א. בפתח ישיבת הממשלה התייחס ראש הממשלה לחוות הדעת של בית הדין הבינלאומי בהאג. כה אמר ראש הממשלה:
"לפני שעה קלה נרצחה ישראלית בידי פושעי טרור פלסטינים ואזרחים נוספים נפצעו. כולנו מתפללים להחלמתם המהירה. מעשה הרצח שאירע הבוקר הוא הראשון שמתרחש בחסותה של חוות דעתו של בית הדין הבינלאומי בהאג. ביום שישי זכתה הזכות המקודשת למלחמה בטרור בסטירת לחי מידו של בית הדין הבינלאומי בהאג, לאחר שזה חיווה את דעתו כי גדר הביטחון למניעת טרור היא מעשה שאינו כדין ועל ישראל לפרקה.
אני רוצה להבהיר: מדינת ישראל דוחה מכל וכל את חוות הדעת של בית הדין הבינלאומי בהאג. מדובר בחוות דעת חד צדדית, שמאחוריה אך ורק שיקולים פוליטיים. חוות הדעת מתעלמת לחלוטין מהסיבה לבניית גדר הביטחון – שהיא הטרור הפלסטיני הרצחני; היא עוסקת אך ורק בתגובה הישראלית – הקמת הגדר, שהיא האמצעי הסביר ביותר מול טרור נפשע זה.  אך את מה שסירבו שופטי בית הדין לראות, מיהרו הפלסטינים הבוקר להראות. ברצח ופציעת אזרחים חפים מפשע. לא בכדי נאבקים הפלסטינים בבניית הגדר. הם יודעים היטב כי השלמת הגדר תקשה עליהם עד מאוד בהמשך מעשי הרצח.
חוות הדעת משדרת מסר קטלני לעידוד הטרור מחד, ודחיקת המדינות המתגוננות מפניו מאידך. כל החרד מהתפשטות מגפת הטרור צריך היום לעמוד לצידה של ישראל בתביעה כי חוות דעת בלתי מוסרית ומסוכנת זו תעבור מן העולם. כל בן תרבות שהעמידה מול הטרור חשובה לו חייב לעמוד לצידה של ישראל ולשלול את חוות הדעת ומשמעותה המסוכנת."
ב. שר הפנים והמנהל הכללי של משרדו סקרו בפני הממשלה את מצבן של הרשויות המקומיות.
השר והמנכ"ל ציינו כי משרד הפנים אישר תכנית הבראה ל-76 רשויות, אך מתוכן רק 30 רשויות חתמו על תכנית זו. עוד ציינו כי בכל הרשויות שחתמו על תכנית ההבראה, סוגיית המשכורות טופלה וכספים הוזרמו או מוזרמים אליהן.
שר הפנים הדגיש כי ניתנה אורכה לרשויות בתכנית ההבראה, לאשר תכנית הבראה ואת התקציב במועצה עד 31.7.2004, והחל מ-1.8.2004 יפעיל השר את סמכותו לפיזור המועצה, או המועצה וראשה, ומינוי מועצות ממונות – כל זאת ביחס לרשויות שלא יאשרו התכנית.
ג. הממשלה דנה בישיבתה היום בסוגיית מערך הגיור בישראל. התמונה ביחס לגיור כיום היא שמערך הגיור בישראל פועל במספר משרדים. היות והממשלה מעונינת לקדם את נושא הגיור, לתאם ולקרב בין הפונקציות השונות הפועלות בתחום זה, היא החליטה כדלקמן:
• בהתאם לחוק יסוד: הממשלה, להעביר את יחידת בתי הדין לגיור ממשרד המשפטים למשרד ראש הממשלה, למערך הגיור בישראל.
• בהתאם לבקשתו של הרב הראשי לישראל, נשיא בית הדין הרבני הגדול – מיקומה של יחידת בתי הדין לגיור במשרד ראש הממשלה ייבחן וייקבע בתיאום על-ידי ראש מערך הגיור בישראל, מנכ"ל הרבנות הראשית לישראל ומזכיר הממשלה.
• כמו כן, החליטה הממשלה כי הסמכויות שהיו נתונות בנושא הגיור למנהל בתי הדין הרבניים יהיו נתונות לראש מערך הגיור.
• להעביר ממשרד המשפטים למשרד ראש הממשלה את סעיפי התקציב אשר יוחדו בתקציבו ו/או שימשו אותו לנושא בתי הדין המיוחדים לגיור, וכן את כוח האדם אשר טיפל בנושא זה והאמצעים והמשאבים שעמדו לרשותו. במקרה של מחלוקת בנושאים האמורים, יכריע מזכיר הממשלה.
• עד להעברתם המלאה של התקציבים והאמצעים, כאמור, בתי הדין המיוחדים לגיור, על עובדיהם ודייניהם, ימשיכו לקבל את כל השירותים האדמיניסטרטיביים כפי שקיבלו עד כה, ממשרד המשפטים, בין היתר באמצעות הנהלת בתי הדין הרבניים, אלא אם כן יוחלט אחרת בתיאום בין משרד ראש הממשלה ומשרד המשפטים.
• עובדי בתי הדין המיוחדים לגיור והדיינים יישארו במקום מושבם הנוכחי, אלא אם כן יוחלט אחרת על ידי משרד ראש הממשלה.
ד. הממשלה החליטה ליתן לחברת "יילמזלר" אינטרנשיונל חברה לבניה בע"מ היתר מיוחד להעסקת 800 עובדים זרים בישראל בענף הבניין לשנים 2004 עד 2007 וזאת על רקע עסקאות רכש גומלין של תורכיה מישראל. מובהר, כי אין באמור כדי להגדיל את המכסה הכוללת של עובדים זרים בענף הבניין.
כמו כן, החליטה הממשלה להורות לשר הפנים ליתן לחברת "יילמזלר" אשרות שהייה ועבודה בישראל עבור 800 עובדים זרים מתורכיה. כן  קבעה הממשלה כי על שר הפנים ליתן לחברת "יילמזלר" אשרות שהייה ועבודה בישראל עבור עובדים זרים מתורכיה אשר  יועסקו על ידה ואשר ייכנסו לישראל במקום העובדים הזרים שיבקשו לחזור לתורכיה (עובד אחד במקום עובד אחר).
ה. הממשלה החליטה להסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה לדון ולאשר על דעת הממשלה את טיוטת חוק שירות לאומי בהתנדבות (תכנית ניסיונית לבנים)(הוראת שעה)(תיקון), התשס"ד-2004 (להלן: "החוק"), ולהניחה מיד על שולחן הכנסת.
על-פי חוק זה נערכה תכנית ניסיונית לשילוב בנים שקיבלו פטור משירות צבאי במסגרת שירות לאומי לבנים. התקופה שנקבעה לתכנית היא יום 1.9.2001 עד יום 31.8.2003, כשלממשלה סמכות להאריך את התקופה הקובעת לתקופה שלא תעלה על שנה. ואכן תקופה זו הוארכה עד ליום 31.8.2004.
עקב הצלחת התכנית, החליטה הממשלה להסמיך את שר הרווחה לתקן את החוק כך שהתקופה הקובעת תסתיים ביום ז' באלול התשס"ו, 31.8.2006, וכן לאפשר לממשלה להאריך את התקופה הקובעת לתקופות שלא יעלו על שנה.
ו. הממשלה דנה בערר של שר החקלאות ופיתוח הכפר על החלטתה של ועדת השרים לענייני חקיקה להתנגד להצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון – מים המסופקים לחקלאות), התשס"ג-2003, שהניח על שולחן הכנסת חה"כ שלום שמחון.
 הממשלה החליטה לא לאשר את הערר של שר החקלאות ופיתוח הכפר.
ז. הממשלה דנה בערר של שר החקלאות ופיתוח הכפר על החלטתה של ועדת השרים לענייני חקיקה להתנגד להצעת חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק)(תיקון – פינוי עודפים), התשס"ד-2004, של חה"כ אורית נוקד וחברי כנסת אחרים.
 הממשלה החליטה לתמוך בהצעת החוק בקריאה טרומית בכנסת בכפוף  לתיאום הנוסח עם הממשלה, תיאום שייעשה לפני הקריאה הראשונה  בהצעת החוק.
ח. שר האוצר, המנהל הכללי של משרדו, ראש אגף הכלכלה והמחקר באוצר והממונה על התקציבים סקרו בפני הממשלה את מצבו של המשק הישראלי והציגו תכניות מאקרו-כלכליות לקראת התקציב לשנת 2005.
עם סקירותיהם של אנשי האוצר, החלה הממשלה סדרה של ישיבות ודיונים על המדיניות הכלכלית לשנת 2005 והתקציב לשנה זאת.
נגיד בנק ישראל הציג בפני הממשלה את עמדתו באשר ליעדים של המדיניות הכלכלית והחברתית שעל הממשלה לשאוף אליה. הנגיד התייחס לתכנית פעולה שעל הממשלה לנקוט כדי להשיג את יעדיה.
עם סיום הדיון אמר ראש הממשלה:
"הצלחנו לעמוד בכל היעדים שהצבנו לעצמנו ולעבור ממצב של מיתון למצב של צמיחה – זהו הישג עצום של הממשלה. אני רואה חשיבות גדולה שנמשיך גם בשנת 2005 במדיניות כלכלית שפניה לצמיחה ושמשמרת את אמון הציבור, כפי שנהגנו בשנת 2004.
עם זאת, אסור שיראה שהמדיניות שלנו פוגעת ללא הבחנה באוכלוסיות החלשות. לכן, אנחנו חייבים לעשות הפרדה ברורה – בין מי שיכול לעבוד – שאותו צריך לתמרץ לצאת לעבודה, לבין אוכלוסיות חלשות שאינן יכולות לעבוד (נכים קשים, קשישים, ילדים בסיכון) – בהן אסור לפגוע ולהן צריך להגיש סיוע.
נפגשתי בשבוע שעבר עם שר האוצר והצוות שלו ואמרתי להם כי אני תומך בהמשך המדיניות הכלכלית שלנו . מעבר לכך הגדרתי מספר יעדים לאומיים שחייבים לקבל ביטוי בתקציב 2005, ובשנים הבאות:
א) הבטחת איכותו של דור העתיד שלנו (חינוך).
ב) עידוד בקליטת העלייה.
ג) קידומם של מגזרי המיעוטים בישראל, בדגש על פתרון נושא הבדואים.
ד) חיזוקה של ירושלים.
עוד הבהרתי שיש לשריין בתקציב 2005 את כל התקציבים שיידרשו ליישום תכנית ההתנתקות ותקצוב המשך הגדר."