א. בפתח הישיבה הודיע ראש הממשלה כי הקבינט הכלכלי – חברתי קיבל בשבוע שעבר החלטה לתגבר את הרשויות המקומיות בצפון  הארץ בעוד 100 מיליון ₪ בנוסף ל- 50 מיליון ₪ שכבר הועברו אליהם. האישור הפורמלי של ועדת הכספים ינתן מחר וביום שלישי בבוקר הכספים הללו יועברו לרשויות המקומיות בצפון הארץ כחלק מהמאמץ שעושה הממשלה להתמודד עם המצוקות שהן תוצאה של המציאות הנוכחית.
עוד אמר ראש הממשלה כי יש בדעתו, למנות בימים הקרובים, צוות משימה לאומי, שיכין תוך תקופה קצרה- תכנית לשיקום לאומי של האזורים שהיו נתונים להתקפות בתקופה האחרונה. עוד התייחס ראש הממשלה בפתח הישיבה לדיונים באו"ם והמגעים איתנו. ראש הממשלה הבהיר כי קיים צוות מומחים בינמשרדי של המשרדים הנוגעים בדבר אשר עוסק מזה כמה ימים עם הגורמים הרלוונטיים בקהילה הבינלאומית הדיפלומטית- הן האמריקאית והן האירופאית- בכל הקשור להחלטה הצפויה במועצת הביטחון, החלטה שבסיומה מתכוונים להביא הפסקת אש קבועה, להקים כוח רב לאומי ולפרק את החיזבאללה מנשקו, כלומר מילוי מלא של החלטה 1559 של האו"ם שנתקבלה לפני מספר שנים וטרם בוצעה.  

ב. ראש אמ"ן וראש אמ"צ של צה"ל, מפקד פיקוד העורף וסגן ראש השב"כ מסרו סקירות שעניינן עדכון המהלכים בזירות הלחימה בצפון ובדרום.

ג. שר האוצר, שר הפנים ומנכ"ל משרדו התייחסו לפעילויות של משרדי הממשלה בצפון ופירטו את הסיכומים וההסדרים שנקבעו לחלוקת 100 מיליון ₪ לרשויות המקומיות בצפון הארץ. המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה סקר את היקף התייצבות עובדים ממחוזות חיפה והצפון במשרדי הממשלה השונים, את תפקוד הרשויות המקומיות, את מדד השירותים שאותם מקבל העורף בתחומי הבנקאות והרפואה, את עמידות וביטחון העורף ואת היקף הצווים שהוצעו למפעלים להמשך הפעלתם.  

ד. הממשלה החליטה למנות בהתאם לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, את ארז חלפון לתפקיד המנהל הכללי של המשרד לקליטת העלייה (במקום מירלה גל). תוקף המינוי החל ביום 1.9.2006 .    
      
ה. הממשלה החליטה בתוקף סמכותה לפי סעיף 1א לחוק פיצוי נפגעי אסון טבע, התשמ"ט-1989, לפי המלצת שר החקלאות ופיתוח הכפר שניתנה לאחר התייעצות עם שר התחבורה – הממונה על השירות המטאורולוגי ועם השירות ההידרולוגי, להכריז על השיטפונות שהתרחשו ב- 3.2.06 באזור איילות והעיר אילת כעל אסון טבע.
חוק אסון טבע קובע הסדר נורמטיבי שנועד לסייע לענפי החקלאות להתאושש מנזקים אשר לא ניתן לבטחם במסגרת הסדר ביטוחי נאות, וזאת כדי לשמור על המשך קיומה של חקלאות בהיקף משמעותי. 
בבחינת המקרה בהחלטה האמורה עולה כי תופעת הטבע גרמה נזקים כבדים לתשתית חקלאית ולגידולים שונים. על חלקם של הגידולים לא חל החוק לפי צו פיצוי נפגעי אסון טבע (סוגי נכסים שהחוק לא יחול עליהם), התש"ס - 2000.
לאור הנזקים הכבדים שגרמו השיטפונות ובהיות שטחם קטן ומתוחם יחסית הוחלט להכריז על האירוע כעל אסון טבע לפי החוק. על הכרזה זו יחולו הכללים לפי החוק טרם תיקונו בחוק ההסדרים כאמור. 
הסכום הכולל המשוער של הפיצויים שישולמו לפי החוק בשל הנזקים עקב אסון הטבע הוא כ-7 מליון ₪.
הפיצויים יינתנו מתוך  תקציב משרד החקלאות ופיתוח הכפר שיועמד לצורך זה ע"י משרד האוצר.

ו. הממשלה דנה בישיבתה היום בעניין מסירת מידע מהמרשם הפלילי לחברות הממשלתיות שהוקמו במקום רשות הנמלים, הממשלה החליטה בהתאם לסעיף (ח) לתוספת הראשונה לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א – 1981, מטעמים שבביטחון המדינה –

1. להוסיף למניין הגופים שיימסר להנהלותיהם מידע הדרוש להם לעניין מינוי עובדים או ביטול מינוים, או לענין ביצוע עבודה, תפקיד או שירות באותו גוף בידי אדם אחר שלגביו מבוקש המידע, את הגופים הבאים:

1. חברת נמלי ישראל - פיתוח ונכסים בע"מ;
2. חברת נמל חיפה בע"מ;
3. חברת נמל אשדוד בע"מ;
4. חברת נמל אילת בע"מ.

2. לגרוע ממניין הגופים שיימסר להנהלותיהם מידע הדרוש להם לעניין מינוי עובדים או ביטול מינוים, או לענין ביצוע עבודה, תפקיד או שירות באותו גוף בידי אדם אחר שלגביו מבוקש המידע, את רשות הנמלים.

נמלי חיפה, אשדוד ואילת  (להלן - "הנמלים המסחריים") הם בעלי חשיבות לאומית אסטרטגית ותפעולם התקין הוא חיוני למשק הישראלי בכלל ולקיומו הסדיר של סחר החוץ הימי מישראל ואליה בפרט.

זאת שכן מרבית פעילות היבוא והיצוא של מטענים מישראל ואליה מתקיימת בהובלה ימית (98% מכלל המטענים), כאשר נמלי חיפה, אשדוד ואילת מהווים הנמלים הבלעדיים המשמשים את הציבור הרחב בסחר הימי הבין לאומי (לצד הנמלים המסחריים, כ-25% מכלל המטענים המובלים בדרך הים הם מטעני אנרגיה (דלק ופחם) המשונעים דרך נמלי האנרגיה - חדרה ואשקלון).

לפעילות שינוע המטענים המתבצעת בנמלים המסחריים רגישות ביטחונית גבוהה -
הן בהיותם תחנות גבול המשמשות לצורך כניסה לישראל של מטענים, כלי שיט ובני אדם, והן בשל הפעילות רחבת היקף של שינוע ואחסון של חומרי מסוכנים וכימיקלים, כאשר קיומם של סוגים רבים של חומרים מסוכנים וכימיקלים במרחבי הנמלים, בכמויות גדולות,  מהווה פוטנציאל ממשי לסיכון בטחון  הנמלים  וסביבתם.

מן האמור נובע כי  קיים אינטרס בטחוני מובהק למנוע העסקתם של גורמים עוינים בביצוע עבודות בתחום הנמלים האמורים - הן עבודות תפעול שוטפות והן עבודות פיתוח ובניה.