א. בפתח הישיבה אחל ראש הממשלה לחברי הממשלה, משפחותיהם ולתושבי ישראל חג סוכות שמח.

ב. שרי הביטחון והחוץ סקרו נושאים ביטחוניים ומדיניים.
 שר הביטחון התייחס בסקירתו להתפתחויות ולאירועים בזירה הפלסטינית; בזירה הצפונית  ולביקורה של מזכירת המדינה של ארצות הברית באזור. בתחום הביטחון השוטף התייחס שר הביטחון להמשך הכוונות והמאמץ הטרוריסטי להוציא לפועל פיגועים נגד ישראל; להמשך ירי הרקטות מהרצועה לעבר שטחה של ישראל ולפעילות המבצעית של צה"ל וכוחות הביטחון לסכל את מאמצי הטרור. כמו-כן, התייחס שר הביטחון ליציאת כוחות צה"ל מלבנון.

 שרת החוץ התייחסה בסקירתה להמשך המאמצים והטיפול בפורומים בינלאומיים בסוגיית החטופים; למאמצים שנעשים ליישום החלטה מס' 1701 של מועצת הביטחון – בדגש על השיקולים המתגבשים לאישור החלטה נוספת בעניין הטלת סנקציות על ספינות נשק שנעות לעבר לבנון. עוד אמרה השרה כי ישנן הכנות לגבי הצורך להטיל סנקציות על אירן, אולם, הצורך בקונצנזוס בעניין זה  יגביל את אופי וסוג הסנקציות; כמו-כן, ציינה השרה כי מתגבש תהליך של הבנות אזוריות חדשות בעקבות הלחימה בלבנון וראיית אירן כאיום אזורי, וכי ביקורה של מזכירת המדינה באזור יתמקד בנושאים אלה.

 עוד אמרה שרת החוץ כי לפלסטינים ברור שכל עוד לא שוחרר גלעד שליט – לא ניתן להתקדם בתחום המדיני. שרת החוץ התייחסה בדבריה גם ליחסי ישראל-מצרים.

ג. עוד החליטה הממשלה, בהתאם לחוק שירות המדינה (מינויים) התשי"ט- 1959, לאשר את הארכת מינויו בפועל של דוד ירוסלביץ בתפקיד נציב המים, לתקופה נוספת של שלושה חודשים או עד לסיום הליך הבחירה למינוי של קבע, לפי המוקדם.
תוקף המינוי החל ביום 1 באוקטובר 2006.

ד. הממשלה דנה בעניין העברת האחריות הביטוחית בתחום בריאות הנפש מן המדינה לקופות החולים. הממשלה החליטה: -

1. להעביר לידי קופות החולים את האחריות למתן שירותים בתחום בריאות הנפש על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 (להלן - חוק ביטוח בריאות), בהתאם לעקרונות הסיכום שבין משרד הבריאות ומשרד האוצר בענין זה, אשר נחתם ביום 17 בספטמבר 2006;

2. בהתאם לאמור ולעקרונות הסיכום בין המשרדים, לתקן את התוספות השניה והשלישית לחוק ביטוח בריאות, כך ששירותי בריאות הנפש ייכללו בתוספת השניה לחוק האמור. בנוסף, לבצע את התיקונים שיידרשו לענין זה בחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991 ובחוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס-2000. התיקון האמור בסעיף זה לחוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס-2000 יכלול גם את נוסח התיקון שאושר בהתאם להחלטת ממשלה מס' 472 מיום 12 בספטמבר 2006;

3. לקבוע כי עלות הסל לקופות החולים לשנת 2007, לאחר ביצוע העברת האחריות כאמור בסעיף 1, תעמוד על סכום של 24,943.1 מליון שקלים חדשים, במחירי מדד יוקר הבריאות לשנת  2005. עלות זו מבטאת את התוספת לסל בשל העברת האחריות כאמור בסעיף 1 בסך של 986.6 מליון ש"ח במחירי מדד יוקר הבריאות לשנת 2006;

4. להנחות את שר הבריאות ושר האוצר לתקן את תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הקצאה בין קופות חולים), התשנ"ה-1995, כמתחייב מביצוע האמור בסעיף 1;

5. להשלים את הפצת תזכיר החוק, אישורו בועדת השרים לעניני חקיקה והגשתו לכנסת, ככל  הניתן לא יאוחר מיום 15 בנובמבר 2006, ולקדם את הצעת החוק ליישום האמור בהחלטה זו במקביל להליכי החקיקה של הצעת חוק ההסדרים לשנת הכספים 2007 . בנוסף, להסמיך את שר האוצר או שר הבריאות למשוך את הצעת החוק שתוגש ליישום האמור בהחלטה זו, אם סבר מי מהם כי יישומה, במתכונת שתגובש במסגרת הליכי החקיקה בכנסת, יביא לחריגה מהמסגרת התקציבית המיועדת לרפורמה;

6. להנחות את שר הרווחה לקבוע בצו  את ארבע קופות החולים כגוף ציבורי לענין סעיף 307(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, וזאת בנוגע למבוטחיהן שהם נכי נפש הנמצאים במוסד, ואשר הן נושאות ביותר ממחצית הוצאות אחזקתם בו, מתוקף אחריותן כמבטחות;

7. אין באמור בהחלטה זו כדי למנוע משר הבריאות ושר האוצר להגיש לאישור הממשלה צו כאמור בסעיף 69(א) לחוק ביטוח בריאות, בענינים הכלולים בתזכיר החוק האמור בסעיף 2, חלף הכללתם בהצעת החוק.

בינואר 2003 החליטה הממשלה להעביר את האחריות לשירותי בריאות הנפש לפי חוק ביטוח בריאות לאחריות קופות החולים במסגרת התוספת השנייה לחוק.  בפברואר 2006 קבעה הממשלה את תאריך היעד ליישום  ההחלטה האמורה ליום 1.1.07. על מנת לממש את החלטות הממשלה האמורות נדרשים תיקוני חקיקה.

בספטמבר 2006 הושג סיכום בין משרד הבריאות למשרד האוצר ביחס לפרטי הרפורמה בבריאות הנפש, לרבות העברת האחריות הביטוחית לשירותי בריאות הנפש לידי קופות החולים וביצוע התאמות חקיקתיות ותקציביות נדרשות.

מטרתה של החלטה זו היא ליישם כאמור את החלטת הממשלה ולקדם את ביצוע הרפורמה בהתאם לעקרונות הסיכום.

מזה מספר שנים מתקיים תהליך של רפורמה כוללת בתחום בריאות הנפש. הרפורמה הכוללת מאגדת בתוכה שלושה  חלקים שכל אחד מהם הינו
רפורמה בפני עצמה: -

• פיתוח שירותי שיקום בקהילה – החל מאמצע שנות התשעים החל תהליך של פיתוח שירותי שיקום בקהילה. שיא בתהליך זה התרחש בשנת 2000 כאשר נחקק חוק הקובע את זכותו של חולה הנפש לשיקום כוללני  בקהילה – חוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס-2000.

 
• הרפורמה המבנית  - עיקרה צמצום הדרגתי של מספר מיטות האשפוז הפסיכיאטרי במדינת ישראל והעברת דגש הטיפול מאשפוז לטיפול בקהילה, וזאת בשילוב עם השיקום הקהילתי.

• הרפורמה הביטוחית – העברת תחום בריאות הנפש לקופות, שבה דנה החלטה זו.
העברת האחריות נדרשת להשלמת מכלול הרפורמה ולקידומה. מעבר לצורך המהותי בביצוע מהלך זה לצורך קידום הרפורמה הכוללת, המהלך נדרש גם על מנת להסיר ספקות ואי בהירות הקיימים כיום בחוק בכל הנוגע לאחריות לתחום, וזאת לאור העובדה כי שירותים מתחום בריאות הנפש מופיעים הן בתוספת השניה והן בתוספת השלישית לחוק ביטוח בריאות.

יתרון חשוב נוסף בהעברת האחריות הביטוחית על תחום בריאות הנפש לקופות החולים הוא בהבטחת רצף טיפולי המשכי הן בין הטיפול הגופני לנפשי והן בין האשפוז לקהילה, ובנוסף תמרץ את קופות החולים לשפר את הידע והמיומנות של רופאי המשפחה בתחום בריאות הנפש - נושא שכיום לוקה בחסר. הנחה נוספת בבסיס התוכנית היא כי מתן הטיפול בתחום בריאות הנפש על ידי הקופות יפחית את הסטיגמה בנושא ויגרום לטיפול מוקדם ויעיל יותר.

נקודת הזמן הנוכחית מתאימה למימוש הרפורמה, הן מבחינת מוכנותה של המערכת המקצועית,הן מבחינת  נכונות קופות החולים והן מבחינת האווירה הציבורית והתרבות המקצועית והארגונית בתוך מוסדות בריאות הנפש. מעבר לכך, מכיוון שהרפורמה המבנית כבר יצאה לדרך, הרי שבשל צמצום מערך האשפוז יש לתגבר את מערך הקהילה. אי-העברת האחריות הביטוחית לקופות החולים תביא למצב שבו תגבור מערך הקהילה יבוצע על ידי עובדי מדינה ויקשה משמעותית את העברת הפסיכיאטריה לקופות במועד עתידי.

בעת הדיון בנושא  אמר ראש הממשלה כי התפיסה באשר לטיפול בבריאות הנפש בעבר הייתה מבוססת במידה רבה על דעה קדומה ועל אי נוחות של החברה לעסוק באנשים פגועים בנפשם. תפיסה זו גרמה למעשה לגישה הטיפולית שיש צורך לבודד אנשים אלו. במשך השנים הלך והתעצם שינוי ביכולת לדבר על בעיה נפשית ולראות בה בעיה לגיטימית. עוד אמר ראש ממשלה כי הניתוק מהקהילה הוא לא נכון מבחינה רפואית והוא מעצים את ההוצאה הרפואית ללא כל הצדקה. הצורך בבידוק ובהקמת מסגרות טיפוליות אישפוזיות מיוחדות על כל הכרוך בכך גרם להגדלת ההוצאה הלאומית לבריאות, ללא שום הצדקה. תפיסה זאת חוללה מהפכה גדולה וזכה שר הבריאות להביא מהפכה זאת לממשלה. עוד אמר ראש הממשלה: "אני רואה את זה קודם כל בהיבט של שינוי תפיסת עולם, הקטנת הצורך במיטות אישפוז בהשוואה למה שהיה בעבר; צמצום ההוצאה על נסיון אפקטיבי לשלב את המטופלים בחיי הקהילה כחלק מתפיסת עולם טיפולית.

ה. הממשלה החליטה לתקן את חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996, באופן שיבטל את חובת הפרסום בעיתונות, לפיו – וזאת במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2007.
 בשנות ה-80, על רקע האינפלציה הדוהרת והתקנה תכופה של צווי פיקוח להעלאת מחירים בעלי תחולה מיידית נקבעה הוראה שמאפשרת פרסום צווים כלליים או היתרים כלליים הקובעים מחירים או שיעורי העלאת מחירים בעיתונות, כחריג לכלל, לפיו דברי חקיקה נכנסים לתוקף עם פרסומם ברשומות. עם חקיקת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996, הפכה אפשרות הפרסום בעיתונות לחובה גורפת. כיום, אין עוד צורך בחובות הפרסום בעיתונות והיא יוצרת מכשלה ומעמסה מיותרת ויקרה על תקציב המדינה. אשר-על-כן, החליטה הממשלה כאמור לעיל.

ו. הממשלה אישרה השלמת עבודות פיתוח ותשתיות ביישוב יד בנימין והחליטה להקצות למינהלת סל"ע, המבצעת את הפרויקט באמצעות המועצה האזורית נחל שורק 800 אלש"ח לצורך זה.