א. מינוי ועדת וינוגרד 
ב. מינוי שר בלי תיק במשרד האוצר
ג. הקמת מועדוני נוער באתרים של מפוני עזה
ד. שידרוג מתקן טיהור שפכים בנחל שורק
ה. קידום תעסוקת מפוני עזה
ו. מימון תכנון מגורי קבע למפוני עזה
ז. שנה טובה


א. הממשלה דנה בישיבתה היום במינוייה של ועדת בדיקה ממשלתית לפי סעיף 8א' לחוק הממשלה, התשס"א-2001, לברור ההיערכות וההתנהלות של הדרג המדיני ומערכת הביטחון בנוגע למכלול ההיבטים של המערכה בצפון שהחלה ביום 12.7.2006, ובהענקת סמכויות של ועדת חקירה לועדת הבדיקה הממשלתית שימנו ראש הממשלה ושר הביטחון.
 הממשלה החליטה: -

1.   א.  להטיל על ראש הממשלה ועל שר ביטחון למנות ועדת בדיקה
 ממשלתית, בהתאם לסעיף  8א' לחוק הממשלה, התשס"א-2001, (להלן – "הועדה").

ב. וזה הרכב הוועדה:
ד"ר אליהו וינוגרד, שופט (בדימוס) – יושב-ראש
פרופ' רות גביזון
פרופ' יחזקאל דרור
מנחם עינן, אלוף (במיל')
ד"ר חיים נדל, אלוף (במיל')

ג. הוועדה תבדוק ותקבע ממצאים ומסקנות וכן תגיש המלצות ככל שתמצא לנכון, בנוגע לדרג המדיני ולמערכת הביטחון בכל הנוגע למכלול ההיבטים של המערכה בצפון שהחלה ביום 12.7.2006 בנושאים הבאים:

הדרג המדיני:

הוועדה תבדוק ותקבע ממצאים ומסקנות באשר להתנהלות הדרג המדיני בכל הנוגע לניהול המערכה בצפון, שהחלה בפועל ביום 12.7.2006 מן ההיבט המדיני, הצבאי והאזרחי –
הוועדה תתייחס כפי שתמצא לנכון, גם להתנהלות הדרג המדיני בכל הנוגע להיערכות ולמוכנות לקראת אירועי לחימה ותרחישי איום מאז החל ארגון החיזבאללה להתבצר על גבול הצפון.

מערכת הביטחון

הוועדה תבדוק ותקבע ממצאים ומסקנות וכן תגיש המלצות ככל שתמצא לנכון, באשר להיערכות ולהתנהלות מערכת הביטחון בכל הנוגע למערכה בצפון (שהחלה בפועל ביום 12.7.2006), לרבות בתחומים ובנושאים כדלקמן: -

1. היערכות ומוכנות מערכת הביטחון מול האיום מלבנון
לרבות היערכות מודיעינית  ובניית הכוח והכנתו מול תרחישי האיום השונים.

2. ניהול הלחימה, הפעלת הכוחות ובכללם פיקוד העורף, והמערכים המסייעים והתומכים במהלך הלחימה, לרבות תהליכי קבלת ההחלטות, החל ממועד אירוע חטיפת החיילים ביום 12.7.2006 ועד למועד כניסת הפסקת האש לתוקף ביום 14.8.2006.

ד.        הוועדה תגיש את ממצאיה ומסקנותיה, וכן המלצות ככל שתמצא לנכון, לרבות באשר לשיפור תהליכי קבלת ההחלטות בעתיד של הדרג המדיני ושל ראשי מערכת הביטחון, ובכלל זה החומרים והייעוץ הניתנים לגורמים הנ"ל.

ה.       נוכח הצורך החיוני בהיערכות מהירה ובהפקת לקחים מוקדם ככל האפשר מול תרחישי האיום הקיימים נגד מדינת ישראל, מתבקשת הוועדה להגיש את דו"ח עבודתה בהקדם האפשרי; אם תמצא הוועדה לנכון, היא תהא רשאית להגיש דו"ח ביניים או דו"ח חלקי, בנושאים בהם קיימת לדעתה דחיפות ביישום מסקנותיה והמלצותיה.

ו.       הוועדה תגיש את הדו"ח או הדו"חות שלה לראש הממשלה ולשר הביטחון והם יביאום בפני הממשלה.
 הדו"ח או הדו"חות של הוועדה יפורסמו ברבים; הוועדה רשאית לקבוע הנחיות לגבי פרסום הדו"חות על פי העקרונות שבסעיף 20לחוק ועדות  חקירה, התשכ"ט-1968.

ז. הוועדה תקבע את סדרי דיוניה ואופן עבודתה. ישיבות הוועדה יהיו פומביות או סגורות כפי שתקבע הוועדה.
 לא יתקיים דיון פומבי כאשר הדבר עלול לסכן את ביטחון המדינה או את יחסי החוץ שלה או מכל טעם אחר שבדין.

ח. בתום עבודתה תפקיד הוועדה את כל הפרוטוקולים של דיוניה וכן את כל החומר שהובא בפניה בגנזך המדינה.

ט. ראש הממשלה וחברי הממשלה, עובדי המדינה ואנשי צה"ל ומערכת הביטחון לזרועותיה, יתייצבו בפני הוועדה על פי בקשתה וימסרו לה כל מידע או מסמכים שיתבקשו על ידה.

י. הוועדה רשאית להסמיך אנשים הכשרים לכך לאסוף חומר הנדרש לעבודת הוועדה ולסייע בעבודתה.

יא. משרד האוצר יעמיד לרשות הוועדה מסגרת תקציב להעסקת כוח עזר, בהיקף שייקבע על ידה, בהתאם לצרכים כפי שיוגדרו על ידי הוועדה. כמו כן יעמידו משרד ראש הממשלה ומזכירות הממשלה לרשות הוועדה את מלוא האמצעים הדרושים לה לניהול עבודתה.

2.     לאשר, בהתאם לסעיף 8א(א) לחוק הממשלה, התשס"א-2001, קביעת שר  המשפטים כי לוועדה יהיו הסמכויות של ועדת חקירה לפי סעיפים9  עד 11 ו- 27(ב) לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט- 1968.    

 ביום 12.7.2006 פתח החיזבאללה בירי מסיבי של רקטות לעבר ישובי הצפון, במקביל חצה כוח של חיזבאללה את גבולנו הצפוני ותקף סיור שגרתי של צה"ל וזאת ללא כל התגרות מצדה של ישראל. כתוצאה ממיתקפה זו נהרגו שמונה חיילים, נפצעו חיילים נוספים וגם אזרחים.

החיזבאללה חטף אל תוך שטח לבנון שניים מחיילינו – אהוד גולדווסר ואלדד רגב.

פעולה זו היוותה חוליה נוספת בשרשרת של מתקפות טרור של חיזבאללה נגד מדינת ישראל, תושביה וחייליה, מתקפות טרור שהיו מנת חלקה של ישראל בשני העשורים האחרונים בגבול הצפון.

בשעות הערב כונסה הממשלה לישיבה מיוחדת. הממשלה החליטה, בין היתר:

" ישראל חייבת להגיב בחומרה המתחייבת ממהלך התקפי זה, והיא אכן תעשה כך. ישראל תגיב בצורה תקיפה וקשה כנגד מחוללי הפעולה והגורמים האחראים לה וכן תפעל לסכל מאמצים ופעילות המכוונים נגד ישראל".

המערכה בלבנון נמשכה 33 ימים ובמהלכה ניחתו על ישובי הצפון אלפי טילים ורקטות, אזרחים וחיילים נהרגו ונפצעו, מאות אלפי אזרחים נאלצו לשהות במקלטים, במרחבים מוגנים או לעזוב את ביתם למרכז הארץ, אורחות החיים השגרתיים שובשו ונגרמו נזקים עצומים לרכוש.

כל אותם הימים פעל צה"ל באוויר, בים וביבשה וחיילינו חירפו נפשם בלחימה עקשנית וקשה נגד החיזבאללה ששם לו למטרה לפגוע בחיילים ובאזרחים ואשר מטרתו המוצהרת הייתה והינה השמדת ישראל.

ביום 13.8.2006 אישרה הממשלה לפעול על –פי החלטת מועצת הביטחון של האו"ם מס' 1701, ובהתאם לכך נכנסה לתוקף הפסקת אש.

בהציגו את הנושא בפני הממשלה, אמר ראש הממשלה, כי בעקבות אירועי המלחמה הייתה הרגשה כללית שצריך למצוא את הדרך הנאותה, לבדוק אותה הן בדרג המדיני, הן בדרג הביטחוני, הן בשלבי ניהול המלחמה והן בשלבים שקדמו לה ואשר חייבו – היערכות, מוכנות, בניית כוח וכל הכרוך בכך. השאלה הייתה מהי המתכונת הנכונה לבדיקה.

גורמים מסוימים סברו, שיש צורך להקים ועדת חקירה ממלכתית, על פי חוק ועדות חקירה. מול עמדה זאת היו גורמים שסברו כי קיימת הפרזה בהעברת נושאים בעלי אופי ציבורי לטיפולם של גופים משפטיים, כשניסיון העבר בהפעלת ועדות מהסוג הזה דורשות תשובות מהירות, והיערכות מהירה.

ראש הממשלה הבהיר כי מהרגע הראשון סבר, שהמתכונת של ועדת חקירה ממלכתית אינה המתכונת הנכונה ושצריך למנות ועדה לפי חוק הממשלה סעיף 8א' ולהעמיד בראשה שופט בדימוס. בינתיים החליט שר הביטחון להקים ועדה שתבדוק את הדרג הצבאי בלבד ועקב כך חשב ראש הממשלה שמן הראוי להקים ועדה שתבדוק את הדרג המדיני – והיא תהיה ועדה ציבורית שממנה הממשלה.

הואיל והקמת הוועדה, על פי המתכונת עליה חשב מלכתחילה שר הביטחון לא הסתייע עקב בעיות משפטיות שהתעוררו וועדה זאת לא הוקמה, התעורר מחדש הצורך להקים ועדה אשר תבדוק גם את הדרג המדיני וגם את הדרג הצבאי. לכן חזר ראש הממשלה למתכונת של הקמת ועדה על פי סעיף 8א' לחוק הממשלה.

כתב הסמכות של הוועדה הוא רחב ומכתיב מה שפחות דפוסי התנהלות לחבריה; חברי הוועדה יוכלו להפעיל שיקול דעת, על פי מיטב שיפוטם. כמו-כן, הוועדה תחליט בנקודת הזמן ממנה היא רוצה להתחיל את בדיקותיה. המשאלה שלנו היא שהפעולה של הוועדה תהיה מהירה ככל האפשר – מתוך כוונה להתרכז ביכולת שלנו להיערך לקראת אתגרי העתיד בדרך היעילה ביותר.

לפיכך החליט ראש הממשלה להקים ועדת בדיקה ממשלתית בהתאם לסעיף 8א(א) לחוק הממשלה, התשס"א-2001, שתבדוק את מכלול הנושאים הקשורים לעניין.

סעיף 8א לחוק הממשלה קובע כדלקמן:

8א.	(א)	מינה שר ועדה לבדיקת נושא או אירוע מסויים המצוי בתחום אחריותו (בסעיף זה- השר הממנה), ובראש הוועדה עומד שופט בדימוס, רשאי שר המשפטים, לבקשת השר הממנה ובאישור הממשלה, לקבוע כי לאותה ועדה יהיו הסמכויות של ועדת חקירה, לפי סעיפים 9 עד 11 ו-27(ב) לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1968 (להלן – ועדת בדיקה ממשלתית); השר הממנה יפרסם ברשומות הודעה על מינויה של ועדת בדיקה ממשלתית, הרכבה, תפקידיה וסמכויותיה.
	(ב)	לא יתמנה ולא יכהן כחבר בוועדת בדיקה ממשלתית מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין תפקיד אחר שהוא ממלא או עניין אחר שלו.
	(ג)	על ועדת בדיקה ממשלתית יחולו הוראות סעיפים 14 ו-22 לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1968.
	(ד)	מצאה ועדת בדיקה ממשלתית כי קיים חשש לביצוע עבירה פלילית, תביא את העניין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה.
	(ה)	ועדת בדיקה ממשלתית תגיש לשר הממנה דין וחשבון על תוצאות בדיקתה והמלצותיה; השר יביא את הדין וחשבון בפני הממשלה.
	(ו)	לעניין סעיף זה, "שר" – לרבות כמה שרים הממנים ועדה אחת."

בהתייחס לבדיקת הטיפול בעורף אמר ראש הממשלה, כי בנאומו מיום 28 לאוגוסט 2006, בחיפה, הודיע כי: - "הממשלה תבקש מכבוד מבקר המדינה לקיים בדיקה מקיפה ומעמיקה של הליקויים שהתגלו במוכנות העורף נוכח איום הטילים והרקטות". בחלוף ימים אחדים הועברה בקשה מהמבקר שלא תתקבל החלטת ממשלה, הואיל וממילא הוא עורך ביקורת בנושא זה.

ביום 6 בספטמבר 2006, דיווח מבקר המדינה לוועדה לביקורת המדינה בכנסת, כי משרדו בודק באופן יסודי את היערכות והכנות משרדי הממשלה, השלטון המקומי וגופים רלוונטיים נוספים מתקופת המלחמה את הטיפול בעורף ואת חלוקת הסמכויות והאחריות בין הגופים השונים והתיאום ביניהם, בהתאם לחקיקה הקיימת והחלטות הממשלה. עוד דיווח מבקר המדינה כי הוא עורך בהקשר זה ביקורת ברשויות מקומיות ובכלל הנושאים הנבדקים צוינה בדיקת מוקדי החירום, פיני תושבים, אספקה, מיקלוט ועוד.

בנסיבות אלה ועל יסוד בקשתו של מבקר המדינה, החליט ראש הממשלה שלא להביא בפני הממשלה הצעת החלטה לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה. ראש הממשלה הציע לממשלה לרשום לפניה, שבדיקה בעניין מוכנות העורף וההיערכות האזרחית לאיום מלבנון וכן אופן הטיפול בעורף במהלך המערכה, נעשית על ידי מבקר המדינה – והממשלה תקיים דיון בדו"ח או בדו"חות מבקר המדינה שיוכנו בעניין זה.

הממשלה רשמה לפניה את ההודעה כאמור.

היועץ המשפטי לממשלה הציג בפני הממשלה את סמכויותיה של ועדת הבדיקה הנ"ל, ופרט את דרכי עבודתה.
 
ב. ראש הממשלה הודיע כי השר משולם נהרי שמכהן – על פי ההגדרה המשפטית כשר בלי תיק יהיה שר במשרד האוצר, וכי הוא יטפל שם בנושאי חינוך ורווחה, כפי שיסוכם בינו לבין שר האוצר. ראש הממשלה הדגיש בדבריו כי הודעתו נמסרת בתיאום ובהסכמת שר האוצר.
 
ג. עוד דנה הממשלה בעניין הקמת מועדוני נוער ומגרש ספורט באתרי הדיור הזמני בהם שוהים מפוני חבל עזה. הממשלה החליטה להקצות למינהלת סל"ע סך של 2.07 מליון ₪ עבור הקמת מועדונים באתרי הדיור הזמני בהם שוהים מפוני חבל עזה לצורך מתן פתרונות לפעילויות של בני הנוער בקהילה. ביצוע העבודה באמצעות משרד הבינוי והשיכון.

המקום	גודל(מ"ר)	עלות (אלפי ₪)	ביצוע
יד בנימין	450	1,350	מנהלת סל"ע באמצעות המועצה האזורית נחל שורק
אמציה	120	360	משהב"ש
עין צורים	120	360	משהב"ש
סה"כ		2,070

כמו כן החליטה הממשלה להקצות למינהלת סל"ע סך של 450 אלף ₪ עבור הקמת מגרש משחקים באתר הדיור הזמני בעין צורים באמצעות משרד הבינוי והשיכון.

במסגרת הטיפול בקהילות מפוני חבל עזה באתרי הדיור הזמני התברר כי קיים צורך ממשי להוסיף למבני הציבור הקיימים מועדוני נוער שישמשו את בני הנוער בקהילה לפעילות חוגים, פעילויות של תנועות נוער, והתכנסויות שונות.

לדעת הגורמים המקצועיים המלווים את הקהילות מבחינה חברתית וקהילתית למועדוני הנוער ישנה חשיבות גבוהה ביותר בתהליך השיקום של בני הנוער מקרב המפונים, שכן המועדון, יחד עם חבורת בני הגיל, מהווים עוגן ובית חם ומהווים אי של ודאות בתוך ים של אי-ודאות, חוסר מקום, זמניות וניידות המאפיינים את הנוער המפונה.
מבני הציבור הקיימים ביד בנימין, אמציה ועין צורים, אינם עונים על צרכי בני הנוער בקהילה בשל מספר סיבות: -

1. מבני הציבור המשמשים לצרכי ציבור שונים, כגון פעילויות לילדי הקהילה והתכנסויות ואירועים של הבוגרים בקהילה, אינם מאפשרים פעילות רצופה של בני הנוער במועדון;

2. ברוב הקהילות יש צורך בהפרדה בין בנים ובנות במסגרת הפעילות של בני הנוער, בעוד שבמבנה הציבור הקיים אין הפרדה;

3. קיים צורך במתן פתרונות לנוער המוגדר בסיכון שאינו מחובר לשאר הנוער ואף עשוי להבריח קבוצות נוער אחרות מן הפעילות.

ד. הממשלה החליטה לשדרג מתקן טיהור שפכים (מט"ש) במועצה האזורית נחל שורק בגין קליטת מפוני חבל עזה, כדלקמן:
להקצות  למינהלת  סל"ע  עבור  המועצה  האזורית  נחל  שורק  סך  של
1.5  מיליון  ₪  בגין  הוצאות  המועצה  במתקן  טיהור  אזורי.
העברת  הסכום  למועצה  האזורית  מותנית  בוויתור  המועצה  על  היטל  ביוב בגין  קליטת  מפונים  זכאים  בהסכמי  העתקה  ביד  בנימין,  יסודות  וחפץ חיים.

ה. כמו-כן דנה הממשלה בפעילות לקידום תעסוקת מפוני חבל עזה וצפון השומרון בתחום היישוב יד בנימין. הממשלה החליטה בהמשך להחלטותיה הקודמות בנושא להורות למועצה אזורית נחל שורק, באמצעות מינהלת סל"ע, לשפץ בתחום הישוב יד בנימין מבנה המיועד על פי דין לשימוש מסחרי, על מנת שיופעלו בו עסקים קטנים למען המפונים, ולתקצב את המועצה האזורית נחל שורק בסכום של 1.1 מיליון ₪ לצורך ביצוע האמור.

ו. הממשלה החליטה בהמשך להחלטתה הקודמת שעניינן מימון תכנון  מגורי  הקבע  בישוב  יסודות,  להקצות  לחטיבה  להתיישבות  סך  של 0.5 מיליון  ₪  לתכנון  סטטוטורי  (תב"ע)  ותכנון  תשתיות  לחלקות  חקלאיות  עבור קבוצת   חקלאים  מפונים המיועדים  להעביר  את  מגוריהם כקהילה לישוב  יסודות.
כ- 40  משפחות  של  חקלאיים  מפונים   הביעו  את  רצונן  להתקשר בהסכם העתקה  קהילתית   לישוב  יסודות  הנמצא  בתחום  המועצה  האזורית  "נחל שורק"  אשר  קלטה  יותר  מ – 300  משפחות  ממפוני  חבל  עזה.  על  מנת  שהליכי  התכנון  לא  יעכבו  את ביצוע   העתקת  הקהילה  ליסודות,  נקבע  בהחלטה  מס'  12  של    הממשלה  מיום  7.5.06  להקצות  למשרד  הבינוי  והשיכון  סך  של  1  מליון  ₪,   לצורך   תכנון   למגורים   בישוב   הקבע ביסודות.  

נדרש   סכום   נוסף  של     0.5  מליון ₪  לתכנון  חקלאי  שימנע  עיכוב  בהעתקת   הפעילות  החקלאית. התכנון  מתבסס  על  שטחים  חקלאיים  באזור  הישוב  יסודות. 

ז. ראש הממשלה מברך את חברי הממשלה ובני משפחותיהם בברכת שנה טובה; ובשמו ובשם הממשלה את כל תושבי מדינת ישראל, האזרחים והחיילים ואת הלוחמים במערכות הביטחון האחרות של המדינה בשנת שלום, שגשוג ובריאות טובה .