א. התייחסות ראש הממשלה לרצח שני לוחמי צה"ל בחופשה, ורצח מנהיגת האופוזיציה, בנזיר בוטו, בפקיסטאן
ב. מינוי חברים לוועדה הציבורית לקביעת ייעודם של עזבונות לטובת המדינה
ג. טיוטת חוק שירות ביטחון (הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין - הוראת שעה)
ד. טיוטת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 8)
ה. מיגון מפעלים חיוניים במצבי חירום
ו. ביטול החלטת ממשלה מס' 2198  - מתן תמיכה למוסדות לימוד תורניים
ז. מינוי מנהל הרשות להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב
ח. דחיית מועד דרגת פרישה בשירות המדינה


א.  בפתח ישיבת הממשלה התייחס ראש הממשלה לרצח שני לוחמי צה"ל, שארע ביום שישי האחרון, ולרציחתה בפקיסטאן ביום חמישי של מנהיגת האופוזיציה בנזיר בוטו. ראש הממשלה אמר: 

" ביום שישי נרצחו רב"ט אחיקם עמיחי וסמ"ר דוד רובין ז"ל ע"י מרצחים פלסטיניים, ליד חלחול, לא רחוק מהעיר חברון. מדובר בשני לוחמים מפוארים ביחידות עילית של צה"ל: דוד, לוחם מצטיין ב"שייטת 13 " ואחיקם, לוחם מצטיין ביחידת עילית אחרת של צה"ל, יחידת "שלדג".

 השניים, יחד עם חברה, יצאו לטייל, הותקפו מן המארב, נלחמו בגבורה כנגד תוקפיהם, השיבו אש, פגעו במחבל אחד, שנותר בשטח הרוג וכנראה פצעו שניים נוספים. במהלך הקרב הזה הם נרצחו.

 לשמחתנו הנערה שליוותה אותם, נעמה אוחיון, הצליחה להזעיק את כוחות החילוץ, להסתתר ולהנצל.

 הארוע הזה, אולי יותר מכל ארוע אחר, מבליט מחדש את מה שמדינת ישראל אומרת לכל אורך התהליך המדיני בינינו לבין הפלסטינים: כל עוד הרשות הפלסטינית לא תנקוט באמצעים הדרושים ובעוצמה הדרושה, כדי לפעול כנגד ארגוני הטרור, מדינת ישראל לא תוכל לבצע בשטח שום שינוי, שיכול לחשוף אותה לסכנות ויכול ליצור בעיות לביטחון מדינת ישראל, הן לתושבים היהודיים באזורים שבהם הם גרים והן בכל אזור אחר.
 אנחנו לא מתכוונים להתפשר על הנושאים הללו והם, בוודאי, ימשיכו להיות חלק בלתי נפרד מכל דו-שיח שאנחנו מקיימים עם הרשות הפלסטינית.

 אנחנו שולחים את תנחומי ממשלת ישראל למשפחות השכולות ומצדיעים לגבורתם של שני החיילים, שגם בהפתעה המוחלטת שבה הם היו נתונים, נלחמו בגבורה על חייהם.

 ביום חמישי, נרצחה בפקיסטאן מנהיגת האופוזיציה שם, מי שהיתה ראש ממשלה בפקיסטאן, בנזיר בוטו. בנזיר בוטו האמינה בערכים של חופש ודמוקרטיה ונאבקה עליהם בפקיסאטן, חזרה לארצה כדי להיאבק בבחירות דמוקרטיות כנגד מגמות אחרות ובסופו של דבר, הייתה קרבן לטרור איסלאמי קיצוני פונדמנטליסטי, מן הסוג שאנחנו מכירים אותו כל כך טוב גם באזורים שלנו.

 התופעה הזאת של חיסול מנהיגים, שוחרי דמוקרטיה, שנאבקים בעד קדמה ונגד ערכים של קנאות בלתי סובלנית, היא תופעה שאנחנו חייבים לגנות אותה, להביע הזדעזעות ממנה ולתת יד למדינות שנלחמו נגדה. כך עשינו בעבר וכך מדינת ישראל חייבת לעשות גם עתה.

 אנחנו שמענו בצער עמוק ומרכינים את ראשנו לזכרה של לוחמת החופש, בנזיר בוטו, שנרצחה בפקיסטאן".    

ב. הממשלה דנה בעניין מינוי חברים לוועדה הציבורית לקביעת ייעודם של עזבונות לטובת המדינה. הממשלה החליטה לאשר את הצעת שר המשפטים למנות את השופט (בדימוס) נתן עמית ליושב ראש הועדה ואת ד"ר דוד סגל ומר חיים דייטשמן לחברים בוועדה הציבורית לקביעת ייעודם של עזבונות לטובת המדינה.

תוקף המינוי לשלוש שנים, החל מיום אישורה של החלטה זו.

הוועדה הציבורית לקביעת ייעודם של עזבונות לטובת המדינה הינה ועדה ציבורית, אשר הוקמה מכוח החלטת ממשלה מס' 1498 מיום 1 באפריל 1990 .  על פי החלטת הממשלה הנ"ל, תפקיד הוועדה הינו לקבוע את הגופים והמטרות להם יוקצו כספי עזבונות לטובת המדינה, בין שהמצווה הגדיר את ייעודם ובין שלא עשה כן.

על פי החלטת הממשלה מס' 6171 מיום 2.10.95, שר המשפטים ממנה, באישור הממשלה, את חברי הוועדה.

כמו כן, נקבע על פי החלטת ממשלה במרץ 1999, כי מספר חברי הוועדה הציבורית יעמוד על אחד-עשר, ובראשה יעמוד שופט בדימוס של בית המשפט העליון או שופט בדימוס של בית המשפט המחוזי.  הוחלט כאמור למנות את השופט (בדימוס) נתן עמית, שכיהן כשופט של בית משפט מחוזי, ליושב ראש הוועדה וכן, שני חברים נוספים, ד"ר דוד סגל ומר חיים דייטשמן. 

נכון להיום  עומד מספר חברי הוועדה על 6. עם אישור חברים נוספים בוועדה יעמוד מספר חבריה על 8. השופט (בדימוס) נתן עמית מכהן כחבר הוועדה וכממלא מקום יושב-הראש שלה מיוני 2005.  החל מספטמבר 2006 משמש כיושב ראש הוועדה בפועל עקב פרישת יושב הראש הקודם (השופט בדימוס אריה סגלסון).

הוועדה לבדיקת מינויים, שבראשות גב' טנה שפניץ, אישרה את המינויים הנ"ל.

ג.  עוד החליטה הממשלה בישיבתה היום:
• לאשר עקרונית את טיוטת חוק שירות ביטחון (הגבלות קריאה לשירות
מילואים של קצין – הוראת שעה)(תיקון מס' 6), התשס"ח – 2007.
• להסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה ואכיפת החוק, לאשר על דעת הממשלה, את נוסחה הסופי של  הצעת החוק, שתוגש מיד לכנסת.
• בהתאם לתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת להקדים את הדיון בהצעת החוק.

סעיף 29ב(א) לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986, מטיל מגבלות על קריאתו של חייל לשירות מילואים לצורך תעסוקה מבצעית, אם מלאו לו 41 שנה והוא שירת למעלה מעשר שנים ביחידה קרבית.
בהתחשב באירועים הביטחוניים בשנים האחרונות והמשימות הביטחוניות המוטלות על צה"ל, קיים מחסור בכוח אדם ובמיוחד בתפקידי הקצונה ביחידות המילואים הלוחמות.
כדי לענות על הצרכים המבצעיים, נחקק בדצמבר 2001, כהוראת שעה לשנה, חוק שירות ביטחון (הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין – הוראת שעה), התשס"ב-2001 (להלן: הוראת השעה). הוראת השעה מאפשרת את קריאתם לשירות של יוצאי צבא קצינים, שמלאו להם 41 שנים, לשירות מילואים לביצוע תעסוקה מבצעית, על אף ההגבלות הקבועות בחוק העיקרי כאמור. זאת, אם הרמטכ"ל או מי שהוא הסמיך לכך השתכנע כי קיימים טעמים המצדיקים זאת.
בשל המצב הביטחוני השורר במדינה, המחייב את הצבא גם כיום להיערכות שונה ומוגברת של מערך המילואים – קיים עדיין צורך בגיוסם של קצינים במילואים המשרתים ביחידות קרביות לצורך ביצוע תעסוקה מבצעית, גם אם מלאו להם 41 שנים. הלחימה בצפון אך חידדה צורך זה.
ביחידות הצפויות לבצע שירות מילואים במהלך השנים 2008 ו- 2009, צפויים להשתבץ קצינים רבים בגילאי 41 עד 42, במערכים מגוונים, אשר תפקידם נדרש לכשירות היחידות בהן הם נמצאים. יתרה מכך, לאור לקחי המלחמה, בשנים אלה  תופעלנה באופן מוגבר יחידות דרג לוחם לשם ביצוע משימות תעסוקה מבצעית, דבר אשר יצריך קריאתם של קצינים רבים יותר למילואים לעומת שנים קודמות. מכאן שביטול אפשרות גיוסם של קציני מילואים בגילאי 41 עד 42, תפגע בהכרח ביכולת ההיערכות של מערך המילואים ובמוכנותו.

הוחלט, כאמור, להאריך את הוראת השעה בשנתיים, זאת כדי לאפשר יציבות סטטוטורית לתכנון כוח המילואים של צה"ל.

לנוכח האמור, הוחלט להאריך את תוקפה של הוראת השעה, כלשונה, לשנתיים נוספות, עד לסוף שנת 2009. כן הוחלט להאריך את תקופת תוקפן של ההוראות שבסעיף 1א להוראת השעה הקובעות את הזכאות לתשלום מיוחד לקציני המילואים שגילם עולה על 41, הנקראים לביצוע תעסוקה מבצעית.

ד. הממשלה החליטה לאשר עקרונית את טיוטת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה)(שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 8), התשס"ח-2007 ולהסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה ואכיפת החוק לאשר על דעת הממשלה, את נוסחה הסופי של  הצעת החוק, שתוגש מיד לכנסת.
הוראת סעיף 24א' לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986 (להלן-החוק), מאפשרת את הצבתו של יוצא-צבא לשירות ביחידות של משטרת ישראל שאינן משמר הגבול, שעיקר תכלית פעילותן הוא ביטחון המדינה ותושביה.

 
 הוראת הסעיף נקבעה במקור כהוראת שעה לתקופה של שנתיים מיום פרסומה (החוק פורסם ב-10 באוגוסט 1995). הוראת השעה הוארכה מעת לעת על ידי הכנסת, ולאחרונה הוארך תוקפה עד יום 31 בדצמבר 2007.

 במצב הביטחוני דהיום נדרשת משטרת ישראל לשאת גם בנטל האחריות לביטחון הפנים. אחת הדרכים לסייע למשטרה בביצוע מטלות אלה היא תגבורה בחיילים בשירות חובה, בנוסף על החיילים המשרתים במשמר הגבול.

 מאחר ובימים אלה נעשית בחינה לגבי כלל סוגיית השירות במשטרת ישראל וההגבלות על הצבת חיילים במסגרתה, הוחלט להאריך בשלב זה את הוראת השעה בשישה חודשים נוספים עד יום 30 ביוני 2008.

ה. הממשלה דנה בסוגיית מיגון מפעלים חיוניים במצבי חירום. הממשלה החליטה:
1. להטיל על שר התעשייה, המסחר והתעסוקה ועל שר הביטחון (להלן – השרים) למנות, תוך שלושים ימים מיום קבלת החלטה זו, ועדת מומחים בינמשרדית (להלן – הוועדה)  שיהיו חברים בה נציגי משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, משרד הביטחון (נציגי רח"ל, מל"ח ופקע"ר), המשרד לביטחון הפנים, משרד הפנים, המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר, אשר תפקידה להמליץ בפני השרים על כל אלה:
א. סטנדרטים למיגון של מפעלים או שירותים שניתן לאשרם או שאושרו כמפעלים חיוניים או כמפעלים למתן שירותים קיומיים לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967 (להלן – המפעלים), אשר יהוו קנה מידה לאישור המפעלים, כאמור, בהתחשב בגורמים ובכלל זה מיקום המפעל, תהליכי ייצור, היקף העובדים וכיו"ב.
ב. בחינת דרכי סיוע לצורך מיגון המפעלים בהתחשב בסטנדרטים כאמור בפסקה א'.
ג. אמות מידה להסמכת גורמי ייעוץ חוץ ממשלתיים לשם  מתן ייעוץ למנהלי המפעלים על האמצעים המיוחדים הנדרשים למיגון המפעל  על פי הסטנדרטים, כאמור בפסקה א'.
ד. להציע דרכי אכיפה וסנקציות להבטחת מיגון המפעלים.
ה.  תיקוני חקיקה, ככל שיידרשו, לביצוע ההמלצות.

2. נציג רח"ל (רשות חירום לאומית) יעמוד בראש ועדת המומחים הבינמשרדית, וממלא מקומו יהיה נציג משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.

3. להטיל על השרים לדווח לממשלה מידי שלושה חודשים על התקדמות   בעבודת הוועדה.

במצבי חירום, מתחזק הצורך להגן על האוכלוסייה האזרחית ויחד עם זאת להבטיח אספקתם של שירותים חיוניים והמשך תפקודו של המשק. מצד אחד, לשר התעשייה, המסחר והתעסוקה הסמכות לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967 לאשר מפעלים חיוניים או מפעלים למתן שירותים קיומיים ולגייס עובדים בשעת חירום על מנת למנוע פגיעה באפשרות למתן שירותים קיומיים, או פגיעה במערך הייצור או אספקה למתן שירותים כאמור. עובדים המגויסים על פי חוק חייבים להגיע למקום עבודתם ולבצעה על אף הסכנה הטמונה לחייהם ולחיי משפחותיהם. 

מצד שני, הוטל על שר הביטחון, לפי חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951 ותקנותיו, ועל פי החלטת ממשלה מס' 1577 מיום 15.04.07 לטפל בעורף באופן כולל, לרבות בעניין מיגון מקומות עבודה, וביניהם מפעלים חיוניים ומפעלים למתן שירותים קיומיים.

אולם במסגרת למידת לקחים ממלחמת לבנון השנייה, התברר כי בפועל היו עובדים שלמרות שגויסו לעבוד בעבודות חיוניות, נמנעו מלהתייצב לעבודה בשל היעדר מיגון הולם במקום העבודה. האמור העלה הצורך לבחינה מחודשת של אמצעי המיגון שבהם חייבים המפעלים ודרכי אכיפת הוראות בדבר המיגון.

כאמור, מדובר בנושא שסמכויותיהם של שר התמ"ת ושר הביטחון קשורות אלו באלו, ואשר יש לו השלכות לתחומי אחריות של שרים אחרים ובעיקר לשר הפנים כשר אחראי על הרשויות המקומיות, השר לביטחון הפנים כשר אחראי להכרזה על אירוע אסון המוני, וכמובן שר האוצר בעניין מימון המיגון.  אשר על כן, מוצע להקים ועדה בינמשרדית אשר תבחן אמצעי מיגון הולמים ככל שניתן, למפעלים חיוניים ולמפעלים למתן שירותים קיומיים ודרכים שונות לאכיפת הוראות המיגון על ידי המפעלים.

ו. הממשלה החליטה לבטל את החלטת הממשלה מס' 2198 מיום 12 באוגוסט 2007, שעניינה מתן תמיכה למוסדות לימוד תורניים בעבור תלמידים שהם בעלי אזרחות ישראלית בלבד החל משנת הלימודים התשס"ח; ושינוי יחס התמיכה בין בחורי ישיבה (הלא נשואים) לאברכים (הנשואים).

ז. הממשלה החליטה  בהתאם לחוק שירות המדינה (מינויים), התש"ט-1959, לאשר את מינויו של יהודה בכר למנהל הרשות להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב.

ח. הממשלה דנה בעניין דחיית מועד של דרגת פרישה לעובדים בשירות המדינה וקיצור פז"מ לפני פרישה לגמלאות משירות קבע בצה"ל, במשטרה ובשב"ס הממשלה החליטה דרגת פרישה לעובדים בשירות המדינה וקיצור פז"מ לפני פרישה לגמלאות משירות קבע בצה"ל במשטרה ובשב"ס - מועד תחילתן יידחה ליום 31 במרץ 2008.

חלק מהעובדים היוצאים לקצבה בהתאם לחוק שירות המדינה (גמלאות)[נוסח משולב], התש"ל-1970, זוכים עם פרישתם לדרגת פרישה, בהתאם לכללים המפורטים בהוראות התקשי"ר.

בהחלטת הממשלה 781 מיום 15.9.2003, נקבע לבטל את דרגת הפרישה, אך מועד תחילת ההחלטה נדחה מספר פעמים וזאת לאחר שמיעת עמדת ההסתדרות הכללית בנושא.

כעת, הוחלט לדחות פעם נוספת את מועד ביטול מתן דרגת הפרישה עד ליום 31 במרץ 2008.

כמו כן, הוחלט במקביל לדחות פעם נוספת את מועד ביטול קיצור פז"מ לפני פרישה בצה"ל, במשטרה ובשב"ס.