א. סקירות ביטחוניות
ב. תוכנית מתאר ארצית למרחב ניצנים
ג. תוכנית מתאר ארצית תמ"א/35
ד. הקמת יחידה לצמצום פשיעה
ה. מינוי קונסול כללי בהיוסטון
ו. אבטחת מוסדות חינוך
ז. טיוטת חוק מועצת הצמחים
ח. קליטת עובדים ממפוני גוש קטיף
ט. הקמת המשרד לפיתוח הנגב הגליל

א. בפתח הישיבה סקרו שר הביטחון, הרמטכ"ל, ראש אמ"ן וסגן ראש השב"כ עניינים ביטחוניים שוטפים – בכל הנוגע לאירועים בזירה הצפונית;   הנושאים הסורי והאירני וחיבורם לחיזבאללה ומעורבותם בנעשה בלבנון. הסוקרים התייחסו להיקף הפיגועים ולמספר ההתרעות לפיגועים בימים אלה, התייחסו לסוגיית המעברים ברפיח ובארז ולמאבק  בג'יהאד האיסלמי, בחיזבאללה ובחמאס.

שר הביטחון ציין כי במוקד האירועים השבוע עמד ניסיון החטיפה של חיזבאללה בגבול הצפון, שלווה בתקיפה רחבת היקף של מטחי רקטות על מוצבים ויישובים לאורך הגבול. שר הביטחון אמר כי צה"ל ראוי לשבחים על היערכותו לסיכול הפיגוע בגבול הצפון ועל מניעת חטיפת חיילים. צה"ל הגיב במענה שכלל תקיפת מטרות חיזבאללה, הן על ידי מטוסי קרב והן בירי תלול מסלול. עוד אמר שר הביטחון כי החיזבאללה נכשל הן במישור הטאקטי והן במישור האסטרטגי. באשר ליהודה ושומרון ציין שר הביטחון כי נמשכת פעילות המעצרים והסיכול - בעיקר מול תשתיות הטרור של הג'יהאד האיסלמי; פעילות הסיכול הממוקד מתמקדת כרגע מול "פצצות מתקתקות".

בתום הסקירות התייחס ראש הממשלה לפעילות הביטחונית בגבול הצפון, באומרו כי יעשו ניסיונות חוזרים ונשנים מצד החיזבאללה לבצע פעולות של חטיפה ופגיעה בחיילים ובאזרחים; ראש הממשלה קבע כי יש לשים לב לניסיונות אלה ולעשות כל מאמץ להמשיך בכוננות ובערנות מוחלטת כדי למנוע את כוונותיהם של אנשי החיזבאללה. עוד ציין ראש הממשלה את הפעילות של המפקדים והחיילים בתקרית האש האמורה, באומרו, כי הם תיפקדו ברמה גבוהה. ראש הממשלה שלח מכתב לאלוף פיקוד הצפון בו שיבח את הפעילות ואת הערנות בקרב הלוחמים בגבול הצפון.
 
ב. הממשלה דנה בתוכנית מתאר ארצית חלקית למרחב ניצנים  וצפון אשקלון  והחליטה בתוקף סמכותה, לפי לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, לאשרה.
 מטרת התוכנית הינה, הקמת מרקמי מגורים קהילתיים כחלק ממכלול הפתרונות המוצעים למתיישבים מחבל עזה וצפון השומרון במסגרת תוכנית ההתנתקות, תוך שמירה וטיפוח מרחבי השטחים הפתוחים שבין אשדוד לאשקלון לרבות חיזוק מעמד שימורם הסטטוטורי, ותוך הבטחת יחסי גומלין מיטביים בין ההתיישבות החדשה לבין ערכי הנוף והסביבה הייחודיים והפיתוח העירוני של אשקלון.
 התוכנית קובעת שני מתחמי מגורים קהילתיים ברמה מפורטת, הכוללים פתרונות דיור ושירותי ציבור נלווים לאוכלוסיית היעד. בנוסף מגדירה התוכנית מתחמים להכנת תוכניות מפורטות ובכללם הרחבת היישוב ניצן, אזור מסחר ושירותים, מחלף, פארקי נופש חופי, תחנת משנה לחשמל, אזור לפיתוח עירוני, עתודה לפיתוח עירוני-קהילתי ושטח עירוני פתוח. בצד ייעוד השטחים הערכיים לשמורת טבע, קובעת את יתרת השטח הפתוח עד לדרך מס' 4 כאזור חקלאות נופית וזאת על מנת להבטיח את איכות ורצף השטחים הפתוחים בתחום התוכנית.

ג. כמו-כן דנה הממשלה בתוכנית מתאר ארצית משולבת לבניה, לפיתוח ולשימור, תמ"א/35 והחליטה בתוקף סמכותה לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, לאשרה;
 מדובר בתוכנית מיתאר ארצית, ארוכת טווח שקובעת עקרונות לבניה, פיתוח ושימור בכל שטח המדינה. התוכנית נועדה להחליף את תמ"א 31 ולהתוות את המסגרת התכנונית לפיתוח שטחה של המדינה בעשרים השנים הבאות. יש בה כדי ליצור תשתית תכנונית עדכנית, ראויה כוללת ותכנון לטווח ארוך. כמו-כן היא  עשויה להקל על זירוז הליכי תכנון;
 משרדי הממשלה  וגופי הסמך שלה יפעלו ככל הניתן להטמעת אמצעי המדיניות המצורפים לתמ"א בפעולותיהם, וידווחו לממשלה מידי שנה על יישומם;
 מטרות התוכנית הן:

• מתן מענה תכנוני לצורכי הבניה והפיתוח של מדינת ישראל, תוך הכוונת עיקר הפיתוח למרקמים העירוניים וצמצום תופעת הפרבור;
• ארגון המרחב של ישראל תוך הבחנה בין חמישה סוגי מרקמים (אזורים מוטי פיתוח לעומת אזורים מוטי שימור), גיבוש השטחים המעויירים בארבעה מרחבים מטרופוליניים והדגשת עקרון הרצף של השטחים הפתוחים;
• מתן עדיפות לפיתוח ירושלים כבירת ישראל, הגליל והנגב – בדגש על מטרופולין באר שבע שיהווה מנוף לפיתוחו;
• עידוד פיתוח התחבורה הציבורית;
• מתן מגוון אפשרויות פיתוח בהתאם לאופי המרקם, על מנת, לענות על הצרכים של מגזרי אוכלוסייה שונים, תוך כדי צמצום פערים בין מגזרים ובין אזורי הארץ השונים;
• שמירת עתודות קרקע לדורות הבאים תוך כדי שמירה על ערכי טבע, חקלאות, נוף ומורשת, שמירה על אופי הכפרי של ההתיישבות החקלאית ומתן מענה לצורכי מערכת הביטחון;
• שיפור המרחב העירוני תוך חידוש הדרגתי שלו, שימור מכלולים ערכיים, בניה בצפיפויות גבוהות יחסית ופיתוח מערכות תשתית – ובייחוד תחבורה ציבורית המובילה את הפיתוח העירוני;
• צמצום נזקים סביבתיים והשפעות של מטרדים, על פי עקרונות של פיתוח בר קיימא;
• עידוד שיתוף פעולה בין רשויות מקומיות בתכנון אזורי מתואם;
• עידוד הכנתן של תוכניות מתאר ומסמכי מדיניות וכן מעקב ובקרה על תהליכי הפיתוח והשימור;
 
ד. הממשלה דנה בפניה להעניק היתר לקבלת תרומה למשרד לביטחון הפנים לצורך הקמת יחידה לצמצום הפשיעה בנושא גניבות, והחליטה, בהתאם לחוק שירות המדינה (סיווג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט-1959, להתיר למשרד לביטחון הפנים לקבל מאיגוד חברות הביטוח ומהארגון הישראלי של החברות להשכרת רכב לנהיגה עצמית, תרומה לצורך הקמת יחידה בשיעור של 40% מעלות ההקמה וההפעלה של יחידה בתוך משטרת ישראל, שתפעל לצמצום הפשיעה בנושא גניבות כלי-רכב (להלן -  היחידה).
 היחידה תפעל בהתאם לנהלים שגובשו, על דעת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, המבטיחים את עצמאות פעילות היחידה, את הניתוק בין היחידה לבין הגורמים המממנים ואת פעילות משיקולים מקצועיים בלבד.
 תופעת גניבות כלי-רכב היא תופעה פלילית שיש לה השפעות והשלכות על תחומי החיים במדינת ישראל, הן במישור הציבורי והן במישור האישי-פרטי. בעבר היתה קיימת במשטרת ישראל יחידה ייעודית ללחימה בתופעה גניבות כלי-רכב ("יחידת אתג"ר), אשר פעלה בהצלחה לצמצום התופעה. גם בעבר מומן חלק מפעילות היחידה על ידי איגוד חברות הביטוח. היחידה פורקה לפני כשנתיים, בעיקר עקב קיצוצים תקציביים. מאז פירוק היחידה חלה עלייה מתמדת בשיעור גניבות הרכב. לשם טיפול יעיל במיגור תופעת גניבות כלי-רכב, יש להקים יחידה ארצית בגודל משמעותי. כיום, על אף חשיבותה של הקמת יחידה כזו, אין באפשרותה של משטרת ישראל להקימה מתוך תקציבה בלבד.
 מטרתו העיקרית של איגוד חברות הביטוח היא דאגה לאינטרסים של חברות הביטוח המאוגדות בו. בין היתר האינטרסים נמצא גם נושא הפעילות של ענף הביטוח כנגד תופעות בלתי חוקיות הקשורות לביטוח, לרבות גניבות והונאות. הארגון הישראלי של החברות להשכרת רכב לנהיגה עצמית שם לו למטרה לפעול על מנת להילחם בתופעה ההולכת ומחמירה של גניבות כלי הרכב, הגורמת לחבריו נזקים אדירים.
 המאבק בתופעת גניבת כלי-הרכב עולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי והמשטרתי של מיגור תופעות פשיעה, הגברת הביטחון האישי וצמצום הנזקים הכלכליים הנלווים לתופעה.
 האיגוד וארגון ההשכרה מבקשים להשתתף במימון והפעלת היחידה. המדובר בתרומה בשיעור של 40% מהעלות הכוללת להקמת היחידה והפעלתה. שיעור זה נקבע בתיאום עם היועץ משפטי לממשלה.
 מאחר שמדובר בתרומה המוצעת על ידי גופים המונחים על ידי שיקולים כלכליים ואשר אינם מהווים חלק מהשירות הציבורי במדינת ישראל, התרומה כפופה לנהלים והסכמים כתובים המבטיחים את עצמאות פעילות היחידה, את הניתוק בין היחידה לבין הגורמים המממנים ואת פעילות היחידה משיקולים מקצועיים בלבד.
 המשנה ליועץ המשפטי לממשלה נתן אישורו להחלטה זו לאחר שהמשרד לביטחון הפנים והמשטרה העבירו לאישורו את המסמכים הנדרשים להבטחת האמור.

ה. הממשלה אישרה את מינויו של אשר ירדן לקונסול כללי בהיוסטון, ארצות הברית.

ו. הממשלה החלה לדון היום בסוגיית אבטחתם של מוסדות חינוך ובקביעת עבודת האבטחה במוסדות חינוך ובאבטחת התחבורה הציבורית כעבודה מועדפת לפי חוק הביטוח הלאומי. הממשלה החליטה להמשיך את הדיון בנושא בישיבתה הקרובה.

ז. הממשלה החליטה לאשר עקרונית את טיוטת חוק מועצת הצמחים (ייצור ושיווק) (תיקון), התשס"ו-2006, ולהסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה לדון ולאשר על דעת הממשלה את הנוסח הסופי של ההצעה ולהגישה מיד לכנסת.

ח. עוד דנה הממשלה בישיבתה היום בקליטת עובדים ממפוני גוש קטיף וצפון השומרון לחברות הממשלתיות והחליטה כדלקמן:
1. חברות אשר חוק החברות הממשלתיות התשל"ה-1975 חל עליהן, אשר תיזדקקנה לעובדים חדשים, תפנינה – גם – למרכז לייעוץ והשמה תעסוקתית למפוני חבל עזה וצפון השומרון המופעל על ידי משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה או למי שייקבע על ידי שר התעשיה, המסחר והתעסוקה, על מנת לאפשר למרכז להציע לחברה מועמד לעבודה מבין מפוני חבל עזה וצפון השומרון.
2. למרכז תינתן אפשרות להפנות מועמדים מתאימים מקרב המפונים לחברות במשך פרק זמן זהה לפרק הזמן שנקבע לעניין זה על ידי החברה לגופים אחרים.
3. בבחינת המועמדים מקרב המפונים, תיקחנה החברות בחשבון, בין יתר שיקוליהן, את העובדה כי בשל יישום תוכנית ההתנתקות מיישובי גוש קטיף וצפון השומרון נקטעה תעסוקתם של רבים מהמתיישבים וכי אובדן המסגרת הקהילתית בה הועסקו רבים מהם, גורמת לכך שהם יתקשו למצוא תעסוקה חלופית.
4.  לצורך ביצוע החלטת ממשלה זו, תינתן העדפה בקבלה לעבודה למועמדים מקרב המפונים,  ובלבד שמועמדים אלה הינם בעלי כישורים דומים למועמים אחרים.
5. מנהל רשות החברות הממשלתיות יפנה לחברות וינחה אותן למסור לו אחת לחודש  דיווח אשר יכלול את הנושאים הבאים:
א. מספר המשרות שנדרשות על ידי החברות.
ב. מספר העובדים החדשים שנקלטו בחברות
ג. מספר העובדים החדשים שנקלטו בחברות מקרב המפונים.
מנהל רשות החברות הממשלתיות יעביר דיווחים לשרים הנוגעים בדבר ולועדת השרים ליישום תכנית ההתנתקות.
6. תוקף החלטה זו ע ליום ה- 31 בדצמבר 2006.

ממשלת ישראל והכנסת החליטו  על תכנית ההתנתקות מיישובי גוש קטיף וצפון השומרון. בשל יישום תכנית ההתנתקות נקטעה תעסוקתם של רבים מהמתיישבים. אובדן המסגרת הקהילתית, בה הועסקו רבים מהם גורמת לכך שהם יתקשו למצוא תעסוקה חלופית.
כחלק מהיערכות המדינה למציאת תעסוקה חלופית למתיישבים, החליטה כאמור הממשלה כי החברות יפנו גם למרכז לייעוץ והשמה תעסוקתית למפוני חבל עזה וצפון השומרון וכי תינתן העדפה לעובדים מקרב המפונים בקליטה לעבודה בחברות.
ההחלטה אינה מתערבת בקביעת התפקידים אליהם יש לקלוט את העובדים, או מי מהמתיישבים יקלט לאיזו חברה ומקנה העדפה רק בין מועמדים בעלי כישורים דומים. בכך מתאפשר לכל חברה להפעיל את קישוריה העסקיים לגבי זהות הנקלטים ומהות התפקידים אליהם יקלטו.  בהתחשב בתחלופה טבעית של העובדים בין החברות ובהשארת שיקולי הדעת בידי החברות, ממוזערת הפגיעה בשיקול הפעולה העיסקי של החברות, אם בכלל קיימת פגיעה שכזו, ומתקיים איזון בין הפגיעה המזערית מחד, והאינטרס הציבורי הרחב בשמו פועלת הממשלה ביישום תכנית זו מאידך.
החלטה זו לא תחול על חברות, הפועלות בהתאם להסכם הבראה האוסר עליהן ביום קבלת החלטה זו, לקלוט עובדים.

ט. הממשלה החליטה לשנות את שם משרד המשנה לראש הממשלה: ל"משרד לפיתוח הנגב והגליל", ובהתאם לסעיף 25(א) לחוק יסוד: הממשלה החליטה לאשר, בהסכמת ראש הממשלה, את מינוי חברת הכנסת רוחמה אברהם לתפקיד סגנית שר במשרד הפנים, ממונה על ידי שר הפנים. ההודעה על המינוי תימסר בכנסת כנדרש בסעיף 25(א) לחוק יסוד: הממשלה.