א. סקירת שר הביטחון
ב. סקירת ראש הממשלה בדבר ביקורו באנגליה וצרפת
ג. סקירת המשנה לראש הממשלה
ד. סקירת שרת החוץ
ה. תוכנית הסיוע המיוחד לעיר שדרות וליישובי עוטף עזה
ו. עדכון סל הבריאות
ז. הסדר שעה למתן מעמד לילדי שוהים בלתי חוקיים, הוריהם ואחיהם הנמצאים בישראל
ח. פיתוח טכנולוגיות המים בישראל
ט. מינוי משנה לנגיד בנק ישראל
י. מינוי מנהל כללי למשרד התקשורת

א. בפתח הישיבה סקר שר הביטחון עניינים בטחוניים שוטפים, בציינו, כי עם היוודע האירוע הטרגי על חוף הים בעזה, שבו נהרגו אזרחים פלסטינים, החלה הסלמה שבאה לידי ביטוי בפעילות מוגברת של החמאס; החמאס עבר לפעילות גלויה – מדובר על ירי  של כמאה רקטות שנורו החל מיום שישי 8.6.2006 ועד היום.

ישראל פעלה פעילות ממוקדת על תנועתם של משגרי רקטות כדי למנוע את השיגורים. כמו-כן אמר  השר, העבירה ישראל, מסרים לגורמים היורים כי לא תתן הנחה לשום גורם שעוסק בירי או מורה על ירי אל עבר יישוביה.

השר ציין כי המסר שהועבר ונקלט עשה את שלו;יחד עם זאת הדגיש שר הביטחון כי ישראל לא תגלה סבלנות או אורך רוח כלפי אלה שממשיכים לשגר רקטות אל תחומה.
באשר לוועדה שהוקמה לבדוק את האירוע בחוף עזה שבו נהרגו 7 פלסטינים בני משפחה אחת, אמר שר הביטחון, כי הוא באופן אישי בדק את העובדות מספר פעמים, והוא מעיד, כי מדובר בתחקיר אמין מאוד, וכי אפשר בהחלט לסמוך עליו ולקבל אותו.

בהתייחס לסקירת שר הביטחון אמר ראש הממשלה, כי הוא מאמין לחלוטין לתחקיר שנעשה בצה"ל, וכי הממשלה סומכת על צה"ל ועל שר הביטחון. ראש הממשלה אמר עוד, כי מלחמות אלה אינן מלחמות עם תעודת ביטוח שמבטיחות כי לעולם לא יפגע אזרח, משום שהמציאות היא יותר מורכבת; ואלה שמתלוננים, צריכים לשאול את עצמם כמה אלפי קאסמים נורו ולמי הם היו מיועדים. ראש הממשלה הדגיש כי מעולם לא נתן מפקד ישראלי הוראה לירות באזרחים כדי להרוג אזרחים, וכי אין לו סיבה להטיל דופי בתחקיר שעושה מערכת הביטחון הישראלית. ראש הממשלה חזר והדגיש כי לממשלה אמון מלא בדרך שבה נושא זה מטופל.

ב. ראש הממשלה סקר את נסיעתו לאנגליה ולצרפת ופגישותיו עם ראש ממשלת אנגליה, עם נשיא צרפת, ועם כל ממלאי התפקידים המרכזיים של שתי מדינות אלה. ראש בממשלה ציין כי בשתי המדינות, העמדה שהביעו ראש ממשלת אנגליה ונשיא צרפת כלפי מדינת ישראל, היא יותר ממעודדת.

ג. המשנה לראש הממשלה דיווח לממשלה על ביקורו בקזחסטאן בה השתתף בועידה של  CICA; על פגישותיו שם לרבות פגישה עם נשיא רוסיה פוטין.

ד. שרת החוץ סקרה את השתתפותה במפגש האירופי, במה שנקרא – מועצת האסוסיאציה שעוסקת ביחסי ישראל והאיחוד האירופי, וזאת בהתאם להסכמים שנחתמו בעבר ושאמורים לחזק את שיתוף הפעולה בין ישראל לבין האיחוד האירופי.

ה. הממשלה דנה בישיבתה תוכנית הסיוע המיוחד לעיר שדרות וליישובי עוטף עזה.
 הממשלה החליטה בהמשך להחלטותיה הקודמות בנושא סיוע לשדרות וליישובי עוטף עזה, לאשר את המלצות מנכ"ל משרד ראש הממשלה בדבר תגבור תכנית הסיוע המיוחד לעיר שדרות וליישובי עוטף עזה, כדלקמן:
לאור הימשכותן של פעולות האיבה כנגד העיר שדרות ויישובי עוטף עזה, ממשלת ישראל תפעל לחיזוק כושר עמידתם של תושבי שדרות והיישובים הסמוכים לרצועת עזה ויכולתם להתמודד לאורך זמן עם תנאי הביטחון המיוחדים שנוצרו באזור. הישובים הכלולים בהחלטה זו הם הישובים שנקבעו על ידי הממשלה בהחלטותיה מאוגוסט ומנובמבר 2004.
הסיוע יינתן בתחומי החינוך, התרבות, הספורט ובמיגון. כמו-כן יינתן סיוע תקציבי גם ממקורות משרד האוצר. תוכנית הסיוע תתפרס על השנים   2008-2006, ומטרותיה העיקריות הן:

- הגברת תחושת הביטחון האישי.
- הגברת החוסן החברתי של התושבים.
- שיפור איכות החיים והגברת האטרקטיביות של האזור, פוטנציאל משיכת תושבים חדשים והשתקעות תושבי האזור בני הדור הצעיר.
- תגבור מערכות התמיכה המסייעות בהתמודדות עם המצב ביטחוני.
העיר שדרות ויישובי עוטף עזה סובלים מספר שנים מפעולות איבה בלתי פוסקות, הכוללות ירי טילים כנגד יישובים אלה. בשבועות האחרונים חלה הסלמה בפעולות האיבה, אשר הביאו לנפגעים ולנזק רב. על פי נתוני צה"ל נורו, במהלך החודשים מאי ויוני 166 טילי "קאסם" ופצצות מרגמה לעבר האזור.
בשל החשיבות האסטרטגית שמייחסת ממשלת ישראל לחוסן החברתי של תושבי האזור ועל מנת לסייע להם לאורך זמן, החליטה הממשלה, במספר החלטות בעבר, על תוכניות סיוע מיוחד לאזור. בהמשך להחלטות אלו, ולאור התמשכות מעשי האיבה, החליטה כאמור הממשלה  לנקוט במספר פעולות להגברת תחושת הביטחון האישי והחוסן החברתי ולשיפור איכות החיים.
באופן מיידי, הוחלט להבטיח פעולות חינוכיות ותרבותיות לכל שכבות הגילאים במהלך חודשי הקיץ ותקופת החגים ולהקים צוות מנכ"לים לקביעת מדיניות המיגון של מוסדות החינוך.
בנוסף, הוחלט להטיל על מנכ"ל משרד ראש הממשלה לגבש תוך שלושים יום תוכנית סיוע משלימה.

ו. כמו-כן, דנה הממשלה בעדכון סל שירותי הבריאות, והחליטה כדלקמן:-

1. לאשר לפי המלצת שר הבריאות ובהסכמת שר האוצר, מתוקף סמכות הממשלה לפי סעיף 8(ב)(1) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד – 1994 הוספת שירותים לסל שירותי הבריאות לקופות חולים בהתאם למפורט בטבלה שלהלן, וזאת החל מיום 1.7.06;

2. לקבוע כי עלות סל שירותי הבריאות לקופות החולים לשנת 2006 תבטא תוספת טכנולוגיות בעלות שנתית של 155,934 אלפי ש"ח (בחלק היחסי המתאים למועד הכללתם בסל), וזאת מעבר לתוספת שנקבעה בהחלטה, בהפחתת העלות הנחסכת מהפעלת המודל החדש לקביעת מחירים מרביים של תרופות;

3. להנחות את שר הבריאות כי נוסח טיוטת הצו שנדרש להביא לפני הממשלה כאמור בסעיף 2 להחלטה, לעניין הכללת התרופה HERCEPTIN בסל שירותי הבריאות, יכלול גם את ההתוויה שעניינה טיפול משלים בסרטן שד מוקדם לנשים המבטאות HER2 ביתר, שאינן מצויות בסיכון גבוה וזאת, עם רישומה של התוויה נוספת זו בישראל וזאת בהתאם לתנאי ההתוויה שנרשמה. סעיף 3 להחלטה יחול גם על התוויה נוספת זו. הפחתת העלות כאמור בסעיף 2 לעיל תחול גם לעניין קביעת עלותה של התרופה HERCEPTIN על שתי התוויותיה, תוך הפחתה מתאימה בסכום הקבוע בסעיף 4 להחלטה;

4. לקבוע כי בהתאם לקווי היסוד של הממשלה ולאור התוספת לעלות סל שירותי הבריאות שנקבעה בהתאם לסעיף 2 לעיל יוקצה סכום של 279,000 אלפי ש"ח לקידום סל שירותי הבריאות במסגרת התוספת השנייה והשלישית לחוק ביטוח בריאות, מתוכו יוקצה סכום של 229,000 אלפי ש"ח לסל שירותי הבריאות לקופות;

5. להנחות את שר הבריאות ושר האוצר להקדים את פעילותה של הועדה המייעצת לממשלה בדבר קביעת העדיפויות בעדכון סל שירותי הבריאות בנוגע לתרופות ולטכנולוגיות שיכללו בסל בשנת 2007. הועדה תחל את דיוניה בעניין עדכון סל שירותי הבריאות לשנת 2007 בחודש הקרוב, לאחר קבלת התשובות ל"קול הקורא" שהוציא משרד הבריאות בנוגע להגשת הצעות להכללת תרופות וטכנולוגיות חדשות בסל שירותי הבריאות בשנת 2007. בנוסף, להנחות את הועדה להגיש את המלצותיה לשרים בהקדם האפשרי, באופן שיאפשר את הכללת התרופות בסל שירותי הבריאות במהלך שנת 2006. הועדה תגיש לממשלה רשימה של טכנולוגיות המומלצות להכללה בסל שירותי הבריאות לקופות במסגרת התקציב האמור בסעיף 4 לעיל בלבד;

6. להנחות את שר הבריאות ושר האוצר למנות מחדש, עד ליום 1.7.07, ועדה מייעצת בדבר קביעת העדיפויות בעדכון סל שירותי הבריאות בנוגע לתרופות וטכנולוגיות שייכללו בסל בשנת 2008 במודל חדש שיסוכם בין השרים;

להלן הטבלה הנזכרת בסעיף 1 לעיל

בהתאם לקווי היסוד של הממשלה ולהודעתו של ראש הממשלה על הקדמת המימון להוספת תרופות וטכנולוגיות חדשות לסל שירותי הבריאות בשנת 2007 למחצית השנייה של שנת ,2006 הוחלט כאמור לתקן את עלות סל שירותי הבריאות כך שיבטא את התוספות המפורטות בהחלטה לעיל.

ז. הממשלה דנה בהסדר לשעה למתן מעמד לילדי שוהים בלתי חוקיים, הוריהם ואחיהם הנמצאים בישראל, והחליטה לתקן החלטה קודמת בנושא שנתקבלה בסוף יוני 2005, כדלקמן: -
 שר הפנים רשאי להעניק רישיון לישיבת קבע בישראל לילדי שוהים בלתי חוקיים, אשר התערו בחברה הישראלית ובתרבותה, לפי בקשתם, ובלבד שיתקיימו בהם כל התנאים הבאים:

- במועד קבלת החלטה זו הילד נמצא בישראל וחי בה ברצף לפחות 6 שנים ובלבד שנכנס לישראל בטרם מלאו לו 14 שנה. יציאה קצרה לביקור מחוץ לישראל לא תהווה שבירת רצף לעניין סעיף זה.
- הורי הילד נכנסו לישראל כדין לראשונה באשרה ורישיון לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, טרם מועד לידתו או כניסתו לישראל.
- הילד דובר את השפה העברית.
- במועד קבלת החלטה זו הילד לומד בכיתה א' או בכיתה גבוהה יותר בבית ספר בישראל או שסיים לימודיו כאמור.
- לצורך עמידה בהסדר זה ידרשו המבקשים להמציא ראיות ברורות לביסוס בקשתם, לרבות בדרך של שימוע, ובכלל זה המצאת תיעוד אודות מקום המגורים בישראל, מועד הכניסה לישראל או הלידה בה, ומקום הלימודים בישראל.

החלטה זו הינה הסדר חד-פעמי לשעה הנעשה לפנים משורת הדין, ומשכך אין בה כדי לשנות את מדיניות הממשלה בתחום זה. בהתאם לכך, בקשות לקבלת מעמד למי שנמצאו עומדים בתנאי ההחלטה במועד קבלתה תוגשנה ללשכות מינהל האוכלוסין לא יאוחר מיום 31.8.2006. לא תתקבלנה בקשות לאחר מועד זה.
ההסדר האמור לא יחול על מי שקיימת בעניינו מניעה פלילית או ביטחונית לקבלת מעמד בישראל.
כאמור, ביוני 2005 קיבלה הממשלה החלטה (מס' 3807), שאימצה את הצעת שר הפנים דאז, חה"כ אופיר פז-פינס להסדר לשעה למתן מעמד לילדי שוהים בלתי חוקיים, הוריהם ואחיהם הנמצאים בישראל. החלטה זו ביקשה לכונן הסדר אשר יעמיד "...פתרון על בסיס עקרונות הומניטאריים לבעייתם של ילדי מהגרי עבודה, אשר הגיעו לישראל או נולדו בה בעל כורחם וברבות השנים התערו בחברה בישראל עד כי הוצאתם ממנה פירושה העברתם לארץ זרה שאין להם כל קשר תרבותי עימה". אלא, שבאופן מצער, בפועל ילדים רבים אשר את בעייתם נועד ההסדר לפתור, לא עומדים בתנאי ההסדר ועל כן נותרים ללא מענה וחשופים להרחקה מישראל. זאת בין בשל גילם בין בשל נסיבות כניסת הוריהם לישראל או מקום לידתם. יחד עם זאת, מספר הפונים לקבלת מעמד בישראל לפי החלטת הממשלה היה נמוך מן התחזית שהוצגה בפני הממשלה בעת קבלת ההחלטה. מספרם של ילדי השוהים בישראל שלא כדין אינו ידוע וקיימות הערכות שונות לגביו. היעדר מידע מדויק ועדכני לגבי מספרם, מהווה את אחד מן המכשולים שעומדים בדרכה של הממשלה להגעה להסדר מלא ומתאים לבעייתם של ילדים אלה. לנוכח האמור ועל מנת להסדיר באופן חד פעמי את הסוגיה מבקש התיקון להחלטה האמורה לאפשר הסדרת מעמד בישראל אף לילד שנמצא בישראל תקופה של שש שנים לפחות, ואף שאין לראות בתקופה זו, בהכרח, תקופה העלולה להביא ל"הגליה תרבותית" עם הרחקת הילד למדינתו.
קביעת שש השנים נובעת מן העובדה שרק בשלהי שנת 2001 תוקן חוק הכניסה לישראל ונקבעו בו הסדרים מפורטים ביחס לאופן הרחקת שוהים בלתי  חוקיים מישראל. תיקון זה הוביל להקמת מינהלת ההגירה במשטרת ישראל ותחילת האכיפה המשמעותית בהקשר זה, לראשונה. בהחלטה זו גובש פתרון לילדים שאינם עומדים בתנאי הדורש כי כניסת הוריהם לישראל במקור נעשתה כדין. התיקון מתבקש על מנת להבטיח שתכלית החלטת הממשלה תמומש.

ח. עוד דנה הממשלה בעניין פיתוח טכנולוגיות המים בישראל. הממשלה החליטה כי: -
­ במטרה למצב את ישראל כמובילה בשוק המים העולמי של פתרונות מים מתקדמים, על סמך הכרה בפוטנציאל הגלום בתחום טכנולוגיות המים לכלכלה ולמשק בישראל, ומתוך הערכה לחשיבותם ומרכזיותם של חברות ממשלתיות ופרטיות שונות במשק זה, בארץ ובתעשיות היצוא – לבחון את הדרכים והאמצעים לעידוד ופיתוח של טכנולוגיות המים, משלב המחקר והפיתוח ועד לשלב הייצור והיצוא, באמצעות מנגנונים שונים שמקיימים משרדי הממשלה השונים בתחומים אלה.
­ עוד החליטה הממשלה לאמץ את המסמך "סיכום העקרונות לפיתוח טכנולוגיות המים בישראל".  ועדת מעקב  תפעל ליישומו בכפוף לאמור בהחלטה זו.
­ לבחון אפשרות כי קידום טכנולוגיות המים תעשה ביחס למנגנונים של עידוד וקידום המחקר האקדמי, המחקר והפיתוח התעשייתי, ההכשרה המקצועית, עידוד היזמות, ביצוע השקעות ממוקדות, ופיתוח כלים תומכים לתעשייה, הייצור והיצוא.
­ משרדי הממשלה יפעלו בשנים 2008-2006 לקדם את תחום טכנולוגיות המים באמצעות הכלים והמנגנונים המפורטים להלן, במסגרת הכללים והנהלים החלים על כל כלי או מנגנון כאמור, ולרבות תיקון ככל שנדרש בחקיקת המשנה ובכללים הקיימים, ובמסגרת התקציבים המוקצים לכל אחד מאלה:

• משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
• נציבות המים
• משרד התשתיות הלאומיות
• משרד הפנים / הממונה על התאגידים
• משרד המדע והטכנולוגיה, התרבות והספורט
• המועצה להשכלה גבוהה וות"ת
• משרד האוצר/החשב הכללי בשיתוף משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ומשרד החוץ
• אגף התקציבים ורשות החברות הממשלתיות ומשרד התשתיות הלאומיות
• משרד הפנים/ הממונה על התאגידים בשיתוף נציבות המים

­ כמו-כן הממשלה החליטה כי כדי ליישם החלטה זו תוקם ועדת מעקב בראשות מנכ"ל משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ובהשתתפות נציגים  ממשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה – המדען הראשי, ממשרד התשתיות הלאומיות - נציבות המים, ממשרד האוצר, ממשרד המדע והטכנולוגיה, התרבות והספורט, ממשרד ראש הממשלה, ממשרד החקלאות ופיתוח הכפר, מהמשרד לאיכות הסביבה וממשרד החוץ. נציג מכון היצוא ונציג ציבור בלתי תלוי שימונו על ידי שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, יוזמנו  כמשקיפים לדיונים שיקבעו; ועדת המעקב תקבל את דיווחי המשרדים השונים אודות הפעולות שנקטו ומידת התקדמותן של תוכניות שנקבעו על ידי כל משרד ומשרד.
­ שר התעשייה, המסחר והתעסוקה ימנה מבין עובדי משרדו גורם שיופקד על תיאום וקידום כלל הפעילות הממשלתית האמורה בהחלטה זו.
­ שר התעשייה, המסחר והתעסוקה הוסמך ליישם החלטה זו ולדווח לממשלה מידי שנה על ביצועה.
­ בתום תקופת התוכנית (סוף 2008) תתקיים בדיקה לגבי עמידה ביעדי התוכנית, הצורך בהמשך הפעלתה לתקופה נוספת והמתכונת המתאימה לכך.
שוק המים העולמי הוא שוק בעל פוטנציאל צמיחה. הדבר בא לידי ביטוי במחזור שנתי של 400 מיליארד דולר, ובמגמת צמיחה של 7-8% בשנה. השוק העולמי מבוזר, פועלות בו מעל 30 אלף חברות והוא עדיין אינו נשלט על ידי מספר קטן של חברות ענק.
משק המים בישראל נתפס בעולם כמשק מקומי מפותח, בעל יתרון יחסי וניסיון ייחודי רב שנים. ייחודנו בניהול משק מים במחסור וכתוצאה מכך התעשייה המקומית נהנית ממעמד של מומחה עולמי בתחום תעשיות המים. היקף היצוא של התעשייה המקומית עומד על כ- 800 מליון דולר בשנה והיא מתמחה בעיקר במוצרי טפטוף לחקלאות. בענף פועלות כ- 100 חברות הזנק במגוון טכנולוגיות.

צרכיה הייחודיים של ישראל הובילו אותה לפיתוחים מגוונים בתחום, כגון: מתקן ההתפלה באשקלון שהינו הגדול בעולם כיום, הובלה עולמית בהשבת קולחין (כ-75% מהמים לחקלאות), מערך סילוק וטיהור שפכים מהמובילים בעולם, ניהול אינטגרטיבי יחיד מסוגו של מגוון מקורות המים, פרויקט הובלה ארצי ייחודי (הקמה, ניהול ותחזוקה).

לאור ההזדמנות שזוהתה בשוק המים העולמי מחד, והיתרון היחסי של המשק הישראלי מאידך, גובשה תוכנית שמטרתה לסייע לענף לעבור משלב המחקר והפיתוח לשלב הייצור והשיווק של המוצר ולבסס את מעמדה של התעשייה הישראלית כגורם מרכזי בשוק טכנולוגיות המים העולמי, ולהפוך את ישראל למובילה עולמית בתחום פתרונות המים המתקדמים.

ט. הממשלה החליטה, בהתאם לחוק בנק ישראל, התשי"ד-1954, למנות את פרופ' צבי אקשטיין למשנה לנגיד בנק ישראל.

 בהתאם להחלטת הממשלה ממאי 2006 נבדקת המועמדות של המשנה לנגיד בנק ישראל על ידי הוועדה המייעצת לעניין מינויים לתפקידים בכירים, וזאת בטרם מובא הנושא לאישור הממשלה.

הוועדה המייעצת, בראשותו של השופט (בדימוס) יעקב טירקל, ואשר חבריה האחרים הם נציב שירות המדינה, מר שמואל הולנדר, אלוף (מיל.) חיים ארז ועו"ד תמר בן דוד, בחנה את מועמדותו של פרופ' צבי אקשטיין לתפקיד המשנה לנגיד בנק ישראל והחליטה להמליץ בפני הממשלה על המינוי.

י. עוד החליטה הממשלה, בהתאם לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, למנות את מרדכי מרדכי לתפקיד המנהל הכללי של משרד התקשורת (במקום אבי בלשניקוב).