א. סקירות בטחוניות
ב. תוכנית לאומית לבטיחות בדרכים
ג. תיקון פקודת המשטרה
ד. חוק הרשות השניה

א. בפתח הישיבה סקרו שר הביטחון, הרמטכ"ל וראש השב"כ את המצב הביטחוני בעקבות התגברות הטרור הפלסטיני בעת האחרונה. בהתייחסו לסוגיה זאת אמר ראש הממשלה, כי הינחה את מערכת הביטחון לנקוט בכל הצעדים הדרושים, וללא שום הגבלות, לעצור את גל הטרור ולפגוע בראשי ארגוני הטרור ובמחבלים הפועלים-וזאת במטרה להפסיק את הפיגועים בישובים – אם זה ברצועת עזה ואם זה לאורך גבול הרצועה. "אנחנו לא מתכוונים, הדגיש ראש הממשלה, בשום פנים ואופן, לאפשר את המשך המצב הזה. אומנם יש לנו עניין להגיע להסדר מדיני, אולם ברור לחלוטין, כי בלתי אפשרי להגיע להסדר מדיני, כאשר הטרור משתולל לאורך גבולותינו."

שר הביטחון סקר את המגמות שהתרחשו בשבוע האחרון בתחום הבטחוני, מאז הפיגוע של הג'יאהד האיסלמי בנתניה. שר הביטחון ציין כי ישנה מגמה של הסלמה בפיגועים שמתבטאת בירי בלתי פוסק של מרגמות וטילי קאסם על ישובינו.
שר הביטחון ציין, כי להערכתו הג'יהאד האיסלמי החליט החלטה אסטרטגית לעשות כל מאמץ כדי לפגוע בתוכנית ההתנתקות; ופעילות זאת של הג'יהאד האיסלמי גררה גם את החמאס לתוך מעטפת ההסלמה.
מערכת הביטחון נקטה בשורה של פעולות, אמר שר הבטחון, יחד עם זאת אנו רואים ניצנים ראשונים של פעילות פלסטינית בשטח, של פריסה של כוחות, כאשר הרשות והפת"ח מתייצבים אל מול החמאס.

שר הביטחון אמר עוד כי מערכת הביטחון קיבלה שורה של החלטות לגבי המדיניות שיש לנקוט לעת הזאת, להוצאת המתאבדים.
הרשות הפלשתינית מצידה מגלה אי אילו סימנים ראשונים של פריסה, אולם חסרה עדיין הנחישות והעשייה כנגד ארגוני הטרור.
שר הביטחון התייחס להערכות של כוחות צה"ל לפעילות קרקעית נוכח האפשרות שירי הקסאם ילך וייגבר.
עוד התייחס שר הביטחון לעומס הגדול המוטל על כוחות הביטחון – צה"ל, משטרת ישראל והשב"כ, אל מול תהלוכות, הפגנות ופעילויות אחרות שנעשות כנגד תוכנית ההתנתקות.
צריך להיות ברור, הדגיש שר הביטחון, שאם הרשות הפלשתינית ביממות הקרובות לא תשתלט על המצב-לא תוכל ישראל להשלים עם המציאות שנוצרת בשטח, ותצטרך לפעול באופן מורכב יותר, נמרץ יותר-ברצועת עזה ובכל מקום אחר שיידרש אל מול החמאס והג'יהאד האסלאמי.
ראש השב"כ והרמטכ"ל התייחסו למצב הבטחוני שהשתרר ברשות הפלשתינית ובשטחה של רצועת עזה נוכח היחסים הפנימיים שם בין הארגונים השונים, ונוכח נחישותה של ישראל לבצע את תוכנית ההתנתקות.       
  
בתום הדיון סיכם ראש הממשלה:

א. המציאות הנוכחית של התקפות  בלתי פוסקות אינה יכולה להימשך,    ולא תימשך.
ב. אין מגבלות על צה"ל ומערכת הביטחון בהקשר לפעולתם כנגד הטרור.
ג. אנו נשקול את תגובותינו ואיננו מוציאים מכלל חשבון אף אפשרות.
ד. יש לחזק ולגבות את מערכת הביטחון. הממשלה עומדת מאחורי מערכת הביטחון- צה"ל, משטרת ישראל, והשב"כ, ומעריכה את פעילותם.
ה.  יש למנוע חדירת המפגינים לחבל קטיף.
ו. יש להוציא את צה"ל ומשטרת ישראל מהויכוח הפוליטי. אנחנו רואים בחומרה רבה את הסרבנות וננקוט בכל חומרת הדין כנגד מי שיסרב. הממשלה קוראית לכל מי שמטיף לסרבנות לגלות אחריות לאומית ולחשוב על היום שאחרי. לצבא ולמשטרה יהיו משימות גם אחרי ההתנתקות.

ב. הממשלה דנה בישיבתה היום בתוכנית לאומית רב-שנתית לבטיחות בדרכים, אשר הוגשה על ידי הוועדה שמינה שר התחבורה ובראשה דר' יעקב שיניין, ויעדיה - הורדה בהיקף ההרוגים והנפגעים בתאונות דרכים, הפחתת הנזקים הישירים מתאונות דרכים, וקביעת המחוייבות הממשלתית לבטיחות בדרכים כיעד לאומי.
 הממשלה החליטה אחרי שקיימה דיון בהמלצות "דו"ח שיניין" לאשר ההצעה להחלטה בנושא, שהוגשה על ידי שר התחבורה-תוך התייחסות כדלקמן לסיכומיו של ראש הממשלה:-

* בפעם הראשונה מזה שנים רבות נעשתה עבודת מטה מקיפה בנושא תאונות דרכים, כולל לימוד ייסודי של הניסיון בתחום זה בעולם.
* אני מקבל את עקרונות הדו"ח וקובע כי יש ליישמו באופן מיידי.
* צוות יישום בינמשרדי יבחן את המלצות "דו"ח שיניין" וימליץ על דרך היישום, ועל שינויים באם ידרשו, על מנת לבצע את הדו"ח החל מהשנה הנוכחית.
* ראש הממשלה מנחה את שר התחבורה לדווח לממשלה על אופן יישום התוכנית והעמידה ביעדים. עוד הנחה ראש הממשלה להשקיע משאבים ותקציבים ייעודיים ליישום הדו"ח.
* בנושא התשתיות, עובד מזה מספר חודשים צוות בינמשרדי שכולל את משרדי התחבורה, ראש הממשלה והאוצר. צוות זה עתיד להמליץ עוד לפני תקציב 2006 על הקצאת משאבים משמעותית כבר בשנת התקציב הקרובה, ולשנים הבאות אחריה כתקציב רב-שנתי למע"צ ברוח "דו"ח שיניין"; וזאת כולל תקציב לנושא הבטיחות בדרכים של 400 מיליון ₪ לשנה.
* לגבי הגדלת התקציב למלחמה בתאונות הדרכים, דרך העלאת אגרת ביטוח חובה – מדובר אכן בצעד לא שגרתי; אולם בנושא זה של המלחמה בתאונות הדרכים, חייבים להקצות משאבים יעודיים ומשמעותיים לצורכי אכיפה וחינוך, ואני עומד על כך. הממשלה תעקוב אחר התוצאות, ובמידה ומספר התאונות יפחת – הציבור יהנה מכך דרך הפחתת הפרמיות.
* לגבי תגבור המשטרה – כבר הינחתי בישיבות קודמות של הממשלה. סוגיית העברתם של מתגייסים (מצה"ל למשטרת ישראל) גם למען מטרה זו – יהיה חלק מעבודת המטה הכוללת שנערכת בנושא במועצה לביטחון לאומי.

ג. הממשלה אישרה את הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה [נוסח חדש] (אירוע אסון המוני) (תיקון מס'), התשס"ה-2005, אשר אושרה על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה בישיבתה מיום 10.7.2005, לשם הנחה מיידית על שולחן הכנסת.
 הצעת החוק מיועדת להסדיר בין היתר, את חלוקת האחריות והסמכויות בין המשטרה וצה"ל (פקע"ר) לעניין טיפול באירוע אסון המוני; סמכויות השרים (השר לביטחון הפנים ושר הביטחון) לעניין טיפול באירוע אסון המוני; סמכויות השרים (השר לביטחון הפנים ושר הביטחון), לעניין הכרזה על אירוע אסון המוני וסמכויות השוטרים/חיילים מול גופי ההצלה ומול האוכלוסייה-לשם טיפול באירוע אסון המוני. כן מוסדר נושא האחריות והסמכות בנושא תרגילים להיערכות לטיפול באירוע אסון המוני; סמכויותיהם ותפקידיהם של גורמי המשרד לאיכות הסביבה לקראת ובעת אירוע אסון המוני כתוצאה מחומרים מסוכנים, ועוד.

ד. הממשלה הסמיכה את ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר, על דעתה, את טיוטת חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (תיקון מס'25) תשס"ה-2005.
 עניינה של טיוטת החוק האמורה הינו בתיקון לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן-1990, המסמיך את מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו להאריך את תקופת תוקפו של הזיכיון לשידורי הערוץ השלישי ("ערוץ 10") בפרק זמן של שנתיים, ולאחר מכן בפרק זמן של שנתיים נוספות, כך שתקופת הזכיון הכוללת של הערוץ יכול שתעמוד על שתיים עשרה שנים; זאת, בכפוף לבחינה שתיערך על ידי המועצה, עובר לכל החלטה בדבר הארכת זיכיון, לעניין עמידתו של בעל הזיכיון בהוראות  החוק, התקנות כללי המועצה ותנאי הזיכיון; וכן בכפוף לתשלום תמורה למדינה בעד הארכת הזיכיון השנים האחת עשרה והשתים עשרה.
 כמו-כן, מוצע בטיוטת החוק ליתן סמכות למועצת הרשות השניה, בהתייחס לתקופה שמיום 28.1.2004 ועד יום 27.1.2010, להתיר לבעל הזיכיון בערוץ 10 לקיים, במועדים נדחים, את המחוייבויות המוטלות עליו לעניין הקצאת זמן שידור להפקות מקומיות ולהוצאה למימון, הפקה ורכישה של תוכניות. תיקון זה יאפשר למועצה להורות לבעל הזיכיון בדבר השלמת מחוייבויות העבר של הערוץ, אשר לא קויימו במלואן, ואשר לקיומן יש חשיבות רבה בשמירה על ההפקה המקומית בישראל ובעידודה.