א. התייחסות ראש הממשלה להתפתחויות ולנושאים שאמורים לעלות על סדר היום
ב. הצעת משרד האוצר בנושא השינויים המבניים לשנת 2008
ג. הערכות לשנת שמיטה התשס"ח
ד. הממשלה דנה בהמלצותיה של הועדה לבחינת תקציב הביטחון (ועדת ברודט).
ה. הארכת תוכנית הטיפול בעיר לוד, בתחום החינוך

א. בפתח הישיבה התייחס ראש הממשלה להתפתחויות ולנושאים שאמורים לעלות על סדר היום. בסוף השבוע פרסמה ארה"ב הודעה רשמית על הגדלת הסיוע הביטחוני לישראל בעשר השנים הקרובות; והעמדתו על סך של שלושה מילארד דולר בשנה. למעשה, בעשר השנים הקרובות יגדל הסיוע הביטחוני בהיקף דרמטי של 25 אחוזים.

הגדלת הסיוע התאפשרה בזכות סדרה של שיחות שקיימנו עם ארה"ב במהלכן גובשה ההבנה שיש להמשיך ולשמור על הפער האיכותי של ישראל באזור ולהבטיח את יכולותיה מול שלל האיומים שבפניהם אנו ניצבים. ההסכמה העקרונית על הגדלת הסיוע הושגה בשיחה בארבע עיניים שקיימתי עם הנשיא, ג'ורג' בוש, במהלך ביקורי האחרון בארה"ב. זה המקום להודות לו ולמזכירת המדינה, קונדוליסה רייס, שמתקציב משרדה משולם סיוע החוץ, על ההבנה לצרכיה הביטחוניים של ישראל ועל התמיכה בבקשתי להגדיל את הסיוע.

מדובר בתוספת חיונית לשמירת ביטחונה של ישראל ולהבטחת יכולותיה ועתידה. היא תאפשר לנו לחזק את מערכת הביטחון בצורה משמעותית ולפתח אמצעים ומערכות שיתנו מענה לאיומים שונים, שבפניהם נימצא בעשור הקרוב.

כאן המקום לציין כי הגדלת הסיוע לא נעשתה בחלל ריק וארה"ב התחייבה לסייע צבאית ולמכור נשק גם למדינות ערב המתונות. מדינות אלה נמצאות כיום בחזית המאבק העולמי המתנהל בין מתונים לקיצונים. הפונדומנטליזם האיסלמי אותו מובילה איראן מאיים גם עליהן – ובמסגרת חיזוקן ישנה התחייבות שלא ישתמשו בכלי הנשק כנגד ישראל. 

בנושא אחר גורס ראש הממשלה: "לפני כחודשיים, ביום השואה, התחייבתי כי הממשלה בראשותי תכין תכנית לסיוע לניצולי השואה. מיד לאחר מכן החלה עבודת מטה, בניהולו של שר הרווחה והשירותים החברתיים, יצחק בוז'י הרצוג, אשר העלתה, לצערי, כי למדינת ישראל לא היה עד היום, אפילו מאגר נתונים אחד ממנו ניתן ללמוד כמה ניצולי שואה בכלל חיים בישראל ומה מצבם. אני שמח לבשר היום כי למרות פערי המידע, גובשה וסוכמה בשבוע שעבר התכנית לסיוע לניצולי השואה ומחר אמורים המשרדים והגופים העוסקים בנושא להציג לי אותה לאישור. התכנית בהיקף של מאות מיליוני שקלים למשך מספר שנים, תיתן מענה לאוכלוסייה רחבה של ניצולי שואה כולל אלו שהגיעו זה מכבר ארצה כעולים. נוסף לתקציב ננסה לגייס משאבים נוספים, חוץ ממשלתיים למטרה חשובה זו. בסופו של דבר, אנו מבקשים להגדיל את הסיוע לכל משפחה של ניצולי שואה בכמה מאות שקלים בחודש. לכולנו ברור כי אין לאפשר לאנשים אלו להמשיך ולחיות בעוני מחפיר. השבוע, אני מקווה, נוכל להסתכל לניצולי השואה בעיניים ולומר ביושר שאת מה שלא עשו ממשלות ישראל במשך ששים שנים, אנחנו מתכוונים לבצע וכמה שיותר מהר".

ראש הממשלה בירך בשם הממשלה את שר הביטחון לרגל נישואיו.

ב.  שר האוצר, הממונה על התקציבים והמנהל הכללי של משרד ראש הממשלה הציגו בפני הממשלה את הצעת משרד האוצר בנושא השינויים המבניים לשנת 2008.
השינויים המבניים נועדו לתמוך בעידוד הצמיחה במשק באמצעות חיזוק אבני היסוד כדלקמן:

1. עידוד התחרות
2. עידוד התעסוקה וחיזוק אוכלוסיות חלשות
3. פיתוח התשתיות הפיזיות וההון האנושי.
4. ייעול השירות הציבורי

בין יתר הכלים להשגת אבני היסוד, ניתן למנות את הגברת התחרות בתחבורה הציבורית שתכליתה שיפור השירות לאזרח והפחתת תעריפים, הסרת חסמים וקביעת תמריצים לקידום ייצור חשמל פרטי מתוך מגמה להימנע מתלות מוחלטת בספק יחיד, צמצום פערי הכנסות בשלטון המקומי באמצעות הקמת קרן ייחודית לחלוקת הכנסות בין הרשויות, שיפור מערך ההכשרה המקצועית ושילוב עובדים ישראלים בענפי התעשייה, צמצום מעורבות הממשלה (מנהל מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון) בנושא תכנון ופיתוח תוך הגברת מעורבות הרשויות המקומיות והיוזמה הפרטית, חיזוק ועיגון מעמדה של הרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה), תוך שמירה על עצמאותה והיותה גוף אובייקטיבי בפיקוח על מערכת החינוך, הקדמת הגשת הצעת התקציב לכנסת ואישורה עד ליום 31.12 במטרה לקיים דיון מעמיק וממצה בוועדת הכנסת על התוכנית הכלכלית לשנה העוקבת כמו גם מניעת אישור התקציב באיחור של חודשים רבים דבר הפוגע ביכולת הממשלה להוציא את התכנון התקציבי אל הפועל ואף פוגע ברמת השירות לציבור, הקמת סוכנות ביצוע שתרכז את כל פעילות הממשלה בנושא הסיוע לעסקים קטנים והסדרת המבנה הניהולי של קופות החולים ועוד.

שר התחבורה והבטיחות בדרכים והמנהל הכללי של משרדו הציגו בפני הממשלה את השינויים המוצעים על ידם במינהל הרכב הממשלתי ובמינהל הדיור הממשלתי.
הממשלה קיימה דיון בנושאים הנ"ל.

ג. הממשלה דנה בהיערכות לשנת השמיטה התשס"ח והחליטה לתקצב את שנת השמיטה (באלפי ₪), כדלקמן:

1. הרבנות הראשית – טיפול עפ"י "היתר המכירה"  –  6,000
2. "אוצר בית הדין"– רשת ביטחון ושיווק תוצרת בהשגחה הילכתית   –  9,000
3. תמיכה בחקלאים שומרי שמיטה (השבתת משקים) -  25,000.
4. תמיכה במגדלי החיטה – מימון פער מחירים -  17,500.
5. תמיכה במשתלות עצי פרי – השבתת משתלות (מטעים והדרים)  – 15,000.
6. מימון פער הוצאות איסום של "השנה השישית"  –  4,000.
7. תמיכה בהקמת בתי-צמיחה במגזר הלא-יהודי   –  5,000.
8. תמיכה בהסבת בתי-צמיחה למצע מנותק במגזר היהודי  – 11,000.
9. תמיכה במוסדות לימוד המקיימים מסגרת לימודית המיועדת לשומרי שמיטה, במכונים העוסקים בפעילות הכנה והדרכה לקראת שנת השמיטה ומוסדות המקיימים מבחני הלכה ארציים לשנת השמיטה  - 10,000 .
10. הוצאות מינהלה של צוות העבודה בראשות משרד החקלאות ופיתוח הכפר, לרבות לצורך פרסום נוהלי התמיכות והפעלת מנגנוני בקרה ופיקוח על כספי התמיכה -  0.500.

סה"כ  – 103,000

נושאים אחרים נוספים שתוקצבו בהתאם להחלטת הממשלה מיום 18.3.2007 הושארו בעינם.

שר החקלאות ופיתוח הכפר והשר במשרד ראש הממשלה הממונה על שירותי הדת  הקימו צוות עבודה בראשות משרד החקלאות ופיתוח הכפר, ובהשתתפות אגף התקציבים ונציגי הרבנות הראשית, אשר קובע את הנוהל והקריטריונים לתמיכות השונות והיקפן, הצוות קובע כאמור את הקריטריונים הקשורים לשנת השמיטה. בהתייעצות עם הגורמים המקצועיים והגורמים המעורבים ובאישור היועץ המשפטי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר. תמיכות למוסדות ציבור לפי סעיף 3א' לחוק יסודות התקציב התשמ"ה-1985 יינתנו בהתאם למבחנים באישור היועץ המשפטי לממשלה כקבוע בחוק. במסגרת עבודת הצוות הועלה הצורך להסדיר באופן מפורש במסגרת החלטת הממשלה את התמיכות הניתנות וזאת גם לצורך הכנת המבחנים הנדרשים לפי החוק. כמו כן הועלה הצורך במימון הוצאות המינהלה לרבות פרסום, בקרה ופיקוח על התמיכות.

ד.  הממשלה דנה בהמלצותיה של הועדה לבחינת תקציב הביטחון (ועדת ברודט).

בעת הדיון ציין ראש הממשלה כי מדובר בדו"ח מהפכני בתפיסתו אשר קובע כי לראשונה בתולדות ההיסטוריה של מדינת ישראל יוצג תקציב רב שנתי למערכת הביטחון אשר יאפשר לה להעריך בצורה מיטבית, על פני זמן, ולבצע פרוייקטים ארוכי טווח ללא חשש מקיצוץ, בין השנים או במהלך שנה. הדו"ח ממליץ גם על תוספות תקציב משמעותיות לאורך השנים וזאת תוך תהליך של התייעלות בתוך המערכת. שני אלו, יבטיחו כי עיקר התקציב יושקע בהתעצמות.

הממשלה החליטה כדלקמן:

1.  לאמץ את עיקרי ההמלצות של דו"ח הועדה לבחינת תקציב הביטחון בראשות מר דוד ברודט, כפי שאלו מפורטות בדין וחשבון שהוגש לראש הממשלה, שר הביטחון ושר האוצר ביום 17.5.2007, בעמודים 29-38 לדו"ח.

2. משרדי הביטחון והאוצר יסכמו ביניהם עד ל- 1.9.2007 את הפרטים הנדרשים ליישום דו"ח הוועדה, לרבות המכניזם הנדרש לעיגונם. משרדי ראש הממשלה, האוצר והביטחון יסכמו ביניהם מתכונת אשר תבטיח עמידת הצדדים בהסכם על פי מתווה הוועדה. תקציב הביטחון לשנת 2008 ידון בין שרי האוצר והביטחון ויובא להכרעת ראש הממשלה.

3. שרי הביטחון והאוצר יפעלו ליישום המלצות הוועדה , כמפורט בדו"ח כפי שיסוכם בהסכם בין המשרדים ויציגו את סטאטוס יישומן של ההמלצות לוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי עד לחודש נובמבר 2007.

ה. הממשלה החליטה בהמשך להחלטותיה הקודמות להאריך את תוכנית הטיפול  הנקודתי בעיר לוד בתחום החינוך, לשנות הלימודים תשס"ח-תש"ע, בהיקף של 22 מליון ש"ח בשנה.

בהתאם להחלטת ממשלה מס' 2485 מיום 5.11.2000, יושמה בעיר לוד תוכנית "אופק" לטיפול נקודתי, במגוון תחומים ובכלל זה בתחום החינוך, בשנים 2001-2003.
 גם לאחר סיום תכנית "אופק" החליטה הממשלה להאריכה בעיר לוד בלבד וזאת בשל מצבה הדמוגרפי והכלכלי של העיר. בהתאם להחלטות ממשלה מס'  2264 מיום 21.7.2002, אשר עסקה בשיקום העיר לוד, נקבע, בין היתר, כי הטיפול הנקודתי בתחום החינוך בעיר לוד יוארך בשלוש שנים נוספות, עד שנת 2006. הסיוע האמור הסתיים בסוף שנת הלימודים התשס"ז.
 לאור הצלחתה של התכנית בתחום החינוך ולאור העובדה כי מאז קבלת החלטה מס' 2264 לא השתפר מצבה של העיר ולאחרונה אף מונתה לה ועדה קרואה, בפעם השניה בעשור האחרון, הוחלט להאריך את הטיפול הנקודתי בתחום החינוך בעיר לוד, לשנות הלימודים תשס"ח-תש"ע, בהיקף של 22 מליון ש"ח בשנה. ההחלטה היא בשים לב לצרכים החינוכיים המיוחדים של העיר לוד, כעיר מעורבת, ולנוכח המצב הכלכלי הקשה של עיר זו והשפעתו על אופן תפקודה של מערכת החינוך בעיר.