א. סקירת שרת החינוך
ב.  סקירת המפכ"ל וראש השב"כ
ג. סקירות בנושא ההתנתקות
ד. דיון בנושא העתקת בתי כנסת
ה. אישור הסדר לפריסת כוחות משמר הגבול של מצרים בציר פילדלפי
ו. אשרור מזכר הבנות לאספקת גז טבעי
ז.  אישור טיוטת חוק חובת מכרזים
ח.  מינויים בחוק מנהל מקרקעי ישראל
ט.  מינויים על פי חוק הגנים הלאומיים
י.  מינוי מתן וילנאי למ"מ שר המדע

 

א. בפתח ישיבת הממשלה סקרו שרת החינוך התרבות והספורט והמנהלת הכללית של משרדה את פתיחת שנת הלימודים תשס"ו. בסקירתן מסרו השרה והמנהלת הכללית, כי מספר התלמידים בבתי הספר ובגני הילדים בשנת הלימודים הבאה מגיע לכ- 1,757,967 תלמידים.
עוד התייחסו השרה והמנהלת הכללית להיקף בתי הספר וגני הילדים במערכת החינוך במגזרים השונים, לחלוקת התלמידים לפי קבוצות אוכלוסיה; הן הציגו את סוגיית תקציב שיפוצי הקיץ, חידוש המבנים במוסדות החינוך של הרשויות המקומיות; את בניית מוסדות החינוך בשנים תשנ"ח-תשס"ה; את הטיפול הנדרש בעקבות פינוי תלמידים וילדים מרצועת עזה ומצפון השומרון ואת והמהלכים להתחברות, אשר כוללים הקמת מרכזי טיפול ומעקב לשיבוץ תלמידים; ליווי המשפחות, פעילויות טיפוליות וחונכות; הכנת חלופות שיבוץ לתלמידים. הוכשרו מפקחים, מנהלים ומורים לכיתות ילדי גוש קטיף.
עוד התייחסו בסקירתן השרה והמנהלת הכללית לעניין יצירת אקלים בטוח וצמצום האלימות במוסדות החינוך, ויישום שלב א' של הרפורמה ב-36 רשויות מקומיות.

ב. המפכ"ל וראש השב"כ מסרו דיווח ראשוני על הפיגוע שאירע הבוקר בתחנה המרכזית של באר שבע.

ג. שר הביטחון, הרמטכ"ל, המפכ"ל, ראש השב"כ וראש אמ"ן של צה"ל סקרו בפני הממשלה את יישום תוכנית ההתנתקות, תוך התייחסות לנושאים שסיום ביצועם יביא  לפינוי רצועת עזה על ידי צה"ל. הסוקרים ציינו כי הושלם כאמור פינוי היישובים שבמסגרתו פונו 25 יישובים; כ-1600 משפחות, וכ-10,000 "מתגברים".
עוד התייחסו הסוקרים לפינוי המיטלטלין מישובים אלה, הריסת היישובים, פינוי בית העלמין מנווה-דקלים ולפעילות מואצת להנצלת אלמנטים למיגון לצורך שימוש במרחב עוטף עזה, ולהנצלת רכוש פרטי של מתיישבים. ראש השב"כ וראש אמ"ן התייחסו בדבריהם להשפעת הפינוי על הפלשתינאים על ארגוניהם ועל ראש הרשות הפלשתינאית, ולשלושת אירועי הטרור היהודי שנעשו בישראל כדי לשבש או לפגוע בהתנתקות (הפיגוע בשפרעם, הפיגוע בשילה וזריקת ראש חזיר למסגד חסן-בק ביפו).

שר הביטחון ציין בדבריו כי השלב הראשון של פינוי האוכלוסייה עבר בהצלחה. חשוב להדגיש בהקשר זה, את הפעילות המרשימה והראויה להערכה רבה של צה"ל והמשטרה ושאר הגורמים, בהיבט הביצוע מול התוכנית -  שאפשרו הקדמת לוחות זמני הפינוי באופן משמעותי. בלט במהלך הפינוי, מערכת היחסים המיוחדת שנוצרה בין הצבא ולבין המשטרה, ושיתוף פעולה זה ראוי לכל לשבח.
עוד הדגיש שר הביטחון כי יש להשלים את מלאכת ההריסה ופינוי המטלטלין, לפרק את התשתיות ולבצע את התהליך הרגיש של העברת הנפטרים מבית העלמין בנווה-דקלים והעתקת בתי הכנסת מהישובים המפונים.

ד. הממשלה קיימה דיון בנושא העתקתם של בתי הכנסת מיישובי רצועת עזה. בפני הממשלה הופיעו הראשון לציון, הרב הראשי לישראל, הרב שמעון עמאר, הרב הראשי לישראל הרב יונה מצגר, והרבנים שאר-ישוב כהן, שמחה הכהן קוק ויהודה דרעי. הרבנים הציגו בפני הממשלה את החלטתה של מועצת הרבנות הראשית בעניין האיסור שחל על הריסת בתי כנסת.
הוצגו בפני הממשלה עמדותיהם של בית הדין הגבוה לצדק ועמדתו של הרב יונה מצגר מה-25 לחודש זה, ועמדת הרב הצבאי הראשי בסוגיה זו, אשר אפשרו לגורמים הנוגעים בדבר לפעול להעתקת בתי הכנסת בישובים המפונים.

לאחר שהממשלה קיימה דיון בסוגייה זו, סיכם ראש הממשלה כדלקמן:-"שמענו בכבוד את עמדת הרבנים, שמענו גם את ההערכות מה יעלה בגורל בתי הכנסת – אם לא יפורקו; ואני יכול להוסיף מנסיוני מה יקרה לבתי הכנסת. פעלנו באמצעות נשיא מועצת הרבנות הראשית הרב הראשי לישראל, הרב מצגר, באמצעות הרב הצבאי הראשי, תא"ל הרב ישראל וייס ובאמצעות משרד ראש הממשלה, על פי כללי ההלכה להעתקת אותם חלקים מבתי הכנסת שיפורקו ויועברו לבתי הכנסת שייבנו לאותן קהילות שיקומו. קיבלנו החלטה ואני חוזר עליה כעת, שייבנו בתי כנסת לאותן קהילות שפונו מחבל עזה.
אני מנחה את מערכת הביטחון ומשרד ראש הממשלה להמשיך ולפעול ביחד עם הרבנים הראשיים על מנת להעתיק את כל אותם מכלולים שניתן להעתיקם מבתי הכנסת.
שמענו את דברי הרבנים בנפש חפצה, אך אנו פועלים גם על-פי ההערכות הקיימות לגבי מה שיעלה בגורל בתי הכנסת, ועושים את הכל על מנת להעתיק את אותם חלקים שניתן להעתיק מבתי הכנסת – ברוח הדברים שאמר שר הביטחון."

ה. הממשלה אישרה את ההסדר הצבאי מול מצרים בנוגע לפריסת כוחות משמר הגבול של מצרים לאורך הצד המצרי של ציר פילדלפי, בקטע המקביל לרצועת עזה.
ההסדר קובע כי בכפוף להסכם השלום בין מצרים לבין מדינת ישראל, ובהתבסס על העקרונות אשר הותוו על-ידי שרי הביטחון של מצרים ושל ישראל ועל ההבנות שהושגו בפגישות בין פקידים בכירים של ישראל ומצרים ולקבוע ההסדרים מוסכמים בנוגע לפריסת כוח משמר גבול מצרי לאורך הגבול באזור רפיח אשר כוללת:-
את עקרונות היסוד- לפיהם שני הצדדים יבטיחו שפעולות או איומי הברחות, הסתננויות או טרור, לא ינבעו ולא יבוצעו מתוך שטחיהם, או על-ידי גורם כלשהו המצוי על שטחיהם, נגד האוכלוסייה, האזרחים או הרכוש של הצד האחר.

שני הצדדים מחויבים למלא, כל צד בשטחו, את התחייבויותיהם ואחריותם לפי הסכם השלום. יתרה מכך, הם מכירים בכך שדרוש מאמץ שיטתי ומערכתי כדי להילחם בטרור, בהברחות ובהסתננויות דרך הגבול.
את פריסת כוח משמר הגבול המצרי ואת המשימות המוטלות עליו שהן בין היתר:-
לחימה בטרור, לחימה בהברחות ובהסתננויות דרך הגבול, במטרה למנוע פעולות בלתי חוקיות אלה באזור פעילותו; הסדר אבטחת הגבול באזור פעילותו על מנת לקדם יציבות ואכיפת חוק, על-ידי מניעת הפעולות הבלתי חוקיות.
הצדדים מכירים בכך שפריסת משמר הגבול וההסדרים המוסכמים הללו אינם מהווים, בשום אופן, תיקון, בחינה מחדש  או שינוי של נספח 1 להסכם השלום. תחת זאת, הם מהווים צעדי ביטחון מכווני – משימה נוספים עליהם הוסכם על-ידי הצדדים, על מנת לחזק את הסדרי הביטחון הכלולים בנספח הביטחוני. ככאלה, הם אינם פוגעים בתקפותו או בשלמותו של הנספח הביטחוני.
כמו-כן קובע ההסכם כי משמר הגבול ישתרע לאורך כ- 14 ק"מ מקו חוף הים התיכון, לאורך הצד המצרי של הגבול, ועד לנקודה המצויה מול כרם שלום.
כח משמר הגבול (להלן כמ"ג) יהיה מורכב מ-750 אנשי משמר הגבול, המהווים מפקדה וארבע פלוגות, ונתמכים על-ידי מרכיבי אוויר וים על צוותיהם. הכמ"ג יחליף את גורמי הביטחון המרכזי המצרי (המשטרה האזרחית) הפרוסים בעת הנוכחית באזור הפעילות.
כלי הנשק, התשתית והציוד שיועמדו לרשות הכמ"ג יהיו רק אלה אשר  הצדדים הסכימו כי הם חיוניים למילוי משימת הכמ"ג, והמפורטים בהסדרים מוסכמים אלה. כל כלי נשק או ציוד לבד מאלה לגביהם הוסכם מפורשות על-ידי הצדדים, ימשיכו להיות אסורים לשימוש באזור הפעילות. הקמת מפקדות (למעט אלה החיוניות לפעילות הכמ"ג, כפי שהוסכם על-ידי הצדדים), מחסני תחמושת או ביצורים באזור הפעילות, תמשיך גם היא להיות אסורה. כלי הנשק והתחמושת של הכמ"ג יאוחסנו רק בחדרי אחסון עיליים בלתי – מבוצרים.
הצדדים יקיימו תיאום ישיר ורציף בערוצים מבצעיים ומודיעיניים, בסיוע מערך הקישור, על מנת לקדם ביצוע יעיל ומוצלח של משימת הכמ"ג וכדי למנוע תקלות מבצעיות.
שנה אחת לאחר פריסת הכמ"ג ובסוף כל שנה לאחר מכן – או בכל זמן אחר עליו יוסכם על–ידי הצדדים – המאמץ הכולל המתואר בהסכם, יוערך באופן בילטראלי על – ידי הצדדים, על-פי אמות המידה שהוסכמו בין הצדדים.
באותו זמן, יעריכו הצדדים את המשך הצורך בפריסת הכמ"ג. הצדדים יוכלו להחליט באופן הדדי לנקוט בצעדים נוספים או אחרים מעבר להיקף ולמאפיינים הכלולים במסמך זה, באזורים נוספים. כל החלטה בנושא פריסה עתידית של הכמ"ג, צמצומו או הסגתו, תתקבל באופן בילטראלי על-ידי שני הצדדים.
עוד קובע ההסכם את ההסדרים המפורטים לתשתיות, לנשק וציוד מודיעין; תיאום ושיתוף פעולה; מפגשים של קציני שטח; מפגשים שונים של מפקדים, תחקירים משותפים; פעילות אווירית; פעילות ימית; התייחסות לכוח ולמשקיפים הרב לאומיים והסדרים כללים.

ו. הממשלה החליטה לאשרר את מזכר ההבנות בין ממשלת ישראל לממשלת מצרים לאספקת גז טבעי ממצרים לישראל, וליפות את כוחו של שר החוץ לבצע את ההחלטה, לענין האישור האמור,  והטילה על כל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, לפעול כל אחד בתחומו, בכפוף לסמכויותיו על-פי כל דין-לקידום מימוש מזכר ההבנות, במגמה לאפשר תחילת אספקת גז טבעי ממצרים לא יאוחר מיום 31 בדצמבר 2006.
שר התשתיות הלאומיות ידווח לראש הממשלה בדבר התקדמות מימוש מזכר ההבנות.
ביום 30.6.2005 נחתם מזכר ההבנות בין ממשלות ישראל ומצרים.
המזכר משקף את הכרתן של שתי המדינות בחשיבות אספקת הגז הטבעי ממצרים לישראל, כגורם המקדם את השלום והיציבות במזרח התיכון, ויוצר את התנאים לפיתוח שיתוף הפעולה בין גורמים עסקיים בתחום זה.
במסגרת המזכר מעגנת ממשלת מצרים את מחויבותה לאספקת גז רצופה וללא הפרעות בהתאם להסכמים שייחתמו בין גורמים מסחריים, כגון ההסכם בין חברת החשמל לחברת EMG המצרית לתקופה של 15 שנים. הערבות הינה לכמות של עד 7 מיליארד מטר מעוקב.
כמו – כן, מתייחס המזכר להיבטי בטיחות, מיסוי ואיכות הסביבה, והולכת הגז לאשקלון.

ז. הממשלה אישרה עקרונית את טיוטת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 17), התשס"ה-2005 והסמיכה את ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר, על דעת הממשלה, את נוסחה הסופי של הצעת החוק שתוגש מיד לכנסת.
תוקפו של הסעיף בחוק חובת המכרזים. התשנ"ב-1992, מכוחו הותקנו תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת מאזורי עדיפות לאומית), התשנ"ח-1998, בענין העדפת תוצרת מאזורי עדיפות לאומית במכרזים של משרד הבטחון, פקע ביום 31 ביולי 2005, ולכן באותו מועד פקעו גם התקנות האמורות.
הממשלה החליטה כאמור, להאריך את תוקפה של ההוראה המסמיכה לתקופה של שנתיים.

ח. הממשלה החליטה בתוקף הסמכות לפי חוק מינהל מקרקעי ישראל, התש"ך-1960, למנות כחברים במועצת מקרקעי ישראל מטעם הממשלה ומטעם הקק"ל את המועמדים המפורטים להלן:-
(1) יוסי ישי – מנכ"ל משרד החקלאות;
(2) שמאי אסיף – מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים;
(3) שמואל אבואב – מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון;
(4) הראל בלינדה – סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר;
(5) מאיר סהר – תושב הנגב, על - פי הצעת הרשות לפיתוח הנגב;
(6) קאסם מוחמד – נציג ציבור;
(7) עלי זיווד מוחמד –נציג ציבור.
(8) יצחק אלישיב – מנכ"ל הקק"ל;
(9) מנחם ליבוביץ – סגן יו"ר הקק"ל;
(10) מרדכי מגער – דירקטור בקק"ל;
(11) אריק חדד –דירקטור בקק"ל.

ט. הממשלה החליטה  למנות בהתאם לחוק הגנים הלאומיים, שמורות טבע ואתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח – 1998 ולפי המלצת השר לאיכות הסביבה, את אורי אור לחבר מליאת רשות שמירת הטבע והגנים הלאומיים, כנציג של הקרן הקיימת לישראל. תקופת כהונתן של חבר המליאה היא 4 שנים.

י. הממשלה קבעה בהתאם לסעיף 24(ב) לחוק יסוד: הממשלה כי השר מתן וילנאי ימלא את תפקיד שר המדע והטכנולוגיה, במקום ראש הממשלה.
ההודעה תימסר ליושב-ראש הכנסת בהתאם לסעיף 9(א)(7) ו-ב לחוק הממשלה.