הודעת מזכיר הממשלה, עו"ד ישראל מימון, בתום ישיבת הממשלה מיום 27 בפברואר 2005:

א. הממשלה שמעה היום סקירה ביטחונית ודיווחים מפי שר הביטחון, ראש השב"כ ומפכ"ל המשטרה המתייחסים לפיגוע הרצחני שאירע בליל שישי בתל אביב, בו נרצחו 4 אזרחים ישראלים ונפצעו כ-50.

 בהתייחסו לפיגוע זה אמר ראש הממשלה:
"הפיגוע בוצע על ידי אנשי הג'יהאד האיסלמי. ההוראות הגיעו מגורמי הגיהאד האיסלמי בסוריה – אנו יודעים זאת בוודאות, אולם, בעובדה זו אין כדי לשחרר את הרשות הפלסטינית מאחריותה ליציאת המחבל, ומחויבותה לפעול כנגד שותפיו לפשע. מבחנה המיידי של הרשות הפלסטינית יהיה בפעולה נמרצת כנגד אנשי הג'האד האיסלמי. מדינת ישראל מעוניינת להתקדם לקראת הסדר עם  הפלסטינים, אך לא תהיה שום התקדמות מדינית, עד שהפלסטינים יפעלו פעולה נמרצת לחיסול ארגוני הטרור ותשתיותיו בשטחי הרשות הפלסטינית.בתקופה האחרונה נהגה מדינת ישראל איפוק כדי לאפשר התקדמות, אך ברור כי אם לא תתחיל פעולה פלסטינית נחרצת כנגד הטרור, תאלץ ישראל להגביר את הפעילות הצבאית שנועדה להגן על חיי אזרחי ישראל. אני מדגיש שוב, לא תהיה שום התקדמות מדינית כל עוד לא יפעלו הפלסטינים כפי שהתחייבו ויחסלו את ארגוני הטרור. אני שולח בשם הממשלה תנחומים למשפחות החללים ואיחולי החלמה לפצועים".

 שר החוץ פירט בפני הממשלה את התגובות לפיגוע בזירה הבינלאומית, באומרו כי בזירה זו הגיבו בגינוי חריף מהול בתקווה שהדבר לא יפגע במאמץ הנוכחי להחזיר את יחסי ישראל-פלסטינים, לפסים של דיאלוג ותיאום במקום אלימות. בין המגנים היו מזכ"ל האו"ם אשר פרסם הודעת גינוי חריפה תוך הבעת תקווה שלא יתאפשר לפיגוע הזה לפגוע בצעדים החיוביים שננקטו לאחרונה על ידי שני הצדדים. עוד גינו את הפיגוע מזכירת המדינה של ארצות הברית והאחראי על תיק החוץ באיחוד האירופי, אשר קרא לרשות הפלסטינית לגנות את הפיגוע ללא כל סייג. עוד התייחסו לפיגוע שרי החוץ של גרמניה, בריטניה, איטליה ורוסיה – וכולם גינו את אשר אירע וציינו כי ההנהגה הפלסטינית חייבת להמשיך במאמציה למנוע טרור ואלימות. כמו כן, פרט שר החוץ את התגובות לפיגוע בעולם הערבי. 

ב. הממשלה דנה בישיבתה היום בהסתה לאלימות ובגילויי האלימות במסגרת פעולות ההתנגדות לתכנית ההתנתקות והמאבק בה. בנושאים אלה שמעה הממשלה את סקירותיהם של מפכ"ל המשטרה, ראש השב"כ, היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, המשנה לפרקליט המדינה. הסוקרים ציינו בדבריהם את ההתבטאויות הקיצוניות נגד ראש הממשלה, את הדלגיטמיציה של מערכת הביטחון ואת האיומים לשבש את החיים השוטפים במדינה. בגמר הדיון, החליטה הממשלה: -

o להקים במשרד המשפטים, במסגרת פרקליטות המדינה, יחידה ייעודית לטיפול משפטי בתופעות של הסתה לאלימות, המרדה וגילויי אלימות לסוגיהם, לרבות חסימות דרכים, הפגנות בלתי חוקיות, וגילויי אלימות נגד עובדי ציבור, במסגרת המאבק נגד תכנית ההתנתקות. בראש היחידה יעמוד המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים, אשר ינחה ויפעיל את הצוות בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה;

o פרקליטי היחידה יבחנו תלונות שיוגשו, ינחו את המשטרה וכוחות הביטחון בטיפול באירועים בתחום זה, ויופיעו בבתי המשפט השונים בהליכי ערר וערעורים, ובהליכים אחרים בנושאים אלה המצריכים הופעת פרקליט, וכן ייזמו, במקרים הראויים, חקירות בגין עבירות הסתה לאלימות וגילויי אלימות אחרים;

o היחידה תפעל מתוך תיאום עם משטרת ישראל, צה"ל ושירות הביטחון הכללי, לשם קיום טיפול מערכתי כולל בתופעות אלה. לשם כך יפעל צוות היגוי משותף עם הגורמים האמורים שייפגש באופן שוטף ותכוף, ויתאם את הפעילות בתחום זה;

o לצורך היערכות כוללת של משרד המשפטים לקראת המשימות המוטלות עליו במסגרת ביצוע תכנית ההתנתקות בתחום הפלילי, האזרחי, הבג"צי והמינהלי – לרבות הקמת היחידה האמורה – יוקצו למשרד המשפטים המשאבים הדרושים לשם כך.

 אישור תכנית ההתנתקות בממשלה ובכנסת בקיץ 2004, הביא לפעולות מחאה נגד התכנית ונגד הממשלה מצד מתנגדי ההתנתקות. מעבר לפעילות מחאה ציבורית לגיטימית לוותה כאמור ההתנגדות לתכנית גם בתופעות חמורות ומדאיגות של הסתה לאלימות ולסרבנות, וגילויי אלימות שונים, לרבות איומים ופעולות הטרדה של עובדי ציבור, ובכלל זה אנשי כוחות הביטחון – חיילים, שוטרים ואנשי שב"כ.

 בעקבות האישור בכנסת של החוק ליישום תכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005, והחלטת הממשלה מיום 20 בפברואר על פינוי היישובים, צפויה החרפה של תופעות ההסתה לאלימות, וגילויי אלימות אחרים, וקיים חשש ממשי לתופעות של הפגנות בלתי חוקיות, חסימות דרכים, ואף פעולות המרדה, וכן התגברות קריאות ההסתה.
 ההתמודדות עם תופעות חמורות ומדאיגות אלה מחייבת היערכות מיוחדת גם של גורמי אכיפת החוק.

ג. הממשלה החליטה לאשר עקרונית את טיוטת חוק שהיה שלא כדין (איסור סיוע) (תיקון מס. 8), התשס"ה-2005, המצורפת ולהסמיך את ועדת שרים לענייני חקיקה לאשר על דעת הממשלה את הנוסח הסופי של טיוטת החוק.

 חוק שהיה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראת שעה) התשנ"ו-1996 (להלן – החוק) אשר חוקק בשנת 1996 -  תוקפו הוארך מעת לעת ולאחרונה עד ליום 14 במרס 2005.
 החוק אוסר, בין היתר, מתן סיוע (בהעסקה, בלינה ובהסעה) לשוהים שלא כדין של תושבי אזור יהודה, שומרות וחבל עזרה בתחומי מדינת ישראל.

 עקב המצב הביטחוני השורר במדינת ישראל בימים אלה, נמצא על ידי גורמי הביטחון השונים כי קיים צורך בחוק המהווה אמצעי כנגד המעטפת התומכת בשוהים שלא כדין בישראל.

ד. הממשלה אישרה, בהתאם להוראת סעיף 24ב(ג) לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1996, כפי שהוסף בס.ח. 1981 מיום 14.2.2005, את קביעתו של שר הביטחון, בהסכמת השר לביטחון הפנים, לפיה מספר יוצאי הצבא שיוצבו ביחידות ביטחוניות בשירות בתי הסוהר, יעמוד על 210.

 הצורך בחקיקה זו הינו פועל יוצא של ההחלטה להעביר את האחריות הכוללת על מתקני הכליאה הצה"ליים של אסירים ביטחוניים – לשב"ס.
 החוק קובע כי הסמכות לקבוע את מספר יוצאי הצבא שיועברו לשב"ס לצורך הצבתם ביחידות ביטחוניות, הינה בידי שר הביטחון ובהסכמת השר לביטחון הפנים, באישור הממשלה וועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
 
ה. הממשלה אישרה את מינויה של פרופ' מיכל בלר למנהלת הכללית של הרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה). תוקף המינוי החל מיום 1.3.2005.

ו. הממשלה החליטה לאשר, בהתאם להוראות סעיף 6ב' לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, לפי הצעתה של שרת התקשורת, ועל פי המלצת שרת המשפטים את מינויה של גב' נגה רובינשטיין, נציגת משרד המשפטים, במקומה של גב' רוני טלמור, כחברה במועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין.
 מועמדותה של גב' נגה רובינשטיין לכהן במועצה אושרה בידי הוועדה לבדיקת מינויים על פי חוק בחברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, בהתאם לסמכותה לפי סעיף 60א' לחוק האמור.

ז. הממשלה דנה בעניין הקמת ועדה לבחינת חשיפת החומר של ועדת החקירה לעניין מלחמת יום הכיפורים והחליטה כדלקמן: -

o בהתאם לסעיף 24ב(א) לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1969, כי קיים צורך לבחון את מניעת העמדתו של החלק החסוי בדין וחשבון של ועדת החקירה לעניין מלחמת יום הכיפורים, הפרוטוקולים של דיוניה וייתר החומר הקשור לעבודתה לעיון הציבור, בשל חשש לפגיעה שיש בה ממש בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בשלומו או פרטיותו של אדם;

o ראש הממשלה ימנה ועדה ציבורית שתחליט אם יש להאריך את תקופת ההוראות וההגבלות שקבעה ועדת אגרנט, או לשנות את ההוראות וההגבלות האמורות, ביחס לחומר של ועדת אגרנט, או חלקו;

o בהתאם לקבוע בסעיף 24ב(ב) לחוק ועדות החקירה, התשכ"ט-1968, הוועדה הציבורית תהיה של שלושה והם: (א) שופט בדימוס של בית המשפט העליון או בית המשפט המחוזי, לפי הצעת נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש; (ב) עובד הציבור או עובד הציבור שפרש לגמלאות, שיקבע ראש הממשלה; (ג) נציג ציבור, לפי הצעת יושב ראש הכנסת, לאחר שיתייעץ עם לפחות שני עורכים ראשיים של כלי תקשורת גדולים;

o הוועדה הציבורית תמונה לא יאוחר מיום 15.3.2005;

ח. הממשלה החליטה בהמשך להחלטותיה הקודמות בנושא, ומבלי לשנות את היקף ההקצאה בתקציב המדינה לתמיכה בתלמידי ובמוסדות התורניים – לקבוע כי תמיכת המדינה במוסדות לימוד תורניים בגין תלמידים שמלאו להם 23 שנה תהיה זהה לתמיכה הנהוגה לגבי תלמידים שטרם הגיעו לגיל זה.
כמו-כן החליטה הממשלה שייקבע מנגנון אשר יעודד יציאה לעבודה של אברכים.
בהחלטות הקודמות קבעה הממשלה נקבעו כללים בעניין תמיכה במוסדות תורניים במגמה לעודד אברכים להשתלב בשוק העבודה.

 בחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם התשס"ב-2002 נקבע כי מיועד לשירות ביטחון שחלו עליו צווי דחיית שירות במשך חמש שנים לפחות ומלאו לו 23 שנים, הלומד בישיבה באופן סדיר בהיקף שלא יפחת מ-45 שעות בשבוע, יהיה רשאי לעסוק בעבודה להשלמת פרנסתו.

 כדי לעודד אברכים להשתלב בשוק העבודה, החליטה הממשלה כי התמיכה לגבי מי שמלאו לו 23 כאמור, תופחת בשיעור של 40% ביחס לתמיכה המקבילה הנהוגה לגבי תלמידים שטרם הגיעו לגיל 32.
 רוב האברכים שמלאו להם 23 עומדים בראש משפחות ברוכות ילדים. החלטת הממשלה האמורה הפחיתה את המקורות הכספיים של משפחות אלה, שמקורותיהן הכספיים הופחתו גם כך בשל הקיצוצים עליהן החליטה הממשלה בקצבאות הילדים.
משום כך החליטה הממשלה לקבוע שיעור תמיכה זהה לתלמידים שטרם הגיעו לגיל 23 ולאלה שמעבר לגיל זה.

ט. הממשלה דנה בעניין מינויו של מר נחמן גת לתפקיד יו"ר דירקטוריון בקרן השתלמות לאקדמאים במדעי החברה והרוח והחליטה נוכח בקשתו של שר האוצר אשר ממנה עולה כי הנסיבות הייחודיות והחריגות שנוצרו בקרן ההשתלמות למדעי החברה והרוח בע"מ, קיים צורך במינוי מר נחמן גת ליו"ר דירקטוריון הקרן.

י. שר הפנים העלה על שולחן הממשלה את עניין האשראי הבנקאי לרשויות המקומיות.