א. סקירת שר הביטחון ושר החוץ
ב. הצעת חוק האזרחות
ג. העברת סמכות ממשרד ראש הממשלה למשרד המשפטים
ד. העברת סמכויות מראש הממשלה ללשכת המשפטים
ה. מינויי נציג אוצר למועצת הרשות לשירותים ציבוריים - מים וביוב
ו. אישור טיוטת חוק המילואים
ז. מינוי השר צחי הנגבי לשר המופקד על ענייני ירושלים
ח. מינוי ממלא מקום לרמטכ"ל

א. שרי הביטחון והחוץ סקרו עניינים ביטחוניים ומדיניים שוטפים.

 בסקירתו, התייחס שר הביטחון לנושאים הבאים: המשך הקפאת תהליך העברת הערים לנוכח אי מימוש ההתחייבות הפלסטינית בנושא המבוקשים; המשך הכרסום ב"רגיעה" בדגש על עליה בהיקף הפיגועים, ירי רקטות לשטח ישראל, והפערים בין כוונות אבו מאזן לבין העדרם של  צעדים ביטחוניים פלסטינים ב"שטח"; המשך התחזקות החמאס כ"רשות שניה" – הן במישור הפוליטי בדמות ההישג בבחירות לרשויות המקומיות (5 במאי) והן במישור הצבאי; הקמת צבא עממי מתחת לאפה של הרשות; מגעים ביטחוניים עם הרשות הפלסטינית לקראת מימוש ההתנתקות והמשך ההכנות במערכת הביטחון לקראת ההיתנתקות; חידוש אירועי ירי תלול מסלול מדרום לבנון לשטח ישראל.

 שר החוץ פתח את סקירתו בתקרית שארעה בשגרירות ישראל באוזבקיסטן. ביום שישי בבוקר הגיע לשגרירות אדם שנחשד כמחבל מתאבד. למרות החום הוא לבש ז'קט ואחז בתיק יד. המאבטחים הישראלים הפנו את תשומת ליבם של השוטרים המקומיים לאדם המתקרב . שוטר שניגש אל החשוד זיהה כי הוא לובש חגורת נפץ והתרחק ממנו במהירות. המאבטח שלנו, דובר רוסית, שמע את החשוד צועק דברי נאצה כנגד השגרירות ומאיים לפגוע בה. בשלב זה המאבטח הישראלי שלף את נשקו וצעק אל עבר החשוד לעצור. קצין הביטחון של השגרירות ומאבטח נוסף הצטרפו אליו ושלפו גם הם את נשקיהם. החשוד לא נענה לקריאות לעצור והמשיך להתקדם אל עבר המאבטחים שעמדו במרחק 15-20 מטרים ממנו. הקב"ט ואחד המאבטחים ביצעו נוהל עצירת חשוד וירו באוויר. החשוד לא נעצר ולא נענה לקריאותיהם לעצור ולשכב על הארץ. בשלב זה ראה הקב"ט שהחשוד מושיט יד אל עבר חפץ כתום באיזור החזה. הקב"ט העריך שמדובר במנגנון הפעלה לחגורת הנפץ. הקב"ט והמאבטח ירו אל רגליו של החשוד. החשוד נפל על ברכו וניסה להתרומם. בשלב זה ירה המאבטח אל החשוד כדי לנטרל אותו. המאבטחים העבירו את הטיפול לידי המקומיים וחזרו לאבטח את עובדי השגרירות אשר הסתגרו בחדר פנימי בבניין. המשטרה המקומית בדקה את החשוד והגיעה למסקנה שמדובר בחגורת דמה אשר מולאה בשבבי עץ.
 עוד התייחס שר החוץ לכוונתה של אירן לחדש את ההעשרה הגרעינית. ההתנהלות האירנית מאששת את אשר טוענת ישראל זמן רב, שטהרן חותרת להשגת נשק גרעיני, וכי במשא ומתן לא ניתן לעצור אותה. על כך דרישתינו להעביר את הנושא למועצת הביטחון, בהקדם האפשרי.
 שר החוץ ציין מלאת 40 שנה לכינון יחסים עם גרמניה בהדגישו כי אין כל עוררין על חשיבות היחסים עם גרמניה הן בשלב העבר והן למען העתיד. שר החוץ אמר כי חובתינו המוסרית וההיסטורית להבטיח את זכר השואה לדורות הבאים, ויחד עם זאת לבנות עם גרמניה המודרנית שותפות שתסייע לנו להבטיח כי לעולם לא יישנה העבר.
 עוד התייחס שר החוץ בסקירתו לסוגיה הפלסטינית בציינו כי ישראל ממשיכה לפעול בבירות אירופה ובבירות אחרות כדי שאלה יגבירו את הלחץ על אבו מאזן לטפל בטרור בצורה נחושה ומיידית.

 בעת הדיון על סקירתו של שר החוץ אמר ראש הממשלה כי למרות העבר הכואב והבעייתי, גרמניה נוקטת בשורה של צעדים ובמדיניות פרו-ישראלית. גרמניה מסייעת לישראל במערכת היחסים הביטחוניים והיא מסייעת גם בנושא של השבויים והנעדרים. גרמניה מובילה את המאבק באירופה בנושא המלחמה באנטישמיות והיא גם מנהלת את הקו המדיני באיחוד האירופי ותומכת בישראל בפורומים אלה.

 בתום הסקירה החליטה הממשלה לפרסם את ההודעה כדלקמן לציון 40 שנה ליחסים הדיפלומטיים בין ישראל וגרמניה: -
 "השבוע לפני 40 שנה כוננו ישראל וגרמניה יחסים דיפלומטיים.
 כינון היחסים בין שתי המדינות הוא אירוע בעל משמעות ייחודית בתולדות המדינה.
 יחסים אלה כוננו בצל השואה, הפשע הנורא נגד העם היהודי שבוצע על ידי הרייך השלישי. זכרון השואה הוא אבן יסוד ביחסים בין שתי המדינות וכך יהיה לנצח. אין סליחה ואין שכחה של השואה.
 היחסים בין גרמניה וישראל היום הם שילוב ייחודי של העבר והעתיד.
 למען זכר הנספים ולמען הדורות הבאים – ישנה מחוייבות מתמדת לזכור את העבר ולחנך למען העתיד, בעיקר את בני הנוער, שיעצבו את פני החברות בדורות הבאים.
 היום, העם הגרמני וממשלתו, החולקים עמנו ערכי הדמוקרטיה והחופש, הינם שותפים מרכזיים לישראל בכל תחומי העשייה. ברמה הלאומית מחויבת גרמניה לקיומה של ישראל ופועלת במסגרות בילטרליות ובפורומים בינלאומיים לסייע לביצור ביטחונה ומעמדה הבינלאומי של המדינה.
 ממשלת ישראל מציינת היום את היחסים הידידותיים, שיתוף הפעולה וההבנה בין שתי המדינות ושני העמים ותמשיך להדקם ולפתחם.

ב. הממשלה דנה בישיבתה היום בסוגיית ההגירה לישראל והצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל. יו"ר המועצה לבטחון לאומי הציג בפני הממשלה את סוגיית ההגירה לישראל והשפעתה הן על החברה בישראל והן על חוק האזרחות והכניסה לישראל. שרת המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה הציגו את הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (תיקון) התשס"ה – 2005.
הממשלה החליטה לאשר את התיקון לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), בנוסח שאושר בוועדת השרים לענייני חקיקה, ביום 8.5.2005 ולהגישו מיד לכנסת.

 כמו-כן החליטה הממשלה כי בתוקף סמכותה לפי סעיף 5 לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) להאריך את תוקף החוק עד  ליום 31.7.2005.
 החלטה זאת של הממשלה תוגש לאישור הכנסת רק אם יובהר לקראת תום תוקפה של הוראת השעה בנוסחה הנוכחי כי הכנסת לא סיימה את דיונה באישור הוראת השעה ובשינויים שנקבעו.

 כמו-כן החליטה הממשלה להנחות את שר הפנים בתיאום עם משרד המשפטים לקדם, לאלתר, את הצעת החוק העוסקת במניעת מתן אישורים לשוהים בלתי חוקיים ולהפיץ, בתוך 21 יום, את נוסח תזכיר החוק שהוכן בעניין זה.
 בינואר השנה, החליטה הממשלה להביא תיקון לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) המרחיב את הסייגים לתחולת החוק על אוכלוסיות המייצגות סיכון ביטחוני מופחת. ביום 8.5.2005 אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה את נוסח הצעת החוק. הוראת השעה הקיימת תפוג ביום 31.5.2005. על מנת להביא את ההצעה לקריאה ראשונה מיד בתחילת מושב הקיץ של הכנסת, החליטה כאמור הממשלה לאשר את הצעת ההחלטה שלעיל.
 באוגוסט 2003, פורסם חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003, כאשר תוקפו לשנה אחת מיום הפרסום. מאז הוארך החוק פעמיים וזאת בצו שנחתם לאחר החלטת ממשלה ובאישור הכנסת – מנגנון הקבוע בסעיף 5 לחוק.
 מטרת החוק היתה לעגן בחקיקה ראשית את החלטת הממשלה ממאי 2002 בדבר הטיפול בשוהים בלתי חוקיים ומדיניות איחוד משפחות בנוגע לתושבי הרשות הפלסטינית ולזרים ממוצא פלסטיני.
 בחוק נקבע כי בתקופת תקפו ועל אף האמור בכל דין, לא יעניק שר הפנים אזרחות או רשיון לישיבה בישראל לתושבי יהודה ושומרון וחבל עזה, ומפקד האזור לא ייתן לתושב כאמור היתר לשהייה בישראל. 'הרקע להחלטת הממשלה במאי 2002 ולאחר מכן לחקיקת החוק הנדון היה בחינת המציאות הביטחונית מאז פרוץ העימות המזוין בין ישראל לפלסטינים, אשר הראתה מעורבות גוברת והולכת של פלסטינים תושבי האזור אשר ניצלו את מעמדם בישראל שנתקבל בעקבות הליכי איחוד משפחות עם ישראלים לשם מעורבות בפעילות טרור ובכלל זה סיוע לביצוע פיגועי התאבדות.
 תעודות הזהות הישראליות אשר ניתנו לתושבי האזור לשעבר איפשרו להם תנועה חופשית בין שטחי הרשות לישראל, והפכו אותם לאוכלוסיה מועדפת על ארגוני הטרור לביצוע פעילות עוינת בכלל, ובשטח ישראל בפרט.
 גם כיום, עמדתם המקצועית של גורמי הביטחון היא כי במציאות הביטחונית שהיוותה בסיס לחקיקת החוק בכל הנוגע לכוונות ארגוני הטרור והפוטנציאל לניצול אוכלוסיה זו, לא חל שינוי.
 העימות המזוין בין ישראל לארגוני הטרור הפלסטינים נמשך ובכוונת אירגונים אלה להמשיך ולהוציא לפועל, פיגועים קשים ורבים, ככל שיתאפשר להם בתחומי מדינת ישראל, נסיונות אשר נמשכים כל העת.
 עוד נמצא כי עם התקדמות בניית גדר ההפרדה הופכת אוכלוסיית הפלסטינים המחזיקים בתעודות זהות ישראליות למועדפת עוד יותר על ארגוני הטרור כאמור.
 מעת חקיקת החוק לא טופלו כל בקשות חדשות לאיחוד משפחות בישראל של תושבי האזור, והערכתם המקצועית של גורמי הביטחון הינה כי הוראת השעה מהווה כלי יעיל לצמצום המעבר החופשי של תושבי האזור בין שטחי הרשות לישראל ומניעת הסיכון הפוטנציאלי החמור הטמון כיום באוכלוסיה זו.
 לנוכח האמור, במציאות הביטחונית הנוכחית ולנוכח היקף האיומים מוצע להאריך את תקפו של החוק בשנה נוספת.
 יחד עם זאת, לאור הצורך בהתאמת החוק לעובדה שתוקפו מוארך לתקופה נוספת, ולנוכח הערות בית המשפט הגבוה לצדק הדן בעתירות שהוגשו כנגד החוק, החליטה הממשלה ביולי 2004, כי בד בבד עם הארכת תוקפו של החוק, יש לתקן אותו על ידי הרחבת הסייגים לתחולתו.
בעת הדיון בהצעת החוק אמר ראש הממשלה כי חובה לשמור את יהדותה של ישראל וכי הנושא כאן הוא קיומה של ישראל. מדינת ישראל היא היחידה שיש לעם ישראל וזכותה להישאר כמדינה יהודית ודמוקרטית.

ג. הממשלה החליטה מכח הסמכות לפי חוק יסוד: הממשלה, להעביר את שטח הפעולה שעניינו המרות דת שאינן גיור ממשרד ראש הממשלה למשרד המשפטים ולהביא את ההחלטה בסעיף זה לידיעת הכנסת בהתאם לסעיף 9(א)(11) לחוק הממשלה, התשס"א-2001, ולפרסמה ברשומות בהתאם לסעיף 10(ב)(11) לחוק הממשלה, התשס"א-2001, ומכח הסמכות לפי סעיף 31(ב) לחוק יסוד: הממשלה, להעביר את הסמכות הנתונה לראש הממשלה בפקודת העדה הדתית (המרה), לעניין המרות דת שאינן גיור, לשר המשפטים ולהביא החלטה זו לאישור הכנסת.

ד. הממשלה החליטה, בהתאם לחוק יסוד: הממשלה, להעביר את סמכויות ראש הממשלה, לפי סעיף 12א לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א-1971, לשר המשפטים, ולהביא החלטה זו לאישור הכנסת, כנדרש בסעיף 13(ב) האמור.
 שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א 1971 (להלן – החוק) מסדיר את השיפוט המשמעתי של רבני עיר, ומסמיך את שר הדתות להגיש לבית הדין המשמעתי קובלנה נגד רב עיר על יסוד אחת מהעילות הקבועות בו.
 ביום 21.12.2003 הועברו סמכויות שר הדתות בעניין זה לראש הממשלה משבוטל תפקיד שר הדתות, הרי שסמכות זו מתאימה, מטבעה, בהיותה סמכות בעלת אופי משפטי, להיות מופעלת על ידי שר המשפטים, שהוא בעל הסמכות להגיש קובלנות משמעתיות נגד נושאי משרה דומים.
 כך למשל, שר המשפטים הוא הגורם המוסמך להגיש קובלנות משמעת נגד דיינים, נגד שופטים וכן נגד קאדים.
 כן יצויין, כי לשר המשפטים סמכות בחוק גם לעניין דין המשמעת של רבני עיר, שכן התקנת תקנות לקביעת סמכויות בית הדין המשמעתי, סדרי הדין בו, סדרי הגשת קובלנות ושאר הוראות בקשר להפעלת השיפוט המשמעתי של רבני עיר, טעונה הסכמת שר המשפטים (סעיף 12א(ה) לחוק).

 לכך יש להוסיף, כי במציאות  העכשווית, העברת הסמכות מידי ראש הממשלה לשר המשפטים, אף תמנע חשש לניגוד עניינים במקרים בהם יתעורר הצורך לשקול הגשת קובלנה נגד רבני ערים בגין פעולות והתבטאויות שלהם המכוונות נגד ראש הממשלה.
 לפיכך, החליטה הממשלה להעביר סמכות זו לשר המשפטים.

ה. הממשלה החליטה למנות את מר אמיר שביט רכז תשתיות לאומיות באגף התקציבים במשרד האוצר, לנציג שר האוצר במועצת הרשות לשירותים ציבוריים – מים וביוב, על פי סעיף 82(ב) לחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001.
 כמו-כן החליטה הממשלה למנות את הגב' רות יוסף ממונה על מחוז ירושלים במשרד הפנים, לנציגת שר הפנים במועצת הרשות לשירותים ציבוריים – מים וביוב, על פי סעיף 82(ב) לחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001.

ו. הממשלה אישרה את טיוטת חוק שירות המילואים, אשר הונחה על שולחן  הממשלה על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה. כמו-כן החליטה הממשלה להגיש את הצעת חוק בנושא מיד לכנסת.
 ביום 13 במרץ 2005 החליטה הממשלה לאשר את מודל שירות המילואים החדש ולהטיל על מערכת הביטחון לקדם חקיקה שתעגן את עקרונות המודל.
 ביום 8 במאי 2005 דנה ועדת השרים לענייני חקיקה בהצעת החוק, והחליטה לאשרה.
 החוק המוצע נועד לעגן בחקיקה ראשית שינוי של ממש במבנה מערך המילואים והשירות במילואים; והוא מהווה תוצר של עבודת מטה ממושכת, שנערכת בצה"ל ובמערכת הביטחון, בשיתוף משרדי הממשלה הרלוונטים וגורמים אזרחיים. הוראות החוק המוצע נסמכות, למעשה, על החלטת הממשלה, מיום 13.3.2005, אשר אישרה את עקרונות דו"ח הוועדה בראשות פרופ' אבישי ברוורמן והטילה על משרד הביטחון לקדם חקיקה בה יעוגנו עקרונות אלה. החוק המוצע מחליף, בין היתר, את ההוראות בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986, המסדירות כיום, בעיקר בפרק ד' שבו, את שירות המילואים בצה"ל. עיקרי השינויים במודל המילואים החדש הם אלה:-

- קביעת ייעוד מערך המילואים לחירום בלבד, וכפועל יוצא מכך, תיחום האפשרות לקרוא לשירות מילואים לשירות בנסיבות חירום, או לאימונים והכשרה לחירום וכן לשירות ב"מצב מיוחד";
- שינויים מהותיים בהיקף מערך המילואים ובדרך בה יצורפו יוצאי צבא למערך המילואים. על פי ההצעה, לא יצורף אדם למערך המילואים באופן אוטומטי עם שחרורו משירות סדיר, וזאת בשונה מהמציב הנוכחי. הממשלה תקבע, לפי הצעת שר הביטחון, שיא כוח אדם למערך המילואים, על בסיס ההערכות הנדרשת לצה"ל למצב חירום ובהתאם לרמת הכשירות הנדרשת ממערך המילואים להשגת יעדיו במצב חירום; במסגרת שיא כוח האדם שייקבע, ייערך הליך מיון שתכליתו להותיר במערך המילואים אך ורק את אלה הנחוצים למילוי משימות הצבא בעת מצב חירום; מובן, כי יהיה בכך כדי לצמצם במידה משמעותית הן את היקף מערך המילואים והן את מידת השימוש בו בפועל במצב שיגרה;
- תגמול ופיצוי – במקביל לצמצום היקף המילואים, ייקבעו דרכים לתגמול ראוי לאלה אשר ישרתו במילואים. בין היתר, מוצע לתקן את שיטת חישוב התגמול לאנשי מילואים בגין אובדן הכנסה, ולהגדיל במידה משמעותית את היקף התגמול המיוחד הניתן לאנשי המילואים המשרתים מספר רב של ימי מילואים בשנה.

ז. הממשלה רשמה לפניה את הודעת ראש הממשלה כי השר צחי הנגבי יהיה מופקד על ענייני ירושלים (במקום השר נתן שרנסקי שהתפטר מן הממשלה).
כמו כן החליטה הממשלה למנות את השר צחי הנגבי לתפקיד יושב ראש ועדת השרים לענייני ירושלים. 

ח. הממשלה החליטה, לפי המלצת שר הביטחון, לאשר את מינויו של סגן הרמטכ"ל, האלוף משה קפלינסקי, לממלא מקום ראש המטה הכללי של צה"ל, רב-אלוף משה יעלון, היוצא לפולין לטקס ציון 60 שנים לשחרור אושוויץ.