א. בפתח הישיבה סקרו ראש הממשלה, שרת החוץ, שר הביטחון, ראש אמ"ן של צה"ל, ראש השב"כ והמפקח הכללי של משטרת ישראל נושאים מדיניים ובטחוניים שוטפים המתייחסים ללחימה בצפון; מפקד פיקוד העורף סקר את הפעילות של מפקדת העורף בהגשת סיוע לאזרחי הצפון לרבות פעילויות מיגון שונות וריענון של מקלטים ציבוריים. רה"מ אמר כי נפגש עם מזכירת המדינה של ארה"ב, שזה לה הביקור השני במהלך הימים האחרונים בישראל, וכי הנושאים הקשורים במאמץ המלחמתי בצפון היו במרכז השיחה עמה. ראש הממשלה הדגיש כי ישראל איננה ממהרת להפסקת אש לפני שתגיע למצב בו תוכל לומר כי הושגו היעדים המרכזיים שהציבה לעצמה במהלך לחימה זו. מגמה זו מחייבת את הבשלת התהליך המדיני והגעה להסכמה מפורטת לגבי הצבת הכוחות שיאבטחו את האזורים שמהם נשקפת סכנה לישראל בתקופה זו. מטבע הדברים הסוגיה שעומדת על הפרק היא הניסיון להביא להפסקת אש בתנאים שתואמים את הציפיות של ישראל ודרישותיה. במסגרת זו חייב להיות ברור שהכוחות של החיזבאללה אינם יכולים להיות באזורים המאיימים על ביטחונה של ישראל וכי האמצעי להשיג מטרה זו הוא בראש ובראשונה הצבתם של כוחות רב לאומיים. שרת החוץ סקרה, בהמשך לדבריו של ראש הממשלה, את האירועים המדיניים של הימים האחרונים, ואמרה כי המתווה להסדר מדיני מבוסס על יישום החלטות 1559 ו- 1680 של האום. עוד הוסיפה שרת החוץ כי בקהילה הבינ"ל קיימת התדיינות בנוגע להפסקת אש מיידית ובין הפסקת אש אפקטיבית יותר כתוצאה מתהליך מדיני; שרת החוץ הזכירה את נאום הנשיא בוש אשר ציין במפורש את הצורך בכוח בינ"ל אפקטיבי הפועל כמנדט של סעיף 7 לאמנת האום, המאפשר שימוש בכוח. לקראת התכנסות מועצת הביטחון צפויה להתבהר התמונה- איזה מדינות צפויות להשתתף בכוח הבינ"ל. שרת החוץ הבהירה כי לחץ בינ"ל להפסקת אש מיידית הוא פונקציה של המצב ההומניטרי.

בעת מתן הסקירות נמסר לראש הממשלה ולממשלה על האירוע הטראגי הבוקר בכפר כנא.
כאמור ראש אמ"ן של צה"ל, ראש השב"כ והמפקח הכללי של משטרת ישראל סקרו את המהלכים הצבאיים בצפון, לעת הזאת והתייחסו לנאומו של מזכ"ל החיזבאללה נסראללה.

הממשלה קיימה דיון בסקירות שבסופו סיכם ראש הממשלה בין היתר: - 
ראש הממשלה הביע צער עמוק שמשותף למדינת ישראל כולה ולצה"ל – על מותם של אזרחים בכפר כנא. ראש הממשלה אמר שאין דבר זר יותר לרוחה של ישראל ואין דבר רחוק יותר ממחשבותינו ואין דבר שמנוגד יותר לאינטרסים שלנו מאשר פגיעה באזרחים. כל אחד מבין את זה וכל אחד יודע זאת. עוד אמר ראש הממשלה  "כאשר אנו פוגעים באזרחים, כל העולם יודע, כולל ביירות והחיזבאללה – שזהו אירוע חריג שאיננו מאפיין אותנו, בעוד אלה שיורים עלינו, יורים כדי להרוג אזרחים כמטרה יחידה ובלעדית של כל פעילותם. אנחנו רוצים לפגוע באנשי החיזבאללה ואנחנו נפגע בהם; אנחנו לא רוצים לפגוע בשום פנים ואופן באזרחים שהם אינם חלק מפעילות הטרור. לכן מדינת ישראל מצטערת צער עמוק, כן ואמיתי, על הרג האזרחים במהלך פעילות שנועדה לסכל ירי שמכוון לרצוח ישראלים שחיים בצפון הארץ".

עוד אמר ראש הממשלה שלא במקרה פעל צה"ל בכפר כנא, הכפר משמש בסיס שיגור של קטיושות נגד ישראל, נגד אזרחי הצפון ובמיוחד נגד קרית שמונה ועפולה. הכפר שימש בסיס לשיגור טילים, היו בו מחסני לוגיסטיקה,  מחסני ציוד ומחסני רקטות שנועדו לשימוש כנגד אזרחי ישראל. תושבי הכפר הוזהרו על ידנו, ונתבקשו לעזוב את הכפר בדיוק מהטעם הזה, כי רצינו לפגוע בחיזבאללה ולא באזרחים. אלא שהחיזבאללה משתמש באזרחים כמגן  אנושי. "אנו מביעים את נכונותנו לשתף פעולה עם כל הגורמים שעוסקים במתן סיוע הומניטרי ". באשר להמשך הלחימה אמר ראש הממשלה כי אין לו שום כוונה לבקש מהממשלה לשנות את יעדי המלחמה ולצמצם את פעולות כוחות הביטחון במאמץ שלהם להפסיק את ירי הקטיושות בצפון. ישראל תמשיך לפעול, ובמידת הצורך תרחיב את הפעילות – בהתאם להחלטות הגופים המוסמכים.

ב.  הממשלה שמעה דיווחים של משרדי הממשלה על הפעולות המיוחדות שננקטות על ידי משרדי הממשלה בשל המצב בעורף בחלקה הצפוני של ישראל. משרדי הממשלה שדיווחו היו משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון, המשרד לביטחון פנים, משרד הבריאות, משרד האוצר, משרד הפנים, משרד החינוך, משרד הרווחה, משרד התעשייה המסחר והתעסוקה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, משרד המדע, התרבות והספורט, משרד התיירות, המשרד לקליטת העלייה, משרד הבינוי והשיכון, משרד התקשורת, משרד התשתיות הלאומיות, משרד המשנה לראש הממשלה, המוסד לביטוח לאומי והשר רפי איתן, לבעיית הגמלאים. משרדים אלה פירטו את העקרונות ודרכי הטיפול בנושאים שבתחום סמכויותיהם, בכל הנוגע לפתרון בעיות ומתן סיוע לאזרחים בצפון בעת הזאת.

ראש הממשלה הנחה את חברי הממשלה למנות, כל אחד במשרדו, עובד בכיר אשר יעסוק בפתרון בעיות ובטיפול בנושאים של האוכלוסייה בצפון. עוד הנחה ראש הממשלה כי בעיות אשר המשרדים מתקשים לפתרן יופנו אל המנהל הכללי של המשרד ויטופלו אישית על ידו.

ג. עוד דנה הממשלה בעניין תשלום שכר באזור הצפון ופיצוי בשל נזק עקיף הממשלה החליטה:
1.  לאשר את סיכום הדברים שבין הממשלה, לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים והסתדרות העובדים החדשה, מיום 27 ביולי 2006.
2.  להורות לנציגי הממשלה להציע, במסגרת הדיונים בכנסת בהצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו-2006 שהגישה הממשלה על-פי הצעת שר התעשייה המסחר והתעסוקה, כי בנוסח החוק שיועלה לקריאה שניה ושלישית ייכללו הוראות, בנוסח שיגובש בהסכמת משרד האוצר, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ומשרד המשפטים, אשר תוכנן יהיה כדלהלן:
א.  הוראות ההסכם הקיבוצי שייכרת בהמשך לסיכום הדברים, בין ממשלת ישראל ולשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, כמעסיקים, לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, יחולו על כלל המעסיקים והעובדים במשק, למעט מי שחל עליו הסכם קיבוצי שנחתם עם ארגון עובדים יציג אחר, ובלבד שכל עוד לא נחתם הסכם כאמור, ישולם שכרם של העובדים בהתאם להסכם הקיבוצי שייכרת בהמשך לסיכום הדברים;
ב.  שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, בהסכמת  שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יהיה רשאי לקבוע תקופה נוספת, של עד 30 יום, שבה יחולו הוראות ההסכם הקיבוצי כאמור בפסקה 2 (א) לעיל, או הוראות הסכם קיבוצי אחר שייחתם בעניין זה בין אותם צדדים, ובלבד שלגבי התקופה הנוספת נקבעו תקנות בעניין פיצוי בשל נזק עקיף מכוח חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1951 ;
ג.  שר התעשייה, המסחר והתעסוקה ושר האוצר יהיו ממונים על ביצוע הפרק הנוגע לשכר שבחוק;
ד.  חוק ההגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו- 2006 שהגישה הממשלה יקבע כהוראת שעה לתקופה של 24 חודש.

עוד החליטה הממשלה להורות לשר התעשייה, המסחר והתעסוקה להציג את התיקון הנזכר בסעיף 2, בפני הכנסת, בעת הצגת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו-2006 , לקראת ההצבעה בקריאה ראשונה ולפנות לועדת הכנסת בבקשה להפנות את החוק לדיון בועדת הכספים.

הממשלה הסמיכה את ועדת השרים לענייני חברה וכלכלה, לאשר הצעה בעניין מתן פיצוי של נזקים עקיפים בתחומי התיירות והחקלאות.
איזור הצפון מצוי תחת מתקפת טילים רחבה ומתמשכת, שבעקבותיה הוכרז על מצב מיוחד בעורף וניתנו הנחיות לתושבים על ידי כוחות הביטחון.
מצב זה עשוי היה להביא לכך שחלק מהעובדים שלא עבדו בשל הוראות כוחות הביטחון לא יקבלו את שכרם בשל ימי ההיעדרות מעבודה.
במקביל, נוצר צורך להתאים את ההוראות הנוגעות לתשלום פיצוי בעד נזק עקיף, כך שגם באזורים שאינם "יישוב ספר", כמשמעותו בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961, תהיה זכאות לפיצוי בעד נזק עקיף. בשל

האזור הנרחב שהושפע מהמצב הביטחוני, נוצר צורך לקבוע מנגנון פשוט וישים, המתחשב גם בצרכי התקציב.
אשר על-כן, נציגי הממשלה, לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, והסתדרות העובדים החדשה, ניהלו ביניהם הידברות אינטנסיבית במהלך השבוע שעבר, שהסתיימה בסיכום דברים שנחתם בידי נציגי הצדדים, ביום 27 ביולי, 2006.                                                                                                                             
בסיכום הדברים נקבעה חובת המעביד לשלם לעובד במועד את מלוא השכר בשל תקופה שבה לא עבד העובד עקב המצב הביטחוני ששרר במקום עבודתו או במקום מגוריו. נקבעה תרומה של העובדים, בדרך של הפחתה בימי חופשה שנתית, בשיעור של 20% מימי ההיעדרות, וכן תרומה של המעסיקים, בשיעור של 27.5%, בדרך של הסכמתם להפחתה בפיצוי העקיף שישולם להם, לפי תקנות  הוראת השעה.

במקביל, נוסח הסכם עבודה קיבוצי, בין הממשלה ולשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, כמעבידים, לבין הסתדרות העובדים החדשה, לעיגון ההוראות הנזכרות בדבר חובת תשלום השכר לעובד, מחד, ותרומת העובד, מאידך.

על פי סיכום הדברים, על הממשלה להציע תיקון חקיקה שיחיל את הוראות ההסכם הקיבוצי על כלל העובדים, למעט מי שחל עליו הסכם קיבוצי שנחתם עם ארגון עובדים יציג אחר, ובלבד שכל עוד לא נחתם הסכם כאמור ישולם שכרם של העובדים במלואו ובמועדו.

במקביל, הודיע שר האוצר במסגרת סיכום הדברים, על כוונתו להביא לאישור וועדת הכספים של הכנסת את תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויי) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשס"ו-2006, (להלן – תקנות מס רכוש – הוראת שעה), שיקבעו את הפיצוי שיגיע בשל נזק עקיף, בשיעור של 132.5% משכרם של העובדים שנמנע מהם להגיע לעבודה בשל המצב הביטחוני, וכן הוראה ליישום האמור גם ביחס לעצמאים.

לא ניתן להעריך, בשלב זה, את ההשלכות התקציביות של סיכום הדברים. המקור התקציבי יהיה קרן הפיצויים לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961.           

ד.  עוד דנה הממשלה היום, בעניין דרגת פרישה לעובדים בשירות המדינה וקיצור פז"מ לפני פרישה לגמלאות משירות קבע בצה"ל, במשטרה ובשב"ס, והחליטה בהמשך להחלטתה מאפריל 2006 לתקן בהתאמה החלטות בנושא, שנתקבלו בשנת 2003, שעניינן דרגת פרישה לעובדים בשירות המדינה וקיצור פז"מ לפני פרישה לגמלאות משירות קבע בצה"ל במשטרה ובשב"ס, כך שמועד תחילתן יידחה ליום 31 בדצמבר 2006.

חלק מהעובדים היוצאים לקצבה, בהתאם לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970, זוכים עם פרישתם לדרגת פרישה, בהתאם לכללים המפורטים בהוראות התקשי"ר. בהחלטת ממשלה מס' 781 מיום 15.9.2003 סוכם על ביטול דרגת הפרישה, אך מועד תחילת ההחלטה נדחה מספר פעמים, וזאת לאחר שמיעת עמדת ההסתדרות הכללית בנושא. כעת, הוחלט לדחות פעם נוספת את מועד ביטול מתן דרגת הפרישה עד ליום 31 בדצמבר 2006. כמו-כן, הוחלט במקביל לדחות פעם נוספת את מועד ביטול קיצור פז"ם לפני פרישה בצה"ל, במשטרה ובשב"ס. המשמעות הכספית של הענקת דרגת פרישה הינה הגדלת משכורתו הקובעת של הגמלאי בשיעור שנע בין 7% ל-14%.
ההחלטה צפויה לעודד, באופן חד-פעמי, פרישה של עובדים בשירות המדינה, אשר עשויים לזכות בדרגת פרישה עם פרישתם.