א. התייחסות ראש הממשלה למקרי האלימות כלפי קשישים
ב. סקירת ראש הממשלה לקראת אנאפוליס
ג. שחרור אסירים פלסטינים
ד. הקמת ועדת שרים לעניין הטבטת לחיילי מילואים פעילים
ה. מינוי חשב כללי במשרד האוצר
ו. אישרור הפרוטוקול הנוסף השלישי לאמנות ז'נבה
ז. מינוי חבר מועדה להשכלה גבוהה
ח. המכון לרפואה משפטית - תשלום עבור שירותים הניתנים באמצעות משרד הבריאות

א. בפתח הישיבה התייחס ראש הממשלה למקרי האלימות המזעזעים שאירעו
אתמול בחיפה, כלפי קשישים. בהפרש של מס' שעות בלבד הותקפו באכזריות, זה אחר זה, קשישה בת 81 וקשיש בן 88; הם הוכו קשות ונשדדו.
 שני המקרים אתמול מצטרפים לשורה של מקרים שאירעו לאחרונה. חברה נורמטיבית נמדדת ביחסה לחלש ולחסר הישע, וביכולתה להגן עליהם.
ראש הממשלה קרא לשר לביטחון הפנים ולמפכ"ל המשטרה להקדיש לנושא זה את מירב המאמצים, ולפעול בכל האמצעים כדי להעניק הגנה לקשישים.
"אסור לנו להשלים עם תופעות אלימות מסוג זה, ואסור לנו להישאר אדישים. יש לשים יד על מי שביצע את מעשי התקיפה אתמול, ולדרוש ענישה חמורה שתבהיר את סלידתנו, כחברה, מן המעשים הללו".

ב. ראש הממשלה מסר סקירה לקראת אנאפוליס שבעקבותיה קיימה הממשלה דיון מדיני. בהתייחס לנושא זה אמר ראש הממשלה כי לצערו, יש מי שממהרים להכתיר את המפגש בכותרות כאלה ואחרות, לנסות לגמד אותו, ואפילו קוראים שלא להשתתף בו. עניינו ומטרתו של המפגש באנאפוליס הובהרה מראש ובדיוק מרבי על ידי נשיא ארצות הברית, בנאומו שבו קרא לכינוס המפגש.
ניתן לומר שמאז הנאום התעצמה חשיבות המפגש וגובשה ההבנה המקובלת על הקהילה הבינלאומית ברובה המוחלט, שבאנאפוליס יושק המשא ומתן על הסדר הקבע בינינו ובין הפלסטינים – משא ומתן שלא התקיים במשך שבע שנים.
אנאפוליס היא ראשית תהליך; המפגש נועד לתת גיבוי ותמיכה בינלאומיים למשא ומתן ויהווה את הפלטפורמה לעוד שורה של תהליכים.
"אחרי אנאפוליס יתחיל משא ומתן בינינו לבין הפלסטינים. יהיה זה משא ומתן ארוך, קשה, מסובך ואינטנסיבי נוכח מורכבות הנושאים שעל הפרק ורגישותם.
כמו בכל משא ומן צפויות בו עליות ומורדות, משברים ומחלוקות וגם ויתורים כואבים. אין דרך להתחמק מכך. אנאפוליס והתהליך שיתחיל בה היא צו השעה – שם אמור להתחיל התהליך שנועד להבטיח את עתידה וקיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".

ג. הממשלה דנה בעניין שחרור אסירים פלסטינים והחליטה כדלקמן:
1. במסגרת הרצון לקדם ולחזק את הדיאלוג בין ישראל לגורמים הפרגמטים ברשות הפלסטינית בראשות הנשיא אבו מאזן והממשלה הלגיטימית בראשות ראש הממשלה סלאם פיאד, להמליץ לפני הגורמים המוסמכים, לשחרר כ-500 אסירים ועצירים פלסטינים מעזה ומאיו"ש, בהתאם לקריטריונים שנקבעו בהחלטות הממשלה: החלטת ממשלה מס' 468 מיום 06.07.2003, החלטת ממשלה מס' 606 מיום 27.07.2003,  והחלטת ממשלה מס' 3241 מיום 13.02.05,  וכן להמליץ על שחרורם של אסירים פלסטינים המהווים מקרים הומניטאריים, שעניינם נסיבות רפואיות מיוחדות.
2. ועדת השרים לטיפול בשחרור אסירים פלסטינים (להלן:"ועדת השרים") תטפל, על דעת הממשלה, בשחרור אסירים פלסטינים, במועד שחרורם על פי הנסיבות שישררו באותה עת, ובשים לב לקיום ההתחייבויות הפלסטיניות, והכל על פי הקריטריונים שאושרו ובהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה. רשימת האסירים תאושר על ידי ועדת השרים.
3. ועדת השרים תוכל לחרוג מהקריטריונים של אחוז ריצוי העונש ויתרת המאסר.
4. ריכוז הפעולות לביצוע השחרורים ובכלל זה גיבוש רשימת האסירים העומדים בקריטריון לשחרור, ייעשה על ידי ועדה מתאמת בראשות המנהל הכללי של משרד המשפטים, שבה ייטלו חלק נציגי כל הרשויות שיש להן נגיעה לעניין. הועדה תמסור את המלצותיה ומסקנותיה לועדת השרים אשר תהיה מוסמכת לאשרן על דעת הממשלה.
סוגיית האסירים בחברה הפלסטינית היא סוגיה בעלת חשיבות מרכזית. באמצעות שחרור האסירים הפלסטינים ממשלת ישראל מעוניינת להבהיר כי היא מודעת לחשיבותה של סוגיה זו, וכן להמחיש כי ניתן יהיה לשחרר אסירים פלסטינים בדרך של הידברות ולא בדרך של אלימות, או חטיפת חיילים.

על מנת לקדם את התהליך המדיני אל מול הפלסטינים, ומתוך מגמה לחזק את הקשרים עם יו"ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, ועם ראש הממשלה הפלסטינית, סאלם פיאד, מוצע לאשר שחרור של כ- 500 אסירים, אשר אינם נמנים על ארגוני החמאס והג'יהאד האיסלאמי, שאין דם על ידיהם. כמו כן, הוחלט לבחון את שחרורם של אסירים פלסטינים הנמצאים בבתי הכלא בישראל וסובלים מבעיות רפואיות, על בסיס הומניטארי.

ממשלת ישראל מייחלת ליום שבו ישוחררו החיילים החטופים, גלעד שליט, אלדד רגב ואהוד גולדווסר, המוחזקים בידי מרצחים, חברי ארגוני טרור. ממשלת ישראל משקיעה את מירב המאמצים והצעדים הנדרשים על מנת להביא לשחרורם בהקדם.

ד. הממשלה דנה בישיבתה היום בעניין הקמת ועדת שרים לעניין מערך המילואים ומתן הטבות לחיילי מילואים פעילים. הממשלה החליטה: -
1. מתוך הוקרה לחיילי המילואים הפעילים בצבא הגנה לישראל, המהווים מיעוט הנושא בנטל הכבד של שמירה על בטחון המדינה ובהמשך להצעת חוק שירות המילואים, התשס"ז - 2007 (להלן - הצעת חוק שירות המילואים) שהניחה הממשלה על שולחן הכנסת, לפעול למתן הטבות שונות על ידי משרדי הממשלה והרשויות השונות, לחיילי מילואים אשר שירתו תקופות שירות שאינן פחותות מהתקופות שתיקבענה בפקודות הצבא (להלן: חיילי מילואים פעילים).
2. לצורך זה, להקים ועדת שרים לעניין מערך המילואים. בראש הועדה יעמוד שר הביטחון, וחבריה יהיו שר האוצר,השר לביטחון הפנים, שר המשפטים, שר הרווחה והשירותים החברתיים, שרת החינוך, שר הבינוי והשיכון ושר הפנים.
3. בתוך 30 יום ממועד החלטה זו, תסכם ועדת השרים את אופן יישום ההטבות לחיילי המילואים כמפורט בסעיף 4 (ס"ק ב-ז) להלן, וכן הטבות נוספות שיוצעו לוועדה על ידי שרי הממשלה, כל אחד בתחום אחריותו, ותקבע את הפעולות הנדרשות לשם קידומה של כל אחת מההצעות (תיקון חקיקה; התקנת תקנות; שינוי הוראות פנימיות), את לוח הזמנים להשלמת אישורה ויישומה וכן את מקורות המימון, שיבואו לא רק מתקציב הביטחון.
4. להלן רשימת ההטבות המוצעות, לחיילי מילואים פעילים או בעבורם (ההטבות שתיזקפנה לטובת חיילי המילואים הנן אישיות ולא תחולנה על תאגידים שבאחזקתם):
א. החזר מס שווה ערך לעד שתי נקודות זיכוי שנתיות לחיילי מילואים פעילים, בעלות שנתית של עד 200 מליון ₪ לשנת 2008 ושל עד 450 מליון ₪ לשנת 2010 ואילך. גובה ההחזר יחושב בהתאם לתקופות שירות המילואים השנתיות. התשלום יבוצע על ידי משרד האוצר באמצעות רשות המסים. מקורות המימון יסוכמו בין שר האוצר לבין שר הביטחון בתוך 45 יום, ובהעדר הסכמה יובא הנושא להכרעת ראש הממשלה.
ב. הגדלת התגמול המיוחד, כמשמעו בחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986 (להלן: החוק), על דרך של הוספת מרכיב גילום מס לערך התגמול המיוחד כפי שמחושב על פי החוק.
ג. מתן עדיפות במכרזים לרכישת זכויות במקרקעין של מנהל מקרקעי ישראל.
ד. שיעורים מופחתים לאגרות המוטלות על ידי רשות הרישוי במשרד התחבורה ועל ידי מנהל האוכלוסין במשרד הפנים, וכן לשירותים ממשלתיים נוספים.
ה. הענקת מלגות וסיוע בשכר לימוד, בדרך של הכרה בשירות מילואים פעיל כפעילות חברתית המזכה במלגת פר"ח.
ו. הכרה בתקופת השירות במילואים בדומה לתקופת שירות סדיר, בשינויים המחויבים – לעניין הקריטריונים לזכאות להלוואות דיור.  לחילופין, יינתנו תנאים מועדפים לחיילי מילואים פעילים בהלוואות לדיור.
ז. מתן עדיפות לחיילי מילואים פעילים בקבלה לתפקידים בשירות המדינה.

מטרתה של החלטה זו לחזק ולבסס את עקרון התגמול וההוקרה שבהצעת החוק הממשלתית, וזאת על דרך של מתן "סל הטבות", ממשרדי הממשלה והרשויות השונות, לאוכלוסייה המצומצמת הנושאת ברוב נטל המילואים. בדרך זו תביע החברה כולה, על מרכיביה השונים את הערכתה והוקרתה למערך המילואים בכלל, ולנושאים בעיקר הנטל בפרט.

ה. הממשלה אישרה  לפי סעיף 23 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, את הצעת שר האוצר למנות את  שוקי אורן לתפקיד החשב הכללי במשרד האוצר, וזאת החל ביום 9 בדצמבר 2007, במקומו של החשב הכללי הנוכחי – ד"ר ירון זליכה, אשר יסיים את כהונתו ביום 7 בדצמבר 2007.

ו. הממשלה החליטה לאשרר את הפרוטוקול הנוסף השלישי לאמנות ז'נבה מה- 8 בדצמבר 2005, כפי שנחתם בז'נבה בתאריך 8 בדצמבר, 2005.
בעת האשרור תצרף ישראל את ההצהרה הבאה:
"ממשלת ישראל מצהירה כי בעוד שהיא מכבדת את מעמדו של הסמל המבחין הניטרלי החדש אשר התווסף ב'פרוטוקול הנוסף השלישי לאמנות ז'נבה מה-12 באוגוסט 1949, הנוגע לאימוץ סמל מבחין נוסף (פרוטוקול III)', הרי שלהבנתה, אשרור או יישום הפרוטוקול אין בהם כדי להשפיע או להוות ויתור על כל זכות שרכשה ישראל בעקבות ההסתייגויות לאמנות ז'נבה מה 12 באוגוסט 1949."

הפרוטוקול הנוסף השלישי לאמנות ז'נבה מאפשר לאגודות לאומיות וכוחות הביטחון להשתמש בסמל ניטראלי כאשר ברצונם לפעול לביצוע פעולות הומניטאריות בהתאם להוראות ארבע אמנות ז'נבה מ-1949 ושני הפרוטוקולים הנוספים מ-1977. הפרוטוקול השלישי מוסיף סמל  מבחין חדש – מעוין האדום על רקע לבן – אשר יאפשר לאגודת מגן דוד אדום, לפעול מחוץ לישראל מבלי לוותר על סמלה, אלא על-ידי הצבת סמל מגן דוד אדום בתוך סמל המעוין. לפי הפרוטוקול השלישי, רשאית האגודה להוסיף ולהשתמש במגן דוד אדום על רקע לבן ללא צורך בצירוף המעוין האדום, בתחומי מדינת ישראל.
על מנת שאגודת מגן דוד אדם תוכל לעשות שימוש בהסדרים הקבועים בפרוטוקול השלישי, יש צורך בתיקון חוק מד"א ותהליך תיקון החוק נמצא בעיצומו.
מדינת ישראל חתמה על הפרוטוקול השלישי ב- 8 בדצמבר 2005, וכתוצאה מכך, התאפשר צירוף האגודה לפדרציית הצלב האדום והסהר האדום כחברה לכל דבר.
במטרה להשלים את הליך אשרור הפרוטוקול, ולאפשר לאגודת מד"א להשתמש בסמל החדש, הוגשה במקביל הצעת חוק מגן דוד אדום (תיקון - סמל האגודה), התשס"ח – 2007. מגמת הממשלה היא להשלים את הליך האשרור לאחר השלמת הליך החקיקה האמור.

ז. בהתאם לסעיף 4א (א) לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958, החליטה הממשלה להמליץ בפני נשיא המדינה למנות את תומר עובד, ת"ז 038467320, יושב ראש ארגון סטודנטים ואקדמאים בישראל, כחבר המועצה להשכלה גבוהה, במקומו של איתי ברדה, יושב ראש ארגון סטודנטים ואקדמאים בישראל, היוצא.

ח. בהתייחס למכון לרפואה משפטית, החליטה הממשלה: -
1. ההוצאות הנוספות הכרוכות בשדרוג ועדכון טכנולוגי הנדרש לביצוע עבודת המכון; מימון התוספת יתחלק בין המשרדים המשתמשים בשירותי המכון.
2.  לחייב את משרדי ממשלה  המפורטים, להשתתף מדי שנה  בעלות הפעלת המכון לרפואה משפטית כנגד השירותים אותם מקבלים משרדים אלו מהמכון לרפואה משפטית.
3.  כי ההשתתפות הכספית שיעבירו משרדי הממשלה  המפורטים מדי שנה,  תגדל, לעומת השתתפותן בשנת 2007 , כדלהלן:
המשרד לביטחון פנים – 1,050 אלפי ₪ לשנה.
משרד המשפטים -  500 אלפי ₪ לשנה.
משרד האוצר  -  1,050  אלפי ₪ לשנה.
בנוסף, יגדיל משרד הבריאות , ממקורותיו, את תקציב המכון בסכום שנתי של 1,050  אלפי ₪ בשנה.