א. דברי ראש הממשלה בפתח ישיבת הממשלה במרכז מורשת בגין
ב. פרויקט הנתיב המהיר בכניסה לתל אביב
ג. תוכנית לעידוד הצמיחה הכלכלית בירושלים
ד. העברת יחידות ארציות של הממשלה לירושלים
ה. הקמת בית ספר מרכזי ללימודי ירושלים
ו. אישור תוכנית בינוי היכל המשפט בירושלים
ז. ביטול מס מעסיקים לאלכ"רים בירושלים
ח. קליטת עולים מאתיופיה בשירות המדינה
ט. הגנת חופים בים המלח

א. הממשלה קיימה את ישיבתה היום במרכז מורשת בגין לציון 40 שנה לאיחודה של ירושלים. הממשלה אירחה בישיבה את ראש העיר ירושלים אורי לופוליאנסקי, יו"ר הסוכנות זאב ביילסקי, סגן יו"ר ועידת הנשיאים מלקולם הונליין והמארחים את ישיבת הממשלה במרכז מורשת בגין  - הרצי מקוב מנכ"ל המרכז ואריה הורביץ ראש המרכז.
כן ציין ראש הממשלה את השר יעקב אדרי, השר לענייני ירושלים, כמי שפועל מטעם הממשלה בנושא החגיגות לציון 40 שנה לאיחוד ירושלים.
בהתייחסו לאירוע אמר ראש הממשלה: העובדה שהתכנסנו כאן במרכז מורשת בגין נובעת משתי סיבות עיקריות: מנחם בגין ז"ל כראש הממשלה היה זה שקידם והעביר את חוק יסוד: ירושלים המבטא את מקומה המיוחד של ירושלים בהווייתנו כמדינה וכחברה. הסיבה השנייה היא שהמרכז ממוקם על הקו שנותן לנו מבט מרגש על חלקיה השונים, ההיסטוריים והחדשים, של העיר המאוחדת. גם הממשלה שמה לה בראש שמחותיה היום את ירושלים.
בימים הקרובים תחגוג העיר את 40 שנות איחודה, וזו הזדמנות מחודשת בשביל כולנו להתפעל מהדרה של העיר ולהתפאר על כך, שתשעה קבין של יופי לקחה מהעולם.
ראשי המועצות האזוריות: חוף הכרמל, רמת הנגב ונחל שורק וילדים ממועצות אלה הביאו לממשלה ביכורים וברכו את הממשלה ואת ירושלים לרגל יום חגה.
במסגרת דיוניה של הממשלה בנושאים הקשורים בירושלים, הציגו ראש העיר מר אורי לופוליאנסקי ועוזריו כרטיס ביקור של העיר ואת המאמצים והתוכניות שנעשים כדי לחזקה בתחומים הכלכליים והחברתיים.   

ב. הממשלה החליטה להסמיך את חברת שפיר נתיב מהיר בע"מ כגוף הפועל מטעם המדינה לעניין סעיף 261 (ד) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, לגבי פרוייקט הנתיב המהיר בכניסה לתל- אביב.

בהמשך למכרז אשר פורסם על ידי הממשלה, להקמתו והפעלתו של נתיב מהיר בכניסה לתל אביב בכביש מס' 1, ולהקמת פרוייקט "חנה וסע" על פי תכנית מח/150, והאופציה, אם תאושר, להקמה והפעלה של נתיב מהיר בכניסה לירושלים, נחתם ביום 3.9.2006 הסכם זיכיון להקמת והפעלת מיזם הנתיב המהיר בין ממשלת ישראל לבין חברת שפיר נתיב מהיר בע"מ.

על מנת לאפשר לזכיין להתחיל בביצוע עבודות הסלילה אשר יאפשרו הפעלת הנתיב המהיר, בתחומי הועדות המקומיות הרלבנטיות, וללא צורך בקבלת היתרי בניה, נדרשת החלטת ממשלה המסמיכה את הזכיין לפעול על פי סעיף 261 (ד) לחוק התכנון והבניה –התשכ"ה-1965, כגוף הפועל מטעם המדינה.

ג. הממשלה דנה בישיבתה היום בתוכנית לעידוד הצמיחה הכלכלית בירושלים; הממשלה החליטה בהמשך להחלטתה מיום 6.6.2005, בדבר התוכנית לעידוד הצמיחה הכלכלית בירושלים -

• להוסיף לתקציב התוכנית בשנים 2008-2012 סך של 5 מליון ₪ בשנה, באופן שתקציב התוכנית בשנים אלו יעמוד על 40 מליון ₪ בשנה.
• בשנת 2008 יהיה התקציב ממקורות משרד האוצר. על מקורות התקציב לתוספת האמורה בשנים 2009-2012 יוחלט בתאום בין מנכ"ל משרד רה"מ והממונה על התקציבים.
• בשנת 2008 תשמש תוספת תקציבית זו, בסך 5 מליון ₪, לביצוע פרוייקט שיקום אזור התעשייה עטרות, בהתאם לתוכנית שתאושר על ידי ועדת ההיגוי שהוקמה על פי החלטה מס' 3696  ובכפוף להקצאת סכום נוסף לפרוייקט, בגובה 5 מליון ₪, לפחות על ידי עיריית ירושלים.

אזור התעשייה עטרות הוא בעל חשיבות רבה מאוד בעיר מבחינת התעשייה המסורתית, שאין לה פתרונות בהיקף משמעותי באזורי התעשייה האחרים בעיר. מאז שנת 2001, עקב בעיות נגישות ובעיות ביטחון הלך האזור ודעך. מפעלים רבים עזבו ואף מפעל נוסף לא עבר לאזור זה עד לאחרונה.
בשנתיים האחרונות, מאז פתיחת כביש "בגין" צפון החלה מסתמנת באזור התאוששות. העירייה, יחד עם הרשות לפיתוח ירושלים ומשרד התמ"ת, החלו בסדרת מהלכים אשר מובילים להתעוררות משמעותית של הביקוש באזור התעשייה. עם זאת, על מנת לחזק את הביקוש לאזור התעשייה, יש לבצע שדרוג משמעותי של האזור ותשתיותיו. חיזוק האזור והמשך אכלוסו ישפיע באופן חיובי על היצע מקומות העבודה במגזר התעשייה בירושלים. מגזר התעשייה בירושלים קטן, ביחס לממוצע הארצי, וצעדים אלו ישפרו את כושר התחרות של העיר בתחום התעשייה.
בעטרות קיימים מאות דונמים לתעשייה, חלקם המשמעותי שווק למפעלים, אשר לא בנו כלל או לא השלימו את הבניה. רשימת המגרשים הפנויים קצרה מהביקוש שהחל להתעורר לאחרונה. בנוסף יש עוד כמאה דונם הנמצאים כיום בתכנון מפורט לקראת פיתוח ושיווק, בתיאום ובמימון התמ"ת. חשוב לאפשר ניצול נכון של חלון ההזדמנויות של גל הביקושים הנוכחי, ולהפגיש אותו עם היצע משופר, שיאפשר את חיזוק התעשייה בעיר.

ד. הממשלה החליטה להעביר יחידות ארציות של הממשלה לירושלים, כדלקמן:-
• לבצע העברה הדרגתית של היחידות הארציות של משרדי הממשלה לתחום המוניציפאלי של העיר ירושלים (להוציא את משרד הביטחון ,יחידות במשרד ראש הממשלה - לפי אישור פרטני של ראש הממשלה ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר- אלא אם ימצא שימוש חלופי למבנה בו שוכן המשרד). העברת היחידות הארציות של משרדי הממשלה כאמור לעיר ירושלים תושלם בתוך 8 שנים מיום קבלת החלטה זו, בכפוף להלן;
• לצורך החלטה זו המונח "משרדי ממשלה" כולל את יחידות הסמך של המשרדים;
• להקים צוות יישום להחלטה זו בראשות ראש אגף תיאום מעקב ובקרה במשרד ראש הממשלה ובהשתתפות נציגי החשב הכללי, אגף התקציבים והרשות לפיתוח ירושלים. הצוות יערוך מיפוי של היחידות הארציות של משרדי הממשלה השוכנות מחוץ לירושלים, המבנים בהם הן שוכנות ואופי התקשרות במבנים (שכ"ד, בעלות), פתרונות לדיור הקיים (המתפנה), אפשרויות למיקום היחידות בירושלים, לוחות זמנים ומקורות מימון למעבר היחידות. הצוות יגיש את עיקרי מסקנותיו לועדת השרים לענייני ירושלים רבתי תוך 90 יום;
• עוד החליטה הממשלה להקים ועדת חריגים בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אשר תהיה מוסמכת לפטור משרדי ממשלה מחובת המעבר לירושלים או להאריך מועד לביצוע העברה, על פי בקשת המנהלים הכלליים של המשרדים הנוגעים בדבר. כמו כן תוסמך הועדה לקבוע כי ליחידה ארצית יש זיקה לאזור הגיאוגרפי שבו היא נמצאת ולכן אין מקום להעבירה לירושלים. החלטות ועדת החריגים תתקבלנה פה אחד. במקרה של חילוקי דעות יכריעו בהם ראש הממשלה ושר האוצר;
• הממונה על הדיור הממשלתי במשרד האוצר לא יאשר עריכת חוזים חדשים לשכירות ו/או לשיפוצים ו\או לבנייה ליחידות ארציות של משרדי ממשלה, שאינם בתחומי העיר ירושלים, ומשרדי הממשלה, אגף החשב הכללי ואגף התקציבים לא יתחייבו ולא יאשרו ביצוע הוצאה תקציבית למטרות האמורות, אלא באישור ועדת החריגים;
• הממונה על הדיור הממשלתי במשרד האוצר לא יאשר חידוש חוזי שכירות, אשר אינם תואמים את לוחות הזמנים למעבר היחידות לירושלים כפי שיקבעו בהתאם להחלטה זו, ומשרדי הממשלה, אגף החשב הכללי ואגף התקציבים לא יתחייבו ולא יאשרו ביצוע הוצאה תקציבית למטרה האמורה, אלא באישור ועדת החריגים;
• משרדי הממשלה לא יערכו התקשרויות לעניין שיפוצים  למעט בצרכים נקודתיים  דחופים שיאושרו מראש על ידי ועדת החריגים.
• מנהל רשות החברות הממשלתיות יבחן תוך 90 יום אלו חברות ממשלתיות ניתן לעודד לעבור לירושלים ויציג את המלצתו בעניין עידוד מעבר חברות ממשלתיות לירושלים לפני ועדת השרים;
• בכל החלטת ממשלה על הקמת גוף או יחידה חדשים ובכל הצעת חוק ממשלתית (או הצעת חוק המובאת בתמיכה ממשלתית) בדבר הקמת גוף סטטוטורי חדש יקבע שמקום מושבו של הגוף יהיה בירושלים, אלא אם הוחלט מפורשות אחרת על ידי הממשלה;
• אגף תאום, מעקב ובקרה במשרד ראש הממשלה יבצע מעקב אחר יישום החלטה זו וידווח לממשלה על ההתקדמות בביצועה פעמיים בשנה- בראשית כל שנה אזרחית וסמוך ליום ירושלים. 
      
ה. הממשלה החליטה לרשום את הודעת מוסד יד בן צבי על  הקמת בית ספר מרכזי ללימודי ירושלים במסגרת "יד יצחק בן צבי", אשר מטרותיו ויעדיו הם כמפורט להלן:-
• בית הספר ישמש כגוף  הממלכתי וכמוסד החינוכי אשר יוביל את לימודי ירושלים, ובמסגרת זו יתאם, ייעץ ויסייע למערכות השונות העוסקות בנושא, יפיק חומרים ותוכניות לימוד, יעודד מחקר ושיתוף פעולה, ישתף פעולה עם גורמים ומוסדות העוסקים בחקר ירושלים ולימודה  ויהווה כתובת מרכזית לכל גורם מעוניין, והכל ברוח חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל;
• בית הספר יפעל, בראש וראשונה, בקרב בני העם היהודי בישראל ובתפוצות, וכן יפעל בקרב קבוצות לא יהודיות בארץ ובעולם. בית הספר יפעל בקרב בני גילאים שונים – צעירים ומבוגרים;
• בית הספר  יחל את פעילותו בחודש אלול תשס"ז, ספטמבר 2007 (שנת 
הלימודים התשס"ח), במסגרת האירועים לציון 40 שנה לאיחודה של    
ירושלים – בירת מדינת ישראל ובירתו של העם היהודי;
• המדינה תשתתף בהוצאות תפעולו של בית הספר בשנתיים הראשונות (2007-2008) בסכום של 2 מלש"ח  לשנתיים אלה (1.5 מלש"ח מתקציב משרד החינוך ו – 0.5 מלש"ח מתקציב משרד המדע, התרבות והספורט בשנת 2008);
• הממשלה הסמיכה את שרת החינוך ושר המדע, התרבות והספורט לבחון את ההיבטים החינוכיים, הארגוניים והתקציביים הקשורים בהפעלת בית הספר, ככל שנדרש.

ו. הממשלה דנה בעניין ביצוע שלב א' בבינוי היכל המשפט בירושלים.

1. הממשלה החליטה לאשר את ביצוע שלב א' של התוכנית לבינוי היכל המשפט בירושלים בהתאם לתב"ע המאושרת הכולל הקמה של בית משפט שלום בירושלים ואת המסד, החניות והמרתפים של היכל המשפט בירושלים; 
2. ביצוע שלב א' כאמור, וכן הנעת התהליך וקצב הביצוע של הפרויקט  מותנה בכך שחלק משמעותי מסכום עלות הבניה ימומן על ידי מימוש זכויות המדינה בנכס שבו ממוקם בית משפט השלום הנוכחי בירושלים ("מגרש הרוסים"), יתרת הסכום תמומן מתקציב הנהלת בתי המשפט (שימוש בתקציבי הפיתוח של בתי המשפט יהיה מהמקורות שיתפנו לאחר יישום החלטת הממשלה מס' 1634 מיום 06.05.2007);

3. עוד החליטה הממשלה להקים צוות בראשות הנהלת בתי המשפט ובהשתתפות נציגי שר המשפטים, משרד ראש הממשלה, אגף החשב הכללי, אגף התקציבים והרשות לפיתוח ירושלים, אשר יקבע את אופן המימון של שלב א', בהתאם לאמור בסעיף 2 לעיל ולכללים שנקבעו בהחלטת הממשלה מס' 2301 מיום 30.07.2002.

מצבו הפיזי של בית המשפט השלום הנוכחי בירושלים וגודלו אינם מאפשרים מתן מענה הולם לצרכי מערכת המשפט. על מנת לאפשר למערכת בתי המשפט להתגבר על עומסי העבודה, קיצור משכי הדיונים וחיזוק תדמיתה של הרשות השופטת נדרש מבנה לבית המשפט אשר יהיה גדול יותר ויאפשר מתן שירות טוב יותר הן למערכת המשפט והן לאזרחים. כאמור החליטה הממשלה כי הדבר ייעשה במתכונת של הקמת היכל בית המשפט בירושלים, המהווה נדבך משמעותי של התוכנית הכוללת של הקצאת משאבים לטובת מערכת בתי המשפט.

התכנית היא חלק ממסגרת שבה מוקמים עבור בתי המשפט היכלי משפט (קריית משפט) בהם מרוכזות כל הערכאות לאותו מחוז - ערכאות השלום לסוגיהן השונים, בית המשפט המחוזי ובית הדין לעבודה.
   
ז. הממשלה החליטה הטיל על משרד האוצר, בתיאום עם משרד ראש הממשלה ומשרד המשפטים, להפיץ בתוך 30 יום תזכיר חוק לתיקון סעיף 2(ב) לחוק מס מעסיקים, התשל"ה – 1975, כך שתורחב סמכותו של שר האוצר לקבוע שיעור מס מעסיקים של 0% לא רק לגבי סוגים של מעסיקים אלא גם לפי מקום עיסוקם, ובאופן שיאפשר הטלת שיעור מס מעסיקים של 0%, החל מ-1/1/2008, על מעסיק שהוא חבר בני אדם שסעיף 3(ז) לפקודת מס הכנסה חל עליו, שמקום מושבו בתחום השיפוט של העיר ירושלים ועיקר עיסוקו נעשה בתחום השיפוט של העיר ירושלים, למעט קופות חולים כהגדרתן על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994.

ח. הממשלה דנה בסוגיית קליטתם של עולים מאתיופיה בשירות המדינה, והחליטה כי:-

• בהתאם לסעיף 15א לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, בשנת 2007 יקצו אגף התקציבים במשרד האוצר ונציבות שירות המדינה, 15 משרות חדשות למשרדי הממשלה ויחידות הסמך, בהן יועסקו, רק מועמדים הכשירים לתפקיד, מקרב בני העדה האתיופית.
בתום שנת 2007 יבחנו נציגי המשרד לקליטת העלייה, משרד האוצר ונציבות שירות המדינה את התכנית ויגבשו פתרונות המשך לתעסוקת בני העדה בשירות המדינה;
• להטיל על משרדי הממשלה לתת עדיפות בקבלה לעבודה או בקידום בעבודה לבני העדה האתיופית, לתקופה של שנתיים, ובלבד שהמועמדים מבין אוכלוסיה זו כשירים לתפקיד הנדון וכישוריהם דומים לכישוריהם של מועמדים אחרים לתפקיד. חובה זו תחול לגבי כל הליכי הקבלה לעבודה והקידום בעבודה בשירות המדינה;
• 10% מתקציב (שעות עבודה) להעסקת סטודנטים בשירות המדינה, יוקצו לקליטת סטודנטים בני העדה האתיופית;
• משרד ממשלתי אשר ייעד משרה לקליטת עובדים בני העדה האתיופית במשרות קיימות, יקבל תמורה במכסת השדרוגים השנתית, בהתאמה לרמת המשרות;
• משרות שיועדו לקליטת בני העדה האתיופית יאושרו ללא צורך בהליך של "ועדת חריגים";
• במבחני הכניסה לשירות המדינה יבוצעו התאמות בהתאם להחלטה זו. לצורך סעיף זה יוקם צוות בינמשרדי בהשתתפות נציגי נציבות שירות המדינה, משרד הקליטה ומשרד המשפטים. הצוות ידווח לוועדת השרים לענייני עליה, קליטה ותפוצות בתוך 60 יום.

האתגר הגדול של שילוב בני העדה האתיופית בחברה הישראלית, מחייב שילובם גם במסגרת שירות המדינה. השילוב האמור אפשרי רק תוך הקצאת משרות המיועדות לבני העדה בלבד.

שיעורם של בני האוכלוסייה האתיופית המועסקים בשירות המדינה, עומד על 1.1% מכלל המועסקים. היעד לאיוש משרות בשירות המדינה, כפי שנקבע על ידי נש"מ, הוא כשיעורם באוכלוסיה, שהינו 1.5%.

בדיקת הנש"מ העלתה כי המצוקה הקיימת הינה באיתור מקומות תעסוקה לאקדמאים, בייחוד במקצועות מדעי הרוח והחברה, עבודה סוציאלית, משפטים וחינוך.

הואיל ו- 76% מתוך המועסקים כיום בשירות המדינה שהינם בני העדה האתיופית משובצים במערכת הבריאות הממשלתית, תינתן עדיפות להקצאת משרות לאקדמאים בני העדה האתיופית שלא במסגרת מערכת הבריאות.

ט. הממשלה דנה בעניין הגנת חופים בים המלח, והחליטה:

1. משרד התיירות ירכז את הטיפול בנושא תכנון וביצוע הגנות הביניים בים המלח וזאת כחלק ובהמשך לפעולות המתבצעות במסגרת שלב הביניים (א/2) שעניינו פעולות להגנה ולתחזוקת החוף ומתחם בתי המלון באזור ים המלח, וכן בהשלמת בדיקות ההיתכנות של חלופות ההגנה ארוכות הטווח. לצורך כך ולצורך יצירת מסגרת לחקלאות  יועבר למשרד התיירות תקציב של 200 מיליון ₪;
2. משרד התיירות, בנוסף ובהמשך להחלטת הממשלה מס' 1311 מיום 6.3.07, ירכז את הטיפול בהתמודדות עם תופעת חוסר היציבות בשכבות הקרקע באזור ים המלח. לצורך כך, יתוקצב לפי שעה, סכום של 8 (שמונה) מיליון ₪.
3. המקורות התקציביים המפורטים בסעיף 2 להחלטה זו, יסוכמו בין מנכ"ל משרד ראש הממשלה והמשרדים הנוגעים בדבר.
4. שר האוצר, יקבע בתקנות, תוך 30 יום, את הסדרי המימון בין השותפים השונים לעניין השלמת הגנות ים המלח ובכלל זה את אופן התקצוב.
5. לאמץ את המתווה הארגוני המוצע על ידי שר התיירות, ובכלל זה –
א. ועדת התיאום הבין משרדית שמונתה ביום 20.11.06 על ידי שר התיירות, בהמשך להחלטת ועדת השרים לענייני חברה וכלכלה מיום 11.9.06 (חכ/26), שאומצה במסגרת החלטת ממשלה מס' 1311 מיום ,6.3.07 ושבראשה עומד מנכ"ל משרד התיירות, תמשיך לרכז את התיאום וקידום הנושאים הקשורים להגנות החופים בים המלח ותמלא את שאר התפקידים בהתאם לכתב המינוי וכן תפקח "פיקוח על" על ביצוע הפרויקט;
ב. החברה הממשלתית לתיירות תנהל את הפרויקט כזרוע ביצוע, ובלבד שכל התקשרות עם החברה תהיה בכפוף לכל דין ובכלל זה בכפוף לחוק חובת המכרזים, התשנ"ב – 1992 התקשרויותיה של החברה הממשלתית לתיירות, במהלך ניהול הפרויקט, תתבצענה בהתאם לחוק חובת המכרזים ועל פי כל דין;
ג. הצוות ההנדסי אשר מונה ביום 14.11.06 על ידי מנכ"ל משרד התיירות, ייעץ ויסייע  לחברה ולועדת התיאום הבינמשרדית.

6. תבוטל הסיפא של סעיף 5 להחלטת הממשלה  2424(חכ/108) מיום 12.8.04, במטרה לאפשר קבלת סיוע בביצוע הפרויקט גם מגורמים הפועלים באזור, לרבות מפעלי ים המלח והמועצה האזורית "תמר".
 נושא ניגוד העניינים בהתקשרויות ו/או בשיתופי פעולה עם גורמים הפועלים באזור, ייבחן על ידי היועץ המשפטי של משרד התיירות או מי שהסמיך לצורך זה, זאת תוך התחשבות בהכרח לקדם, ביעילות ובזריזות את פרוייקט הגנות ים המלח;

7. פרויקט ההגנות על ים המלח יוכרז כפרויקט תשתית בעל חשיבות לאומית, ובהתאם לסעיף 76ב (ג) לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה – 1965, יכין משרד התיירות תכנית לתשתית לאומית ויגישה לוועדה לתשתיות לאומיות, לשם קידום הליכי התכנון לרבות האפשרות ליתן היתרים לביצוע התכנית;

8.    משרדי הממשלה הנוגעים בדבר יפעלו, כל אחד בתחום אחריותו, לקידום ביצוע הפרויקט בתיאום מלא עם משרד התיירות.

9.    ההקצאה התקציבית בהחלטה זו אינה עוסקת באחריותו של גורם כלשהו לתוצאות עליית מפלס המים בים המלח ו/או להתחייבות המדינה למימון בלעדי של הפרויקט ו/או לאופן חלוקת תקציב לביצוע פרוייקט ההגנות.

 פרויקט הגנות ים המלח נמצא בטיפולה של ממשלת ישראל החל משנת 1992. משרד התיירות מוביל את הפרויקט באמצעות ועדת היגוי שמונתה על ידי שר התיירות, ואשר הגישה המלצותיה לממונה על התקציבים במשרד האוצר בנוגע לביצוע הפתרון ההנדסי הזמני להגנה על בתי המלון באזור עין בוקק וחמי זהר, אשר בחן ותיקצב את ביצוע עבודות ההגנה.
 במשך השנים בוצעו עבודות הנדסיות זמניות שונות שמטרתן הגנה על החופים בעין בוקק וחמי זהר, וזאת על מנת לאפשר את המשך הפעילות התיירותיות באזור עד להחלטה ולביצוע פתרון הקבע לאזור.
 בהמשך מינה שר התיירות וועדת תיאום בינמשרדית ומנכ"ל משרד התיי