א. יום השנה לרצח יצחק רבין ז"ל
ב. סקירת מפכ"ל המשטרה על האירוע בפקיעין
ג. הממשלה ציינה 90 שנה ל"הצהרת בלפור"
ד. הגדלת קצבאות הזקנה
ה. העמקת בסיס הידע של השרים בנושאים מדיניים-ביטחוניים
ו. הקמת מאגר נתונים להקצאת תדרי רדיו
ז. נסיעת נשיא המדינה לתורכיה

א. בפתח הישיבה התייחס ראש הממשלה ליום השנה ה-12 לרצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל. ראש הממשלה אמר: " היום, ה-4 בנובמבר,  הוא היום שבו לפני 12 שנה נרצח ראש ממשלה בישראל -  יצחק רבין ז"ל. לפני שבוע, בתאריך העברי, עלינו לקברו, זכרנו, והזכרנו, בכינו וספדנו. עם זאת התאריך הזה, היום הזה בנובמבר, יישאר חקוק בליבו של כל אחד מאיתנו. עם ישראל כולו צריך להתלכד מאחורי הזיכרון ולדעת שלעולם לא עוד. זהו הקו האדום הבוהק ששום מחנה ימין ושמאל  דתיים וחילוניים, יהודים ושאינם יהודים, אסור שיחצה אותו. באשר לרוצח ודרך החתחתים שבה הוא מעביר את הציבוריות הישראלית, שנה אחר שנה - אין לי אלא להזדהות באופן מלא, עם דבריו המרגשים האמיצים והנכוחים של  יובל רבין אתמול בעצרת.

ב. מפכ"ל המשטרה סקר בפני הממשלה את אירועי פקיעין תוך התייחסות ופירוט - לזירה הכללית בה היה האירוע, לרצף האירועים לפעולות משטרת ישראל ומטרתה, ולסוגיית הפרות הסדר והתפרעות ההמון ולכל הכרוך בשלטון החוק והשלטתו באזור זה ובאזורים אחרים בארץ. ראש הממשלה והממשלה העניקו גיבוי מלא למשטרת ישראל במאבקה להשליט חוק וסדר בכל מקום בישראל בו נדרשת התערבות מטעמה.

ג. הממשלה ציינה היום מלאת 90 שנה ל"הצהרת בלפור". ראש הממשלה אמר: "בתחילת חודש נובמבר 1917, לפני 90 שנה, הכירה ממשלת בריטניה בצורך לייסד בית לאומי לעם היהודי, וזאת על-פי הצהרתו של שר החוץ הבריטי דאז, ארתור בלפור. העם היהודי היה אז מפוזר בכל קצווי תבל והיהודים שישבו בארץ ישראל כבר התרגלו לנהל את חייהם תחת כובשים שונים, לא מעיזים לחלום על היום שבו תקום מדינת ישראל. 90 שנה אחרי, מדינת ישראל היא עובדה. אמנם, אנו עדיין נלחמים על קיומנו מול קולות הקוראים להשמידנו, אך הפעם, יש בידינו את האמצעי האולטומטיבי למנוע כל ניסיון השמדה נוסף – מדינת לאום עצמאית וחזקה. מי יודע מה היה עולה בגורל עמנו, ומה היה נחסך מאיתנו אם הצהרת בלפור הייתה מיושמת אחרי שניתנה, ולא 31 שנים אחרי.
על-פי הצעתו של השר יצחק הרצוג קבעה הממשלה כדלקמן:-

"ממשלת ישראל מציינת היום תשעים שנה ל"הצהרת בלפור". הצהרת בלפור מהווה את אחת מאבני היסוד של הקמת מדינת ישראל, זכות העם היהודי לבית לאומי. מדינת ישראל אשר חוגגת השנה שישים שנות קיום, גידלה דורות של צעירים אשר נולדו למציאות בה מדינת היהודים היא עובדה מוגמרת. עלינו לשוב ולהזכיר להם כי, היו תקופות בהיסטוריה הלא כה רחוקה של העם היהודי, בהן המחשבה על הקמת בית לאומי הייתה בגדר חלום. כיום כשקיומה של מדינת ישראל אינו מוטל בספק עלינו להעביר מסר, כי רק מחויבות ומסירות לרעיון הציוני, תבטיח את המשך קיומה וצמיחתה של מדינת ישראל כבית לעם היהודי. – חובה עלינו להוקיר את חשיבותה של הצהרת בלפור."

ד. הממשלה דנה בישיבתה היום בתוכנית לשינוי ושיפור בקצבאות הזקנה ובגמלאות הבטחת הכנסה לקשישים נזקקים. הממשלה החליטה בהמשך לדיונים שהתקיימו בנושא בראשות ראש הממשלה ביום 19.8.2007 וביום  15.10.2007 כדלקמן:-

1. להטיל על ראש הממשלה ושר האוצר, בשיתוף המשרד לענייני גימלאים, משרד הרווחה והשירותים החברתיים ומשרד המשפטים,  להפיץ בתוך 30 יום, תזכיר חוק שעיקריו כמפורט להלן:-

א. מתן קצבה לניצולי שואה זכאים יוצאי מחנות וגטאות  –
(1) "ניצול שואה זכאי לקצבה לפי סעיף (א)" הוא מי שמתקיימים לגביו כל התנאים המפורטים להלן:
(א) הוא אזרח ישראלי ותושב ישראל.
(ב) הוא קיבל תגמול חד פעמי לפי החוק הגרמני להקמת קרן "זכרון אחריות ועתיד" מיום א' באב התש"ס (2 באוגוסט 2000); או לפי החוק האוסטרי להקמת הקרן "לפיוס, שלום ושיתוף פעולה" או תגמול חד פעמי ששולם בידי ועידת התביעות, במימון הקרן הנ"ל, לניצול שואה שהיה עובד פרך או עובד כפייה;
(ג) הוא לא קיבל ואינו מקבל גמלה חודשית בקשר לנרדפות  לרבות לפי אחד מאלו: החוק הפדרלי לפיצויים (BEG) מהשנים 1953-1965; או ההסכם שנחתם ביום י"ב בתשרי התשנ"ג (9 באוקטובר 1992) בידי שר האוצר הפדרלי של גרמניה ובידי ועידת התביעות החומריות של יהודים נגד גרמניה (להלן – "הסכם קרן סעיף 2"); או חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957, או פרק א' לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2001) (תיקון, ביטול והתליה של חקיקה שמקורה בהצעות חוק פרטיות), התשס"א-2001; או גמלה חודשית המשולמת על ידי מדינת חוץ אחרת בקשר עם רדיפות הנאצים ובני בריתם, הכל כפי שיפורט בתזכיר החוק.
(ד) הוא אינו מקבל קצבה מאוצר המדינה לרבות לפי אחד מאלו: חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד-1954; או חוק התגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ"ב-1992;חוק מעמד ותיקי מלחמת העולם השניה, התש"ס–2000, בתזכיר החוק ניתן יהיה לקבוע הוראות לפיהן אדם העומד בתנאי הזכאות לפי שני חוקים כאמור יוכל לבחור בזכאות הגבוהה מבין השתיים.

    
(2) הקצבה לניצול שואה הזכאי לקצבה לפי סעיף 1(א) תעמוד על סך של 1,000 ₪ לחודש.
בנוסף, ניצול שואה כאמור יקבל שובר שירותים, לרבות דמי הבראה (כאמור בסעיף 1(ב)(4) להלן), בעלות של 2,400 ₪ לשנה.
החל מיום 1.1.2010, ובמידה ומגעים עם ממשלת גרמניה למתן קצבה לקבוצה זו לא יסתיימו עד מועד זה, יועלה שוויו של שובר השירותים לסך של 7,200 ₪ לשנה. שר האוצר ושר הרווחה והשירותים החברתיים, בהתייעצות עם השר לענייני גמלאים, יחליטו אם לכלול את האמור בפסקה זו בתזכיר החוק.

(3) הזכאות לקצבה תקבע על בסיס ההסדרים שנקבעו ב"הסכם קרן סעיף 2", כהגדרתו לעיל, לרבות מבחן ההכנסה שנקבע בהסכם האמור, אלא אם ייקבע אחרת בתזכיר החוק בכפוף להסכמת  שר האוצר.

(4) הסכומים המשולמים לפי סעיף 1(א) זה יעודכנו במועדים ובשיעורים  שלפיהם מעודכנים התגמולים המשולמים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים.

(5) הסכומים המשולמים לפי סעיף 1(א) זה לא ייחשבו כהכנסה לעניין קביעת זכאות לגמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980.

(6) תחילתה של התקופה בגינה תשולם קצבה כאמור הוא ביום 1.10.2007, בכפוף להסדרים שייקבעו בתזכיר החוק ביחס למועדי הגשת בקשה לקצבה, קביעת הזכאות ופרטים נוספים. יובהר כי לא תהיה זכאות לקצבה בגין התקופה שקדמה ל-1.10.2007.

לחילופין, תיבחן האפשרות לעגן את ההסדרים המפורטים בסעיף 1(א) לעיל, או חלקם, בדרך של הסכם עם ועידת התביעות החומריות של יהודים נגד גרמניה, בכפוף לכל דין, ובמידה וייחתם הסכם כאמור הנושא לא יעוגן בחוק.

ב. הטבות נלוות לניצולי שואה יוצאי מחנות וגטאות –
ניצולי שואה המקבלים קצבה חודשית בהתאם ל"הסכם קרן סעיף 2" וכן ניצולי שואה הזכאים לקצבה לפי סעיף 1(א) לעיל, יהיו זכאים החל מיום 01.01.2008, להטבות הבאות:

(1) פטור מתשלומי האגרה בעד החזקת מקלט טלוויזיה לפי חוק רשות השידור, התשכ"ה-1965;

(2) הנחה בארנונה ברשות המקומית שבה מתגורר ניצול השואה;

(3) החזר חלקי של מס קניה ומס ערך מוסף על מספר מוצרי חשמל, בהתאם לתנאים, לכללים, לנהלים ולשיעורים המקובלים לגבי זכאי חוק נכי נרדפות הנאצים (הטבה זו תעוגן בהנחיות ונהלים מתאימים ואינה מחייבת חקיקה ראשית);

(4) דמי הבראה, ובלבד שגובה דמי ההבראה לא יעלה על גובה דמי ההבראה הניתנים לזכאים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים (7 ימי הבראה); ההטבה לפי סעיף קטן זה לניצולי שואה המקבלים קצבה בהתאם ל"הסכם קרן סעיף 2" תינתן החל מיום 01.01.2009 ואילך.

שיעור ההטבות המנויות בפיסקאות  (1) עד (4) לעיל וגובהן ייקבעו בתזכיר החוק ובהנחיות לעניין פסקה (3). במסגרת הכנת תזכיר החוק יערכו תחשיבי עלות מתאימים, כך שהעלות הכוללת של סעיף זה לא תעלה בחישוב שנתי על 30 מיליון ש"ח בשנת 2008, ועל 90 מיליון ש"ח משנת 2009 ואילך.

ג. הגדלת מענק ההטבות לניצולי שואה נזקקים –
מענק ההטבות הניתן לניצולי שואה נזקקים, בהתאם לסעיף 5 לחוק הטבות לניצולי שואה נזקקים, תשס"ז-2007, יוגדל לסך של 4,000 ₪ לשנה לניצול שואה נזקק.

ד. הכרה בארגון יציג –
בתזכיר החוק ייקבע כי שר האוצר, בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים והשר לענייני גמלאים, רשאי להכיר בארגון החוץ – ממשלתי המייצג את המספר הרב ביותר של ניצולי שואה תושבי ישראל, או הארגון שחברים בו ארגונים המייצגים יחדיו את המספר הרב ביותר של ניצולי שואה תושבי ישראל כארגון היציג של ניצולי השואה.

2. סל השירותים לניצולי השואה
א. להגדיל את בסיס התקציב המיועד למתן שירותים לניצולי שואה (להלן – תקציב סל השירותים) באופן שיעמוד על סך של 100 מליון ₪ בשנת התקציב 2008, וסך  של 200 מליון ₪ בשנת התקציב 2009.

ב. תקציב סל השירותים ישמש לתגבור שירותי הרווחה לניצולי השואה, תוך התחשבות בין היתר במצבם הכלכלי של ניצולי השואה.

ג. להטיל על מנכ"ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים להקים ועדה בראשותו אשר תקבע את אופן חלוקת תקציב סל השירותים והקצאתו לרבות ייעודים ושימושים בכספי התמיכה בכפוף לאמור בהחלטה זו. הועדה תפעל על מנת שחלוקת התקציב והקצאתו יעשו בדרך שיהיה בה להביא לניצול מיטבי של המשאבים, ובכפוף לאמור בסעיף קטן (ג) להלן.
באם הועדה בראשותו של מנכ"ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים לא תגיע להסכמה פה אחד, יוכרעו חילוקי הדעות על ידי שר הרווחה והשירותים החברתיים ושר האוצר.

ד. כמחצית מתקציב סל השירותים ישמש לתמיכה בארגונים חוץ ממשלתיים הפועלים לשיפור מצבם של ניצולי השואה, בהתאם למבחני תמיכה על פי חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985.
הנחות בהשתתפות העצמית לתרופות הכלולות בסל הבריאות יטופלו במסגרת התקציב שיוקצה לשם כך מסל השירותים כאמור, ובהתאם להסדרים מתאימים שיקבעו מנכ"ל משרד הבריאות והממונה על התקציבים, לרבות עיגון משפטי מתאים על פי הצורך.
בשנת 2008, באופן חד פעמי, ישמש כל תקציב סל השירותים למטרות של תמיכה בארגונים חוץ ממשלתיים הפועלים לשיפור מצבם של ניצולי השואה, למעט הסכום שיוקצה להנחות בהשתתפות עצמית לתרופות הכלולות בסל הבריאות כאמור לעיל.

3. מתן מידע למיצוי זכויות הניצולים
הממשלה תסייע, בכפוף לכל דין, לגופים הפועלים למתן מידע רשמי ולייעוץ בנושא זכויותיהם של ניצולי השואה, לביצוע שיחור (Reaching-out) ולסיוע במיצוי זכויות הניצולים. מנכ"ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים, בשיתוף המשרד לענייני גמלאים ומשרד האוצר ויתר הגורמים הנוגעים בדבר, יגבש את המתווה המוצע להפעלתו של מרכז מידע למטרה זו, וכן יבחן את האפשרות למינויו של נציב זכויות אשר יפעל להבטיח את מיצוי זכויות הניצולים.
הפעולות בהתאם לסעיף זה ימומנו מתקציב סל השירותים, כאמור בסעיף 2 לעיל, ומתקציבים שיוקצו על פי סעיף 5 להחלטה זו.

4. מיצוי זכויות הניצולים המקבלים קצבה מהלשכה לשיקום נכים
א. להטיל על הלשכה לשיקום נכים לפנות בכתב לזכאים על פי חוק נכי רדיפות הנאצים, אשר טרם מימשו את זכותם על פי תקנה 12 לתקנות נכי רדיפות הנאצים (קביעת דרגת נכות), התשמ"ד-1983, ולהביא לידיעתם את הוראות התקנה ואת זכויותיהם בעניין. הליך מימוש הזכויות והליכי הערעור יעשו בהתאם להוראות הדין ועל פי הנהלים הקיימים בלשכה לשיקום נכים.
ב. מנכ"ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים ומנכ"ל משרד האוצר, בהתייעצות עם נציגי ארגוני ניצולי השואה, יבחנו דרכים לשיפור רמת השירות בלשכה לשיקום נכים, על פי סטנדרטים שיקבעו.  במידה ויוחלט על הכנתה של אמנת שירות, ישקלו המנהלים הכלליים של משרד הרווחה והשירותים החברתיים ומשרד האוצר את האפשרות להקים ועדה מייעצת שתפקח על יישום ההחלטה בעניין זה.

5. ארגונים הפועלים להשגת פיצויים מגורמי חוץ עבור ניצולי השואה
להקצות בבסיס תקציב המשרד לענייני גמלאים תקציב בסך 16 מליון ₪, (10 מליון ₪ ממשרד האוצר ו-6 מלש"ח מהמשרד לענייני גמלאים), לנושא השגת פיצויים לנרדפי הנאצים מגורמי חוץ ולהשבת זכויות ורכוש יהודי.
העברת כספים לארגונים הפועלים למטרה זו תעשה בכפוף לכל דין, ובאופן היעיל ביותר.

6. הוקרה והכרה לניצולי השואה
להטיל על ועדת השרים לסמלים וטקסים לגבש הצעה להחלטת ממשלה שתכליתה ליתן ביטוי להוקרה ולהכרה של ממשלה ישראל בניצולי השואה החיים בישראל. ועדת השרים לסמלים וטקסים תגיש לממשלה את הצעתה בנושא, מתוך כוונה להשלים את המהלך עד ליום הזכרון לשואה ולגבורה התשס"ח, באופן שהנושא ישולב במסגרת ציון שנת הששים למדינת ישראל.
ראש הממשלה ימנה  צוות, בהשתתפות נציגי הניצולים, נציגי ציבור ונציגי ממשלה, אשר ייעץ לוועדת השרים בכל הנוגע לאופי הטקסי של ההוקרה וההכרה של ממשלת ישראל בניצולי השואה.

7. ועדה מתמדת
להקים ועדה מתמדת בהשתתפות חמישה נציגי ממשלה (מנכ"ל משרד ראש הממשלה ונציגי משרדי האוצר, המשפטים, המשרד לענייני גמלאים ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים) וחמישה נציגים של מרכז הארגונים של ניצולי השואה  (עד לקביעתו של ארגון יציג על פי החוק, כאמור בסעיף 1(ד) לעיל).
מנכ"ל משרד ראש הממשלה ויושב ראש מרכז הארגונים של ניצולי השואה יכהנו כיושבי ראש משותפים של הועדה המתמדת.
הועדה המתמדת תלווה את יישומה של החלטה זו, וכן תבחן את הדרכים לגיוסם של מקורות חוץ תקציביים נוספים בתחום הנדון, בין במסגרת פעילותה של ועדת השרים לעניין השבת זכויות ורכוש יהודי ובין בדרכים אחרות. בנוסף, תקבל הועדה המתמדת דיווחים בדבר הקמתו של מרכז המידע, כאמור בסעיף 3 לעיל.

8. הגדלת קצבאות הזקנה וגמלאות הבטחת הכנסה לקשישים נזקקים
להטיל על שר האוצר  ושר הרווחה והשירותים החברתיים, בתיאום עם המשרד לענייני גמלאים, משרד המשפטים והמועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה ולעניין סעיף (א) – גם עם משרד הבינוי והשיכון, להפיץ בתוך 30 יום תזכיר חוק שיכלול את תיקוני החקיקה שעיקריהם מפורטים להלן, ולהביאו בהקדם לאישור ועדת השרים לענייני חקיקה, אשר תחליט לגביו על דעת הממשלה:

(א) לתקן את חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א - 1980 (להלן - החוק), כך שגמלאות הבטחת הכנסה לקשישים הזכאים לגמלאות לפי החוק יוגדלו במועדים המצוינים בטבלה שלהלן בסכומים הממוצעים (ממוצע משוקלל בין קצבה ליחיד וקצבה לזוג) ועל פי הקריטריונים המפורטים בטבלה שלהלן :

01/04/2008				01/07/2009
גיל	80 ומעלה	75-79	70-74	גיל	80 ומעלה	75-79	70-74
קשיש שאינו חסר דיור	200	0	0	קשיש שאינו חסר דיור	280	180	150
חסרי דיור	500	0	0	חסרי דיור	500	340	260

בסעיף (א) זה- "חסרי דיור"- מי שזכאי לסיוע בדיור על פי נהלי משרד הבינוי והשיכון, למעט דיירי השיכון הציבורי (ובכלל זה כל סוגי הדיור המוגן), וכן דיירי מוסדות בתמיכה ממשלתית.
עד להגשת תזכיר החוק  יבחן מתן סיוע גם למי שנטל משכנתא לדיור. 

(ב) לתקן את חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן - חוק הביטוח הלאומי) כך שבתאריכים המפורטים להלן תנתן תוספת לקצבת הזקנה הבסיסית המשתלמת לקשישים מגיל 70 ומעלה. שיעורה של התוספת יקבע כך שמכפלת מספר הזכאים הצפוי בסכום התוספת כאמור יעמוד, במונחים שנתיים, על הסכומים המפורטים להלן:
בראשון במרץ 2008 – 500 מלש"ח;
בראשון בינואר 2009 – 250 מלש"ח;
בראשון בינואר 2010 – 250 מלש"ח.

בתזכיר החוק ייקבעו הוראות מפורטות בדבר מתן הקצבאות כאמור, לרבות מתן הקצבה באופן דיפרנציאלי לפי קבוצות גיל החל מן המועד שייקבע, וקריטריונים נוספים אם יימצא לנכון, והכל בתיאום בין שר האוצר, שר הרווחה והשירותים החברתיים, השר לענייני גמלאים וראש הממשלה.

9.  תקציב 
א. לשם מימון העלויות התקציביות הכרוכות ביישום החלטה זו בשנת 2008, להפחית את בסיס תקציבי משרדי הממשלה בשנת 2008 בשיעור של 0.85% (כמפורט בטבלה מטה) ולהפחית את בסיס ההרשאה להתחייב בהתאם.
ב. ההפחתה האמורה בסעיף קטן א' לעיל תבוצע על אף האמור בהחלטות ממשלה קודמות, ולפיכך תחול גם על תקציבים שהוקצו ליישום ההחלטות האמורות.
ג. על אף האמור בסעיף קטן א' לעיל לא תבוצענה הפחתות בסעיפי תקציב שעניינם ביצוע חקיקה בה מוגדרים סכומי או שיעורי התקציב שיש להקצות לשם יישומה, ובסעיפי תקציב שנועדו למילוי מחויבות חוזית של הממשלה לביצוע הוצאה (לרבות הסכמי שכר והסכמים אחרים ולמעט התחייבות להוציא הוצאה לפי תעריפים הקבועים  בחוק) .
ד. 

סעיף	שם	סכום ההפחתה באלפי ש"ח
01	נשיא המדינה	122
04	משרד ראש הממשלה	28,171
05	משרד האוצר	2,885
06	משרד הפנים	1,044
07	משרד לביטחון פנים	13,615
08	משרד המשפטים	3,663
09	משרד החוץ	3,407
13	הוצאות שונות	1,322
15	משרד הביטחון	85,892
16	הוצאות חרום אזרחיות	1,175
17	תאום הפעולות בשטחים	125
18	רשויות מקומיות	24,402
19	מדע, תרבות וספורט	4,223
20	משרד החינוך	25,897
21	השכלה גבוהה	6,081
23	משרד הרווחה	3,188
24	משרד הבריאות	1,032
26	המשרד להגנת הסביבה	405
29	משרד הבינוי והשיכון	548
30	המשרד לקליטת עלייה	1,537
32	תמיכות שונות	1,148
33	משרד החקלאות	2,466
34	מרד התשתיות הלאומיות	224
36	התעשייה המסחר והתעסוקה	2,606
37	משרד התיירות	1,172
38	תמיכות בענפי משק	7,629
39	משרד התקשורת	133
40	משרד התחבורה	1,922
41	רשות ממשלתית למים וביוב	483
43	המרכז למיפוי ישראל	191
52	משטרה ובתי סוהר	2,514
53	בתי משפט	156
54	רשויות פיקוח	252
55	אוצר	318
56	נציבות שוויון זכויות	36
67	בריאות	1,446
68	היח' לענין עובדים זרים	152
70	שיכון	4,708
73	מפעלי מים	2,514
76	פיתוח התעשייה	849

78

תיירות

688

79

תחבורה

7,788

83	הוצאות פיתוח  אחרות