א. סקירת השר לביטחון הפנים והשר צחי הנגבי
ב. ועדת בדיקה לפרשת האחים פריניאן
ג. מינוי מנהל לעניין חוק משק החשמל
ד. מינוי מנכ"ל משרד הרווחה
ה. אבטחת מוסדות חינוך
ו. אתר הפסולת הרעילה ברמת חובב
ז. תוכנית ארצית לתשתית לאומית
ח. אישור תקציבים למימון הערכות לרעידות אדמה

א. בפתח ישיבת הממשלה שמעו השרים סקירות בעניין תופעת האלימות בקרב בני הנוער והצעות לחקיקה המתייחסות לטיפול בתופעת זאת, וסקירה בעניין חידוש הדיאלוג האסטרטגי ישראל-ארצות הברית. את המצב בסוגיית האלימות בקרב בני הנוער סקרו השר לביטחון הפנים, והגורמים האחראיים על נושא זה במשטרת ישראל ונציגה מטעם משרד המשפטים.

הסוקרים התייחסו לגורמים המרכזיים להתפתחות האלימות בחברה הישראלית; לאיום שיוצרת האלימות אשר גורמת לפגיעה בתחושת הביטחון של הציבור ובביטחון האישי; הסוקרים מסרו תמונת מצב של האלימות בקרב בני הנוער בישראל והערכת המגמה בשנים הקרובות בתחום זה;  סווגו עבירות האלימות והעבירות הנלוות לאלימות,  נסקרו זירות ההתרחשויות העיקריות בהן מתרחשת האלימות ופורטו עקרונות המענה המשטרתי לתופעה.
 בתחום החקיקה הוצגו שלושה מישורים עיקריים שכוללים הגנה על עדים מאוימים ועל נפגעי עבירה; הגברת אמצעי האכיפה שבידי הרשויות וטיפול בעבריינים.

 השר צחי הנגבי סקר בפני הממשלה את המפגש בוושינגטון של הדיאלוג האסטרטגי ישראל – ארצות הברית, בו השתתף בראש משלחת מטעם ישראל שכללה את המנהלים הכלליים של משרדי החוץ והביטחון, את ראש המועצה לביטחון לאומי, את שגריר ישראל בארצות הברית, את היועץ המדיני של ראש הממשלה ונציגים של זרועות הביטחון הישראליים. השר ציין כי הדיאלוג האסטרטגי בין שתי המדינות הוא תוצאה של סיכום בין ישראל לארצות הברית מלפני כמה שנים לכונן פורום קבוע לניהול דיאלוג בתחומים המרכזיים שמצויים על סדר יומן של שתי המדינות, ואשר מוגדרים "נושאים אסטרטגיים". הדיאלוג התנהל באופן מאוד ייחודי וכלל מספר מפגשים באווירה פתוחה ובלתי פורמלית, כאשר כל צוות מציג נושאים מרכזיים שנקבעו מראש; לאחר מכן התנהל דיון לעומק של כל סוגייה. ישראל הציגה בדיאלוג זה את האיום הנשקף בעקבות המאמצים האירניים להתחמש בנשק גרעיני ואת ההתפתחויות האחרונות בסוריה ובלבנון. הרושם החד משמעי שקיבל הצוות הישראלי הוא שארצות הברית נחושה להביא להעלאת הנושא האירני במועצת הביטחון; ללא שום כוונה להיגרר אחרי תרגילי השהיה של אירן. באשר לסוריה וללבנון חשוב היה לצוות לשכנע את ארצות הברית כי לבנון חייבת ליישם את אותם הסעיפים בהחלטה 1559 של האו"ם שטרם יושמו, כלומר: פריסת הצבא הלבנוני בגבולה הדרומי במקום כוחות החיזבאללה, ופירוק כל המליציות החמושות, לרבות חיזבאללה והאירגונים הפלסטינים שממוקמים בעיקר במחנות הפליטים; גם בסוגיות אלה התרשם הצוות הישראלי כי האמריקאים מודעים לנושא. השר צחי הנגבי הדגיש בסקירתו כי לחידוש הדיאלוג כיום יש משמעות מיוחדת משום שהמזרח התיכון עובר בימים אלה תמורות חסרות תקדים.

 ראש הממשלה הוסיף: "זה היה דבר מאוד מוצלח. היה כאן גם חידוש הדיאלוג האסטרטגי וגם קביעה להמשך הדיאלוג, שיתקיים כאן בישראל במחצית השנה הבאה. לא היה לנו זמן ממושך דיאלוג אסטרטגי מאותו סוג שקיימנו וללא ספק, הוא היה מאוד מוצלח. גם מהדיווחים שאני קיבלתי מארה"ב, העלו הרבה מאוד שבחים לניהול השיחות האסטרטגיות עם ארה"ב."
 
ב. הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 8א(א) לחוק הממשלה, התשס"ה-2001, להעניק סמכויות של ועדת חקירה לפי סעיפים 9 עד 11 ו-27(ב) לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1968, לוועדת הבדיקה לאירועי פרשת האחים פריניאן, שמונתה על ידי שרת המשפטים והשר לביטחון הפנים.
 בחודשים האחרונים עלו שאלות שונות הקשורות להליכים, ההחלטות ונוהלי העבודה הקשורים להתנהלות גורמי אכיפת החוק בפרשת האחים פריניאן והשוטר צחי בן-אור. על רקע זה החליטו השר לביטחון הפנים ושרת המשפטים, על דעת היועץ המשפטי לממשלה, כי יש מקום למנות ועדת בדיקה ציבורית, חיצונית, בראשות שופט בדימוס, שתתבקש לבחון את התנהלות גורמי המשטרה השונים בטיפול באירועים בחקירות הנוגעים לאחים פריניאן החל מרצח פנחס בוחבוט (שנת 1999) ועד לרצח צחי בן-אור (שנת 2004), וכן את טיפול גורמי הפרקליטות בנושא הסכם עד המדינה עם צחי בן-אור. הוועדה הוסמכה לבחון, לפי שיקול דעתה, גם היבטים נוספים הנוגעים לענין, או אירועים החורגים מעבר לטווח הזמנים האמור, וזאת תוך מתן תשומת הלב הנדרשת לצורך להימנע ככל הניתן מפגיעה בהליכי החקירה והמשפט התלוי ועומד בפרשה זו.
 בראש הוועדה יעמוד השופט (בדימוס) ורדי זיילר, נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים לשעבר; וכחברים נוספים בוועדה ישמשו הגב' נורית שניט, פרקליטת מחוז מרכז לשעבר, וניצב בדימוס עוזי ברגר, ראש אגף החקירות במשטרה לשעבר.
 בהתאם לסעיף 8א(א) לחוק הממשלה, התשס"א-2001, מקום שבראש ועדת בדיקה עומד שופט בדימוס, "רשאי שר המשפטים, לבקשת השר הממונה ובאישור הממשלה, לקבוע כי לאותה ועדה יהיו הסמכויות של ועדת חקירה, לפי סעיפים 9 עד 11 ו-27(ב) לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1968", העוסקים בזימון עדים, גביית עדויות ודרישת מסמכים, וסמכות לנקיטת סנקציות נגד המסרבים להעיד.
 אשר-על-כן, החליטה כאמור הממשלה להעניק סמכויות של ועדת חקירה לוועדת הבדיקה.

ג. הממשלה החליטה בהתאם לחוק משק החשמל, התשנ"ו-1996, למנות על-פי הצעת ממלא-מקום שר התשתיות הלאומיות, את מר דן וינשטוק למנהל לעניין חוק משק החשמל.

ד. הממשלה החליטה למנות בהתאם לחוק שירות המדינה (מינויים) תשי"ט-1959, את משה שיאון לתפקיד המנהל הכללי של משרד הרווחה, באופן זמני עד לאחר הבחירות והרכבת הממשלה החדשה.

ה. הממשלה דנה בישיבתה היום בסוגיית אבטחתם של מוסדות החינוך ובקביעת עבודת האבטחה במוסדות חינוך ובאבטחת התחבורה הציבורית כעבודה מועדפת לפי חוק הביטוח הלאומי.
 הממשלה החליטה כי:-

1. משטרת ישראל נושאת באחריות לאבטחת מוסדות החינוך המצוינים בסעיף 3 להחלטה זו, במסגרת אחריותה הכוללת לביטחון הפנים;

2. אבטחת מוסדות החינוך כנגד אירועי פח"ע תתבצע באחריות משטרת ישראל בהתאם לשיקוליה המקצועיים והמבצעיים ועל פי הקריטריונים שייקבעו על ידה, תוך התבססות על אבטחה נקודתית וסביבתית; השוטרים והניידות המשטרתיות שיועסקו באבטחת מוסדות חינוך יופעלו בהתאם  להחלטת ממשלה מיולי 2005;

3. בשנת הלימודים התשס"ו יאובטחו אזרחית נקודתית מתקציב המדינה, מוסדות החינוך אשר אובטחו בשנת הלימודים התשס"ה מתקציב המדינה ומתקציב תרומה ייעודית שהתקבלה למטרה זו מהסוכנות היהודית;

4. אבטחה אזרחית נקודתית של מוסדות חינוך כאמור בסעיף 3 תתבצע בתיאום עם משרד החינוך, התרבות והספורט, באמצעות קציני ביטחון ובאמצעות הרשויות המקומיות – בהנחיית המשטרה; אבטחה סביבתית תתבצע על ידי המשטרה בסיוע הרשויות המקומיות;

הממשלה החליטה להנחות את שר הרווחה ושר האוצר להוסיף ללוח ח' בחוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה-1995 ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, עבודת אבטחה במוסדות חינוך שהחלטה זו חלה עליהם, ברכב ציבורי כהגדרתו בפקודת התעבורה, וברכבת כהגדרתה בפקודת מסילות הברזל (נוסח חדש), התשל"ב- 1972 – לתקופה של שנתיים.

ו. הממשלה דנה בעניין שיקום אתר הפסולת הרעילה ברמת חובב והחליטה, בהתאם להוראות חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, לאשר את החלטת דירקטוריון החברה לשירותי איכות הסביבה בע"מ, להגדיל את הון המניות הרשום שלה מ-8 מיליון ₪ ל-20 מיליון ₪, על ידי יצירת 12 מיליון מניות רגילות בנות 1 ₪ ע.נ. כל אחת, ובכפוף לחתימת הסכמים בין המדינה, באמצעות המשרד לאיכות הסביבה, לבין החברה, בעניין שיקום אתר הפסולת הרעילה ברמת חובב לאשר השקעה של המדינה בהון מניות החברה בסכום כולל של עד 10.125 מיליון ₪, כנגד הקצאת 10.125 מיליון מניות רגילות בנות 1 ₪ ע.נ. כל אחת, במועדים, בסכומים ובתנאים כפי שייקבעו בהסכם. החלטה זו טעונה אישור ועדת הכספים של הכנסת.
 החלטת הממשלה מנובמבר 2004 לעניין הפחתת מפגעי זיהום אוויר ומים הנובעים מאזור התעשייה רמת חובב , קובעת כי המשרד לאיכות הסביבה ישלים את שיקום אתר הפסולת הרעילה עד סוף שנת 2010, בהתאם לתוכנית שתוכן ובתיאום תקציבי עם משרד האוצר.
 החברה לשירותי איכות הסביבה עומדת להקים מתקן לייצוב מיצוק בשטח אתר הפסולת הרעילה ברמת חובב. המתקן מיועד לקלוט פסולות מסוכנות באופן שוטף ממפעלים שונים.
 במסגרת שיקום אתר הפסולת הרעילה כאמור, עיקר הפסולת הרעילה אמורה להיות מטופלת בשיטת ייצוב מיצוק טרם הטמנתה. לשם עמידה היעדי השיקום כפי שנקבעו בהחלטת הממשלה כאמור, יש צורך בהרחבת המתקן באופן שיאפשר הכפלת נפח הפסולת המטופלת בו.
 לאור האמור לעיל, החליטה הממשלה להעביר לחברה סך של 10.125 מיליון ₪ כנגד הקצאת 10.125 מיליון מניות רגילות של החברה בנות 1 ₪ ע.נ כל אחת על מנת לאפשר את הרחבת המתקן כאמור.

ז. הממשלה דנה בישיבתה היום בתוכנית ארצית לתשתית לאומית תת"ל/14א' – מסילת אשקלון – באר שבע, בקטע: אשקלון – יד מרדכי והחליטה בתוקף סמכותה לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, לאשר את התוכנית האמורה.
 תוכנית לרכבת אשקלון – באר שבע מטרתה לשדרג את התוואי הקיים בין אשקלון ליד מרדכי ולהתאימו לקריטריונים ההנדסיים החדשים, וכן לאפשר הקמת מסילה חדשה בין יד מרדכי ועד באר-שבע (מבואה צפונית). תשתית זו תאפשר חיבור מסילתי רציף לשירות נוסעים ומטענים בין באר שבע – אופקים – נתיבות – שדרות – אשקלון – אשדוד – ראשון לציון עד תל אביב. אורך התוואי כולו כ-63 ק"מ, 11 ק"מ ממנו הם שדרוג תוואי קיים ו-52 ק"מ הם תוואי חדש.
הקמת מסילה זו תהווה גורם מאיץ לפיתוח האזור כולו וחיזוק הקשר עם המטרופולין תל אביב.
התוכנית מעודדת חיזוק היישובים הקיימים לאורך התוואי ויוצרת אפשרות לתנופת בניה ואכלוס בהם. היישובים העירוניים הנמצאים לאורך התוואי ובסמוך אליו הם: אופקים, שדרות, נתיבות ובאר שבע. המועצות האזוריות הנשענות על התוואי הן: מועצה אזורית חוף אשקלון, מועצה אזורית שער הנגב, מועצה אזורית שדות נגב, מועצה אזורית מרחבים ומועצה אזורית בני שמעון.
כמו-כן, מחזקת התוכנית ומאפשרת הרחבה ופיתוח של אזורי תעסוקה קיימים ומתוכננים לאורך התוואי וכן פיתוח המכללה האזורית ספיר. אזורי התעסוקה שנשענים על התוואי הם: אזור תעשייה שדרות, אזור תעשייה אופקים, אזור תעשייה נתיבות ואזור תעשייה נועם.

ח. הממשלה החליטה לאשר תקציבים הנדרשים למימון ההיערכות לרעידות אדמה.
הממשלה החליטה לאשר את התקציבים הנדרשים למימון ההיערכות לרעידות אדמה לפי החלוקה הבאה:
5 מיליון ₪ מתקציב משרד הבינוי והשיכון במשך 5 שנים החל משנת התקציב 2006;
5 מיליון ₪ מתקציב משרד התשתיות הלאומיות במשך 5 שנים החל משנת התקציב 2006;
סה"כ 50 מיליון ₪.
בהחלטה מיום 16.9.2001, סיכמה הממשלה לתקצב את הפעילות היערכות לרעידות אדמה בסך 40 מיליון ₪ על פני 4 שנים, מתוך תקציביהם של משרדי הבינוי והשיכון והתשתיות הלאומיות.
בהתחשב בחשיבות הנושא, הממשלה החליטה – בהחלטתה ביום 30.3.2003 – על הקמת ועדות שרים לענין היערכות לרעידות אדמה.
התקציב שאושר, כאמור, שימש למימון ועדת ההיגוי שפעלה לענין זה ואת פעילותה. פעילות זו שימשה בסיס לעבודה של הוועדה הארצית לתכנון ולבניה להכנת תמ"א 38 ולאחר מכן לעבודת ועדת המנכ"לים שמונתה ליישום תמ"א 38 על פי החלטת ממשלה מיום 27.3.2005.

עבודת ועדת המנכ"לים עומדת בפני סיום ובכוונתה להציג את המלצותיה לממשלה בזמן הקרוב.
המלצות הוועדה מחייבות המשך קיום ועדת היגוי ואף מטילות עליה מטלות שונות המחייבות כי פעילות זו תגובה בתקציב הולם. התקציב המוצע, פרוס על התקופה המבוקשת תואם את הצרכים לאותה תקופה. בתום התקופה ייבחן הנושא מחדש.