א. צרוף חבר הכנסת עמיחי אילון לשר נוסף בממשלה- שר ללא תיק
ב. ייסוד צוות הקמה לרשות החירום הלאומית במשרד הביטחון
ג. ביטול חובת קבלת אשרת כניסה לישראל לתיירים רוסיים בכפוף להדדיות
ד. מינוי ועדת שרים לעניין הסדרתן והשבתן של הזכויות הסוציאליות לעולים מארצות מוצאם
ה. מינוי יחיאל לקט כיו"ר המועצה הישראלית לתרבות ואמנות
ו. רפורמה ברשות השידור
ז. תוכנית לשיקום השידורים בשפה הערבית ברשות השידור

א.  הממשלה החליטה בהתאם לסעיף 15 לחוק יסוד: הממשלה, ולפי הצעת ראש הממשלה, לצרף את חבר הכנסת עמיחי אילון לשר נוסף בממשלה.
בהתאם לסעיף 5(ג) לחוק האמור, יהיה השר אילון שר בלי תיק.
הממשלה תודיע על כך לכנסת ותבקש את אישורה להודעה.

לאחר שהכנסת תאשר את הודעת הממשלה:
(1) לצרף את השר אילון לחבר בועדת השרים לענייני בטחון לאומי, במקומו של השר יצחק הרצוג.
 השר הרצוג יהיה מוזמן בקביעות לישיבות ועדת השרים לענייני בטחון לאומי, במקומו של השר שלום שמחון.
(2) בהמשך להחלטת ממשלה מס' 2172 מיום 6.8.2007, לצרף את השר אילון לחבר בועדת השרים לענייני ביקורת המדינה ולמנותו כיושב ראש ועדת השרים, במקום שר החקלאות ופיתוח הכפר. שר החקלאות ופיתוח הכפר יהיה חבר מן המניין בועדת השרים.

ב.  הממשלה החליטה להטיל על שר הביטחון לייסד צוות הקמה לרשות החירום הלאומית (להלן-רח"ל) במשרד הביטחון, ולצורך זה לאשר תוספת של 6 תקנים מעל שיא התקן הקיים. שר הביטחון יגיש לממשלה, תוך תשעים ימים, הצעת החלטה בעניין רח"ל על בסיס המלצות שיגבש צוות ההקמה.  ההמלצה תכלול את מבנה הרשות, תפקידיה,סמכויותיה התקציב הדרוש להפעלתה ועניינים נוספים הנוגעים לפעולתה.
בישיבת הממשלה שנערכה ביום 10.6.07,הציג סגן שר הבטחון את המגמה להקים רשות חירום לאומית, שתהווה גוף –על לתיאום פעולותיהם של משרדי הממשלה ,רשויות מקומיות וארגונים ציבוריים אחרים,להיערכות העורף לקראת מצב חירום ובעת התרחשותו. הממשלה כאמור החליטה לייסד צוות הקמה לעניין זה.

ג. עוד החליטה הממשלה לאשר את המלצות ועדת השרים לעניין ביטול חובת קבלת אשרת כניסה לישראל לתיירים רוסיים אשר הוקמה בהתאם להחלטת  הממשלה כדלקמן:

- לבטל את חובת האשרה (ויזה) לתיירים אזרחי רוסיה, זאת בכפוף לעיקרון ההדדיות, כלומר שבד-בבד תבוטל גם חובת קבלת אשרה לתיירים אזרחי ישראל המבקרים ברוסיה;
- להסמיך את משרד החוץ לנהל משא - ומתן עם ממשלת רוסיה לחתימת הסכם כאמור לפטור הדדי מאשרות. עד לחתימת ההסכם – להמשיך לפעול למתן הקלות במתן אשרות תייר לאזרחי רוסיה;
- להטיל על משרד החוץ לבדוק עם המשרדים והגופים הנוגעים בדבר את האפשרות לביטול הדדי של הצורך באשרות ממדינות חבר העמים לשעבר.

ד. הממשלה החליטה למנות ועדת שרים לעניין הסדרתן והשבתן של הזכויות הסוציאליות שעולים היו זכאים להן  בארצות מוצאם.

הרכב הוועדה:
סגן ראש הממשלה והשר לנושאים אסטרטגיים – יו"ר
ממלאת מקום ראש הממשלה ושרת החוץ
שר האוצר
השר לענייני גמלאים
שר המשפטים
השר לקליטת העליה
שר הרווחה והשירותים החברתיים
הממשלה הסמיכה את ועדת השרים לבחון את מכלול הבעיות הקשורות בעניין הסדרתן והשבתן של הזכויות הסוציאליות שעולים היו זכאים להן  בארצות מוצאם ולגבש המלצות להסכמים בילטראליים בין מדינת ישראל לבין כל אחת מן הארצות שמהן באו העולים ופיקוח על ביצוע ההסכמים שיושגו.

עולים חדשים אשר עלו לישראל בגיל מבוגר למדי, לאחר שצברו ותק ניכר בעבודתם בארצות מוצאם, אינם זכאים להכרה בוותק לצורכי צבירת הפנסיה בארץ. בהגיעם לגיל הפרישה זכויות הפנסיה שצברו בארץ, אינן מאפשרות להם קיום בכבוד ועל המדינה לדאוג לרווחתם הסוציאלית, דהיינו הבטחת הכנסה ו/או השלמת הכנסה, המשולמים לפי גובה ההכנסה המשתלמת להם בגיל הפנסיה.

לשם השבת הזכויות הסוציאליות לעולים ממדינות מוצאם, נדרש הסכם בילטראלי בין מדינת ישראל לבין מדינת המוצא. נכון להיום חתומה מדינת ישראל על אמנות המסדירות עניינים כאלה עם 15 מדינות, ביניהן שבדיה, פינלנד, צרפת, דנמרק, נורווגיה, בלגיה, גרמניה, איטליה ואוסטריה. הסכמים אלו, מכניסים למדינת ישראל כ- 2 מיליארד ₪ בשנה, בעוד שהסכום המשתלם על ידי מדינת ישראל עומד על 13 מיליון ₪ בשנה.

עיקר הבעיה קיימת בקרב העולים ממדינות ברית המועצות לשעבר, קרי אוקראינה, בלרוס, הארצות הבלטיות, ארצות הקווקז וארצות אסיה התיכונה, עימן לא קיימות הבנות בנושא ומהן הגיעו עולים רבים. מספר הפנסיונרים מביניהם מגיע ל- 200,000 בקירוב, מתוכם 70,000 מאוקראינה.

ה. הממשלה קיבלה בהתאם  לחוק  התרבות  והאמנות, התשס"ג – 2002,   את המלצת שר המדע, התרבות  והספורט למנות   את יחיאל לקט, חבר המועצה הישראלית לתרבות ואמנות, כיו"ר המועצה.

ו. הממשלה דנה ברפורמה ברשות השידור והחליטה כדלקמן:-

1. להטיל על השר הממונה על  רשות השידור לבחון, בתאום עם משרד ראש הממשלה, משרד האוצר ומשרד המשפטים, את עקרונות התוכנית שהוכנה עבור הנהלת רשות השידור, הנוגעת בין היתר להתייעלות רשות השידור וארגונה מחדש, ואת האפשרות ליישם היבטים העולים מתוכנית זו, כל זאת בהתחשב ברפורמה בשידור הציבורי שאישרה הממשלה (עיקרי המלצות הוועדה לרפורמה בשידור הציבורי בראשות מר רענן דינור, מינואר 2005).

2. השר הממונה על חוק רשות השידור יציג לממשלה בהקדם האפשרי את המלצותיו, שיתואמו עם המשרדים הנזכרים בסעיף 1 לעיל, ובשים לב לנכונות הממשלה לשקול מחדש את המתווה הפוחת של אגרת הטלוויזיה, כחלק מהמלצות אלה.

3. אין באמור בהחלטה זו כדי לעכב את המשך קידום הליכי החקיקה לתיקון חוק רשות השידור על פי תזכיר החוק שפורסם ביום 10.9.07 ע"י היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה.

רשות השידור שרויה במצב כלכלי קשה אשר החריף בשנים האחרונות ועשוי להביא לשיתוקה המוחלט בעתיד הקרוב.

בשל חשיבות קיומו של השידור הציבורי יש למנוע מצב בו רשות השידור תקרוס ואורחות החיים יושפעו מהשידור המסחרי בלבד.

הממשלה החליטה בהחלטה מס' 4339 מיום 30.10.2005 על אימוץ המלצות הוועדה לרפורמה בשידור הציבורי בראשות מר רענן דינור.
הנהלת רשות השידור גיבשה מתווה לרפורמה ברשות השידור, שעיקרה התייעלות הרשות וארגונה מחדש. ההמלצות הנזכרות בתוכנית משלימות את מתווה הרפורמה בשידור הציבורי, ומפרטות את השינויים הארגוניים וצעדי ההתייעלות הנדרשים להבראת הרשות.
לפיכך הוחלט להטיל על השר הממונה על  רשות השידור לבחון, בתאום עם משרד ראש הממשלה, משרד האוצר ומשרד המשפטים, את עקרונות התוכנית שהוכנה עבור הנהלת רשות השידור, הנוגע בין היתר להתייעלות רשות השידור וארגונה מחדש, ואת האפשרות ליישם היבטים העולים מדוח זה, במסגרת הרפורמה בשידור הציבורי. 
  
ז. הממשלה דנה בתכנית לשיקום השידורים בשפה הערבית ברשות השידור  והחליטה כי:-

1. השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור יפנה לרשות השידור על מנת שתפעל לקיום הוראות סעיף 3 (3) לחוק רשות השידור, תשכ"ה - 1965 (להלן: "החוק") בדבר קיום שידורים ברמה נאותה וברמת טכנולוגיה אפקטיבית לאוכלוסיה דוברת הערבית, בארץ ובמדינות השכנות.

2. השר הממונה על ביצוע החוק יפנה לרשות השידור כדי שתגבש תוך 30 יום תוכנית להוצאתם אל הפועל של שידורים כאמור בסעיף 1 לעיל בשפה הערבית ברדיו ובטלוויזיה, עד 24 שעות שידור ביממה. לאחר אישור התוכנית על ידי מליאת רשות השידור יציגה השר לממשלה, וכן יציג פירוט של האמצעים הדרושים לביצועה, במסגרת תקציב רשות השידור ובמסגרת הרפורמה בשידור הציבורי.

חוק רשות השידור, התשכ"ה - 1965  קובע בסעיף 3 (3) כי בין תפקידיה של רשות השידור "לקיים שידורים בשפה הערבית לצרכיה של אוכלוסייה הדוברת ערבית, ושידורים לקידום ההבנה והשלום עם המדינות השכנות בהתאם למגמות היסוד של המדינה".

דא עקא ששידורי הרדיו של רשות השידור בערבית אינם מגיעים לחלק ניכר מערביי ישראל, ובודאי לא מחוצה לה, עקב מחסור במשדרים.

גם שידורי הטלוויזיה של רשות השידור בערבית פועלים שעות ספורות ביום בלבד והאמצעים להפעלתם אינם מספקים.

אזור המזרח התיכון עתיר ברשתות רדיו וטלוויזיה המשדרות ללא הפוגה שידורים שעיקרם תעמולה נגד מדינת ישראל. שידורים אמינים המייצגים עמדה שונה על אודות מדינת ישראל מזו המשודרת על ידי התחנות הערביות והזרות, הם בעלי חשיבות אסטרטגית, והעדרם או חוסר האפקטיביות שלהם במצב הקיים פוגעים במעמדה של מדינת ישראל.
כפועל יוצא מכך, ובהמשך לדיון שניהלה הממשלה בנושא הצורך במערך ההסברה החדש, והחלטתה מספר 1936 מיום 08.07.2007, מתבקש שינוי המצב הקיים ונקיטת צעדים ובטכנולוגיה הולמת, שיאפשרו לרשות למלא את תפקידה בכל הקשור לשידורים לאוכלוסיה דוברת הערבית לפי סעיף 3(3) לחוק.