א. הממשלה שמעה סקירות בעניינים מדיניים וביטחוניים מפיהם של ראש אמ"ן, סגן ראש השב"כ ושרת החוץ.
 בדיווחיהם ציינו הסוקרים כי המזרח התיכון עדיין מעכל את תוצאות לחימתה של ישראל בצפון, מול החיזבאללה. עוד התייחסו הסוקרים להתרסה האיראנית בכל הנוגע לגרעין; לזירה הצפונית בנושא לבנון וסוריה ולעיקרי המגמות המסתמנות שם; לפריסת הכוחות הבינלאומיים  וכוחות צבא לבנון המאפשרים יציאה של כוחות צה"ל מדרום לבנון; למערכת הפלסטינית – תוך התמקדות בפער שבין עמדות הפלסטינים לעמדותיה של ישראל; לזירה הפנימית הפלסטינית בכל הנוגע ליוזמות מדיניות ופוטנציאל הטרור; למצב ההומניטארי והכלכלי ולפעילות כוחותינו לסיכול פיגועים וירי אל עבר ישראל. עוד התייחסו הסוקרים לשיחות המתקיימות בין החמאס והפת"ח בעניין ממשלת אחדות; לשביתה ברשות הפלסטינית שמונהגת על ידי גורמים אזרחיים; למתח הרב השורר בין אנשי החמאס והפת"ח – עד כדי אנרכיה. הסוקרים ציינו כי קיימת ירידה בהיקף הפיגועים נגד ישראל.
 שרת החוץ בסקירתה התייחסה לתהליכים שנדרשים ליישום החלטה 1701 בלבנון ולעוסקים בתהליכים אלה. באשר להחלטה 1701 – ישנן הסכמות מקיר לקיר שזהו מבחן של הקהילה הבינלאומית; ישנה הבנה שצריך ליישם החלטה זאת וכי יש צורך לשתף פעולה עם יישום זה.
 שרת החוץ התייחסה גם להתארגנויות לקראת האסיפה הכללית של האו"ם שאמורה להתכנס בשבוע השלישי של ספטמבר. לקראת עצרת זאת צפויה ישראל לדינמיקה של יוזמות, והנושאים שצפויים לעלות על סדר יומה של העצרת – הם הנושא איראני, הנושא הלבנוני וגם הנושא הפלסטיני. ביחס לנושא הפלסטיני ישנן מספר יוזמות שרצות בקרב הקהילה הבינלאומית; כמובן קיומה של עצרת האו"ם משליך גם על ההתנהלות של אבו-מאזן, שרוצה לצאת מכאן לכיוון העצרת לא עם נטל מהסוג של דרישות הקהילה הבינלאומית שלא מולאו - אלא באיזשהו סוג של פעילות מצידו, כדי לזכות בחיבוק כאשר הוא מגיע לניו-יורק.

כמו-כן סקרה שרת החוץ את ביקוריהם בארץ של שר החוץ הרוסי, שר החוץ האיטלקי ושר החוץ הגרמני.

בתום הדיון אשר נערך בממשלה בעקבות הסקירות הנ"ל אמר ראש הממשלה, בין היתר, בנושא הלבנוני – היישום המלא של החלטה 1707 פועל לטובת עמדותיה של ישראל ובלבד שתהיה הקפדה על קיומו של רוח ההסכם ולא רק הניסוחים הטכניים שלו.

בעניין ביטול ההסגר, אמר ראש הממשלה:
"לא הוסר הסגר מעל לבנון – להפך, נכנס לתוקף הסגר, תוך שימוש בצבא הבינלאומי, שהיה מיועד לקיים הסגר זה מלכתחילה. ישראל לא אמורה לקיים הסגר על לבנון, זה לא מופיע בשום מקום. אנחנו קבענו עובדה ואמרנו: עד אשר יגיע הצבא הבינלאומי ישראל לא זזה מהמקום שהיא הייתה בו ביום הפסקת האש;  לכן נשארנו בדרום לבנון, אבל קבענו שנצא כאשר הצבא הבינלאומי יתפוס את עמדותיו, כדי שלא ייוצר ואקום שיאפשר לחיזבאללה לחזור מעמדות מהן נהדפו".

גם הסגר הימי מופעל כעת על ידי כוחות הצי של איטליה, צרפת ויון ויצטרפו אליהם נחתים גרמניים. אותו עניין גם לגבי הפיקוח על נמלי האוויר".
ראש הממשלה, התייחס גם לסוגיה הפלסטינית בציינו כי בתוקף הנסיבות שנוצרו עקב הלחימה בצפון אמרנו: "נושא ההתכנסות בודאי במתכונת שחשבנו, בדפוסים שעליהם דיברנו מחייב בדיקה מחודשת. זהו פועל יוצא בלתי נמנע של הערכת מצב שהיא תוצאה של הלחימה".

ב. הממשלה דנה בעניין חיזוק ובפיתוח שכונת רמז בלוד, והחליטה: -
1. לפעול לחיזוק ופיתוח השכונה, על פי העקרונות כדלהלן:
א. מכירת יחידות הדיור (יח"ד) של נכסי רשות הפיתוח (ר"פ) לדיירים להם חוזים על פי דין, בשיעור הנחה של 60% על שווי זכויות הבעלים בחלק המוגן ו-40% על החלקים הפנויים וזכויות הבנייה העודפות;
ב. התוספות שנבנו ליח"ד, כאמור בסעיף א' והחורגות מתחומי המגרשים, ייהרסו בתיאום עם הרשות המקומית, וזאת כתנאי לחתימת הסכם בעניין ההקצאה;
ג. מכירת המגרשים הריקים בדרך של הרשמה והגרלה על פי הערכת שמאי, לתושבי השכונה. מכירת יתרת המגרשים, ככל שתהיה, תיעשה עפ"י נהלי מנהל מקרקעי ישראל;
ד. השתתפות של תושב השכונה המתגורר במבנה שהוצא לגביו צו הריסה אשר לא בוצע, בהרשמה והגרלה, תותנה בהריסת המבנה בהתאם לצו;
לעניין "תושבי השכונה", יכללו המשפחות המתגוררות בתוך "הקו הכחול" של התכנית וכן שלוש משפחות המתגוררות במבנים הנמצאים סמוך ל"קו הכחול" של התכנית, להם הוצא צו הריסה;
ה. בכפוף לביצוע האמור בסעיף קטן (ב), הבנייה הבלתי חוקית בתחומי המגרשים כאמור בסעיף קטן (א) תוסדר על ידי כל רוכש מול הרשות המקומית ומינהל מקרקעי ישראל;
ו.  ביצוע עבודות הפיתוח בשכונה ע"י משרד הבינוי והשיכון (להלן – "המשרד"). רוכשי המגרשים ישאו בהוצאות הפיתוח וישלמו למשרד את הסכום השווה לסכום הקבוע בחוקי העזר העירוניים.  משרד האוצר יתקצב את המשרד בסכום של 3.5 מיליוני ₪  ויתרת העלות תמומן ע"י המשרד מתקציבו;
ז. מתן סיוע ע"י המשרד לרכישת יח"ד ו/או לשיפוצה או לרכישת מגרש ובניית יח"ד, הכול בהתאם לכללי הזכאות המקובלים במשרד;

2. א. להנחות את נציגי הממשלה במועצת מקרקעי ישראל להביא
הצעה זו להחלטת המועצה בשני נושאים כדלהלן: (1) גובה ההנחות למכירת נכסי רשות פיתוח לדייריהם בשכונה מיוחדת; ו- (2) מתן עדיפות לתושבי השכונה, כאמור בסעיף 1 (ג).

שכונת רמז היא שכונה מעורבת בה מתגוררים  ערבים ויהודים. בשכונה יש כ-60 יחידות דיור שמנוהלות ע"י חברת עמידר, רובן בחוזים מוגנים (דמי מפתח), מהן 33 משמשות למגורים, 17 לעסקים ו-9 פנויות. השכונה סובלת מריכוז בעיות פיזיות וקנייניות, כגון תוספות בנייה רבות לא מוסדרות ולא חוקיות, תשתיות ישנות ונחותות המאוכלסת ע"י משפחות מרובות ילדים ויש חשיבות רבה במציאת פתרון כולל לבעיות אלה.
יצוין כי שכונת רמז הינה שכונה בלוד, ישוב  שנקבע בהחלטת ממשלה כישוב בטיפול נקודתי. השכונה הינה בעלת אפיונים מיוחדים, ובכלל זה זיקה קהילתית יוצאת דופן, ואשר ערכי הקרקע בה נמוכים באופן מיוחד.
ההחלטה האמורה מיועדת להביא לחיזוקה של השכונה בין היתר, ע"י מכירת הנכסים לדיירים להם חוזים על פי דין, בהנחה של 60% על שווי זכויות הבעלים בחלק המוגן ו -  40% על החלקים הפנויים וזכויות הבנייה העודפות; ושיווק המגרשים הפנויים בדרך של הרשמה והגרלה לתושבי השכונה. על פי הערכה, ערך הטבה זו אינה מגיע לתקרה הקבועה בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 921 מיום 14/01/2001. מכירת יתרת המגרשים, ככל שיהיה, תיעשה באמצעות מכרז.
 
ב. להנחות את נציגי הממשלה במועצת מקרקעי ישראל להביא הצעת החלטה לאישור המועצה, בנוסח שיתואם עם היועץ המשפטי לממשלה, לפיה יוקם צוות בהנהלת מינהל מקרקעי ישראל אשר יוסמך לאשר שיווק קרקע בהרשמה והגרלה בשכונה מיוחדת למי שהתגורר באותה שכונה תקופה מינימאלית שתיקבע, בהתאם לכללים המקובלים במינהל לשיווק לבני מקום.        
                                               
בסעיף זה "שכונה מיוחדת" – שכונה בישוב שנקבע בהחלטת ממשלה כישוב בטיפול נקודתי, שהינה בעלת אפיונים מיוחדים, ובכלל זה זיקה קהילתית יוצאת דופן, ואשר ערכי הקרקע בה נמוכים באופן מיוחד."
 
ג. הממשלה דנה בתקנות הדייר (דמי שכירות יסודיים ודמי שכירות בדירות), התשס"ו-2006, והחליטה להתקין התקנות בנוסח כלהלן: -

 "בתוקף סמכותה לפי סעיפים 45 ו-47 לחוק הגנת הדייר (נוסח משולב), התשל"ב-1972 מתקינה הממשלה תקנות אלה:

שינוי דמי השכירות	1. דמי השכירות היסודיים של דירה יהיו דמי היסודיים השכירות שהשתלמו ערב תחילתן של תקנות אלה.
דמי שכירות	2. לדמי השכירות היסודיים של דירה יווספו:      "2.45%".
תחילה	3. תחילתן של תקנות  אלה ביום י' בחשוון התשס"ז (1 בנובמבר 2006)".

ד. הממשלה החליטה למנות, בתוקף הסמכות לפי חוק בנק ישראל, התשי"ד-1954 את המנויים שלהלן לחברי הוועדה  המייעצת בבנק ישראל :
 אהרון פוגל – יושב ראש, יעקב שיינין – סגן יושב ראש, מירנה ג'השאן, יעל מוריץ, גליה מאור, לייזה חיימוביץ, שלמה נחמה,  שלמה זוהר, אליעזר יונס,
יעקב נאמן  ואריה זייף.
  כמו-כן החליטה הממשלה למנות את המנויים להלן לחברי המועצה המייעצת בבנק ישראל 2006: חברי הועדה המייעצת כאמור, ומהם אהרון פוגל – יושב ראש ויעקב שיינין – סגן יושב ראש וכן: - דני רוטשילד, אסתר קורן, ג'אקי ואקים, מיכל בלייך, יעקב אנוך, אמנון שקד, ציפה כרמון, מרגלית יניב, חגית חרמש וארז ויגודמן.
 חוק בנק ישראל, התשי"ד-1954, קובע כי על הממשלה למנות ועדה מייעצת של לא יותר מאחד-עשר חברים ותמנה מהם יושב ראש וסגנו. עוד קובע החוק כי הועדה תייעץ לנגיד בכל ענין שעליו להיוועץ אתה לפי חוק זה, ובכל עניין אחר הנוגע לתפקידי הבנק.
 לפי סעיף 23 לחוק בנק ישראל, התשי"ד-1954, על הממשלה למנות גם מועצה מייעצת שתהיה מורכבת מחברי הועדה המייעצת ועוד עשרה חברים. יושב ראש הועדה יהיה גם יושב ראש המועצה וסגנו של יושב ראש הועדה  יהיה  גם סגנו של יושב ראש המועצה.
תפקידי המועצה  המייעצת, בין השאר, לייעץ לנגיד לענין קביעת ערכם הנקוב, צורתם, תכנם ושאר הפרטים של שטרי הכסף שיוצאו לפי החוק, וכן לענין ערכן הנקוב של המעות שיוצאו לפי החוק, תרכובתן, משקלן, תבניתן ושאר פרטיהן.
 באפריל 2006 חידשה הממשלה את מינוי הועדה המייעצת ומינתה מועצה מייעצת (לאחר מספר שנים  שזו לא מונתה), אך בשל דחיפות המינויים ובשל העובדה שהמינויים נעשו בטרם מונתה ממשלה חדשה, הוחלט כי המינויים ייעשו לתקופה של שלושה חודשים בלבד – עד סוף יוני החולף.
 אשר על כן הוחלט למנות ועדה מייעצת ומועצה מייעצת בהרכב המפורט לעיל. יצויין כי בהתאם להוראות חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, כל המועמדים קיבלו את אישור הועדה הציבורית לבדיקת מינויים (ועדת שפניץ).

ה. הממשלה דנה בישיבתה היום בעניין  הקמת מועצה לאומית לכלכלה. הממשלה החליטה להקים מועצה לאומית לכלכלה (להלן – המועצה) שייעודה, תפקידיה והמבנה הארגוני שלה הם כמפורט להלן:
ייעוד המועצה ותפקידיה
- ייעוד המועצה: לשמש גוף מטה לראש הממשלה בנושאי כלכלה, במטרה לסייע בתהליך קבלת ההחלטות בתחומים אלו, בהתבסס על ניתוחים מקצועיים, נתונים עדכניים וחשיבה שיטתית ארוכת טווח.

- תפקידי המועצה יכללו, בין היתר: -
(1) גיבוש יוזמות לצעדי מדיניות המיועדים להביא לעידוד הצמיחה במשק, תוך צמצום הפערים הכלכליים;
(2) הכנת חוות דעת ביחס להצעת תקציב המדינה לפני הגשתה לממשלה, והצעת חלופות במידת הצורך, הן באשר למסגרת התקציב והן בנושאים תקציביים פרטניים;
(3) הכנת חוות דעת מקצועיות ביחס להצעות להחלטה העומדות על סדר יומה של הממשלה וועדותיה בתחומי הכלכלה;

המסגרת הארגונית: -

- המועצה תפעל במסגרת הארגונית של משרד ראש הממשלה, על פי הנחיות ראש הממשלה;
- בראש המועצה יעמוד פרופ' מנואל טרכטנברג, היועץ הכלכלי לראש הממשלה;
- במסגרת המועצה תפעל מחלקת מחקר ומידע, אשר תהיה מורכבת מצוות מקצועי ורב תחומי של כלכלנים בעלי תארים גבוהים. ראש מחלקת המחקר ישמש כסגן לראש המועצה;
- (1)  ראש הממשלה ימנה למועצה ועדה מייעצת, אשר תייעץ למועצה        בתחומי פעילותה ותסייע לה בגיבוש המלצות מדיניות בנושאים שבטיפולה. הוועדה המייעצת תמונה לאחר שהרכבה ודרכי עבודתה תואמו עם היועץ המשפטי לממשלה, בשים לב בין היתר להיבטים המשפטיים הכרוכים בנושא.
(2) ראש המועצה יהיה יושב ראש הוועדה המייעצת. בנוסף יכהנו בוועדה כלכלנים בכירים אשר יתמנו בשים לב לכישוריהם ולניסיונם במגזר הציבורי, במגזר הפרטי ובאקדמיה.

- ראש המועצה יתייעץ, לפי שיקול דעתו, עם נציגים מקשת רחבה של מגזרים במשק ובחברה, לרבות ארגוני עובדים ומעסיקים, מיעוטים, תושבי הפריפריה, עולים חדשים וארגונים חברתיים וסביבתיים, באופן שיאפשר למועצה לשמוע מגוון דעות ועמדות בנושאים שבתחום עיסוקה.

- המועצה תפעל בסיוע יחידות משרד ראש הממשלה, ובתאום עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה;

- המועצה תסתייע במידת הצורך גם ביועצים ובצוותי מחקר חיצוניים;

- עוד החליטה הממשלה להטיל על מנכ"ל משרד ראש הממשלה, בתיאום עם שר האוצר ונציב שירות המדינה, ועל דעת ראש הממשלה, לקבוע את המסגרת התקציבית והארגונית לפעילות המועצה.

- אין בהקמת המועצה הלאומית לכלכלה כדי לפגוע בסמכויותיו של נגיד בנק ישראל על פי סעיף 9 לחוק בנק ישראל – לפיו הנגיד מייעץ לראש הממשלה בענייני מטבע ועניינים כלכליים אחרים.

- לאחר הקמת המועצה והפעלתה, ולאור הניסיון שיצטבר, ייזום ראש הממשלה הצעת חוק בנושא המועצה, מעמדה, סמכויותיה ותפקידיה.

- המועצה הלאומית לחברה ולכלכלה, על פי סעיף 31 של קווי היסוד של הממשלה ה-31 תובא לאישור הממשלה בתוך 30 יום. על צוות בראשות השר יצחק הרצוג ולאחר התייעצות עם ראשי הסיעות בממשלה.

ו. הממשלה דנה בעניין הקמתה של  יחידת סמך לענייני גמלאים במשרד ראש הממשלה. הממשלה החליטה להקים יחידת סמך לענייני גמלאים במשרד ראש הממשלה (להלן – היחידה) שייעודה, תפקידיה והמבנה הארגוני שלה הם כמפורט להלן: -

1. ייעוד היחידה ותפקידיה

א. היחידה תשמש גוף מטה לראש הממשלה ולממשלה בנושא הטיפול בגמלאים, וייעודה לסייע בגיבוש מדיניות והמלצות בנושא שיפור מעמד הגמלאים, איכות חייהם הפיזית והנפשית ומערך המתנדבים למען הקשישים.
ב. היחידה תשמש גוף תיאום, אינטגרציה, חשיבה ומעקב בנושאים הקשורים לגמלאים ולמעמדם. אין בהקמתה של היחידה כדי לפגוע במעמדם או בסמכויותיהם של משרדי הממשלה הנוגעים לעניין.

במסגרת עבודתה תפעל היחידה, בין היתר, בנושאים הבאים:-
(1) פיתוח וייעול השירותים הקיימים לגמלאים וקידום פרוייקטים בתחום פעילותה של היחידה;
(2) תיאום בין משרדי הממשלה וגופים נוספים הפועלים בתחום פעילותה של היחידה, תוך איגום משאבים מקצועיים וכספיים במקרים המתאימים;
(3) מעקב ובקרה אחר יישום החקיקה הנוגעת לגמלאים וזכויותיהם, וקידום עבודת מטה לייזום תיקוני חקיקה במידת הצורך.
(4) תפעול מערך המתנדבים למען הקשישים.

ג. היחידה תתמקד בטיפול בששת התחומים המרכזיים שלהלן:

(1) בריאות וסיעוד, לרבות בדיקת השירותים הניתנים לגמלאים, מיפוי בעיות והצעת תוכניות לשיפור השירות ולקידום רפואה מונעת;
(2) רווחה, לרבות טיפול בנושאים סוציאליים, בתעסוקת גמלאים, בתרבות הפנאי, ובקידום פעולות לרווחת הגמלאים מול המגזר השלישי;
(3) שיכון, לרבות קידום פתרונות דיור ייעודיים לגמלאים; 
(4) סיוע לאוכלוסיות מיוחדות, ובכלל זה גמלאים מעוטי יכולת, נכים ובעלי צרכים מיוחדים, ניצולי שואה, המגזר הערבי ועולים חדשים;
(5) פניות ציבור, ובכלל זה הקמת מרכז מידע לגמלאים אשר ירכז מידע בדבר השירותים הניתנים לגמלאים ויקל על נגישות למידע ולשירותים.
(6) מערך מתנדבים למען הקשישים.

2. מועצה מייעצת

 (1)   ראש הממשלה ימנה מועצה ציבורית מייעצת לענייני גמלאים, אשר תכלול עד 21 חברים אשר תייעץ ליחידה בתחומי פעילותה.
  המועצה המייעצת תקיים דיונים תקופתיים ותאפשר ליחידה לשמוע מגוון דעות ועמדות אשר יסייעו לה בגיבוש המלצות למדיניות ולקידום פעילויות.

(2)  חברי המועצה יתמנו בשים לב לכישוריהם ולנסיונם בתחומים הרלוונטים במגזר הציבורי, במגזר הפרטי ובאקדמיה, ובאופן שהרכבה של המועצה יאפשר לשקול ולאזן כראוי בין כלל השיקולים הנוגעים לנושאים הנדונים במסגרתה.

(3) ראש הממשלה יקבע כללים בדבר כשירות לכהונה, משך כהונה ותנאים נוספים לעניין כהונת חברי המועצה.

3. יחידת הסמך תפעל במסגרת הארגונית של משרד ראש הממשלה, ותחל בעבודתה עם קבלת החלטת הממשלה בנושא. ליחידת הסמך ימונה חשב נפרד, על פי המבנה הארגוני שיתואם עם נציבות שירות המדינה.

4. בהתאם לסעיף 6(א)(2) לחוק נכסי המדינה, התשי"א-1951 (להלן – החוק), להרשות את נושאי המשרה ובעלי התפקידים אשר מפורטים להלן, לייצג את הממשלה בכל עסקה מהעסקאות שמדובר בהן בסעיפים 4 ו-5 לחוק, למעט עסקאות במקרקעין, בתחום הפעילות של יחידת הסמך לענייני גמלאים במשרד ראש הממשלה, עד לסכום הנקוב ליד כל אחד מהם, ולחתום בשם המדינה על המסמכים הנוגעים לעסקאות האמורות:
א. המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה ביחד עם חשב היחידה – מסך של 500,000 ₪ ומעלה;
ב. מנהל היחידה ביחד עם חשב היחידה – עד לסכום של 500,000 ₪.

5. לקבוע את המסגרת התקציבית והארגונית לפעילות היחידה;  תוך 30 יום מהחלטת הממשלה. נציג משרד ראש הממשלה, שייקבע על ידי ראש הממשלה, ירכז את הפעילות בנושא זה.

ז. הממשלה החליטה בהתאם לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, ועל פי המלצת ועדת שירות המדינה לפטור מחובת מכרז פומבי לפי סעיף 19 לחוק,   את משרת הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן, בתנאי שיקויים הליך מיוחד של ועדה לאיתור מועמדים, שעקרונות פעולתה נקבעו בהחלטה מס' 2541 מיום 29.9.2002, והרכבה יהיה כדלהלן: -

- המנהל הכללי של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה או נציגו – יו"ר;
- נציב שירות המדינה או נציגו;
- החשב הכללי במשרד האוצר או נציגו;
- נציג ציבור בעל  ידע ומומחיות בתחום הגנת הצרכן או הרגולציה שימנה נציב שירות המדינה בהתייעצות עם מנכ"ל משרד התמ"ת;
- איש אקדמיה בכיר בעלי ידע ומומחיות בתחום הגנת הצרכן או הרגולציה שימנה מנכ"ל משרד התמ"ת בהתייעצות עם נציב שירות המדינה.

ח. עוד החליטה הממשלה לפטור מחובת מכרז פומבי לפי סעיף 19 לחוק את משרת מנהל הרשות להגנת עדים, בהתאם לסעיף 4(א)(2) להחלטת ממשלה 345 מיום 14.9.1999, בתנאי שיקויים לגביה הליך מיוחד של ועדה לאיתור מועמדים, שעקרונות פעולתה נקבע בהחלטת ממשלה מס' 2541, אשר הרכבה יהיה כדלקמן:
1.  המנהל הכללי של המשרד לביטחון הפנים – יושב-ראש;
2. נציב שירות המדינה;
3. פרקליט המדינה;
4. הסניגורית הציבורית הארצית;
5. ראש אגף חקירות ומודיעין של משטרת ישראל

עוד הוחלט לקבוע כי כהונת מנהל הרשות להגנת עדים תהיה לחמש שנים עם האפשרות להארכה לשלוש שנים נוספות, וכי משרה זו תיווסף לרשימת המשרות אשר מנויות בתוספת מכוח סעיף 23 לחוק שירות המדינה (מנויים), התשי"ט-1959.

ט.  הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 12 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט – 1959, להאריך את מינויו של משה שילה לתפקיד ממלא מקום המנהל הכללי של משרד המשפטים, מיום 4.9.06 ועד יום 4.12.06, או עד למינוי מנהל כללי  של קבע, לפי המוקדם שביניהם.
   ביום 4.6.06  סיים המנהל הכללי של משרד המשפטים אהרון אברמוביץ את תפקידו כמנהל כללי של משרד המשפטים.
בהתאם לחוק שירות המדינה  (מינויים), תשי"ט- 1959, מינה שר המשפטים דאז, חיים רמון, את משה שילה, המשנה למנהל הכללי של משרד המשפטים, לממלא מקום המנהל הכללי של משרד המשפטים, לתקופה של שלושה חודשים, עד ליום 4.9.06.
היות ותקופת הארכת מינויו של משה שילה כממלא מקום המנהל הכללי של משרד המשפטים הסתיימה, הוחלט להאריך את מינויו של משה שילה כממלא מקום המנהל הכללי של משרד המשפטים לתקופה נוספת של שלושה חודשים, או עד למינוי מנהל כללי של קבע, לפי המוקדם שביניהם.