחס למשבר הפוליטי ברש"פ, בעוד ערפאת מנסה לייצר אשלייה של רפורמה, בפועל לא בוצעה שום רפורמה.

נמשכת ההחרפה בתופעות האנרכיה בצד הפלסטיני. שר הביטחון פירט את עיקרי האירועים ברשות הפלסטינית תוך דיון במשמעויותיהם; כמו כן, ציין שר הביטחון את הלחימה בטרור מצד ישראל בתקופה האחרונה, בהדגישו כי מדיניותה של ישראל היא המשך הלחץ הרצוף על מוקדי הטרור; קיום ככל שניתן של מדיניות הבידול בין הטרור לבין האוכלוסייה התמימה. ישראל מיישמת מדיניות זו בהצלחה גוברת באיו"ש ובתוצאה ניכרת.
עוד אמר שר הביטחון, כי למרות החלטת בית הדין הבינלאומי בהאג תימשך הבניה של הגדר הביטחונית, תוך התאמת התוואי שלה לעקרונות שקבע בג"צ.
ח. שר החוץ סקר עניינים מדיניים שוטפים תוך מיקוד תשומת הלב למצב ברשות הפלסטינית, לסוגיית גדר הביטחון והמהלכים בנושא זה באו"ם. הפלסטינים מנסים להסיט את סדר היום הבינלאומי מהמאמץ לחדש את התהליך המדיני והדרישות לרפורמה ומלחמה בטרור.
שר החוץ ציין כי ארצות הברית פועלת לבלימת המהלכים הפלסטיניים – שגרירויות ארצות הברית ברחבי העולם הונחו להציג בפני מארחיהם את הסתייגותה של ארצות הברית מההליך שהביא לחוות דעת בית הדין הבינלאומי בהאג ומתוכנה; האמריקאים פועלים באופן נחרץ בנושא, וגם הקונגרס מתגייס למאבק.

שר החוץ סקר את ביקורו האחרון בארצות הברית ואת פגישותיו שם עם מזכיר המדינה והיועצת לביטחון לאומי, ועם מנהיגי שתי המפלגות בקונגרס.
שר החוץ הדגיש כי מהתרשמותו, משיחותיו וממגעיו המדיניים, יש תמיכה בינלאומית רחבה מאוד בתכנית ההתנתקות ורצון עז, במיוחד מטעם האירופאיים והאו"ם, להשתלב במאמץ בשטח כדי להבטיח את הצלחתה.
שר החוץ התייחס גם למשבר בין ישראל לניו-זילנד באומרו כי הוא מצר על ההחלטה הניו-זילנדית ועל המצב אליו נקלעו היחסים בין שתי המדינות. שר החוץ אומר כי ישראל תפעל במלוא המרץ להחזרת היחסים בין שתי המדינות לתיקונם. 

ט. ממלא מקום ראש הממשלה ושר התעשיה, המסחר והתעסוקה סקר את ביקוריו באירופה ובתורכיה תוך פירוט הנושאים שהעלה בפני מארחיו בביקורים אלה.
י. הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 5 לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 (להלן – החוק), להאריך בחצי שנה, עד ליום 5 בפברואר 2005, את תוקפו של החוק ולהביא לאישור הכנסת את הארכתו בצו של החוק כאמור.

כמו כן, החליטה הממשלה כי משרד הפנים, בתיאום עם משרד המשפטים, יכין בהקדם תיקון לחוק אשר ירחיב את הסייגים לתחולת החוק על אוכלוסיות נוספות המייצגות סיכון ביטחוני מופחת. התיקון יידון בועדת השרים למינהל אוכלוסין ובממשלה ולאחר מכן יועבר לחקיקה בכנסת.
החוק האמור נכנס לתוקף באוגוסט 2003 והוא נחקק בהתאם להחלטת הממשלה בדבר הטיפול בשוהים בלתי חוקיים ומדיניות איחוד משפחות בנוגע לתושבי רש"פ ולזרים ממוצא פלסטיני.

בחוק נקבע כי בתקופת תוקפו, ועל אף האמור בכל דין, לא יעניק שר הפנים אזרחות או רישיון לישיבה בישראל לתושבי יהודה, שומרון וחבל עזה, ומפקד האזור לא ייתן לתושב כאמור היתר לשהייה בישראל לפי תחיקת הביטחון. בחוק נקבעו סייגים המאפשרים שהייה בישראל של תושב אזור לתקופה קצובה למטרות עבודה או טיפול רפואי או למטרה זמנית אחרת – לתקופה מצטברת שלא תעלה על שישה חודשים. כן מאפשר החוק מתן היתר שהייה בישראל לשם מניעת הפרדת ילד עד גיל 12 מהורהו השוהה בישראל כדין. כמו כן, נקבעו כחוק הוראות מעבר לצורך המשך טיפול בבקשות לקבלת מעמד בישראל למי שביקש זאת לפני החלטת הממשלה במאי 2002 וכן להארכת רשיונות והיתרים אשר ניתנו לתושבי האזור טרם כניסת החוק לתוקף.

עוד נקבע, כי החוק יעמוד בתוקפו למשך שנה אחת, לאחריה רשאית הממשלה, באישור הכנסת, להאריך בצו את תוקפו , מעת לעת, לתקופה שלא תעלה בכל פעם על שנה אחת.

בחלוף שנה ממועד כניסת החוק לתוקף, עמדת גורמי הביטחון היא, כי נוכח המציאות הביטחונית השוררת, עדיין קיים צורך חיוני בהמשך קיומו של החוק, ובהתאם לכך החליטה הממשלה להאריך את תוקפו ב-6 חודשים נוספים.

במסגרת הדיון על הארכת תוקפו של החוק האמור, סקר ראש השב"כ את סוגיית איחוד המשפחות של תושבי הרשות הפלסטינית בהיבטים הבטחוניים שלה, בציינו את מעורבותם של מקבלי היתר לאיחוד משפחות בפעולות הטרור.

יא. הממשלה דנה בערר של שר הפנים על החלטתה של ועדת השרים לענייני חקיקה לתמוך בהצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – סמכויות שר הפנים), התשס"ד-2004 של חה"כ משה כחלון. הממשלה החליטה לתמוך בהצעת החוק בקריאה טרומית, כאשר חה"כ משה כחלון יתחייב להמתין עם המשך החקיקה להצעת חוק בנושא מטעם הממשלה, שתונח על שולחן הכנסת.

יב. הממשלה החליטה לתקן את סעיפים 1(א) ו-1(ד) להחלטת הממשלה מס' 134 מיום 25.3.2003, כפי שתוקנו בהחלטת הממשלה מס' 792 של הממשלה מיום 15.9.2003, ולהטיל על שרת החינוך, התרבות והספורט, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, לתקן לאלתר את המבחנים לתמיכה במוסדות לימוד תורניים לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, המיועדים לחול בשנת הלימודים התשס"ה, באופן הבא:
• החל משנת הלימודים התשס"ה, תינתן התמיכה רק לכולל בו לומדים לפחות חמישה-עשר תלמידים, ולישיבה גבוהה (לרבות ישיבת הסדר) בה לומדים לפחות ארבעים תלמידים.

סעיף זה ייכנס לתוקפו בתום תקופת המעבר שתיקבע בתבחינים החדשים שייחתמו על ידי שרת החינוך, התרבות והספורט – לעניין תמיכת המשרד במוסדות תורניים.

• התמיכה במוסדות הלימודים התורניים תינתן בהתאם לדיווחים שנתקבלו עד ארבעה מועדים שונים במהלך השנה שבה מבוקשת התמיכה. לא תינתן תמיכה למוסד אם לא התקבלו הדיווחים כאמור.