א.1. סקירת שר הביטחון
א.2. סקירת השר לביטחון פנים
א.3. סקירת שר החוץ
ב. הצעת חוק יישום ההתנתקות
ג. מינויים במליאת רשות השידור
ד. מינוי ציר כלכלי בלונדון
ה. מינויים בשירות החוץ
ו. סיוע לכפר מע'אר
ז. סקירות כלכליות
 

א.1. שר הביטחון סקר נושאים ביטחוניים שוטפים והתייחס לתחום  הפלסטיני, לאירועים שהיו בצפון בהר דב ולאירועי הפינוי בנווה דקלים ביום חמישי האחרון.
באשר לתחום הפלסטיני שר הביטחון ציין כי לא חלה שם שום התקדמות ממשית בכל הנוגע לסוגיית הלחימה בטרור. הג'יהאד האיסלמי אינו מקבל את "הרגיעה" ונמשכים הפיגועים בצירים של איו"ש וירי תלול מסלול ברצועת עזה. 
הרש"פ עושה מאמץ לצרף את החמאס למנהיגות השלטונית שלה.
שר הביטחון התייחס להקמתה של מועצה לביטחון לאומי ברש"פ שתפקידה לתת מענה לסוגיות הביטחון של הפלסטינים. עדיין קיימים אירועים של  אנרכיה בחלק מהערים הפלסטיניות, וישראל למרות זאת ממשיכה לקיים תאומים בסוגיות שונות מול הפלסטינים.
ישראל ממשיכה במאמציה לבצע מעצרים ממוקדים אשר מוכיחים עצמם בסיכול כוונות פיגוע מצד הפלסטינים.
 
א.2.  השר לביטחון הפנים סקר את הפעילות של משטרת ישראל בשבוע החולף, בהדגישו את עבודת המשטרה מול מתנגדי ההתנתקות  שפעלו על צירי תנועה ברחבי הארץ; לפינוי בית המלון בנווה דקלים ולפעילות משטרתית שוטפת בתל-אביב ובירושלים.   

א.3. שר החוץ סקר עניינים מדיניים שוטפים. שר החוץ אמר כי בעקבות האירועים בגזרת הצפון בשבוע שעבר, הינחה את שגריר ישראל באו"ם להגיש מחאה למועצת הביטחון ולדרוש כינוס דחוף של המועצה. המסר  שלנו היה שחיזבאללה מנסה לחבל במאמצי הקהילה הבינלאומית לקדם את היציבות בלבנון. אנחנו רואים את ממשלת לבנון אחראית לכל פעולה אלימה היוצאת משטחה נגד ישראל ואזרחינו. כתוצאה מפנייתנו, פרסם נשיא מועצת הביטחון הודעה נשיאותית, המגנה את ההתקפה על ישראל ודורשת מממשלת לבנון לפרוס את ריבונותה על כל תחומי המדינה. ההודעה כללה אזכור מפורש של חיזבאללה כמעורב בתקרית.
כעת מתרכזים המאמצים בזירה הפוליטית הלבנונית בהרכבת הממשלה החדשה של ראש הממשלה פואד סניורה. חיזבאללה ממשיך להצהיר בכל הזדמנות כי אין לו כוונה להתפרק מנשקו, אבל מפגין נכונות להיכנס לממשלה החדשה.
עוד אמר שר החוץ כי בכל המגעים שלנו עם הקהילה הבינלאומית אנחנו קוראים לשרי חוץ ולראשי מדינות לגלות נחישות מרבית בנושא יישום
החלטה 1559.
עוד מסר שר החוץ כי אבו מאזן ממשיך להתמקד במדיניות החוץ ובמסעותיו בעולם.
אתמול ננעלה ועידת הפתח' ברבת עמון, שקיבלה את עמדתו של אבו מאזן השוללת את האופציה של מדינה פלסטינית בגבולות זמניים. בכך למעשה היא שוללת את השלב השני של מפת הדרכים.
השבוע ביקר בישראל חוזה בורל, נשיא הפרלמנט האירופי. שר החוץ דן עימו בהתרופפות שחלה בעמדה האירופית שלא לקיים מגעים עם החמאס. צריך לזכור שאמנת החמאס שוללת מכל וכל מהלכים מדיניים
כלשהם עם ישראל. האמנה מתארת את הסכסוך הישראלי-פלסטיני במונחים טוטאליים וללא כל נימה של פשרה מלבד על ידי כניעה מלאה למרותו של האיסלאם ובמונחים אנטישמיים חריפים. על פי האמנה, הסכסוך יסתיים רק כאשר מדינת ישראל תחוסל  כליל.
שר החוץ הבהיר לנשיא הפרלמנט האירופי את עמדתנו כי בניגוד למה שמנסה להציג החמאס, אין הפרדה בין זרוע מדינית וזרוע צבאית וההתייחסות אליו חייבת להיות כאל ארגון טרור לכל דבר.

 השבוע יגיש מתאם ממשלת שוויץ, יינו שטהלין, לנשיא עצרת האו"ם דו"ח על המשמעויות ההומניטריות של הקמת גדר הביטחון, על פי החלטת עצרת החירום מיולי 2004. בעקבות זאת צפוי שהפלסטינים יבקשו לכנס מחדש את מושב החירום של העצרת הכללית כדי לקבל החלטה נוספת בגנות ישראל ולא מן הנמנע שתהיה קריאה לנקיטת צעדים קונקרטיים נגד ישראל. אל קידווה כבר הביע בעבר את רצונו לפעול לכינוס מיוחד. להחלטה פלסטינית זאת יש משמעות של מעבר לכינוס והיא האם הם עדיין ממשיכים את מורשת ערפאת, הכוללת בין השאר נסיונות לבנא"ם את התהליך.
 שר החוץ מציין כי תופעת האנטישמיות ברוסיה צוברת בתקופה האחרונה תאוצה ובכלל, אנחנו נתקלים באנטישמיות באירופה יותר ויותר. מדובר בתופעה שעלינו לגנות ולקעקע בכל פורום ובכל דרג. שר החוץ הציע כי בכל פגישה של שרי הממשלה עם עמיתיהם האירופים יעלו גם הם את הנושא. לפני מספר שבועות פורסם ברוסיה "מכתב ה-5,000" של אינטלקטואלים רוסים. יחד עם "מכתב ה-500" מדובר במסמכים אנטישמיים חריפים ומובהקים. השבוע התווספה לכך פרשת "שולחן ערוך" כאשר גורמים אנטישמיים ברוסיה טענו כי הספר מסית נגד מי שאינם יהודים ולכן יש לאסור את הפצתו ברוסיה. למרות פניות של ארגונים יהודים ואחרים לממשל הרוסי ולפרקליטות, זו נמנעה מלנקוט צעדים כלשהם. דווקא גורמים בתביעה המחוזית ברוסיה החליטו לפתוח בחקירה נגד ארגון יהודי שהוציא לאור את "קיצור שולחן ערוך" בטענה כי הספר אכן מסית  נגד לא יהודים. שר החוץ הינחה את סמנכ"ל אירו-אסיה במשרד החוץ לזמן אליו את הממונה הרוסי ולמחות בפניו. דרשנו שהממשל הרוסי יפעל מייד להפסקת החקירה הזו ממנה נודף ריח של אנטישמיות בוטה. 

ב. הממשלה דנה בישיבתה היום בערר שהגיש שר החקלאות ופיתוח הכפר על החלטת ועדת השרים לענייני חקיקה להתנגד להצעת חוק יישום תכנית ההתנתקות (תיקון – דחיית מועד יישום תכנית ההתנתקות), התשס"ה-2005 של חה"כ יצחק לוי (פ/3670), שמטרתה לדחות את יישום תכנית ההתנתקות עד אמצע פברואר 2006.
 הממשלה החליטה לדחות את הערר של השר ישראל כץ ולהשאיר על כנה את עמדתה כי יש להתנגד להצעת החוק האמורה. בעת הדיון בערר אמר ראש הממשלה כי תהיה זו טעות לדחות את ההתנתקות ואין לו שום כוונה לעשות כן משום שהוא רואה בזאת נזק קשה לישראל.

ג. הממשלה החליטה, בהתאם לחוק רשות השידור, התשכ"ה-1965, להמליץ בפני נשיא המדינה למנות את האנשים שלהלן להיות חברי מליאת רשות השידור: אלי לנדאו, פרופ' גבריאלה שלו, תמר האוזנר-רוה, חנה הרצמן, נבות תל-צור, מיכאל שיזף, רחל קרמרמן, יעקב שחם, ראובן שלום – נציג הסוכנות היהודית, דר' נועם גרסל, מהא מנצור, דוד נוימן, אנטון איוב, מירון איזקסון, רחל ברקאי, יעלה גרנות, דליה כהן שמחה, יעקב נווה, אברהם דורון (בקשי), דורון צברי, גולדי לביוד-אריה, נורית ירדני-לוי, דר' יובל קרניאל, דר' חליל רינאוי, דוד זילברשלג, יצחק ולד, אוריאל פלח ודליה יאירי.
 סעיף 7 לחוק רשות השידור, התשכ"ה-1965 קובע כי: -
 "(א) לרשות תהיה מליאה של שלושים ואחד חברים שימנה נשיא המדינה              והם:
1. שלושים אנשי ציבור שהמליצה עליהם הממשלה לאחר התייעצות עם הארגונים היציגים של הסופרים, המורים והאמנים בישראל, עם מוסדות ההשכלה הגבוהה והאקדמיה ללשון העברית ועם גופים ציבוריים אחרים שיש להם זיקה לענייני שידור, ובלבד שלא יהיו ביניהם יותר מארבעה עובדי המדינה; לענין פיסקה זו לא ייחשב מורה כעובד המדינה;
2. נציג אחד של הסוכנות היהודית שיומלץ על ידיה.
 (ב) הממשלה תמנה שניים מחברי המליאה, שאינם עובדי המדינה, ליושב            ראש הרשות ולמשנה ליושב ראש.
 לאחר שהשר הממונה על רשות השידור קיים הליך התייעצות עם כל הגורמים הקבועים  בחוק התגבשה רשימת מועמדים לכהן כחברים במליאת רשות השידור. ברשימה לא מופיעים יותר מארבעה עובדי מדינה. ברשימה כלולים המועמדים שאושרו על ידי הוועדה לבדיקת מינויים. הצעה למינוי שני המועמדים החסרים להשלמת המליאה תובא בפני הממשלה בהקדם.

ד. הממשלה החליטה, בהתאם לחוק שירות המדינה (מינויים) התשי"ט-1959, לאשר את מינויו של מר שמואל בן טובים לתפקיד ציר כלכלי בלונדון (במקום מר משה לנגרמן).
 תוקף המינוי החל ביום 1.8.2005.
 מר שמואל בן טובים משרת היום בתפקיד ראש המועצה המקומית כפר שמריהו.

ה. הממשלה אישרה בישיבתה היום את המינויים בשירות החוץ לפי הפירוט כדלקמן:
o מר אברהם בנימין, שגריר בלואנדה, אנגולה ושגריר לא תושב לסאו-תומה;
o מר אפרים בן מתתיהו, שגריר בהאנוי, ויטנאם ושגריר לא תושב ללאוס;
o מר דן סתיו, שגריר בקטמנדו, נפאל;
o מר מנחם כנפי, שגריר באסמרה, אריתריאה.

ו. הממשלה החליטה לסייע לניזוקים נזקי רכוש במגזר הפרטי בכפר מע'אר, והטילה על משרד הפנים לרכז את ביצוע הליכי מתן הסיוע.
 הסיוע יינתן בהתאם לקריטריונים שנקבעו לפיצוי נפגעי פעולות איבה בשינויים שיידרשו כפי שיקבעו על ידי הוועדה לתשלום לפנים משורת הדין לנפגעים על רקע לאומני. על מנת לוודא כי הקצאת המשאבים תופנה לסיוע אך ורק בגין נזקים שנגרמו במהומות בכפר מע'אר בחודש פברואר 2005, על הוועדה ליתן את דעתה בקביעת הקריטריונים, בין היתר לאופן הוכחת הנזק, לאופן קביעת הסיוע למי שתיקן את הנזקים שנגרמו לו ולאופן העברת כספי הסיוע לזכאים ולתרומות ומענקים שהתקבלו בקשר לנזקים האמורים. יישום הקריטריונים במקרים קונקרטיים תתבצע על ידי משרד הפנים.
 לצורך ביצוע החלטה זו יוקצו הסכומים הבאים על ידי משרדי הממשלה המפורטים להלן: -
o משרד האוצר – 1 מלש"ח בשנת 2005    ו-1      מלש"ח   בשנת 2006;
o משרד  הפנים – 1 מלש"ח בשנת 2005,   ו-1 מלש"ח       בשנת2006;
o משרד הבינוי והשיכון – 1.25 מלש"ח בשנת 2006.
o משרד המשנה לראש הממשלה – 0.75 מלש"ח בסוף שנת 2005, על תנאי שיוותר עודף תקציבי.
o משרד התעשייה המסחר והתעסוקה – 1 מלש"ח בשנת 2006.
 במהלך מהומות שאירעו בכפר מע'אר בחודש פברואר 2005, נגרם נזק רב לרכוש פרטי. לאור נסיבותיו המיוחדות של המקרה והרקע למהומות, החליטה כאמור,  הממשלה לסייע לניזוקים במגזר הפרטי.
 בהמשך לכך החליטה הממשלה כי ריכוז הנתונים וחלוקת כספי הסיוע יעשו בידי מנגנון אד הוק שיוקם על ידי משרד הפנים, כאשר הסיוע שיינתן יהיה בהתאם לקריטריונים שנקבעו לפיצוי נפגעי פעולות איבה (למרות שאין הוראות חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ"א-1961 חלות על המקרה האמור) בשינויים שיידרשו, כפי שיקבעו על ידי הוועדה לתשלום לפנים משורת הדין לנפגעים על רקע לאומני, אשר הוקמה בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה מיום 20.4.1999. מתוך ועדה זו יעסקו בנושא הגורמים הרלבנטיים כפי שיקבע על ידי מנכ"ל משרד הפנים.

ז. הממשלה שמעה סקירה על מצב המשק ותחזיות מקרו כלכליות לקראת תקציב 2006. את הסקירה מסרו שר האוצר ואנשי משרדו. נגיד בנק ישראל הציג את עמדת הבנק ביחס לתחזיות משרד האוצר לשנת 2006.
הממשלה החלה לדון בסקירה ואת המשך הדיון תקיים בישיבתה הקרובה.