א. דברי ראש הממשלה בפתח הישיבה
ב. חוק הגנה על עובדים בשעת חרום
ג. תקציב סיוע חברתי – מנהלת סל"ע
ד. קידום תעסוקת מפוני חבל עזה וצפון השומרון
ה. סגירת תיאום הפועלת בהקמת גושי ההתיישבות הקבע
ו. מינוי חברים בוועדת שירות המדינה
ז. משך כהונת נציבות קבילות הציבור על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי
ח. הסדר מעמד הנכסים של בית הזיקוק לנפט – אשדוד בע"מ


א. בפתח הישיבה שלח ראש הממשלה תנחומים בשם ממשלת ישראל למשפחות ההרוגים שנפלו בקרב, ומירי טילי קטיושה של החיזבאללה, ואיחל החלמה מהירה לפצועים. ראש הממשלה אמר:" כל בית במדינת ישראל נמצא בימים אלה עם כוחות צה"ל בים, באוויר וביבשה – שממשיכים לחרף את נפשם כדי לפגוע במחבלים, מבקשי נפשנו, וכדי לממש את זכותנו לחיות במדינת ישראל, בכל חלקיה ובכל אזוריה, חיים נורמליים כפי שמבקש זאת כל עם בכל מדינה אחרת. על מנת שנוכל לקיים שגרת חיים נורמלית ככל האפשר, בימים אלה, נדרש לבצע פעולות על מנת לסייע לאוכלוסיה שנמצאית באזורים אלה, ושאורח חייה שובש כתוצאה מההתקפות החוזרות ונשנות של החיזבאללה בצפון ושל ארגוני הטרור הפלסטינים בדרום.
אני חייב להביע את התפעלותי מהנכונות של חלקים כל כך ניכרים של הציבור – גם אלה שנתונים בתוך טווח האש וגם של חלקים   ניכרים של הציבור האחר – לסייע לציבור שחי בצפון הארץ. גילויים של ערבות הדדית, אחריות הדדית ושל שותפות, מעוררים הערכה עמוקה בקרב של הציבור במדינה. תודת הממשלה נתונה לכולם."

 הממשלה שמעה בישיבתה היום דיווחים ועדכונים על מבצע "גשמי קיץ" בדרום ועל מבצע "שכר הולם" בצפון. במסגרת דיווחים אלה סקרו ראש אמ"ן, ראש השב"כ, מפקד פיקוד העורף,  המפקח הכללי של משטרת ישראל ושר הביטחון סקרו את סטטוס המערכה הנמשכת זה כשבועיים בגבולה הצפוני  של ישראל. הסוקרים התייחסו לנושאים מודיעיניים ומבצעיים של הלחימה, למצב בחלקה הצפוני של ישראל שנתון תחת ירי בלתי פוסק של טילי קטיושה ולהתנהלות ציבור האזרחים בישובי הצפון, ולפעילות של פיקוד העורף במסגרת ההגנה והסיוע הניתן ליישובים ולאזרחיהם שנפגעו.
 
סגן הרמטכ"ל סוקר את הפעילות המבצעית של צה"ל ויתר מערכות הביטחון - באיו"ש, ברצועת עזה ובלבנון. סגן הרמטכ"ל ושר הביטחון הדגישו כי הלחימה של צה"ל נעשית במסגרת היעדים והפרמטרים שנקבעו על ידי הממשלה.

שרת החוץ סקרה בפני הממשלה את הסוגייה המדינית הכרוכה בלחימה בצפון, ואת המהלכים המדיניים שכבר נרקמים בתחום זה.

שר האוצר ושר הפנים סקרו את היערכות משרדיהם להגיש סיוע לנפגעי הפעילות המלחמתית בצפון. הסיוע כולל, בין היתר, את סוגיית השכר  לעובדים באיזורים הצפוניים שנתונים להתקפות טילי הקטיושה ואת עניין הסיוע באזורים אלה על ידי משרד הפנים.

ב. הממשלה החליטה לאשר את טיוטת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו-2006, ולבקש מוועדת הכנסת, על פי סעיפים 113(ג) ו- 125 לתקנון הכנסת, כי תחליט על הקדמת הדיון בהצעת החוק, וכי תתיר את הקריאות הראשונה והשניה ביום הנחת הצעת החוק על שולחן הכנסת.

מדובר בחוק שבעיקרו נועד לאסור על פיטורי עובדים בשל היעדרותם מהעבודה מחמת המצב הביטחוני. החוק המוצע מחזיר לחיים את החוק שנחקק בנסיבות דומות במהלך מלחמת המפרץ השניה. החוק האמור נחקק כהוראת שעה, ותוקפו פג בדצמבר 2003, ולא הוארך. כאמור, החוק נועד לתת הגנה על עובדים מפני פיטורים וכן, להבטיח כי זכויותיהם התלויות בוותק לא ייפגעו בשל היעדרות בעל כורחם של עובדים ממקום העבודה בעקבות הוראות הניתנות על ידי כוחות הביטחון בשעת התקפה או בעת שחלה הכרזה על מצב מיוחד בעורף כמשמעותם בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951.
בעקבות המצב הבטחוני הנוכחי, הוחלט להחיות את הוראת השעה.
אולם בשונה לשנת 2003, ההסדר ייקבע בחוק קבע. כמו כן, ועל מנת לזרז את הליכי החקיקה, הוחלט כי הממשלה תבקש מוועדת הכנסת לקבל פטור מחובת הנחה ולהתיר כי הקריאה השניה תהיה במועד בו תונח ההצעה על שולחן הכנסת.

ג. עוד החליטה הממשלה: -

- להעמיד את מסגרת תקציב הסיוע החברתי של מינהלת סל"ע על סכום כולל של 26,150 מיליוני ₪, המיועדים לפעולות סיוע בתחום החברתי לתושבי חבל עזה וצפון השומרון אשר פונו במסגרת יישום תוכנית ההתנתקות. התקציב נועד לפעולות הסיוע שיבוצעו עד לסוף שנת 2006;

- מימון התקציב האמור ייעשה באמצעות עודפי התקציב בפועל משנת 2005 בתחום הסיוע החברתי, הסכום הראשוני אשר הוקצה למינהלת סל"ע בשנת 2006 והתוספת התקציבית הנדרשת;

- מתוך הסכום האמור, יועבר סך של 8 מיליון ₪ (סכום לא סופי) לרשויות המקומיות שקלטו בהיקפים ניכרים את תושבי חבל עזה וצפון השומרון, בהתאם לנוסחת ההקצאה שעל יסודה נקבעה חלוקת סכומי הסיוע לרשויות הקולטות, כאמור בהחלטת הממשלה מס' 4747 מיום 19.3.2006. כפועל יוצא מכך, יעמוד  הסכום הכולל שיוקצה לרשויות הקולטות עבור פעולות סיוע חברתי בשנת 2006, המצוין בסעיף א' להחלטה הנ"ל, על סך של 17.54 מיליון ₪. למען הסר ספק מובהר, כי מסגרת התקציב המאושרת בהחלטה זו, כוללת את הסכום שמועבר לרשויות הקולטות על פי החלטת הממשלה מס' 4747, הנ"ל.

מינהלת סל"ע מפעילה תוכנית נרחבת בתחום הסיוע החברתי (בתחום הפרט – משפחה – קהילה) לתושבי חבל עזה וצפון השומרון שפונו במסגרת יישום תוכנית ההתנתקות. פעולות הסיוע החברתי מבוצעות הן ישירות על ידי המינהלה באמצעות תקציב הסיוע החברתי, והן באמצעות תקציבים המועברים לרשויות המקומיות אשר קלטו בהיקפים ניכרים את תושבי חבל עזה וצפון השומרון, ביישובים זמניים או ביישובי קבע, זאת בהתאם להחלטה מס' 4747 האמורה של הממשלה;

פעולות הסיוע החברתי מתבצעות בתיאום ובשיתוף פעולה מלא עם משרדי הרווחה, החינוך, הבריאות ומשרדים רלוונטיים אחרים. בין השאר, מתבצע תיאום ביחס לתוכניות העבודה המוגשות על ידי הרשויות המקומיות הקולטות ו/או גופים אחרים על מנת למנוע כפילויות בביצוע הפעולות ובתיקצובן;

פעולות הסיוע בתחום החברתי הממומנות על ידי תקציב המדינה כוללות, בין השאר, סדנאות טיפוליות ושיקומיות למבוגרים, נוער וילדים; פעילויות הפגה חברתיות בקרב הקהילות ובקרב הנוער והילדים; פעולות לתיעוד ושימור מורשת הקהילות; העסקת יועצים ומלווים חברתיים עבור הקהילות החדשות המתגבשות בהתאם ליישובי היעד; תהליכי חיבור חברתיים בין ובתוך קהילות; טיפולים נפשיים וטיפולים פרטניים אחרים וסיוע לאוכלוסיות בסיכון. תוספת התקציב נדרשת על מנת ליתן מענה לחוסר הקיים בתקציב הנוכחי;

יצוין כי ההערכה הראשונית בדבר היקף הסיוע החברתי הנדרש למפונים התייחסה לצרכים הייחודיים של המפונים עקב ההתמודדות עם הפינוי. התמשכות התהליך והזמן שחלף מאז הפינוי בפועל הבהירו, כי הצרכים של המפונים גדולים מההערכה הראשונית;

מרבית התקציב עבור פעולות סיוע חברתי מועבר לרשויות המקומיות הקולטות בהתאם לנוסחת הקצאה, שעל יסודה נתקבלה החלטת הממשלה מס' 4747. נוסחת הקצאה זו לוקחת בחשבון את כל מרכיבי הסיוע הנדרשים לפרטים, למשפחות ולקהילות השונות. נוסחה מקצועית זו מאפשרת להעריך את שיעור התקציב הנדרש לצורך הענקת השירותים על ידי הרשויות המקומיות הקולטות. התקציב אשר נקבע לצורך יישום נוסחת ההקצאה האמורה במסגרת החלטת הממשלה הנ"ל איננו מספיק, ונדרשים סכומים נוספים לצורך מתן מענה מספק לפעולות הסיוע החברתי הניתנות למפונים על ידי הרשויות המקומיות הקולטות. 

ד. הממשלה דנה בעניין קידום תעסוקת מפוני חבל עזה וצפון השומרון, והחליטה –

1. להורות למשרד התמ"ת להפעיל, תכנית נוספת לתמרוץ מעסיקים שיעסיקו עובדים מקרב המפונים  בתנאים הבאים: -

 הסיוע יינתן לכל מעסיק פרטי שיעסיק עובדים מקרב המפונים כתוספת לעובדים המועסקים אצלו ביום קבלת החלטה זו;

 השכר (ברוטו) המשולם לעובד עולה ב-1,000 ₪ לפחות על שכר המינימום ואינו עולה על 10,000 ₪ ברוטו;

 המעסיק יתחייב להעסיק את העובד למשך 18 חודשים לפחות;

 הסיוע יהיה בגובה 1,000 ₪ לחודש עבור כל עובד למשך 18 חודשים. הסיוע יועבר על ידי מרכז ההשקעות במשרד התמ"ת ישירות למעסיקים מדי חודש על סמך העסקה בחודש הקודם;

2. להורות לשירות התעסוקה לשלם את מלגת ההכשרה בהתאם למפורט בסעיף 6 להחלטה מס' 4739. בנוסף להורות לשירות התעסוקה  לשלם מלגת הכשרה בהתאם לקבוע בסעיף 6(א)(1),(3) ו-(4) להחלטה הנ"ל גם למפונים שישתתפו בקורסים להכשרה מקצועית אליהם הופנו בידי שירות התעסוקה ושאינם עונים להגדרת "הכשרה מקצועית" שבסעיף 6(ד) להחלטה, בתנאים הבאים:

א. מלגת ההכשרה תשולם למשך תקופת הקורס אך לא יותר מששה חודשים.
ב. שירות התעסוקה ישא רק ב-50%  מעלות הקורס אך לא יותר מ-7,000 ₪.

3. מובהר כי הסיוע המפורט בסעיפים 1 ו-2 לעיל ימומן באמצעות התקציב שנקבע בהחלטת ממשלה מיום 17.5.2006.

4. להורות למשרד התמ"ת לשלם בחודשים ספטמבר -נובמבר 2006 סבסוד ברמה 3 לאמהות מפונות שילדיהם שוהים במעונות יום ובמשפחתונים בעלי סמל מעון, גם אם אינן עובדות במשרה מלאה בתנאי שהאם נמצאת בהליך לקראת מציאת עבודה בסיוע שירות התעסוקה, או שהיא עובדת במשרה חלקית לפחות 20 שעות שבועיות.

בינואר 2006 השנה, קיבלה וועדת השרים ליישום תכנית ההתנתקות החלטה שקבעה מספר מסלולי סיוע בתחום התעסוקה למפוני חבל עזה וצפון השומרון. במבחן יישום ההחלטה האמורה התגלו קשיים המחייבים הגמשה של מספר תנאים במסלולי הסיוע.
בנוסף,  בחודש מאי השנה, הפסיק את פעולתו המרכז לייעוץ והשמה תעסוקתית למפוני חבל עזה וצפון השומרון, ופעילותו עברה לשירות התעסוקה.
ההחלטה הנ"ל באה להוסיף כלי סיוע למציאת תעסוקה למפונים.

ה. כמו-כן דנה הממשלה בסוגיית תיאום פעולותיה בהקמת גושי התיישבות הקבע באזורים: מזרח לכיש, חולות חלוצה, ניצנים ותחום המועצה האזורית נחל שורק.
 הממשלה החליטה: -

- להטיל על צוות בראשותו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה ובהשתתפות מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון ומנהלת מינהלת סל"ע, לתאם את הפעלתם של ועדת מנכ"לים, ועדת היגוי וצוותי הקמה לצורך יישום הקמתם של ארבעה גושי ההתיישבות במזרח לכיש, בחולות חלוצה, בניצן/ניצנים ובנחל שורק על פי הסדרי העתקה קהילתית שיערכו על ידי מנהלת סל"ע, בהתאם לסעיף 85 לחוק יישום תכנית ההתנתקות התשס"ה-2005, או על פי החלטות ממשלה שיתקבלו בנושא זה.
 
הקמתם של הצוותים ותיאום הפעלתם, יהיו כדלהלן: -

לעניין צוות מנהלים כלליים –

• להקים צוות מנכ"לים בראשותו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה  ובהשתתפות המנהלים הכלליים של משרדי הבינוי והשיכון, הפנים,  החקלאות ופיתוח הכפר, התיירות, התחבורה והבטיחות בדרכים, התשתיות הלאומיות,  החינוך, המשנה לראש הממשלה, הבריאות, הרווחה, הביטחון, התעשייה המסחר והתעסוקה, ביטחון פנים, הגנת הסביבה, הממונה על התקציבים במשרד האוצר, סגן החשב הכללי במשרד האוצר, מנהלת מינהלת סל"ע, ומנכ"ל החטיבה להתיישבות.
• להטיל על צוות המנכ"לים לקיים מעקב, בקרה ופיקוח על התקדמות הקמתם של גושי ההתיישבות הנ"ל, לעקוב אחרי ביצוע הסכמי ההעתקה הקהילתית והחלטות הממשלה, כולל לוחות זמנים ותקציבים, ולפעול להסרת חסמים ולטיפול בנושאים שלא נפתרו ע"י צוותי ההקמה וועדת ההיגוי.
• הצוות ידווח לראש הממשלה אחת ל- 6 חודשים.

לעניין ועדת היגוי -

• להקים ועדת היגוי לארבעת גושי ההתיישבות האמורים, בראשותו של מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון ובהשתתפות מנהלת מנהלת סל"ע והמנהלים הכלליים של משרדי הפנים, החקלאות ופיתוח הכפר, התיירות, התחבורה והבטיחות בדרכים, התשתיות הלאומיות, החינוך, המשנה לראש הממשלה, הגנת הסביבה, הממונה על  התקציבים במשרד האוצר, סגן החשב הכללי במשרד האוצר, מנכ"ל החטיבה להתיישבות, או נציגיהם.
• להטיל על ועדת ההיגוי לפעול לקידום ביצוע הקמת גושי ההתיישבות באמצעות צוותי ההקמה ולשמש כגורם מתאם בין צוותי ההקמה לבין ועדת המנכ"לים.

לעניין צוותי הקמה

• להטיל על מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון למנות ארבעה צוותי הקמה אזוריים לגושי ההתיישבות האמורים, אשר יהיו כפופים למנהל הכללי של משרד הבינוי והשיכון.

• הצוותים יפעלו באופן מערכתי ומתואם עם מינהלת סל"ע, משרדי הממשלה הרלבנטיים ונציגי התושבים, כמוקד ניהולי אזורי לצורך קידום הביצוע של הקמת גושי ההתיישבות.
 
משרד האוצר יקצה למשרד הבינוי והשיכון תקציב בסך  2.3 מלש"ח בכל שנה במידת המשך הצורך, בשנים 2006-2009 עבור הפעלתם של 4  צוותי ההקמה.
עלויות הפעלת צוותי ההקמה תובאנה בחשבון בעת קביעת הוצאות הפיתוח של המגרשים שישווקו בעתיד בהתאם לנהלים המקובלים.

לעניין משרד הבינוי והשיכון ומינהלת סל"ע

• לקבוע שמשרד הבינוי והשיכון יהיה אחראי על ההקמה הפיזית של גושי ויישובי הקבע ויעניק להם שירותים מוניציפאליים (כגון פינוי אשפה, תאורה וכיו"ב) עד להעברתם לידי הרשות המקומית.
• מינהלת סל"ע תמשיך לשאת באחריות הכוללת ובפעולות הנדרשות על פי החוק, הן בטיפול בתושבי חבל עזה וצפון השומרון לשעבר, ביישובי הקבע וביישובים הזמניים והן בגיבושם וביישומם של הסכמי ההעתקה שייחתמו על פי סעיף 85 לחוק.
• אין בהחלטה זו כדי לשנות מחלוקת הסמכויות כפי שנקבעה או תיקבע בהסכמי ההעתקה.
 
הממשלה קיבלה מספר החלטות קודמות, בדבר הרחבת ישובים קיימים והקמתם של ישובים חדשים לקליטת התושבים שפונו מיישובי חבל עזה וצפון השומרון. על מנת לייעל את תהליך ההקמה והאיכלוס של ישובים אלה ועל מנת לטפל בצורה נאותה במתיישבים, הוחלט כאמור, למנות צוותי הקמה לכל גוש התיישבות, שעיסוקם הבלעדי יהיה הטיפול בנושאים הביצועיים עד סיום האיכלוס והעברתו של הגוש ליידי הרשות המוניציפלית.
 
צוותי ההקמה יפעלו בשיתוף פעולה עם מינהלת סל"ע שתמשיך להיות מופקדת על הנושאים שבמסגרת סמכותה על פי דין ובכלל זה, גיבושם של הסכמי ההעתקה הקהילתית, תשלום  הפיצויים, ומתן סיוע למפונים בתחומי הרווחה והתעסוקה. צוותי ההקמה האזוריים יקבלו הנחיות ביצוע מוועדת ההגוי בראשותו של מנכ"ל משרד הבנוי והשיכון, אשר גם תשמש כגורם מתאם בין צוותי ההקמה לבין ועדת המנכ"לים.

ועדת מנכ"לים בראשותו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה יפעל כצוות למעקב, בקרה ופיקוח אחר יישום החלטות הממשלה, ויפעל להסרת חסמים ובכללם לאיגום התקציבים בנושא.

ו. הממשלה החליטה למנות, בהתאם לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, את הרשומים להלן לחברים בוועדת שירות המדינה:
 - יוסי בכר – המנהל הכללי, משרד האוצר
 - רענן דינור – המנהל הכללי, משרד ראש הממשלה
 - אריה בר – המנהל הכללי, משרד הבינוי והשיכון.
 ועדת שירות המדינה פועלת מכוח חוק שירות המדינה (מינויים), ולה תפקידים סטטוטוריים שונים, כגון המלצה לממשלה על פטור מחובת מכרז במינוי למשרות, תיאומי גימלאות לפורשים משירות המדינה, ועוד. בהתאם לסעיף 7 לחוק האמור, ממנה הממשלה את חברי ועדת השירות, המורכבת, על פי החוק, מנציב שירות המדינה (יו"ר), חמישה מנכ"לים וחמישה נציגי ציבור. לאור סיום תפקידם של שלושה מנכ"לים, עולה הצורך למנות חברים אחרים תחתם.
 
ז. הממשלה דנה בעניין משך הכהונה של נציבת קבילות הציבור על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, והחליטה כי תקופת הכהונה הנוספת של דר' קרני ז'בוטינסקי רובין כנציבת קבילות הציבור לעניין חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, תחול מיום 24.12.2001 ועד ליום 23.12.2006.
 חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 קובע כי "תקופת כהונתו של הנציב תהיה חמש שנים וניתן למנותו לתקופת כהונה נוספת של חמש שנים".
 
ח. הממשלה דנה בעניין הסדר מעמד הנכסים של בית הזיקוק לנפט – אשדוד בע"מ, והחליטה בהמשך להחלטתה הקודמת בנושא: -
1 . להסמיך את החשב הכללי במשרד האוצר לתקן את הסדר העקרונות מיום 2.12.2002 (להלן – הסדר העקרונות) בין המדינה לבין בתי זיקוק לנפט בע"מ (להלן - בז"ן) והחברה לישראל בע"מ, כדלקמן:

א. בז"ן ובית הזיקוק לנפט – אשדוד בע"מ (להלן - בז"א) יודיעו למדינה כי הן מוותרות על כל זכות או טענה בנוגע לנכסי בז"א;

ב. במועד מכירת המניות של בז"א, בהתאם להחלטת ההפרטה מח/20 מיום 26.12.2004, יועברו "נכסי בז"א" לבז"א , בהתאם לזכויות שהיו לבז"ן בנכסים אלה ערב תום הזכיון;

ג.  בז"א לא תהיה רשאית לבצע שינוי יעוד לגבי הקרקעות שיועברו לידיה, לרבות כל חלק מהן, אלא אם כן ניתנה לכך הסכמת החשב הכללי, מראש ובכתב; ובהסכמת משרד התשתיות הלאומיות ומינהל מקרקעי ישראל; בז"א תתחייב כי הוראה כאמור תיכלל גם בכל הסכם עתידי בינה לבין צד ג' כלשהו בנוגע לקרקעות שבבעלותה.

ד. בהחלטה זו -
 "נכסי בז"א" - הנכסים שמתקיימים בהם שני התנאים הבאים:

 1) בז"ן החזיקה בהם ערב תום הזכיון של בז"ן;
2) בז"ן העבירה את כל זכויותיה בהם לבז"א ערב מכירת המניות של בז"א בהתאם להחלטת ההפרטה כאמור לעיל;

2 . להסמיך את החשב הכללי במשרד האוצר לקבוע תנאים במסגרת תיקון הסדר העקרונות כאמור לעיל, על-פי שיקול דעתו, לרבות על מנת שלא יגרם עיכוב בהליך ההפרטה.

בהסדר העקרונות שנחתם ביום 3.12.02 בין המדינה לבין החברה לישראל לבין בז"ן (להלן – הסדר העקרונות), נקבע כי עמדת המדינה היא שבתום תקופת הזכיון של בז"ן (18.10.03) כל נכסי בז"ן חוזרים לבעלות המדינה חינם, וכי בז"ן והחברה לישראל חולקות על עמדה זו וטוענות כי נכסי בז"ן אינם חוזרים למדינה חינם (להלן – המחלוקת). עוד נקבע בהסדר העקרונות, כי על מנת למנוע פגיעה בפעילות השוטפת של החברה, בז"ן תהיה רשאית להמשיך להחזיק בנכסים תקופה של 50 שנים החל מיום 18.10.03 (להלן – תקופת ההסדר) תמורת תשלום דמי הרשאה למדינה, כקבוע בהסדר העקרונות. כמו כן, הסדר העקרונות קובע כי כל צד רשאי לפנות לבית המשפט לברור המחלוקת, אולם כל הכרעה שתתקבל בענין זה תיושם רק בתום תקופת ההסדר.

בעת חתימת הסדר העקרונות, החזיקה החברה לישראל 26% ממניות בז"ן, כך שעיקר המחלוקת היתה בין המדינה לבין בז"ן. עמדת המדינה היא כי בתום תקופת הזכיון חזרו כל נכסי בז"ן למדינה, וממילא בתום תקופת הזכיון כבר לא היה ערך כלשהו להחזקה של החברה לישראל בבז"ן.

בניגוד למצב בעת חתימת הסדר העקרונות, כיום בז"ן היא חברה ממשלתית בבעלות מלאה, ובז"א היא חברה בבעלות מלאה של בז"ן, אשר המדינה מחזיקה בה במנית שליטה. בימים אלה מתנהל על ידי המדינה הליך מכירה תחרותי של בז"א לגורם פרטי. במסגרת הליך המכירה התחרותי כאמור, שוויה של בז"א, בין קונה מרצון למוכר מרצון, ישולם על ידי הגורם הפרטי שירכוש את מניותיה.

כיוון שכך, הותרת המחלוקת עם בז"א בדבר גורל הנכסים בעוד 50 שנים, תפגע באינטרס של המדינה, כמוסבר להלן:

א. מכירת בז"א כאשר אין ודאות לגבי עתיד נכסיה, עלולה לפגוע ביכולת של רוכש החברה לבצע השקעות ארוכות טווח;

ב. אין כל טעם ואין כל תועלת בנקיטת הליכים משפטיים סבוכים, אשר אין כל ודאות לגבי תוצאתם, על מנת לנסות ולהשיג הכרעה משפטית שלפיה רק בעוד כ-50 שנים יחזרו נכסי בז"ן למדינה, כאשר כבר כיום ניתן לקבל את ערכם של הנכסים במסגרת הליך המכירה התחרותי המתקיים בימים אלה;

ג. התמורה שתתקבל ממכירת בז"א כאשר אין ודאות לגבי עתיד נכסיה, תהיה נמוכה מהתמורה שתתקבל ממכירתה לאחר הסדרת המחלוקת, כמוסבר להלן:

1) אם המדינה תזכה בהליך המשפטי – על-פי ההסדר עם בז"ן, אף אם תזכה המדינה בהליך המשפטי, הנכסים יחזרו למדינה רק בעוד כ-50 שנים. כיוון שכך, מרגע שתתקבל הכרעה כאמור, יימנע רוכש החברה מביצוע השקעות ארוכות טווח בתחזוקת הנכסים. כתוצאה מכך, בעוד כ-50 שנים, בעת שהנכסים אמורים יהיו לחזור לידי המדינה, ערכם של הנכסים יהיה נמוך, לאחר שנים שבהם לא יבוצעו ההשקעות הנדרשות בתחזוקתם של הנכסים;
2) היה ובז"א תזכה בהליך המשפטי – המדינה לא תוכל לזכות בערכם המלא של הנכסים שיוכרע לגביהם כי הם בבעלות בז"א;
3) היה ובית משפט יכריע כי חלק מנכסי בז"א שייכים למדינה וחלק שייכים לבז"א – לגבי הנכסים שיוכרע כי הם בבעלות בז"א – ברור כי המדינה לא תזכה בערכם המלא;
 יתירה מכך, המדינה תתקשה לזכות גם בערך המלא של הנכסים שיוכרע כי הם חוזרים למדינה, מאחר ועקב בעלותה של בז"א בחלק האחר של הנכסים, עלול להיווצר קושי למכור את נכסי המדינה כיחידה כלכלית נפרדת. במצב זה, בז"א תהיה בעלת יתרון גדול על פני אחרים לרכישת נכסי המדינה, ובעצם תמנע מן המדינה האפשרות למכור את אותם נכסים במסגרת הליך תחרותי שבו יטלו חלק מספר משתתפים, שהרי יתרונה של בז"א על פני אחרים יהיה ברור לכל, וספק אם יהיו מתמודדים שיהיו מעונינים להיכנס לשותפות כפויה עם בז"א.

לאור האמור, הוחלט להסמיך את החשב הכללי לתקן את הסדר העקרונות עם בז"ן כמפורט בהצעת ההחלטה.