א.  סקירת שר האוצר
 
ב.  סקירת שר הביטחון
 
ג.   סקירת שר החוץ
 
ד.  תוכנית לאומית אסטרטגית לפיתוח הנגב
 
ה.  הקמת חברה לניהול פארק איילון
 
ו.  עידוד עלייה

ז. מינוי ברשות השנייה

ח. מינוי לתפקיד הממונה על שוק ההון

ט. תקציב המועצות הדתיות

 


א. בפתח ישיבת הממשלה סקר שר האוצר את מהלכי ההפרטה של בנק לאומי. שר האוצר פרט את המהלכים והשלבים שננקטו בכל הנוגע להפרטה האמורה והודה לראש הממשלה על הגיבוי שהעניק לו ולמשרדו במהלכים שנעשו במסגרת הפרטת הבנק הלאומי.

ב. שר הביטחון סקר עניינים ביטחוניים שוטפים, בציינו כי מערכת הביטחון פועלת על סמך הנחת העבודה כי ארגוני הטרור עלולים להוציא פיגוע תופת בכל רגע נתון. במסגרת זאת התייחס השר להיקף ההתרעות הרשומות במערכת הביטחון; לאור זאת, שב והנחה שר הביטחון את מערכת הביטחון להגביר את ההיערכות של צה"ל ושל שאר הגורמים כדי למנוע חדירה משטחי איו"ש, סיני והרצועה לשטח ישראל.
 עוד התייחס שר הביטחון לפעילות המעצרים באיו"ש ולהנחיותיו על המשך פעילות הסיכול הממוקד מול "פצצות מתקתקות" בלבד, משום שזהו כלי ההרתעה האפקטיבי ביותר.
 שר הביטחון אמר עוד כי לאחרונה ניכרים סימנים ראשונים להגברת הפעילות הביטחונית הפלסטינית, ובמסגרת זאת החלה השבוע הרשות הפלסטינית ליישם תוכנית לטיפול באנרכיה באיו"ש. יחד עם זאת, בנסיבות הביטחוניות הנוכחיות ולנוכח אוזלת ידה של הרשות נאלצת ישראל להוסיף ולפעול הן באיו"ש והן ברצועה כדי למנוע פיגועים.
 עוד התייחס שר הביטחון ליישום ההסכם בנושא המעברים, להשתתפות החמאס בבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית ולמצב בזירה הצפונית.

ג. שר החוץ סקר בפני הממשלה את ביקורו בתונסיה, שם עמד בראש משלחת ישראל לפסגת המידע. שר החוץ ציין כי ביקור זה היה תקדימי מכמה בחינות-בביקור בן היומיים וחצי נפגש שר החוץ עם צמרת השלטון התוניסאי, וקבלת הפנים לה זכה יחד עם המשלחת הישראלית היתה יוצאת מן הכלל. שר החוץ ציין כי הרושם שלו הוא שהתקבלה בצמרת השלטון התוניסאי החלטה אסטרטגית להפגין כלפי המשלחת הישראלית חום ופתיחות מתוך מגמה לקדם את היחסים בין שתי המדינות. עוד ציין שר החוץ כי שמע מהם מסר ברור על רצונה של תוניסיה לשחק תפקיד משמעותי יותר באזורינו, וברור להם שדבר זה מחייב הידוק הקשרים עם ישראל. שר החוץ דן איתם על הדרכים להגביר את התיירות ההדדית ואת המסחר בין שתי המדינות.

 שר החוץ מסר עוד כי בשבוע הבא תהיה לו הזדמנות נוספת לפעול לקידום הנורמליזציה עם מדינות ערב, כאשר ישתתף בוועידת ברצלונה. מדובר בוועידה שמציינת עשור לתהליך ברצלונה אשר החל בנובמבר 1995.

 עוד התייחס שר החוץ לסוגיית הגרעין של אירן באומרו כי מתקיימת פעילות דיפלומטית אינטנסיבית בנושא זה.
 שר החוץ ברך על החלטת האיחוד האירופאי להיענות לפנייתם של ישראל ושל הפלסטינים למלא תפקיד משקיף אקטיבי במעבר רפיח. למעורבות אירופאית זו חשיבות מדינית החורגת מסוגיית רפיח עצמה.

ד. הממשלה דנה בישיבתה היום בתוכנית לאומית אסטרטגית לפיתוח הנגב, והחליטה כי במסגרת פעולותיה לקידום פיתוח וצמיחה של הנגב - בהתאם להחלטות קודמות שקיבלה, ובנוסף למגוון התוכניות והתקציבים שהיא מפעילה באמצעות משרדי הממשלה השונים בנגב על בסיס התוכנית הלאומית האסטרטגית לפיתוח הנגב לשנים 2006-2015 – לאשר את המתווה, העקרונות ותחומי הפעולה כמפורט להלן: -
 - התוכנית האסטרטגית מכוונת להשגתם של 4 יעדים מרכזיים:
o יעד אוכלוסייה – הגדלת האוכלוסייה בתחום התוכנית מ – 535 אלף נפש לערך (נתוני סוף 2003) ל-900 אלף נפש לערך בשנת 2015;
o יעד מועסקים – העלאת מספר המועסקים בקרב תושבי הנגב מ-164 אלף לערך (נתוני סוף 2003) ל-300 אלף לערך בשנת 2015;
o יעד שכר – צמצום הפער בהכנסה ממוצעת לנפש בין אזור הפעלת התוכנית לממוצע הארצי ב-60%;
o יעד סטודנטים – השוואת שיעור הסטודנטים מקרב תושבי הנגב (באוכלוסייה היהודית), בגילאים 20-29 לממוצע הארצי (מ-12.1% ל-15.6%) והעלאת שיעור הסטודנטים בגילאי 20-29 באוכלוסייה הבדואית בנגב בפרט משיעור של כ-2.2% (נתוני 2001) לשיעור של כ-5% בשנת 2015.

 - פיתוח הנגב יתמקד ב-5 תחומים מרכזיים:
o פיתוח כלכלי;
o חינוך – צמצום פערים, חיזוק ושיפור המערכת הקיימת והשקעה במצוינות וייחודיות בחינוך בנגב;
o מגורים והתיישבות – חיזוק ההתיישבות בנגב, בידולו ויצירת חווית מגורים איכותית בו, בין היתר, על ידי יצירת תמהיל של נדל"ן ייחודי, סיוע ברכישת בתים באזור וטיפול ממוקד לשיפור סביבת מגורים קיימת;
o תשתיות ואיכות סביבה – השלמת ההשקעות בתשתיות תחבורה לשיפור איכות החיים והקלה על התפתחות עסקים ומשיכת אוכלוסייה;
o קהילה ומנהיגות – טיפוח הקהילה ואוכלוסיית הצעירים, קידום שיתופי פעולה אזוריים וטיפוח והכשרת מנהיגות מקצועית אזורית;
 - לאורך שנות הפעלת התוכנית (2006-2015), תעניק הממשלה לאזור  התוכנית, עדיפות ממשית על פני אזורים אחרים, בתחומים מרכזיים.
  הממשלה תקצה, במישרין או בעקיפין, לפיתוח הנגב 17 מיליארד ₪  בשנים 2006-2015.
 - צוות שיורכב ממנכ"ל משרד ראש הממשלה, מנכ"לית משרד המשנה  לראש הממשלה והממונה על התקציבים במשרד האוצר, בשיתוף עם  משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, יגבש בתוך 60 יום תוכנית עבודה  מפורטת ליישום התוכנית.
 - לצורך יישום התוכנית האסטרטגית יוקם מנגנון יישום ייעודי  לתוכנית.
- ועדת היגוי – תוקם ועדת היגוי בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה ומנכ"לית משרד המשנה לראש הממשלה, בהשתתפות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, מנכ"ל משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, מנהל מינהל מקרקעי ישראל, מנכ"לית משרד החינוך, התרבות והספורט, מנכ"ל משרד התחבורה ונציג הרשות לפיתוח הנגב. הוועדה תהיה רשאית להזמין מנכ"לים נוספים לישיבותיה השונות בהתאם לנושאים שיהיו על סדר יומה. הוועדה תלווה את ביצוע התוכנית הרב שנתית ובסמכותה לשנות את מרכיבי התוכנית בהתאם לקצב התקדמות ביצוע התוכנית ולאור שינויי הנסיבות.
- אגף תיאום, מעקב ובקרה במשרד ראש הממשלה יבצע מעקב אחר ביצוע התוכנית.
  יש לציין כי אחד מיעדיה של הממשלה, כפי שגם מתבטא בקווי הייסוד שלה, הינו פיתוח הנגב. פיתוח הנגב הינו חיוני למדינת ישראל וחשוב לתושבי הנגב. החזון הוא הפיכתו של הנגב לאזור מושך אוכלוסייה ועסקים, מפותח כלכלית, מציע איכות חיים וחווית מגורים ומאפשר קיומו של מרקם קהילתי מגוון ורב תרבותי.

 לפיכך, החליטה הממשלה במרץ 2005 על גיבוש תוכנית לאומית אסטרטגית לפיתוח הנגב; החלטה שקיבלה חיזוק גם בדיוני הממשלה בנושא התקציב לשנת 2006. התוכנית הלאומית האסטרטגית לפיתוח הנגב כפי שאושרה לעיל, היא תוצאה של מאמץ משותף אשר הובל על ידי משרד ראש הממשלה ומשרד המשנה לראש הממשלה, ונטלו בו חלק גורמים רבים, ממשרדי הממשלה הנוגעים לעניין, אנשי מחוזות דרום של משרדי הממשלה השונים, גופים ציבוריים הפועלים בנגב, נציגי המגזר הבדואי, גורמים עסקיים, מומחי תוכן מהאקדמיה ואנשי הנגב.

 הנגב מהווה 60% משטחה של מדינת ישראל אך מאכלס רק 8% מהאוכלוסייה, ופיתוחו הינו מהלך המשרת את האינטרסים הלאומיים של ישראל באופן מובהק ויעיל. מתקיים בו תמהיל משמעותי של אתגרים, נכסים והזדמנויות ששילובם יאפשר מימוש תוכנית ארוכת טווח להשגת היעדים הלאומיים המרכזיים של פיתוח כלכלי, פיזור אוכלוסייה ונכסים אנושיים, כלכליים וביטחוניים, סגירת פערים כלכליים-חברתיים וניצול יעיל של משאבי הקרקע ונכסים אחרים.

 אזור הפעלת התוכנית משתרע מהקו שדרות – צומת בית קמה – ערד – ים המלח ודרומה. האזור המוגדר נבחר, בין היתר, בהתחשב בריחוק ממרכז הארץ וממרכזי הפעילות הכלכליים ובאפשרות קיומו של רצף סביר באזור הפעלת התוכנית. הקו הצפוני של אזור התוכנית תואם את תחום השיפוט של הרשויות המקומיות הנכללות בתוכנית. צפונית לאזור המוגדר קיימת זיקה ברורה ומשמעותית יותר לפעילות במרכז הארץ.
 העיר אילת אינה נכללת באזור הפעלת התוכנית - בשל ייחודה, הן בהיבט הנכסים הקיימים, אופי התפתחותה והאתגרים העומדים בפניה, נדרשת התייחסות ממוקדת לטיפול בה.

 התוכנית כוללת כאמור פיתוח כלכלי, חינוך, תשתיות, מגורים והתיישבות, קהילה ומנהיגות אזורית מקצועית והעברת מחנות צה"ל ומתקניו.

 האוכלוסייה הבדואית בנגב מהווה כרבע מאוכלוסיית הנגב וחלק בלתי נפרד ממנו. התוכנית האסטרטגית מכוונת לשילובם המלא של הבדואים במרקם החיים האזרחי בנגב, תוך שהאוכלוסייה הבדואית נהנית מיוזמות רוחביות רבות ובמקביל – מטיפול ממוקד בפערים וסוגיות הייחודיים למגזר.
 בעת הדיון בתכנית פנה ראש הממשלה אל המשנה לראש הממשלה, מר שמעון פרס ואמר: "אני רוצה להודות לך, שמעון, על עבודתך בממשלה ועל היעדים שראית אותם כחיוניים. אני רואה את היעדים, ואומר, כי בעיני המאמצים העיקריים צריכים להיות מוקדשים להמשך תהליך השלום והגעה לשלום. אני מייחס לכך חשיבות עליונה; הדבר השני, כמובן – בניין הארץ ופיתוחה, על כל המרכיבים השונים בנושא זה. התנהלה כאן עבודה גם ברוח טובה ובשיתוף פעולה, שאני לא זוכר בממשלות אחרות, והייתי בהרבה ממשלות – מין שיתוף פעולה עמוק כל כך וידידותי. רציתי לומר לך, שאינני מתכוון לאפשר לך (אלא אם יאסר עליך באופן חד-משמעי, על ידי גורמים שלא יושבים ליד השולחן) להשתחרר מכל המשימות שאני חושב שאתה צריך עוד לעסוק בהן. תרשה לי לומר לך שאני מתכוון לרתום אותך לפעילות גם בהמשך.  ושוב תודה, הן על התוכנית, הן על שיתוף הפעולה והן על ראיית חשיבות הנושאים העיקריים של מדינת ישראל."

ה. הממשלה החליטה להקים חברה ממשלתית לתועלת הציבור בבעלות מלאה של המדינה, שתפקידה לתכנן, לפתח, לנהל, לתאם ולתחזק את פארק איילון.
 מטרות החברה: -
• לעסוק בתכנון, בפיתוח, בהקמה, בניהול ואחזקה של פארק איילון אשר ישמש כשטח ציבורי פתוח ו"ריאה ירוקה" במטרופולין תל אביב וייועד לתועלת כלל הציבור למטרות פנאי ונופש, בהווה כמו גם לדורות הבאים – בהתאם לתוכניות שיחולו על שטח הפארק מעת לעת;
• לשמר את פארק איילון המהווה שטח ציבורי פתוח, ולנקוט אמצעים למניעת פעילות או שימושים העלולים לפגוע בייעודו ובמטרות שעמדו ביסוד הקמתו;
• לתאם עם איגוד ערים אזור דן (תברואה וסילוק אשפה), את פיתוח מרכז המיחזור בתחום פארק איילון ואת שילובו במרחב הפארק;
• לפעול לשיקום הר הפסולת חירייה ולשילובו במתחם הפארק;
• לפעול בתיאום עם הגורמים המוסמכים על פי דין, לשיקום נחל איילון ונחל שפירים;
• לתאם עם הגורמים הרלוונטיים העוסקים בפיתוחו של פארק בגין את המשך פיתוחו ושילובו בפיתוח פארק איילון;
• לתאם עם בית הספר החקלאי "מקווה ישראל" את פיתוח שטחי מקווה ישראל;
• לפעול לעידוד השימוש בפארק איילון על ידי כלל הציבור ולהפיכתו לנגיש לכל, ובכלל זה, ליזום, לקיים ולעודד פעילויות בתחום פארק איילון, בכפוף לתוכניות החלות על הפארק מעת לעת ולשימושים שהותרו על פיה;
• לפעול להסדרת הזכויות במקרקעין הכלולים בתמ"מ 3/5 מול הגורמים הרלוונטיים.

ו. בהתייחס לעניין עידוד העליה, דנה הממשלה והחליטה כי בהתאם לקווי היסוד שלה בדבר עידוד העליה לישראל, ובהמשך למגוון התוכניות שהיא מפעילה לעידוד העליה ולקליטתם המוצלחת של העולים, לאשר את תמיכת הממשלה בארגונים המפעילים תוכניות לעידוד העליה, בהתאם לעקרונות המפורטים להלן: -
• התמיכות מיועדות לארגונים העוסקים בעידוד העליה, אשר יפעילו מערך הכנה לעליה, במגמה לתת מענה לקשיים כלכליים, תעסוקתיים ולוגיסטיים אופייניים העומדים בפני העולים ויתנו מענקי סיוע לעולים למימון ההוצאות הנובעות במישרין מהעליה לישראל;
• התמיכות ינתנו לארגונים שיש להם נסיון מוכח בביצוע תוכניות לעידוד העליה כאמור במימון עצמי וללא סיוע ממשלתי, שבמסגרתן הביא כל ארגון לישראל 240 עולים לכל הפחות בכל שנה, אשר קיבלו מענקי סיוע בשווי ממוצע על בסיס שנתי שאינו נמוך מ-1,500 דולר לעולה. ארגון הפועל במדינה בה הקהילה היהודית מונה פחות מ-50,000 נפש יידרש להוכיח נסיון קודם בביצוע תוכניות ל-120 עולים לכל הפחות בכל שנה. הארגונים יידרשו להוכיח נסיון מוכח של שנתיים לפחות, אולם ועדת התמיכות תהיה רשאית להסתפק בנסיון מוכח של שנה אחת, מטעמים מיוחדים שיירשמו. בכל מקרה תוגבל התמיכה לארגונים המעודדים עליה ממדינות שהלכה למעשה נמצא שבשנה שקדמה לשנת התמיכה שיעור העליה מהן גדל בלפחות 10% בהשוואה לשנה שלפני כן, אלא אם ועדת התמיכות תאשר אחרת, מטעמים שיירשמו;
• התמיכה תינתן לארגון המספק שירותים לכל העולים המתגוררים במדינה בה הוא פועל שפנו אליו, וכן מחלק מענקי סיוע על בסיס תבחינים כלכליים, ענייניים ושוויוניים, המבטיחים כי מענק הסיוע ינתן רק למי שנזקק, לסיוע במימון ההוצאות הנובעות במישרין מהעליה לישראל;
• התמיכה תינתן לארגונים המתנים את הענקת מענקי הסיוע לעולים בהתחייבות העולה להתגורר בארץ 3 שנים לפחות. הארגונים המקבלים את התמיכה יתחייבו להשיב לממשלה באופן מיידי את סכום התמיכה שניתן עבור חלקם היחסי של עולים שעזבו את הארץ כאמור מכלל התמיכה שקיבל אירגונם;
• סכום התמיכה שיינתן לכל ארגון לא יעלה על 1/3 מעלות מענקי הסיוע והשירותים הישירים הניתנים על ידו לעולים באותה שנת תקציב. שיעור התמיכה ייקבע ביחס למספר העולים שעלו במסגרת התוכנית שמפעיל כל ארגון, בהתחשב בכלל העולים שעלו במסגרת כלל התוכניות של הארגונים שיימצאו זכאים לתמיכה, ובלבד שבכל מקרה לא תינתן תמיכת מדינה לארגון בסכום ממוצע על בסיס שנתי של למעלה מ-1,000 $ בגין כל עולה;
• סך התמיכה יחולק באופן שוויוני בין כל הארגונים הזכאים לתמיכה ובכפוף לתבחינים למתן תמיכות לארגונים המפעילים תוכנית לעידוד עליה כאמור, שייקבעו בהתאם לסעיף 3א' לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985;
• הממשלה תשקול לקראת שנת 2008 את המשך תמיכתה בפרויקט והיקפה, לאור הנסיבות באותו מועד, יעדי הממשלה ומידת הצלחתם של הארגונים הזכאים לתמיכה בעידוד העליה ובהגדלת מספר העולים;
• כמו-כן, החליטה הממשלה להטיל על משרד ראש הממשלה, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, להשלים את הכנת המבחנים למתן תמיכות לארגונים המפעילים תוכניות לעידוד העליה כאמור, בהתאם לסעיף 3א' לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, ולפרסמם בהקדם האפשרי לצורך הפעלתם כבר בשנת הכספים 2005;
• קבלת שירותים ומענקי סיוע מארגונים המקבלים תמיכה בהתאם להחלטה זו אינה גורעת מכל זכות אחרת של העולים לקבלת סיוע ממשלתי בהתאם לכל דין ו/או כל החלטה אחרת;
• עוד קבעה הממשלה כי למען הסר ספק לא תינתן תמיכה לארגון בגין תוכנית לעידוד עליה ממדינה שהעולים ממנה מקבלים ממדינת ישראל סיוע מוגדל, מעבר לסיוע הרגיל הניתן לעולים חדשים על ידי המדינה, הכל כפי שייקבע במבחני התמיכה.
בעת הדיון בסוגיית העלייה אמר ראש הממשלה: "אני מייחס חשיבות עצומה לנושא העלייה והבאת יהודים ארצה, אין מקום שבו ביקרתי בעולם, ולא קראתי ליהודים לעולת ארצה... זהו בעיניי הדבר הכי חשוב שישנו וכולם צריכים להירתם למשימה הזו. אני מציע שכל אחד מכם (השרים) שמסתובב בעולם ייקח את נושא העלייה כיעד מרכזי שלו".

ז. הממשלה החליטה למנות, לפי הצעת שרת התקשורת ובהתאם להוראות חוק הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו, התש"ן-1990 את הגב' נורית דאבוש כיו"ר מועצת הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו.

ח. הממשלה החליטה, בהתאם לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, לאשר את מינויו של ידין ענתבי לתפקיד הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון. מר ענתבי משמש ממלא-מקום הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר.

ט. כמו-כן החליטה הממשלה, בהתאם לחוק שירותי הדת היהודיים (נוסח משולב), התשל"א-1971 לקבוע את התקציב של מועצות דתיות לשנת 2005, ולקבוע את חובתן של הרשויות המקומיות להעביר את חלקן בשיעור 60% מתקציב כל מועצה ומועצה, בהתאם לקבוע בחוק.

  החלטת הממשלה האמורה תאפשר למועצות הדתיות לגבות את חובן מהרשויות המקומיות בהתאם לחוק. יודגש כי אי העברת התקציב על ידי רשויות מקומיות, גורמת לפגיעה קשה בשירותי הדת המסופקים לאזרחי המדינה, ומעמידה מועצות דתיות רבות בפני שוקת שבורה מבלי יכולת לשם שכר לעובדיהם ולגמלאיהם זה כמה חודשים, עובדה שיש לה גם השלכות אנושיות חמורות.