א. בפתח הישיבה אחל ראש הממשלה בשמו ובשם הממשלה שנה טובה וחג שמח לכל בית ישראל; כמו-כן ברך ראש הממשלה את אזרחי ישראל המוסלמים לרגל חג הרמדאן.

ב. ראש הממשלה סקר את ביקורו בעצרת האומות המאוחדות. ראש הממשלה אמר: "באמצע החודש שעבר קיימתי ביקור בעצרת האומות המאוחדות בניו יורק. סגן ראש הממשלה ושר החוץ ליווה אותי במהלך כל הפגישות המדיניות והמשנה לראש הממשלה, ששהה בניו יורק, התלווה אלי לחלק מהפגישות. המפגש התקיים לרגל 60 שנה להיווסדות האומות המאוחדות והיה המפגש הגדול ביותר, אי פעם, של מנהיגים מרחבי העולם. במהלך הביקור פגשתי מנהיגים רבים, בהם את נשיא ארצות הברית, נשיא רוסיה, מזכ"ל האו"ם, ראש ממשלת בריטניה, שהוא הנשיא התורן של האיחוד האירופי, הנציב של האיחוד האירופי, נשיא אוסטריה (שתהיה הנשיאה התורנית הבאה של האיחוד האירופי בתחילת 2006), ראש ממשלת תורכיה, ראש ממשלת קנדה, ראש ממשלת אוסטרליה, מלך ירדן ונשיא דרום אפריקה.
 המסרים העיקריים שהעברנו, במהלך הפגישות שקיימתי, היו:

• המיקוד חייב להיות בעזה, על מנת שהמהלך שלאחר ההתנתקות יהיה מוצלח. הבהרנו כי קידום הסוגיות הביטחוניות, הכלכליות והשלטוניות בעזה, ישליך לחיוב על התהליך מול הפלסטינים ויבהיר לאן מועדות פניה של הרשות הפלסטינית. הבהרנו כי ישראל תושיט את מירב הסיוע להפיכת המהלך ברצועת עזה להצלחה.
• האחריות על הנעשה בעזה עוברת מישראל לפלסטינים. עליהם לנהל את ענייניהם בעצמם ולהוכיח את יכולתם לעשות זאת.
• העלינו את סוגיית אי השתתפות החמאס בבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית. הבהרנו כי ישראל רואה סכנה בהשתתפות החמאס, במתכונתו הנוכחית, בבחירות. מהלך זה נוגד את מפת הדרכים ואת ההבנות שיש עם הפלסטינים. אמרנו כי השתתפות החמאס בבחירות יכולה להיות רק לאחר שזנח את דרך הטרור והתפרק מנשקו ומתשתיותיו וכן לאחר שביטל את אמנת החמאס הקוראת להשמדת מדינת ישראל. הבהרנו כי אמנם הבחירות לרשות הפלסטינית הן עניין פנימי פלסטיני וישראל לא תוכל למנוע אותן, אך השתתפות החמאס בבחירות תכתיב את מידת שיתוף הפעולה של ישראל עם בחירות אלה ולא תאפשר לנו לשתף פעולה ולתאם עם הפלסטינים סוגיה זו, כפי שהיה בעת הבחירות ליו"ר הרשות הפלסטינית.

הבהרנו כי המשך התהליך בערוץ הפלסטיני יהיה רק על פי מפת הדרכים.
 דנו בסוגיית הגרעין האיראני וסכנותיו וכן חשיבות העברת הסוגיה מהסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית למועצת הביטחון, כולל נקיטת צעדים ממשיים שם, נגד איראן, על מנת שתפסיק כל התקדמות בתוכנית הגרעין האיראנית. כמו-כן דנו בצורך למנוע כל הסכם או פשרה עם איראן.
 חשיבות יישום החלטה 1559 והמשך הלחץ על סוריה להוציא את כל כוחותיה והשפעתם מלבנון ולחץ על החזבאללה להתפרק מנשקו.
 זה היה ביקור חשוב ומוצלח. ניתן היה לחוש את התמיכה הרבה, המעמד המיוחד והיחס החם להם ישראל זוכה, בזירה הבינלאומית, בעקבות תוכנית ההתנתקות והביצוע המוצלח שלה. כל המנהיגים עמם שוחחתי, כולל מנהיגים רבים שניגשו ללחוץ את ידי (בהם גם ראש ממשלת הודו, נשיא פקיסטן, ראש ממשלת צרפת וראש ממשלת איטליה) הביעו הערכה רבה לישראל, אמרו כי התרשמו מאוד מאופן ביצוע התוכנית על ידי הצבא והמשטרה ובעיקר על גילויי האיפוק והנחישות.
 הנאום שנשאתי בעצרת האו"ם זכה לשבחים רבים ולהערכה רבה מראשי המדינות. הפעם לא חזרו מראות מן העבר של נטישה המונית את אולם המליאה, בעת נאומו של נציג ישראלי.  

 בפגישות הבילטראליות שקיימתי הביעו המנהיגים את רצונם להדק ולהעמיק את היחסים עם ישראל.

 כמו כן היתה תמימות דעים לגבי הסוגיות השונות שהועלו ולגבי המסרים שהעברנו במהלך הפגישות כפי שפירטתי.
הצבת סוגיית אי השתתפות החמאס בבחירות לרשות הפלשתינית היתה צעד נכון, שהניח את הסוגיה על סדר היום של הקהילה הבינלאומית. הנושא אף נדון בהרחבה במפגש הרביעייה שהתקיים לאחר מכן.
אנו מתכוונים לעבוד יחד עם הקהילה הבינלאומית על מנת לגבש את דרכי הפעולה הנכונים, ביחס להשתתפות החמאס בבחירות.
בהקשר זה, אני רוצה להביע הערכה רבה לעמדת ארה"ב בסוגיה זו, כפי שבאה לידי ביטוי בדברי מזכירת המדינה בסוף השבוע האחרון.

בנוסף לפגישות המדיניות, נפגשתי עם ראשי הקהילה היהודית בארה"ב, עדכנתי אותם על המצב בישראל לאחר ההתנתקות, והודיתי להם על הסיוע והסולידאריות עם ישראל ומדיניותה בתקופה רגישה זו."

ג. שר החוץ ושר הביטחון סקרו עניינים מדיניים וביטחוניים. שר החוץ התייחס לעצרת האו"ם בה השתתף יחד עם ראש הממשלה, בציינו כי היתה זו עצרת מיוחדת שציינה את השנה ה-60 להקמת הארגון, ועסקה ברפורמות הנדרשות כדי לשפר ולייעל את תפקודו. הגיעו לעצרת קרוב ל-170 ראשי מדינות. גם  לישראל היתה זו עצרת מיוחדת מהסיבות הבאות: בהיבט המדיני – ראש הממשלה ושר החוץ ניצלו את ההתכנסות הבינלאומית הנדירה כדי לקיים פגישות עם עשרות מנהיגים מכל היבשות. שר החוץ קיים כ-30 פגישות עבודה עם שרי חוץ, רבים מתוכם שרי חוץ ערביים ומוסלמיים. פגישות אלה נוצלו כדי להבהיר מסר אחד מרכזי,  שעם השלמת ההתנתקות, האחריות לגורל עזה ותושביה נמצאת עתה בידיה של הרשות הפלסטינית. כל התקדמות מדינית עתידית תלויה בדרך בה תתמודד הרשות עם אחריות זאת. שר החוץ הדגיש כי הובהר לבני השיחה שישראל לא תיתן ידה להשתתפות החמאס בבחירות הצפויות לפרלמנט הפלסטיני.
 שר החוץ ציין כי חל שיפור במעמדה של ישראל, והעצרת היתה מיוחדת גם בשל מפגן התמיכה הבינלאומי; אין ספק שמעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית מתחזק בהתמדה, ולראיה המסרים והחיזוקים הרבים, לרבות הערכה רבה שקיבלו ראש הממשלה ושר החוץ בזירה הבינלאומית שהיתה עדה למהלכים המדיניים הכואבים שביצעה ישראל. הערכה מיוחדת שמעו ראש הממשלה ושר החוץ לתיפקודם האנושי והמקצועי של כוחות הביטחון בזמן ההתנתקות, כמו-כן שמעו דברי הבנה ואמפתיה כלפי הציבור בישראל וכלפי ציבור המתיישבים.
 באשר ליחסים עם העולם הערבי-המוסלמי מבהיר שר החוץ כי בראש ובראשונה אנו רואים פתיחות הולכת וגוברת לקידום יחסים עם ישראל מצד המדינות הערביות והמוסלמיות. שר החוץ אומר כי נפגש עם 10 שרי חוץ ערבים ומוסלמים במהלך העצרת, הפגישות הללו מבשרות להערכתו על התקרבות לעידן חדש ביחסי ישראל עם העולם המוסלמי.
 עוד אמר שר החוץ כי אנו רואים כיצד מתחילה לחלחל בעולם הערבי ובעולם המוסלמי ההבנה שנירמול היחסים איתנו תורם גם להם עצמם, ולתהליך המדיני באזורינו.
 התמיכה הבינלאומית הרחבה בישראל מאפשרת לה להמשיך ולבלום יוזמות פלסטיניות מזיקות באו"ם ולקדם את מעמדה של ישראל בזירה זו בחודשים האחרונים. אנו חשים שבמזכירות האו"ם ישנה אוזן קשבת יותר לעמדותיה של ישראל.
 עוד מדווח שר החוץ כי במהלך הפסגה אימצה עצרת האו"ם בהסכמה כללית מסמך שעוסק בפיתוח העולם השלישי; רפורמה במוסדות האו"ם ואחריות של מדינות להגן על אוכלוסיות מרצח עם ופשעי מלחמה – המסמך מגנה מפורשות את הטרור, ללא קשר למבצעיו, למיקום ולמטרה לשמה הוא מבוצע.
 במהלך ימי הפסגה התכנסה מועצת הביטחון בדרג ראשי המדינות החברות ואימצה החלטה חשובה בנושא הטרור אשר כוללת גינוי גורף לטרור וקריאה לשיתוף פעולה בלחימה בטרור ובתשתיותיו.
 שר החוץ הביע בשמו ובשם הממשלה תנחומים לממשלת אינדונזיה אשר נפגעה פעם נוספת מפיגועים רצחניים של ארגוני טרור מוסלמיים קיצנויים. 

שר הביטחון סקר עניינים שוטפים, בציינו כי האירועים האחרונים היוו מבחן מעצב ראשון לכלל אלה שפועלים בזירה הפלשתינית לאחר יציאת צה"ל מהרצועה.
שר הביטחון אמר כי טרם ההתנתקות קבעה ישראל לעצמה כללים ועקרונות למענה אל מול האיומים ל"יום שאחרי", כאשר במוקד המענה – ביטחונם של אזרחי ישראל, בדגש על הנגב המערבי. כללי המשחק החדשים כפי שהגדירה אותם ישראל, הטביעו את חותמם אך טרם גרמו לשינוי תפיסתי מלא בקרב ארגוני הטרור. ישראל החליטה לא לאפשר ירי מהרצועה לשטח ישראל ולא לאפשר לארגוני הטרור להכתיב לה מציאות שתואמת את האינטרסים שלהם. השבוע הוכח כי ישראל צדקה בהחלטותיה לעצב כללי משחק חדשים ולהכתיב לארגוני הטרור את אופן ההתנהלות.
הירי המסיבי לנגב המערבי ולשדרות לווה מצידה של ישראל בתגובה נחרצת שהביאה, לפחות לעת עתה, את ארגוני הטרור לכלל הבנה כי בפניהם מציאות חדשה.
המדיניות ההרתעתית, סיכם שר הביטחון, הופעלה במסגרת התגובה הישראלית שמיסודה עמדה הגישה ההרתעתית נגד כוונות, תשתיות היצור של האמל"ח תלול המסלול ונגד תשתיות הטרור והמעטפת התומכת.
הפעילות ההתקפית הינה חלק מפעילות סיכולית מתמשכת אל מול ירי תלול מסלול למול פעילויות להוצאת פיגועי טרור נגד אזרחי ישראל. מדיניות זאת לא תאפשר, לארגוני הטרור הפלשתינים לקשור בתגובה מכל סוג שהוא בין אירועי איו"ש לפעילות איבה מתוך הרצועה לשטח מדינת ישראל.
ההתמודדות השבוע, מדגיש שר הביטחון, התמקדה בירי תלול מסלול אך הינה חלק מהפעילות המתמשכת לסיכול ולמניעת מגוון פיגוע הטרור נגד ישראל.
בסקירתו התייחס שר הביטחון לחטיפתו ולרציחתו של ששון נוריאל הי"ד אשר נחטף ונרצח על ידי פעילי חמאס סמוך לרמאללה ; החקירה וההתחקות אחרי עקבות המרצחים נמשכת, ומדינת ישראל תבוא חשבון עם האחראים והמעורבים ברצח.
עוד התייחס שר הביטחון, לאזהרת מסע שהתקבלה עקב התראה ומידע בגין כוונה לחטוף אזרחים ישראלים בסיני; ולהיערכות מערכת הביטחון לקראת החגים.

ד. הממשלה דנה בישיבתה היום בהצעה של ראש  הממשלה וממלא מקום שר האוצר, לקבוע בעקרונות להצעת חוק בנק ישראל חדש. הממשלה החליטה:

להטיל על צוות בהשתתפות נגיד בנק ישראל, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מנכ"ל משרד האוצר והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה (כלכלי-פיסקלי), לסכם את כל העקרונות להצעת חוק בנק ישראל חדש, שיכלול, בין היתר, את העקרונות המרכזיים הבאים: -

• הגדרת מטרות הבנק המרכזי שהן: -

- היעד המרכזי של בנק ישראל הוא לשמור על יציבות מחירים לאורך זמן;

- תמיכה בפעילותה הסדירה של המערכת הפיננסית וביציבותה;
 
- תמיכה במטרות אחרות של המדיניות הכלכלית של הממשלה, במיוחד בצמיחה ובתעסוקה, בתנאי שלא תהיה בכך פגיעה בהשגת המטרות לעיל;

תחום יציבות המחירים ייקבע על ידי הממשלה בהתייעצות עם הנגיד. 

• חיזוק עצמאותו החוקית של בנק ישראל – בכלל זה, מתן הכלים הדרושים לבנק המרכזי לצורך הפעלת המדיניות המוניטרית והשגת יעדיו, וכן הבטחת השימוש בהם על פי שיקול דעתו;
• שינוי מבנה קבלת ההחלטות – תוקם ועדה מוניטרית שתפקידה יהיה לקבוע את המדיניות המוניטרית, לעקוב אחר ביצועה ולדון בנושאים אחרים הקשורים למדיניות המוניטרית. עם כינונה של ועדה מוניטרית יבוטלו הוועדה המייעצת והמועצה המייעצת.
• הגדרות כללי שקיפות ומתן דין וחשבון בפני הממשלה והציבור, ובכללם:-

- פרסום מפורט של סיכום דיוני הוועדה המוניטרית והחלטותיה; 

- פרסום מידי של החלטת הוועדה המוניטרית, בצירוף תמצית הנימוקים ותוצאות ההצבעה;

- הגשת דוחות תקופתיים (שנתי, רבעוני) לממשלה ולוועדת הכספים, שבמסגרתם יינתן פרוט על :
- מצב המשק והמדיניות הכלכלית, ההתפתחויות בתחום המחירים, הצעדים שנקט הבנק לצורך עמידה ביעדיו, המדיניות הנדרשת על מנת להשיג את מטרות בנק ועוד.

- הגשת דין וחשבון מיוחד לממשלה במקרים של חריגה מתחום יציבות המחירים שקבעה הממשלה.

• תוקם מועצה מנהלית לבנק ישראל אשר תעסוק בגיבוש ענייני הבנק שאינם נוגעים למדיניות המוניטרית, בכלל זאת אישורם של: תוכנית העבודה של הבנק, תקציבו המנהלי, הדו"ח הכספי של הבנק ומדיניות משאבי האנוש בבנק.

 חוק בנק ישראל נחקק בראשית שנות ה-50, והוא מבטא השקפות מיושנות. באותה תקופה רווחה דעה שונה לחלוטין מהמקובל כיום לגבי תפקיד הבנק המרכזי ומעמדו במערכת הממשל. בנוסף, מבנה המשק הישראלי דאז היה שונה באופן ניכר ממבנהו כיום, וכך גם סדרי העדיפויות של הממשלה הכלכלית.
 מאז אותה תקופה, בפרט ב-20 השנים האחרונות, חלו שינויים מרחיקי לכת בחשיבה הכלכלית, בעולם ובישראל, הן ביחס למעמדו ולעצמאותו של מוסד הבנק המרכזי והן בהכרה בחשיבות של יציבות המחירים, אף להשגת יעדים בתחום הצמיחה והתעסוקה. תמורות אלו מצאו את ביטויין בשינויים בתחום החקיקה המסדירה את פעולותיהם של בנקים מרכזיים במדינות רבות בעולם. מאז סוף שנות השמונים, למעלה משבעים מדינות תיקנו או ביצעו רפורמה יסודית בחוקי הבנק המרכזי שלהן. במרבית המקרים הרפורמה כללה הגדלת עצמאותו החוקית של הבנק המרכזי והדגשת החשיבות במדיניות המוניטרית של יעד יציבות המחירים לאורך זמן.

 יצויין כי עוד בשנת 1998 עסקה בנושא הוועדה לבחינת חוק בנק ישראל ("וועדת לוין"); וועדה שנעזרה במיטב המומחים מהארץ ומחו"ל בתחומי הכלכלה המוניטרית. הוועדה המליצה על שורה של תיקונים בחוק.

ה. הממשלה דנה בהצעתם של ראש הממשלה, שר הפנים ושר הבינוי והשיכון בעניין הקמת יישוב להנצחת שמו של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, והחליטה:-

• להטיל על משרד הפנים לרכז עבודת מטה בשיתוף משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, לבחינת הקמת יישוב בשטח המועצה האזורית דרום השרון, להנצחת שמו של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל;
• שטח היישוב יתבסס, ככל הניתן, על תוכנית "צור יצחק" מס' שד/15/101/ד'  אשר  אושרה במוסדות התכנון ביום 23/10/2000;
• עבודת המטה תוצג בפני המועצה הארצית לתכנון ולבנייה אשר תגיש המלצתה לממשלה, וזאת במסגרת תפקידה לייעץ לממשלה,  בהתאם לסעיף 2 לחוק התכנון והבנייה תשכ"ה-1965;
• הפעולות יתבצעו בהתאם ל"נוהל קבלת החלטה בעניין הקמת יישובים חדשים" (הנחיה מספר 1.1800), אשר קבע היועץ המשפטי לממשלה.

ו. הממשלה החליטה להקצות למשרד ראש הממשלה, במסגרת תקציב התפעול של מנהלת סל"ע, תקציב נוסף בסך 20 מלש"ח המיועדים להתקשרות עם בתי מלון, באמצעות משרד הביטחון, לשהיית מתיישבים מחבל עזה ומצפון השומרון.
 כמו-כן הטילה הממשלה על מנהלת סל"ע להכין תוכנית מפורטת לסיום שהייתם של המתיישבים בבתי מלון.
 מינהלת סל"ע נערכה לקליטת מתיישבי חבל עזה וצפון השומרון בדיור ארעי, לתקופה קצרה, כשלב ביניים עד להשתלבותם במגורים זמניים או במגורי קבע.
 בשלבי ההיערכות נחתמו הסכמים לקבלת כ-1,000 חדרי מלון, תוך הנחת עבודה כי פינוי המתיישבים יימשך כשלושה שבועות, מצב המאפשר מספר סבבים בבתי המלון.
 בסמוך ליום הפינוי התברר כי פינוי המתיישבים יימשך מספר ימים, ללא אפשרות לסבבי אירוח בבתי מלון, לכן החליטה הממשלה להגדיל את מצבת חדרי המלון בכ-2,000 חדרים.
 כאמור הממשלה בישיבתה היום הטילה על מינהלת סל"ע להכין תוכנית פעולה מפורטת לסיום שהיית מתיישבים בבתי מלון, ואישרה תקציב נוסף לצורך מימון תקופת שהייה נוספת, עד לסוף חודש אוקטובר.

ז. הממשלה החליטה לקדם הקמת יישובים בנגב באיזור חולות חלוצה, להעתקת קהילות מתיישבים מחבל עזה. כשלב ביניים סוכם להקים אתרים של בנייה זמנית ביישובים יתד ויבול (ישובים סמוכים).

 כמו-כן החליטה הממשלה להטיל על משרד הבינוי והשיכון ועל החטיבה להתיישבות לפעול להקמת אתרים של מגורים זמניים עבור מתיישבי חבל עזה ביישובים עין צורים, משואות יצחק, שוקדה ואבן שמואל ולהשלים את הקמת אתר יד בנימין.
 במגמה להבטיח אכלוס האתרים, תקבל מנהלת סל"ע התחייבות ראויה מאת המתיישבים המיועדים לאכלס את האתרים למנהלת סל"ע, וזאת כתנאי לתחילת עבודות הפיתוח.
  
ח. הממשלה דנה בערר של שר החקלאות ופיתוח הכפר על החלטתה של ועדת השרים לענייני חקיקה שלא לאשר את טיוטת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (הלעטת עופות מים) (הוראת שעה), התשס"ה-2005.
 בעקבות הדיון בנושא משך שר החקלאות ופיתוח הכפר את הערר והממשלה החליטה להקים ועדה בינמשרדית אשר תיקבע את אופן הסיוע למפטמים בעקבות ההערכה שהם יסגרו את עסקי הפיטום. הועדה תגיש המלצות בתוך 60 יום.

ט. הממשלה החליטה להטיל על סגן השר, הרב מיכאל מלכיאור, להקים ועדה בין משרדית בנושא השבת זכויות רכוש יהודי.
תפקידי הוועדה הבין משרדית יהיו לגבש מדיניות כוללת בנושא, שנסמכת על החלטות הממשלה בסוגייה, וכפוף למדיניותה