א. מינוי מזכיר ממשלה
ב. החלטות הממשלה בעקבות דו"ח מבקר המדינה בעניין היערכות העורף לחירום
ג. סקירת מפכ"ל המשטרה
ד. שיפוי שכבות מעוטות יכולת בגין העלאת מחירי הלחם
ה. הקמת משרד לענייני גמלאים והפקדת ענייני ירושלים בידי השר רפי איתן
ו. הקמת ועדת שרים להתיישבות כפרית וחקלאית
ז. הרחבת מתכונת פעילות לשכת הקשר "נתיב"
ח. צירוף השרים רמון ואברהם- בלילא לוועדות שרים
ט. שינוי הרכב ועדה לאיתור מועמדים לפרקליט המדינה
י. אישור עקרוני לטיוטת חוק חובת המכרזים
יא. אישור עקרוני לטיוטת חוק פקודת התעבורה
יב. ערר בנושא חוק הסדר ההימורים בספורט
יג. אישור עקרוני לטיוטת חוק המועצה להשכלה גבוהה
יד. החלטות נוספות

א. הממשלה החליטה למנות בהתאם לחוק הממשלה התשס"א-2001 ולפי הצעת ראש הממשלה, את עובד יחזקאל לתפקיד מזכיר הממשלה (במקום ישראל מימון).

ב. הממשלה דנה בדו"ח מבקר המדינה בעניין היערכות העורף לחירום והתנהלותו בעת מלחמת לבנון השנייה – הממשלה החליטה כדלקמן:-

• הממשלה רושמת לפניה את הפעולות המרכזיות שנעשו בתחום היערכות העורף לחירום בשנה החולפת, כפי שפורטו בקובץ "הערות ראש הממשלה לטיוטת דו"ח מבקר המדינה בנושא הערכות העורף לחירום והתנהלותו בעת המלחמה בצפון", כפי שהוצגו בפני השרים.

• יו"ר ועדת השרים לענייני ביקורת המדינה  יביא לדיון בוועדה בתוך 45 יום, לאחר שיקול הדעת של הרשות המבצעת, הצעות להחלטה בדבר הפעולות אשר לדעת השרים או הממשלה ראוי לבצע, לאחר בחינת הערותיו של מבקר המדינה - בדין וחשבון בדבר הערכות העורף לחירום והתנהלותו בעת מלחמת לבנון השניה.

• הצעות ההחלטה המוגשות לועדת השרים לענייני ביקורת המדינה יוכנו בתיאום עם שר הביטחון, הנושא באחריות העל לטיפול בעורף במצבי חירום, בהתאם להחלטת ממשלה מס' 1577 מיום 15.4.2007, ועם יתר הגורמים הנוגעים בדבר.

• ועדת השרים לענייני ביקורת המדינה תקיים מעקב אחר יישום החלטותיה בנושא. ויו"ר הועדה ידווח לממשלה אחת לרבעון על המעקב שהועדה מקיימת.

• סגן שר הביטחון, ח"כ מתן וילנאי, יהיה מוזמן קבוע לדיוני ועדת השרים לענייני ביקורת המדינה בנושא.
הממשלה ציינה כי בשנה שחלפה ביצעו על ידה שורה של פעולות משמעותיות לתיקון ליקויים ולטיפול יסודי בבעיות שנתגלו במהלך מלחמת לבנון השניה. הפעולות המרכזיות שבוצעו מפורטות בקובץ "הערות ראש הממשלה לטיוטת דו"ח מבקר המדינה בנושא הערכות העורף לחירום והתנהלותו בעת המלחמה בצפון", אשר התפרסם בד בבד עם פרסום דו"ח מבקר המדינה.
בעת הדיון הדגיש ראש הממשלה כי אחד הנושאים המרכזיים הקשורים בהגנת העורף הוא נושא המיגון. עמדת הממשלה בנושא היא שרק הממשלה היא הגורם שצריך לקבל החלטות בנושא קביעת סדרי עדיפויות בנושא המיגון וכך ננהג.    

ג. המפקח הכללי של המשטרה, רנ"צ דודי כהן, סוקר נושאים ומגמות מרכזיים בתחום הפשיעה והביטחון בכבישים.

ד. הממשלה דנה בשיפוי שכבות מעוטות יכולת בגין העלאת מחירי הלחם והחליטה כדלקמן:

1. להטיל על שר האוצר ושר התעשייה, המסחר והתעסוקה –

א. להעלות את מחיר הלחם שבפיקוח לפי חוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996 (להלן: חוק הפיקוח) בשיעור של 12.5%.

ב. לבטל את צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי לחם) (תיקון מס' 2), התשס"ז-2007, שעניינו קיבוע מחיר הלחם.

2. להטיל על שר האוצר ועל שר התעשייה, המסחר והתעסוקה לבטל, החל מיום 1 בינואר 2008 את תחולת חוק הפיקוח על מחירי הלחם.

3. בהמשך להחלטה מס' 1998 מיום 15 ביולי 2007, שעניינה מינוי צוות לבדיקת סוגיית מחיר הלחם שבפיקוח:

א. לצרף לצוות את המנהלים הכלליים של משרד הרווחה והשירותים החברתיים, המוסד לביטוח לאומי וכן את ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה ואת הממונה על התקציבים במשרד האוצר.

ב. להטיל על הצוות להכין תוך 45 ימים תיקון חקיקה שיצמיד את קצבאות הבטחת הכנסה, השלמת הכנסה לקשישים ומזונות (להלן ה"קצבאות") למדד המחירים לצרכן של החמישון התחתון המתפרסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

ג. להטיל על שר הרווחה, שר התעשייה, המסחר והתעסוקה ושר האוצר לתקן את חוק הביטוח הלאומי, כך שהחל ביום 1 בינואר 2008, הקצבאות יעודכנו לפי שיעור העליה במדד המחירים של החמישון התחתון; בהתאם לכך, ביום 1 בינואר 2008 יעודכנו הקצבאות בגין העליה במדד של חודש נובמבר 2007 לעומת המדד של חודש נובמבר 2006.

4. היה והצוות האמור בסעיף 3 לעיל יגיע למסקנה כי נדרש פיתרון אחר, לרבות החלת הפתרון הנ"ל גם על קצבאות הילדים, יציע הצוות לשרים פיתרון כאמור עד ליום 1 באוקטובר 2007.

5. הממשלה רושמת בפניה את הודעת שר התעשייה המסחר והתעסוקה ושר הרווחה השירותים החברתיים כי במידה ולא יופעל המנגנון המוצע בסעיפים 3 ו-4 לעיל עד ליום 31 בדצמבר 2007 יובא נושא הסרת הפיקוח על מחירי הלחם  כאמור בסעיף 2 לעיל, לדיון בממשלה, זאת מבלי לגרוע מסמכות שר התעשייה המסחר והתעסוקה בנושא.

ה. הממשלה דנה בעניין הקמת משרד לענייני גימלאים והפקדת ענייני ירושלים בידי השר רפי איתן. הממשלה החליטה כדלקמן:

 1. הקמת משרד לענייני גמלאים

א. בהתאם לסמכות הממשלה לפי סעיף 31(ג) לחוק יסוד: הממשלה, להקים משרד חדש אשר יקרא המשרד לענייני גמלאים.

ב. בהתאם לסמכות הממשלה לפי סעיף 31(א) לחוק יסוד: הממשלה, לקבוע כי השר רפי איתן יעמוד בראש המשרד לענייני גמלאים.

ג. בהתאם לסמכות הממשלה לפי סעיף 31(ב) לחוק יסוד: הממשלה, להעביר לשר לענייני גמלאים את הסמכות הנתונה לראש הממשלה על פי חוק האזרחים הותיקים, התש"ן-1989.

ד. להביא את ההחלטה בסעיפים קטנים (א)-(ג) לעיל זה לאישור הכנסת, בהתאם לסעיף 31(א), 31(ב) ו-31(ג) לחוק יסוד: הממשלה.

ה. בהתאם לסמכות הממשלה לפי סעיף 31(ד) לחוק יסוד: הממשלה, להעביר ממשרד ראש הממשלה למשרד לענייני גמלאים את שטחי הפעולה של יחידת הסמך לענייני גמלאים אשר הוקמה בהתאם להחלטת ממשלה מס' 431 מיום 10.9.2006, ואת המועצה הציבורית המייעצת לענייני גמלאים המוקמת על פי החלטה מס' 431 הנ"ל.
ההחלטה בסעיף קטן זה תימסר ליושב ראש הכנסת אשר יביאה לידיעת הכנסת בהתאם לסעיף 9(א)(11) ו-9(ב) לחוק הממשלה, התשס"א-2001.
סעיף קטן זה ייכנס לתוקפו לאחר שהכנסת תאשר את החלטת הממשלה בדבר הקמת משרד לענייני גמלאים כאמור בסעיף קטן (א) לעיל.

2. הפקדת ענייני ירושלים בידי השר רפי איתן ומינויו לתפקיד יו"ר ועדת השרים לענייני ירושלים רבתי

א. לרשום את הודעת ראש הממשלה, כי השר רפי איתן יופקד על ענייני ירושלים, במקומו של השר יעקב אדרי.

ב. למנות את השר איתן לעמוד בראש ועדת שרים לענייני ירושלים רבתי, שהרכבה וסמכויותיה יהיו כפי שקבעה הממשלה בהחלטתה מס. 319 מיום 27.7.2006. השר יעקב אדרי ימשיך לכהן כחבר הועדה.

ג. בהתאם לסעיף 1 לחוק הרשות לפיתוח ולקידום התרבות, התיירות וקשרי חוץ של ירושלים, התשס"ו-2006, ובהמשך להחלטת ממשלה מס. 397 מיום 20.8.2006, למנות את השר רפי איתן, יושב ראש ועדת השרים לענייני ירושלים רבתי, לשר הממונה על החוק, במקומו של השר יעקב אדרי.

3. השר איתן ימשיך להיות מופקד על ענייני השבת זכויות ורכוש היהודי, כאמור בהחלטה מס. 1263 מיום 25.2.2007.

4. למשרד לענייני גמלאים יועברו התקנים והתקציבים של יחידת הסמך לענייני גמלאים, בהתאם למבנה יחידת הסמך לענייני גמלאים, שאושר על ידי מנכ"ל משרד ראש הממשלה ועל ידי נציבות שירות המדינה.

5. בהתאם להחלטת ממשלה מס' 1661 מיום 13.5.2007, מקום מושבו של המשרד לענייני גמלאים יהיה בירושלים.

ו. הממשלה החליטה להקים ועדת שרים להתיישבות כפרית וחקלאית, אשר תפעל לפיתוח ההתיישבות הכפרית חקלאית ובכלל זה למימוש היעדים הבאים: 

א. גיבוש ועיצוב חזון ההתיישבות לעת הזו.

ב. מימוש המדיניות של פיזור האוכלוסייה.

ג. חיזוק הבסיס הכלכלי והקהילתי של ההתיישבות

הכפרית על כל גווניה- המושבה, המושב, הקיבוץ, הכפר והישוב הקהילתי.

ד. חיזוקם והרחבתם של ישובי הפריפריה בנגב ובגליל.
הרכב ועדת השרים יהיה:

א.  ראש הממשלה-יו"ר הועדה
ב. שר החקלאות ופיתוח הכפר-מ"מ יו"ר הועדה
ג. השר לפיתוח הנגב והגליל
ד. שר האוצר
ה.  שר הבינוי והשיכון
ו. שר הפנים
ז. השר להגנת הסביבה
ח. שר  התיירות

לישיבות ועדת השרים יוזמנו מנהל מינהל מקרקעי ישראל, ראש החטיבה להתיישבות ויועץ ראש הממשלה להתיישבות.
החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית (להלן -  החטיבה), תהווה גוף ביצועי חיצוני ליישום החלטות הממשלה בתחום ההתיישבות ובכלל זה: תכנון, הקמה, אכלוס פיתוח וביסוס ההתיישבות, בהתאם לעקרונות שבהחלטה זו.
שר החקלאות ופיתוח הכפר יהיה השר הממונה על החטיבה. השר יתאם את פעולות החטיבה בהתאם להחלטות הממשלה וועדת השרים להתיישבות, יאשר את תוכניותיה, יפקח על פעולתה  ובהסכמת שר האוצר יגיש לממשלה את הצעת התקציב השנתי לחטיבה.
אחת לשנה, ולפני אישור תכנית העבודה של החטיבה לשנה הבאה, תדווח החטיבה לועדת השרים על פעולתה בשנה שחלפה.
בסיס התקציב השנתי של החטיבה להתיישבות יסוכם בין שר החקלאות ופיתוח הכפר לשר האוצר. פרויקטים מיוחדים יתוקצבו בנפרד בשים לב לתקציב הבסיס על פי נוסחא שתקבע בין שרי החקלאות ופיתוח הכפר והאוצר.
מתוך רצון לשמור על יתרונות החטיבה להתיישבות כגוף בעל ידע נסיון ומומחיות בתחום ההתיישבות ומאידך להבטיח פעילות על-פי עקרונות של מינהל תקין, תפעל החטיבה להתיישבות, בין היתר, על-פי העקרונות הבאים:

א. תתקשר עם נותני שירותים בהתאם לחוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992, והתקנות מכוחו.

ב. תקבל עובדים באופן שקוף ושוויוני.

ג. תפעל בהתאם לעקרונות ולכללים הקבועים בחוק חופש המידע התשנ"ח-1998.

ד. בכל פעולותיה תפעל בהתאם לעקרון השוויון, ותעסוק בהתיישבות הכפרית והחקלאית בכל המגזרים.

ה. ועדת השרים להתיישבות כפרית וחקלאית תטיל על החטיבה להתיישבות ביצוע תפקידים, לאחר ששוכנעה בהתבסס על הנימוקים שיפורטו בהחלטתה, כי קיימים באותו מקרה טעמים המצדיקים העברת התפקיד או הפעילות לידי החטיבה, ולאחר שבחנה החלופות לביצוע אותן פעולות באמצעות משרד ממשלתי אחר,למעט משרד החקלאות ופיתוח הכפר, בתחום סמכויותיו. 
 החטיבה להתיישבות תקבע נהלים שיסדירו את פעילותה בהתאם לעקרונות המפורטים בסע' 7 לעיל. כן יבהירו הנהלים את כפיפות החטיבה להחלטות הממשלה ולתכניות המאושרות על-ידי השר הממונה.
 ההסכם שנחתם ביום 14.5.00 בין ממשלת ישראל להסתדרות הציונית העולמית ייבחן על ידי משרד החקלאות והחשב הכללי, על רקע העקרונות הנזכרים לעיל. התיקונים הנדרשים בהסכם כתוצאה מבחינה זו יובאו לידיעת ועדת השרים.
 אין בהחלטה זו בכדי לגרוע ממשימות שהוטלו על החטיבה על פי החלטות ממשלה קודמות ובכלל זה החלטות הנוגעות לסיוע למפוני גוש קטיף.

ז. עוד דנה הממשלה בהרחבת מתכונת פעילות לשכת הקשר "נתיב" במשרד לנושאים אסטרטגיים. הממשלה החליטה:-

לאשר את מסקנותיה והמלצותיה של הוועדה הבין משרדית לבחינת הרחבת מתכונת פעילות "נתיב", בראשות מנכ"ל המשרד לנושאים אסטרטגים, אשר הוקמה מכוח החלטת ממשלה מספר 1139, מיום 4 פברואר 2007 ולקבוע כדלקמן:

• "נתיב" ירחיב את פעילותו בקרב יהודי וזכאי העלייה שבמדינות חבר העמים  ויחזק את מערך המרכזים הישראלים ומוקדי הפעילות המופעלים על ידו במרחב זה בשיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית ובתיאום עם משרד החוץ, מיד עם אישור החלטה זו, והכול כאמור וכמפורט בדוח הוועדה;

• "נתיב" יפעל בשיתוף פעולה ובתיאום מלא עם משרד החוץ, הסוכנות היהודית ועם הארגונים היהודיים הפועלים בגרמניה, כמצוין בדוח הוועדה על מנת לקדם פעולות ופרויקטים שונים מול יהודים וזכאי עלייה שמוצאם ממדינות חבר העמים בגרמניה החל מחודש ספטמבר 2007, כאמור וכמפורט בדוח הוועדה. המשרד לנושאים אסטרטגיים ומשרד החוץ יפעלו בכדי לתאם מהלך זה עם ממשלת גרמניה;

• יוקם צוות עבודה לפיתוח מדיניות בין משרדית ובין ארגונית כוללת בקשר לאוכלוסיית יהודים וזכאי עלייה בני ויוצאי מדינות חבר העמים, בהשתתפות המשרד לנושאים אסטרטגיים, משרד החוץ, המשרד לקליטת העליה, "נתיב" והסוכנות יהודית. יושב ראש הוועדה יקבע על ידי מנכ"ל משרד ראש הממשלה מקרב משרדי הממשלה דלעיל.
הצוות יגבש אסטרטגיה לאומית-ציונית רחבה לטיפול כולל באוכלוסיית היעד תוך מיסוד מדיניות של שיתוף פעולה המביאה לידי ביטוי את היתרונות היחסיים של כל ארגון במרחב גיאוגרפי או במרחב נושאי נתון.  כמו כן, הצוות יתכנן ויגבש הצעה לפרויקט משותף שתכליתו הגדלת מאגר זכאי העלייה המודעים לזכאותם לעלות ארצה והגדלת היקף החשיפה של אוכלוסיית היעד לפעילות יהודית-ציונית.
הצוות יגיש מסקנותיו לממשלה או לועדת השרים לענייני עלייה וקליטה תוך ארבעה חודשים מיום אישור החלטה זו.

• יוקמו שני צוותי עבודה בינמשרדיים להכנת תוכנית עבודה משותפת כוללת ולקביעת נהלים מוגדרים: צוות עבודה בראשות המשרד לקליטת העליה לטיוב שרשרת הקליטה של אוכלוסיית היעד ובהשתתפות הגופים המפורטים בדוח הוועדה; צוות עבודה בראשות משרד הפנים לבחינת ההיבטים המקצועיים ביחס לתהליך הקונסולארי המתבצע מול אוכלוסיית היעד ובהשתתפות הגופים המפורטים בדוח הוועדה.  צוותי עבודה אלה יגישו המלצותיהם למנהלי משרדיהם במועדים הקבועים בדוח לצורך בדיקת יישומן. 

• לאשר את מסמך ייעוד ותפקידי "נתיב" אשר נוסח מחדש במסגרת הוועדה בהתאם להסכמות שהושגו במהלכה בקשר למתכונת פעילות "נתיב".

ייעוד:-
ייעודו העיקרי של נתיב הוא לפעול בקרב יהודים וזכאי עלייה בחבר העמים ובקרב יהודים וזכאי עלייה יוצאי מדינות חבר העמים בגרמניה; על מנת לעודד ולסייע לעלייתם למדינת ישראל; ולחזק את זיקתם לישראל, לציונות וליהדות; כנגזרת ממדיניות ממשלת ישראל ובהתאמה מלאה לדרכי הפעולה האפשריות בארצות בהן פועל הארגון.

תפקידים:-
לעודד ולסייע לעלייה ולהגביר את הקשר והזיקה שבין יהודים וזכאי עלייה בחבר העמים ויהודים וזכאי עלייה יוצאי חבר העמים בגרמניה לבין מדינת ישראל, הציונות והיהדות; על ידי פעולות חינוך, תרבות והסברה ובאמצעות פעולות אחרות.
לבדוק ולהמליץ על זכאות העלייה לישראל של יהודים וזכאי עלייה בני ויוצאי מדינות חבר העמים.
לאסוף ולרכז נתונים ומידע, שלא באמצעי מודיעין, על אוכלוסיית יהודים וזכאי עלייה בחבר העמים ולהעריך את מצבם, סיכויי עלייתם לישראל ועוצמת הזיקה אליה, לרבות הערכת מעמדם וביטחונם.
לסייע בגיבוש מדיניות ממשלת ישראל כלפי אוכלוסיית היעד ואף לפעול למימוש מדיניות זו; ובלבד שנושאי המדיניות יהיו קשורים לייעודו של הארגון ולתפקידיו;
להקים תשתית פיזית וארגונית בחבר העמים המבוססת על מרכזים ישראלים ומוקדי פעילות בערים הגדולות ובערי הפריפריה, והמאפשרת את העברת המסר     הישראלי- ציוני-יהודי למירב היהודים וזכאי העלייה;
למילוי ייעודו של הארגון ולביצוע תפקידיו האמורים והמוגדרים במסמך זה יקיים הארגון קשר עם הארגונים היהודיים והישראליים הפועלים בתחומי עיסוקו העיקריים, ככל שיידרש.

ח. בעקבות צירוף השרים חיים רמון ורוחמה אברהם-בלילא לממשלה הוחלט לצרפם לוועדות שרים כדלקמן:-

1. השרה רוחמה אברהם-בלילא לוועדת השרים לענייני סמלים וטקסים. כמו-כן הוחלט כי השרה תהיה אחראית לאירועי חגיגות 60 שנה להקמת מדינת ישראל.

2. המשנה לראש הממשלה, השר חיים רמון, לחבר בוועדות השרים הבאות:
- ועדות השרים למעקב אחר יישום המלצות הדו"ח החלקי של הוועדה לבדיקת אירועי המערכה בלבנון 2006 ("ועדת וינוגרד").
- ועדת השרים למגזר הלא יהודי.
- ועדת השרים לעניין המאחזים הבלתי מורשים (דו"ח טליה ששון) בתפקיד יו"ר הוועדה במקום שר המשפטים.
שר המשפטים יהיה חבר מן המניין בוועדה זו.
עוד החליטה הממשלה על שינויים נוספים בהרכב ועדות השרים בעקבות השינויים בהרכב הממשלה שנעשו לאחרונה.

ט. הממשלה החליטה בהתאם להמלצות ועדת השרות בנציבות שרות המדינה להמליץ על שינוי בהרכב הועדה לאיתור מועמדים למשרת פרקליט המדינה על ידי גריעת "שופט בדימוס שימנה נשיא בית המשפט העליון" מהרכב ועדת האיתור. משרת פרקליט המדינה משויכת לרשות המבצעת אשר על כן הוחלט לבטל את הצורך בהכללתו של חבר בועדה, שהוא מטעם הרשות השופטת, זאת בשים לב לעקרון הפרדת הרשויות.

י. הממשלה החליטה לאשר עקרונית את טיוטת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' ---), התשס"ז-2007, ולהסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה ואכיפת החוק לאשר, על דעת הממשלה, את הנוסח הסופי של הצעת החוק ולהגישה לכנסת.
החוק המוצע קובע כי עובד ציבור העלול להימצא במצב של ניגוד עניינים פוטנציאלי, בשל הליך שעורך גוף ציבורי (כלומר - גוף שהוראות חוק חובת המכרזים חלות עליו), לקראת התקשרות בעסקה כאמור בחוק, לרבות הליך להתקשרות בפטור ממכרז, חייב לדווח על כך ליועץ המשפטי של הגוף הציבורי או ליועץ המשפטי לממשלה, ולפעול בהתאם להנחיותיו. לצד חובה זו מוצע לקבוע הוראה עונשית לפיה מפר החובה, דינו - מאסר שנה.
הצעה זו אינה באה לגרוע מן העבירה של מרמה והפרת אמונים הקבועה בסעיף 284 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אלא להוסיף עליה ולחדד את יישומה בתחום דיני המכרזים, לרבות יצירת המנגנון של קבלת חוות דעת משפטית מראש במצבים של חשש של הימצאות במצב של ניגוד עניינים, והרחבת תחולתה על עובד ציבור.

יא. הממשלה החליטה  לאשר עקרונית את טיוטת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 76) (תיקון מס' __), התשס"ז-2007 ולהסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה ואכיפת החוק לאשר, על דעת הממשלה, את נוסחה הסופי של הצעת החוק שתוגש מיד לכנסת.
חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 76), התשס"ו-2006 מטיל על משטרת ישראל את החובה להקים ולנהל מאגר מידע שיהיה פתוח לעיון הציבור ואשר יכלול פרטיהם של נהגים שנפסלו מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה העולה על 60 יום, על ידי בית המשפט. מטרת החוק היא לסייע בצמצום התופעה של נהיגה בזמן פסילה באמצעות העברת המידע האמור לציבור, דבר ”