א. דברי ראש הממשלה ואישור התוכניות

א. הממשלה הקדישה את ישיבתה היום להצעות בעניין המאבק בפשיעה החמורה ובפשיעה המאורגנת ובתוצריהן, לתוכנית להגנה על עדים בישראל ולסוגיית תגבור כוח האדם במשטרה – אשר הוגשו לממשלה על ידי שרי המשפטים וביטחון הפנים.

 ראש הממשלה, בהתייחסו לנושאים אלה אמר כי מדובר בהגברת הביטחון האישי של אזרחי ישראל, וכפי שהודיע בעבר, המלחמה בפשע ובאלימות היא יעד מרכזי של הממשלה בשנים הקרובות.

 עוד אמר ראש הממשלה כי הוא רואה בפשיעה כטרור מבית, וכך צריך להתייחס אליה. ההחלטות שתאושרנה היום בממשלה יחזקו את המאבק של מדינת ישראל בארגוני הפשע המאורגן ויחזקו את שיתוף הפעולה בין רשויות האכיפה השונות. בעקבות אישור ההצעות, תקבל משטרת ישראל כ-1,500 חיילים וזאת בנוסף לגיוס שוטרי קבע וקבלת עתודות טכנולוגיות.

 עוד אמר ראש הממשלה כי הטיל על מנכ"ל משרדו לרכז צוות מקצועי יחד עם מפכ"ל המשטרה ונציגי משרד האוצר כדי לבחון דרכים נוספות לחיזוק המשטרה. הצוות ימליץ על צעדים מעשיים ורפורמות ארגוניות במשטרה. ראש הממשלה הדגיש, כי הנושא הזה לא ירד מסדר יומה של ממשלת ישראל.
 
ב.  בעניין המאבק בפשיעה המאורגנת ובתוצריהן, הממשלה החליטה: -

א) לקבוע את המאבק בפשיעה החמורה ובפשיעה המאורגנת ובתוצריהן כיעד ארוך טווח;

ב) להעצים את המאבק בארגוני הפשיעה החמורה והפשיעה המאורגנת ובתוצריהן, על ידי אימוץ מדיניות בה ישולבו היכולות של כלל הגורמים המקצועיים הנוגעים בדבר, ולשם כך להקים את הפורומים המשותפים המפורטים בהחלטה זאת, אשר יקבעו ויובילו את יעדי התוכנית במלחמה בפשיעה החמורה ובפשיעה המאורגנת ובתוצריהן;

ג) לחזק את שיתוף הפעולה בין כלל רשויות המדינה העוסקות באכיפת חוקים הנוגעים למלחמה בפשיעה החמורה ובפשיעה המאורגנת ובתוצריהן;

ד) להקים כדלהלן צוות-על להתוויית מדיניות למאבק בפשיעה החמורה ובפשיעה המאורגנת ובתוצריהן (להלן: צוות התוויית המדיניות): -

1. הצוות יונהג על ידי היועץ המשפטי לממשלה שיכנסו מעת לעת, ויהיו חברים בו: פרקליט המדינה, המפקח הכללי של משטרת ישראל, מנהל רשות המסים בישראל, ויו"ר הרשות לניירות ערך;

2. הצוות יתווה את המדיניות המשולבת למאבק בפשיעה החמורה ובפשיעה המאורגנת ובתוצריהן, יאשר תוכניות עבודה רב-שנתיות ושנתיות מתואמות בתחומים הללו, ויגדיר סדרי עדיפויות לפעולה וליישום, על בסיס היעדים והמדיניות שנקבעו;

3. הצוות יפעל מתוך ראיה כוללת ומתן תשומת לב לכל גורמי האכיפה, החקיקה, הרגולציה והמודיעין הנוגעים לתחומי אחריותו;

4. אחת לשישה חודשים יימסר דיווח לממשלה או לוועדת השרים למאבק באלימות על המדיניות המשולבת וההישגים במאבק בפשיעה החמורה ובפשיעה המאורגנת ובתוצריהן.

ה) להקים ועדה מתמדת להכוונה ותיאום הפעילות במאבק בפשיעה החמורה ובפשיעה המאורגנת ובתוצריהן (להלן: "הוועדה המתמדת"): -

1. בראש "הוועדה המתמדת" יעמוד ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל, ויהיו חברים בה: המשנה לפרקליט המדינה (פלילי), נציגים בכירים קבועים של הפרקליטות, משטרת ישראל, רשות המיסים, הרשות לניירות ערך, שייקבעו על ידי צוות התוויית המדיניות, ונציגים בכירים קבועים של הרשות לאיסור הלבנת הון, ושירות בתי הסוהר, שייקבעו על ידי ראש הרשות לאיסור הלבנת הון, ונציב שירות בתי הסוהר – בהתאמה.
נציגי שירות הביטחון הכללי, נציגי המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ונציגי גופים ממלכתיים אחרים, יזומנו וישותפו לפי העניין;

2. "הוועדה המתמדת" תגבש תוכניות רב-שנתיות ושנתיות למימוש המדיניות הנקבעת על בסיס החלטות צוות התווית המדיניות. "הוועדה המתמדת" תקבע את סדרי העדיפות האופרטיביים לפעילותה לרבות קביעת יעדים ובקרה על יישומם, ותתאם בין גורמי החקירה, האכיפה, המודיעין והרגולציה - על פי העניין.

3. "הוועדה המתמדת" תהיה אחראית לעריכת מפת מודיעין ארצית, אינטגרטיבית ועדכנית כבסיס לתוכניות האסטרטגיות שתגיש לאישור צוות התווית המדיניות בטרם ייושמו;

4. במסגרת דיוני "הוועדה המתמדת" יוחלפו מידע ונתוני מודיעין הדרושים לוועדה לצורך מילוי תפקידה, זאת בכפוף לכל דין, ובכפוף לאפשרות של כל אחד מחברי הוועדה לקבל להעביר ולמסור מידע על בסיס מאגרי המידע בהם רשאי הוא להשתמש;

5. יו"ר הוועדה יכנס את הוועדה בתדירות קבועה שלא תפחת מפעם ב- 60 יום.

ו) להקים צוות מודיעין משולב למאבק בעבירות כלכליות הקשורות בפשיעה החמורה ובפשיעה המאורגנת ובתוצריהן (להלן: "צוות המודיעין המשולב").

1. באגף החקירות והמודיעין של המשטרה, יוקם במסגרת המחלקה לתפקידים מיוחדים, "צוות מודיעין משולב", אשר יורכב מנציגים מקצועיים ברמה גבוהה של משטרת ישראל, רשות המיסים, והרשות לאיסור הלבנת הון; נציגים אלה יושאלו מגופי האכיפה והמודיעין השונים ויוצבו למטרה זו דרך קבע ויהיה זה עיסוקם היחיד; נציגי הרשות לניירות ערך, שרות בטחון כללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ונציגי גופים ממלכתיים אחרים, יזומנו וישותפו לפי העניין;

2. הצוות יחליף מידע מודיעיני וייזום חקירות שידונו ושיובאו לאישור בפני הוועדה המתמדת.

3. לנציגי כל הגופים החברים בצוות תהיה גישה ישירה למאגרי המידע של הגופים אשר שלחו אותם, והם יחלקו במידע שלהם עם יתר חברי הצוות, זאת בכפוף לכל דין, ובכפוף לאפשרות של כל אחד מחברי הצוות לקבל להעביר ולמסור מידע על בסיס מאגרי המידע בהם רשאי הוא להשתמש.

ז) להקים צוות בהשתתפות משרדי ביטחון הפנים, המשפטים והאוצר שילווה את עבודת "צוות התוויית המדיניות" ו"הוועדה המתמדת" על מנת לשלב את ההיבטים התקציביים בגיבוש וביישום המדיניות ותוכניות העבודה, ככל שידרש.

ח) לקדם תיקוני חקיקה נדרשים בנושא המאבק בפשיעה החמורה ובפשיעה המאורגנת   ובתוצריהן, שיבחנו במשרד המשפטים במחלקת הייעוץ והחקיקה, כפי שיועלו על ידי הפורומים המשותפים המפורטים בהחלטה זאת.

 המאבק בפשע באלימות, בפשיעה החמורה ובפשיעה המאורגנת ובתוצריהן, הינו מאבני היסוד בהגנת אזרחי ותושבי המדינה מפני פגיעות בנפש וברכוש, בשמירת הדין ובקיום אורח חיים יום-יומי תקין במדינת ישראל.

 לאור ריבוי האירועים האלימים והפליליים שהיו במדינה בעת האחרונה קם הצורך להכין תוכנית פעולה אסטרטגית לטיפול באלימות, והוקמה ועדת השרים למאבק באלימות בראשות השר לביטחון הפנים, ובשיתוף כל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר.

 בעבר ובהווה נדונו, ויצאו לדרך תוכניות והצעות רבות להקמת גופי אכיפה שונים, שנקבעו על ידי הממשלה ובכללם: יחידה לאכיפה כלכלית; יחידה לאכיפת דיני התכנון והבניה והמקרקעין, ותוכנית המלחמה בפשיעה החמורה ובפשיעה המאורגנת ובתוצריהן, ובמלחמה באלימות, ונוצר הצורך בקביעת סדרי עדיפויות במשימות לביצוע, ובתאום רב מערכתי כולל.

 תעדוף המשימות צריך שיקבע על בסיס נורמטיבי, על בסיס עקרונות שלטון החוק וביצורו, ביחס לצרכי גופי האכיפה והמודיעין - לאור מהות וחשיבות המשימות - ומתוך הגנה על אזרחי ותושבי המדינה מפני פגיעות בגופם ובממונם.

 ההחלטה האמורה עוסקת בעיקרה בהקמת צוותים להתוויית המדיניות למאבק בפשיעה החמורה והמאורגנת, ולשיתוף הפעולה המודיעיני בין הרשויות השונות - בכפוף לדין.

ג. כמו כן, דנה הממשלה בתוכניתם של שרי המשפטים וביטחון הפנים להגנה על עדים בישראל. הממשלה החליטה כי במסגרת המאבק הכולל בהתגברות הפשיעה החמורה והפשיעה המאורגנת בישראל ובתוצריהן, ובמטרה להביא להתמודדות אפקטיבית עם התופעה של איומים על עדים ופגיעה בשלומם על ידי גורמים עבריינים העומדים לדין, לפעול על פי המפורט להלן: -

א). להקים כיחידה במשרד לביטחון הפנים את "הרשות להגנה על עדים בישראל" (להלן "הרשות").  שעיקרי תפקידיה  יהיו: -
 
1. לתת מענה מבצעי כולל להגנה על עדים מאוימים ברמת הסיכון הגבוהה ביותר, שלגביהם נדרשת הגנה מרבית, ולצורך כך להעסיק כוח אבטחה משימתי יעודי ולעשות שימוש במגוון של כלים ואמצעים להגנתו של העד המאוים, לרבות הכנת מקומות מאובטחים לשם שמירתם הבטוחה של עדים מאוימים ובני משפחותיהם;

2. לפתח ידע ותורה מקצועית כוללת, להגנה על עדים, לרבות קביעת אמות מידה אחידות להערכת איום הנשקף על עדים, פיתוח כלים להגנה על עדים מאוימים ובני משפחותיהם, וגיבוש "סלי הגנה" מתאימים לרמות האיום, כל זאת בתיאום עם וועדת ההיגוי, שתוקם כאמור בסעיף ד' להחלטה זו (להלן: "וועדת ההיגוי").

לצורך מילוי תפקידי הרשות היא תהיה אחראית בין השאר לאלה:

3. ליזום בתאום עם וועדת ההיגוי תיקוני חקיקה הנדרשים לקידום פעילותה של הרשות, לחיזוק החובה האזרחית של עדים לשיתוף פעולה ולסיוע לרשויות אכיפת החוק לשם הבאת עבריינים לדין, על בסיס המפורט בהחלטה זו.

4. לקבוע, בתיאום עם וועדת ההיגוי, נהלי עבודה מתואמים, הנגזרים מהתורה המקצועית, שיוכנו בשיתוף פעולה עם פרקליטות המדינה, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר, ובתיאום עם משרדי הממשלה והרשויות הרלוונטיים, לשם מתן הגנה על עדים מאוימים בהתייחס לעדים שהאחריות להגנתם היא על הרשות, ולעדים מאוימים שהרשות לא תהיה אחראית להגנתם.

5. לקדם שיתוף פעולה בינלאומי בנושא, תוך תאום עם משרדי הממשלה הרלבנטיים.

המתווה הארגוני והתפעולי של הרשות יהיה על בסיס העקרונות    
 הבאים: -

6. הרשות תורכב בין היתר מאנשי מקצוע בעלי הכשרה וניסיון בתחומי המשפט, הקרימינולוגיה, העבודה הסוציאלית והאבטחה, שיהוו את  מינהלת הרשות;

7. לצורך קבלת החלטות מבצעיות תפעל מינהלת הרשות בשיתוף עם נציגי פרקליטות המדינה, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר וכן גורמי מודיעין וגורמים מקצועיים רלוונטיים, לפי הצורך;

8. ברשות יועסק צוות מאבטחים יעודי, שיאבטחו לפי הצורך את העדים המאוימים, הכלולים בתוכנית. חלק מהמאבטחים יועסק על בסיס קבוע, לאחר קבלת הכשרה מתאימה, וחלקם יועסק במשימות נדרשות לפי הצורך לאחר שיעברו הכשרה מתאימה.

ב) היערכות משטרת ישראל להגנה על עדים שאינם כלולים בתוכנית של   הרשות: -
 
1. משטרת ישראל תגן על עדים מאוימים, שלא יכללו בתוכנית להגנת עדים שבאחריות הרשות.

2. ההגנה תינתן בהתאם לתורה המקצועית הכוללת שתוכן על ידי המשטרה בשיתוף עם הרשות, ובהתאם לנהלים כלל ארציים שיקבעו במתואם עם הרשות וועדת ההיגוי.

3. ההגנה תינתן באמצעות שוטרים שיקבלו הכשרה מיוחדת לשם ביצוע משימה זו.

ג) תנאי הכליאה וההחזקה של עדים טעוני הגנה -

1. שירות בתי הסוהר ומשטרת ישראל בתאום עם הרשות, יקבעו נהלים לעניין החזקתם של עדים הנתונים במעצר או במאסר, המאוימים עקב שיתוף הפעולה שלהם עם הרשויות;

2. לשפר את תנאי הכליאה של עדים הנתונים במעצר או במאסר, המאוימים עקב שיתוף הפעולה שלהם עם הרשויות;

3. שיפור תנאי הכליאה יכלול, בין השאר, הוספת והתאמת מקומות כליאה ייעודיים למטרה זו, וכן מתן הקלות בעניין יציאה לטיול יומי, קבלת מבקרים, וכל הרחבה, הקלה או מתן זכויות אשר ניתן להעניק לעד כאמור, בהיותו במעצר או במאסר, כפי שיקבע בנהלים שיגובשו על ידי שירות בתי הסוהר ומשטרת ישראל, בתאום עם הרשות.

ד) הקמת ועדת היגוי -

1. להטיל על צוות בראשות פרקליט המדינה ובהשתתפות נציגים בכירים של המשרד לביטחון הפנים, משרד המשפטים, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר (להלן: "ועדת היגוי"), לפעול ליישום החלטה זו.

2. "ועדת ההיגוי" תופקד, בין השאר, על הנושאים הבאים:

א) ליווי שלבי ההקמה של הרשות, וסיוע בתיאום בין הרשות לבין הגופים השונים, תוך הבטחת עצמאותה.

ב) הנחיית המדיניות הכוללת להגנה על עדים; בקרה ומעקב על      פיתוח הידע והתורה המקצועית להגנה על עדים; ליווי עבודתה של הרשות במכלול נושאי פעילותה.

ג) ריכוז תיקוני חקיקה הנדרשים לצורך יישום החלטה זו.

ה) היערכות ארגונית ותקציבית: -

1. להטיל על המשרד לביטחון הפנים להכין בתיאום עם וועדת ההיגוי תוכנית מפורטת להקמת הרשות כיחידה במשרד לביטחון הפנים, וליישום יתר סעיפי החלטה זו. התוכנית המפורטת תכלול גם  היערכות ארגונית, תקציבית ולוח זמנים ליישום, ותוגש לוועדת השרים למאבק  באלימות לא יאוחר מיום 1.5.2006;

2.  להטיל על משרדי ביטחון הפנים והאוצר, בתיאום עם משרד המשפטים, לסכם את מקורות ואופן הקצאת התקציב הנדרש ליישום החלטה זו עד ליום 1.5.2006; פירוט התיאום התקציבי ידווח לוועדת השרים למאבק באלימות עד המועד האמור, ובאין הסכמה יובא הנושא להכרעת ראש הממשלה.
 
בשנת 2002 מינו פרקליטת המדינה ומפכ"ל משטרת ישראל דאז צוות לבחינת תוכנית להגנה על עדים בישראל בראשותו של עו"ד משה לדור פרקליט מחוז ירושלים דאז, ובהשתתפות נציגים של  הפרקליטות, המשרד לביטחון הפנים , משטרת ישראל ומשרד האוצר (להלן "הצוות").

"הצוות" הגיש דו"ח מקיף בשנת 2004. החלטות ממשלה המפורטות לעיל, רובן ככולן מבוססות על ממצאי  הצוות והמלצות רוב חבריו.

על פי ממצאי הצוות, היקפה המדויק של תופעת האיומים על עדים איננה ניתנת למדידה,  בעיקר עקב הימנעות העד המאוים מלדווח על האיום. עם זאת על פי התרשמות הצוות, לאור ראיונות רבים שקיים, מדובר בתופעה רחבה ומסוכנת הרבה מעבר לעולה מהנתונים שנאגרו במשטרת ישראל.

לתופעה של איומים על עדים, כמו גם חשש העדים להתלונן ולמסור עדות במשטרה, נודעת השלכה ישירה על יכולת חשיפת עבירות על ידי המשטרה בשל העדר שיתוף פעולה מצד העדים המאוימים. נכונים הדברים במיוחד בתחומי פשיעה מאורגנת, אלימות במשפחה ועבירות של סחיטה  וסחר בנשים. בנוסף, איום על עדים גורם להימשכות הליכים משפטיים עקב חזרה של העדים המאוימים מהסכמתם להעיד, ומאלצת את התביעה להסכים  להסדרי טיעון מקלים עם הנאשמים.

העובדה שעבירות חמורות אינן נחשפות ואינן נחקרות או שאין אפשרות למצות את הדין עם מבצעיהם, מגבירה את ביטחונם של העבריינים כי הם לא יהיו צפויים לעדות  מפלילה, ומרחיבה ומעמיקה את מעגל הפשיעה החמורה בישראל.

איום על עדים הוא על כן תופעת פשיעה שיש בה  פגיעה קשה בערכיה של המדינה כמדינת חוק. היא פוגעת במורא הדין ובתי המשפט על האזרח ובהרתעה מלעבור על החוק. היא פוגעת בנכונות של אזרחים שומרי חוק למלא את חובתם האזרחית ולשתף פעולה עם רשויות החוק ולהעיד אמת. היא מטה את הכף לטובת הגורמים השליליים והעבריינים בחברה הישראלית ופוגעת בחוסנה של החברה בישראל.

התמודדות אפקטיבית עם איומים על עדים כמתחייב מהחלטה זו, היא אחד האמצעים החיוניים במאבק בפשיעה ובאלימות בכלל, ובפשיעה החמורה והמאורגנת ותוצריהן בפרט, המתרחבים והולכים בישראל, על כל השלכותיהם ונזקיהם לחברה בישראל בהיבטים החברתיים, הכלכליים  והמוסריים.

ד. בנוסף להחלטות שנתקבלו במסגרת המאבק בפשיעה החמורה ובמסגרת התוכנית להגנה על עדים בישראל, דנה הממשלה בעניין תגבור כוח האדם במשטרה, והחליטה: -

1. ממשלת ישראל קבעה את המאבק באלימות, בסמים ובתאונות דרכים כיעדים מרכזיים לשנת 2006;

2. לצורך כך תתוגבר משטרת ישראל במהלך שנת 2006 בכ-1510 חיילים מעבר לקיימים כיום בהתאם לחלוקה הבאה (לאחר העברה זו תהיה במשטרת ישראל מצבה ממוצעת של כ- 2950 שוטרי חובה): -

א. מימוש החלטת שר הביטחון להעביר 700 מועמדים לשירות ביטחון מצה"ל (להלן: "מלש"ב") למשטרת ישראל;
ב. העברת 810 מלש"בים נוספים למשטרת ישראל באיכות ובתמהיל המגדרי הקיימים כיום;
ג. העברת 30 מלש"בים באיכויות של עתודה מצה"ל למשטרת ישראל מדי שנה.

3. משרד הביטחון, המשרד לביטחון הפנים ומשרד המשפטים יפעלו לתיקון חוק שירות הביטחון, באופן שניתן יהיה לשבץ מלש"בים בכלל יחידות המשטרה, לרבות אלו שעוסקות במאבק בפשיעה ובמניעת תאונות דרכים. התיקון יעשה בהוראת שעה ותישמר הדרישה הקיימת כיום של הסכמת המלש"ב לשירות במשטרה;

4. בהמשך להחלטת הממשלה מיולי 2005 לקבל את המלצת המועצה לביטחון לאומי, לפיה במקום הוספת 1,500 חיילי חובה למשטרת התנועה ע"פ "דו"ח שיינין", תתוגבר המשטרה ב-395 תקני קבע נוספים מעבר לקבוע בסעיף 2 להחלטה זו;

5. חלוקת כוח האדם למשימות השונות (המאבק באלימות ומשטרת התנועה), הן של תוספת תקני הקבע כאמור בסעיף 7 להחלטה זו והן של תוספת 1510 המלש"בים כאמור בסעיף 2 להחלטה זו, תעשה ע"י מפכ"ל משטרת ישראל בהתייעצות עם שר התחבורה;

6. משטרת ישראל תשלב במערכי המשטרה החל משנת 2006 אוכלוסיות נוספות (מהמגזר הערבי והחרדי);

7. משטרת ישראל תבחן תוך שלושה חודשים את האפשרות להנהיג במשטרה מסלול של גיוס לקבע קצר (בדומה לנהוג בצה"ל), לצורך הגדלת מספר השוטרים שמופנים להתמודד עם האלימות ותאונות הדרכים. מסקנות והמלצות יוצגו לממשלה במועד הנ"ל;

8. אם יוחלט בעתיד על קיצור שירות החובה, יהיה הכרח לבחון תחילה את מדיניות הקצאת מלש"בים לשירות המוכר במשרדי הממשלה השונים, טרם תיבחן הקצאת מלש"בים למשטרת ישראל.