א. דברי ראש הממשלה בפתח ישיבת הממשלה
ב. סקירות ביטחוניות
ג. סקירות בעניין יום הזיכרון הבינלאומי להנצחת קורבנות השואה והמאבק באנטישמיות
ד. סקירות בנושאי נזקי הקרה ומצב משק המים בישראל
ה. תוכנית להקטנת מספר התלמידים בכיתה
ו. התייחסות ראש הממשלה להשיג הספורטיבי של טניסאי ישראל באליפות אוסטרליה הפתוחה
ז. עידוד חיזוקם של מבנים מפני רעידות אדמה
ח. אישור עקרוני לטיוטת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 105)
ט. תקצוב מועצות דתיות אזוריות לשנת 2008
י. מדיניות "השמיים הפתוחים"
יא. תיקון חוק משק הגז הטבעי, התשס"ב 2002
יב. אישור עקרוני לטיוטת חוק הרבנות הראשית לישראל (הוראת שעה)


א. בפתח הישיבה התייחס ראש הממשלה לציון יום הזכרון הבינלאומי להנצחת קורבנות השואה ויום המאבק באנטישמיות. ראש הממשלה אמר:  
 "היום – ה-27 בינואר - מצוין ברחבי העולם יום השואה הבינלאומי, שנקבע על פי תאריך שחרור אושוויץ. מחר תציין את היום הזה כנסת ישראל; וכבכל שנה מחדש קשה לברוח מהמחשבות על מה היה קורה אילו:- אילו בעלות הברית היו מגלות קודם את הזוועות שהתרחשו על אדמת פולין, אילו היו מטוסיהן מפציצים את המחנה מהאוויר, אילו היו חייליהן פורצים אל המקום הארור ההוא קודם.
לפני מספר חודשים ציינו את יום השואה עליו הכריזה מדינת ישראל. באותו יום ממש פורסמו בעיתונות תמונות של ניצולי שואה מחטטים בפחי זבל. התמונות זעזעו. את המציאות הזאת ביקשנו לשנות.
היום אנחנו מציינים את היום הבינלאומי לשחרור המחנות ואנו יכולים להסתכל קצת יותר בגאווה בעיניהם של הניצולים, לאחר שכל אותם מקבלי קצבאות הבטחת הכנסה מביניהם, כבר קיבלו לפני כשבועיים תשלומים בסך של אלפי שקלים ועתידים לקבל מעתה מדי חודש קצבה מכובדת בסך של כאלף שקלים, זאת בנוסף לתשלומים שקיבלו עד היום.

היום הזה, יום שחרור אושוויץ, מחזיר אותנו תמיד אל ההרהור על הרוע ועל
הדרך שבה ניתן להתנגד לו. היום הוא גם יום המאבק באנטישמיות. כמדי שנה ממשלת ישראל עוקבת אחר גילויי האנטישמיות בעולם ועל הצעדים הנדרשים מאיתנו לטפל בתופעה".

ב. שר הביטחון והשר לביטחון הפנים סקרו בפני הממשלה עניינים ביטחוניים שוטפים, שעיקרם המצב שהשתרר  בגבול מצרים-רצועת עזה בעקבות האירועים האחרונים שם ולפיגועים שאירעו בסוף השבוע באזור ירושלים.

ג. הממשלה שמעה סקירות בנושא יום הזכרון הבינלאומי להנצחת קורבנות השואה והמאבק באנטישמיות מפיהם של השר יצחק הרצוג, השר המופקד על תפוצות, חברה ומאבק באנטישמיות, יו"ר הסוכנות היהודית , מר זאב ביילסקי ויו"ר "יד ושם" מר אבנר שלו. הסוקרים הציגו בפני הממשלה את המגמות בתחום האמור ואת המאבק שמנהלת מדינת ישראל נגד התופעות והגורמים האנטישמיים בעולם.

ד. עוד שמעה הממשלה סקירות בנושאי נזקי הקרה ומצב משק המים בישראל ואת סקירתו של שר התעשייה, המסחר והתעסוקה על ביקורו בסין לשם חיזוק הקשרים הכלכליים והתעשייתיים בין ישראל לבין סין.

ה.  הממשלה דנה בתוכנית להקטנת מספר התלמידים בכיתה. הממשלה החליטה בהתאם להחלטתם העקרונית של ראש הממשלה ושרת החינוך מיום  13.12.2007 :

1. להקטין בהדרגה ל-32 את מספר התלמידים בכיתה- בחינוך היסודי, בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות.  לצורך כך, משרד האוצר יוסיף את הסכומים הבאים לבסיס תקציב משרד החינוך:
סך של 150 מיליון ₪  -  בשנת הלימודים תשס"ט.
סך של 200 מיליון ₪ -  בכל שנת לימודים החל משנת הלימודים תש"ע ועד ליישום מלא של התוכנית להקטנת מספר התלמידים בכיתה ל-32 בחינוך היסודי, בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות.
סכומים אלו אינם כוללים עלויות בינוי, ככל  שיידרשו, בעקבות יישום התוכנית.  
אחת לשנה, משרד החינוך יציג לממשלה, באמצעות הרשות הארצית למדידה ולהערכה (להלן: "ראמ"ה"), דיווח על ההתקדמות והתפוקות הפדגוגיות של יישום התוכנית.

2. החל משנת הלימודים תשס"ט לפעול כך, שבאופן הדרגתי בכיתות א' ו-ב' במוסדות החינוך הרשמיים, תנתנה 10 שעות לימוד שבועיות במיומנויות היסוד, קרי: בשיעורי קריאה, בכתיבה ובחשבון, ביחס שלא יעלה על 20 תלמידים למורה,  באופן מדורג, כמפורט להלן ועד ליישום מלא של ביצוע הוראות סעיף קטן זה, בשנת הלימודים תשע"ב. 
לצורך כך משרד האוצר יוסיף לבסיס תקציב משרד החינוך סך של  360 מלש"ח לפי הפריסה הבאה:
בשנת הלימודים תשס"ט – 90 מלש"ח. 
בשנת הלימודים תש"ע –   90 מלש"ח .
בשנת הלימודים תשע"א – 90 מלש"ח .
בשנת הלימודים תשע"ב – 90 מלש"ח . 
הקטנת מספר התלמידים בכיתה נועדה לאפשר למורה להעניק יחס אישי לכל תלמיד, להיות קשוב לצרכיו, ולתת מענה הולם לכל תלמיד על מנת למצות את הפוטנציאל הגלום בו.

צמצום מספר התלמידים בכיתה נועד לאפשר למורה סביבת עבודה טובה יותר להובלת תהליך חינוכי מיטבי, ליצור זמן איכות בו ניתן יהיה לחזק את הקשר האישי בין המורה לתלמיד ולשפר את ההישגים הלימודיים.  ליצור אקלים בית ספרי נוח יותר, שיפחית את מימדי האלימות, לשפר את יחסם של התלמידים אל מוריהם ואת האווירה הלימודית בבית הספר ולהעלות את שביעות הרצון של התלמידים, המורים וההורים.

לצורך הכנת המתווה לפריסת יישום התוכנית להקטנת מספר התלמידים בכיתה, הוקמה וועדה בראשות פרופ' יצחק פרידמן.
מתווה היישום יתחשב בדרגות הכיתה השונות, ברמה החברתית-כלכלית, במיקום  הגיאוגרפי של בית הספר ובמאפיינים אחרים, בהתאם להמלצות הוועדה.

הוועדה תגיש את המלצותיה לשרי החינוך והאוצר בדבר יישום התוכנית עד ליום  5.2.2008.  בהתייחס לנושא אמר ראש הממשלה:
 "כזכור, התחייבנו לעשות זאת כחלק מהנושאים הרבים שאנו מחויבים להם במסגרת קידום החינוך וההשקעה בו. לאחר שהרפורמה עם הסתדרות המורים החלה לפעול במספר בתי ספר, ולאחר שהגענו להסכם עם ארגון המורים העל-יסודי, פונה הממשלה להשקעות נוספות בחינוך. צמצום מספר התלמידים הלומדים בכיתה אחת הוא אחד הנושאים שלהם התחייבנו, והבוקר תשמע הממשלה כיצד ניתן לעשות זאת.
ברור כי זהו רק חלק מהדרך הארוכה שיש לעשות, ואין לי ספק כי אין זה פיתרון קסמים שישפר מיד את כל מה שיש לשפר במערכת. אך עם זאת, כולנו יודעים שנוח יותר, נעים יותר ואפקטיבי יותר ללמוד בכיתות קטנות, שבהן יכול המורה להקדיש זמן רב יותר ותשומת לב רבה יותר לכל תלמיד".

ו.  בפתח הישיבה התייחס ראש הממשלה גם להישג הספורטיבי של טניסאי ישראל באליפות אוסטרליה הפתוחה. ראש הממשלה אמר:
"לא אסיים בלי מילה טובה לצמד הטניסאים שלנו, אנדי רם ויוני ארליך, שזכו בשבת באליפות אוסטרליה הפתוחה, וכבר הבטיחו את מקומם בטורניר המאסטרס. זהו הישג ראוי להערכה שמביא כבוד רב לספורט הישראלי, אבל קודם כל לצמד "אנדיוני", שלא מפסיק להתאמן, לשחק ולהאמין. כל הכבוד לכם".

 
ז. הממשלה דנה בישיבתה היום בסוגיית עידוד חיזוקם של מבנים מפני רעידות אדמה – הקצאת תקציב ליישום המלצות ועדת המנכ"לים במסגרת יישום תכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה (תמ"א 38). הממשלה החליטה כי צוות משותף בראשות מנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות והממונה על התקציבים במשרד האוצר, בתאום עם הגורמים המקצועיים במשרדי הפנים, משרד הבינוי והשיכון, משרד הבריאות, משרד החינוך, משרד הביטחון, המשרד לביטחון הפנים ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים, ימליץ לממשלה בתוך 90 יום ממועד החלטה זו בדבר תכנית עבודה מפורטת, לחיזוק מבני ציבור בבעלות המדינה מפני רעידות אדמה, תוך מתן עדיפות לחיזוק מבני ציבור חיוניים. התכנית תיושם החל משנת 2009.     

ח. הממשלה החליטה לאשר עקרונית את טיוטת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 105) התשס"ח-2008, ולהסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה ואכיפת החוק לאשר על דעת הממשלה את נוסחה הסופי של הצעת החוק שתוגש מיד לכנסת.
עוד החליטה הממשלה לבקש מוועדת הכנסת להקדים את הדיון בהצעת החוק.
ביום 4.11.07 קיבלה הממשלה את החלטה מס' 2534, העוסקת בטיפול בניצולי שואה, ובהגדלת גמלאות הזיקנה והבטחת ההכנסה לקשישים נזקקים.
ביום 13.1.08 תוקנה החלטת הממשלה האמורה, במסגרת החלטת מס'  2941.
בהחלטה המתקנת, קבעה הממשלה כי תיקוני החקיקה הנוגעים להגדלת קצבת הזיקנה בשנת 2008 [לרבות התיקונים העקיפים הנדרשים לעניין זה בחוק הבטחת הכנסה], יובאו בהקדם האפשרי לאישור הכנסת, וככל הניתן- בצוותא עם תיקוני החקיקה האחרים הנוגעים לטיפול בקשישים נזקקים וניצולי השואה.

ביום 20.1.08 אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה את הצעת חוק התוכנית להגדלת גמלאות הבטחת הכנסה לקשישים נזקקים וסיוע לניצולי שואה (תיקוני חקיקה) התשס"ח- 2008, המהווה עיגון חקיקתי של חלקה הראשון של החלטת הממשלה מס' 2941.

משכך, בשל קוצר הזמן, וכדי לעמוד בהחלטת הממשלה מס' 2941, שביקשה להביא את כל תיקוני החקיקה הנוגעים להחלטה בצוותא, מוצע לקדם בהליך מהיר גם את טיוטת הצעת חוק הביטוח הלאומי [מס' 105], המשלימה את המכלול החקיקתי הנובע מהחלטת הממשלה מס' 2941.

ט. עוד דנה הממשלה באופן תקצוב מועצות דתיות אזוריות לשנת 2008. הממשלה החליטה:-
 לקבוע כי סעיף 2 להחלטת הממשלה מספר 2197 מיום 12.8.07, לעניין אופן חלוקת השתתפות המדינה בהוצאות התקציב של המועצות הדתיות, לא יחול על 21 המועצות הדתיות האזוריות;
לקבוע כי סכום השתתפות הממשלה בהוצאות תקציב המועצות הדתיות האזוריות לשנת 2008 יהיה זהה, נומינאלית, לסכום בו תוקצבו המועצות הדתיות האזוריות בשנת 2007 ויחולק בין המועצות האזוריות השונות בהתאם לאותן אמות מידה שהיו נהוגות בשנת 2007;
לקבוע כי לקראת שנת הכספים 2009 תיערך עבודת מטה מקיפה לבחינת אופן חלוקת השתתפות המדינה בהוצאות התקציב של המועצות הדתיות האזוריות. עבודת מטה זו תסתיים בתוך 60 יום ימים ממועד קבלת החלטה זו. עבודת המטה תבוצע בשיתוף משרד הפנים.

ברחבי הארץ קיימות 133 מועצות דתיות. 21 מתוכן הינן מועצות דתיות אזוריות שפועלות בשטח שיפוטן של המועצות האזוריות לאורכה של הארץ כולה. יצוין, כי מקצת מהמועצות הדתיות האזוריות חולשות על שטח שיפוט של מספר מועצות אזוריות.

בשל האופי המיוחד של הספקת שירותי הדת בהתיישבות, תוקצבו המועצות הדתיות האזוריות במשך שנים בצורה שונה מאופן תקצוב שאר המועצות הדתיות. בהקשר זה ראוי לציין כי שיטת תקצוב המבחינה בין מועצות מקומיות ובין מועצות אזוריות קיימת אף במסגרת "מענקי האיזון" שמעביר משרד הפנים לשלטון המקומי. על פי נתונים רשמיים שמפרסם משרד הפנים, בסיס מענק האיזון נקבע, בהתחשב באופי הפעילות המיוחד של המועצות האזוריות, במכפלה של 4.1 ביחס לרשות מקומית אחרת. כמו-כן מתווספים מקדמים של מרחק ומספר יישובים במועצה האזורית להתאמת המענק לשיעור ההוצאה. פועל יוצא מכך, שהתשלום לתושב גבוה יותר במועצות אזוריות.
בשנת 1995 נקבע תקציב המועצות הדתיות האזוריות על פי צרכי הדת שבכל יישוב מיישובי המועצה (מס' בתי הכנסת, מס' המקוואות, מס' היישובים המוקפים בערוב מס' בתי העלמין וכיוצא באלו).  דרך התקצוב נעשתה בתיאום מלא עם אגף התקציבים במשרד האוצר ובאישורו וכן באישור היועץ המשפטי של המשרד לשירותי דת.

לאחרונה, קיבלה הממשלה החלטה בדבר שינוי תקצוב המועצות הדתיות ואופן אישור תקציב המועצות הדתיות. החלטה זו קובעת כיצד יתחלק הסכום הכולל של השתתפות המדינה בתקציב המועצות הדתיות לשנת הכספים 2008 בין המועצות השונות על פי אמות מידה אחידות, וזאת, מבלי להבדיל בין מועצה דתית עירונית ומועצה דתית אזורית (להלן: "שיטת התקצוב החדשה").

תקצוב המועצות הדתיות האזוריות בהתאם לשיטת התקצוב החדשה מחולל שינויים תקציביים גדולים.

הוחלט, אפוא, להחזיר את המצב המשפטי שהיה נוהג עובר להחלטת הממשלה מס' 2197 אך ורק ביחס למועצות הדתיות האזוריות, וזאת, ללא הגדלה התקציב הכולל של השתתפות המדינה בהוצאות תקצוב כלל המועצות הדתיות. דרך התקצוב המוצעת מצורפת כנספח להצעה זו ומהווה חלק בלתי נפרד ממנה. עוד הוחלט לקבוע כי לאור מצבן המיוחד של המועצות הדתיות האזוריות, ולקראת שנת הכספים 2009, תיערך עבודת מטה מקיפה לבחינה של תקצוב המועצות הדתיות האזוריות. 

לאור העובדה שניסוח אמות מידה חדשות לתקצוב הוא תהליך מורכב ומסורבל שעלול לקחת זמן רב, ומאידך, החלטת הממשלה 2197 היא ההנחיה המחייבת את המשרד לשירותי דת ולנוכח החשש לפגיעה מיידית במועצות הדתיות האזוריות, אין מנוס מהצעת החלטה זו.

י. הממשלה החליטה:-
א. (1) לקבוע את שעור השתתפות המדינה בנטל הוצאות הבטחון של חברות   התעופה הישראליות על 80%  מכלל ההוצאות הישירות בפעילותן בקווים  בינלאומיים קיימים ועתידיים, במגמה לאפשר לחברות אלה להתמודד, ככל  האפשר,  בתחרות הוגנת ושיוויונית, מול חברות התעופה הזרות   ונוכח החשיבות הרבה בליברליזציה של תחום התעופה האזרחית, תוך   הכרה בצורך בקיומה של תעופה ישראלית איתנה.

 (2) לבטל את החלטת הממשלה מס' 2325 מיום  30/7/2002.

ב. לקבוע כי שיעור ההשתתפות  כאמור בסעיף א.  הינו בהמשך להחלטת המוסדות המוסמכים בחברת "אל-על", נתיבי אויר לישראל בע"מ (להלן-החברה)אשר מכירה, לטובת החברה, בחשיבות העלאת שיעור השתתפות המדינה בנטל  הוצאות הבטחון של חברות התעופה הישראליות, ובהתאמה לשינוי מדיניות התעופה של הממשלה בקווים הסדירים, כמפורט בסעיף ג' להלן.

ג. לתקן את החלטת ועדת השרים לעניני חברה וכלכלה, חכ/14 מיום 19.5.2003  בדבר  מדיניות התעופה של מדינת ישראל  בקווים סדירים  כלהלן:
 (1) במקום סעיף 1 (ב) בהחלטה יבוא:

(ב) "שר התחבורה, במסגרת שיקוליו בדבר מדיניות התעופה, על  סמכותו לפי כל דין, ישקול אם להעניק זכויות למוביל נקוב בקווי תעופה סדירים, וכן ישקול אם לבטל את מעמדה של אל-על כמוביל נקוב  בקו מסוים."
 (2) סעיפים 2 ו-3 בהחלטה –יבוטלו.

ד. להטיל על שר התחבורה להקים צוות עבודה בינמשרדי בהשתתפות נציגי משרדי התחבורה, האוצר ושירות הביטחון הכללי, לבחינת דרכים ליישום הנחיות הביטחון לתעופה האזרחית הישראלית."

ה. החלת השתתפות הממשלה בנטל הוצאות הביטחון של חברות התעופה הישראליות, כאמור בהחלטה זו, תופעל בד בבד עם תחילה בפועל של הסכמי תעופה חדשים ("שמים פתוחים") כאמור בהחלטת הממשלה מס' 441 מיום 12.9.2006.

 
התעופה הבינלאומית לישראל וממנה מוסדרת באמצעות חקיקה, החלטות ממשלה והסכמים בינלאומיים וזאת כמקובל בענף ברחבי העולם.

הסדרה זו נועדה להבטיח פעילות בטוחה וסדירה של הענף תוך שמירה על אינטרסים חיוניים של המדינה.

המגמה השוררת בעולם התעופה, הינה בכיוון של צימצום הרגולציה הכלכלית ומעורבות הממשלה בניהול ותיפעול ענף התעופה וחברות התעופה, תוך הכרה בצורך לגלובליזציה של תחום התעופה והסטת הדגש לפיקוח על קיום היבטים מבצעיים ובטיחותיים של הפעילות התעופתית ושמירה על אינטרסים של ציבור הצרכנים.

מדינת ישראל פועלת מזה מספר רב של שנים להגברת הליברליזציה והתחרות בענף וצימצום מעורבות הממשלה בבעלות ותיפעול הענף.

אבני דרך חשובות במדיניות זו היו, הפרטת חברת אל-על על מכלול ההחלטות הנלוות לה, חתימה על הסכמי תעופה ליברליים יותר עם מספר מדינות ודו"ח ועדה ציבורית בראשות מנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים אשר המליצה בתחילת שנת 2007 על העמקת התחרות בתעופה הבינ"ל וכנגזר מכך התחלת ניהול משא ומתן עם הנציבות האירופית לחתימה על הסכם ליברלי.

ליברליזציה בתחום התעופה והגברת התחרות מחייבות מתן כלים לתחרות הוגנת ושויונית בין חברות התעופה הישראלית ובין חברות אלה לחברות זרות ובכלל זה מתן האפשרות לשיתופי פעולה גלובליים לצורך שיפור יכולת התחרות של חברות התעופה הישראליות. 

במסגרת זו יש להסיר מחברות ישראליות, את נטל הוצאות הבטחון הייחודיות לחברות אלה ולהגדיל בהתאם את שיעור השתתפות המדינה בכיסוי הוצאות אלה
מ – 50% ל –% 80. רצוי לציין כי שיעור השתתפות המדינה בכיסוי הוצאות בטחון הוקטן מ – 66% ל – 50% ערב הפרטת חברת אל-על בשנת 2003.

קביעת שעור השתתפות המדינה כפי שנקבע  הינו בהמשך להחלטת המוסדות המוסמכים בחברת אל-על,  אשר הכירו, מתוך קביעת טובת החברה, בחשיבות העלאת שיעור השתתפות המדינה בנטל הוצאות הבטחון של חברות התעופה הישראליות, כמו גם תיקון מדיניות התעופה של הממשלה לקווים הסדירים.

יא. הממשלה דנה בתיקון חוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002, והחליטה להטיל על שר התשתיות הלאומיות לפעול לתיקון חוק משק הגז הטבעי, התשס"ב – 2002, באופן  שבו אם ימצאו שר התשתיות הלאומיות ושר האוצר כי קיימים צרכים חיוניים של משק האנרגיה, בשים לב לתחזית הביקושים במשק לגז טבעי או למצב התחרות בו או לכמות הגז המשווקת או למספר מקורות הגז הטבעי האחרים, תהיה רשאית המדינה, או חברה ממשלתית שהשר בהסכמת שר האוצר העניק לה היתר לצורך כך, למכור ולשווק גז בתנאים, בכמויות ובמועדים שיפורטו בהיתר.
נוסח הצעת החוק יעשה בהסכמה עם שר האוצר.
במסגרת הדיון שהתקיים, בבג"צ 5547/07 בעניין המשא ומתן שמנהלת המדינה עם  BG  לאספקת גז טבעי, התחייבה המדינה כי היא לא תמכור את הגז הטבעי שתרכוש, לא תשווק ולא תעביר לכל גורם שלישי, כל עוד לא יתוקן החוק באופן שיאפשר לה פעילות מעין זו.
לפיכך הוחלט להטיל על שר התשתיות הלאומיות (להלן- השר), לפעול לתיקון חוק משק הגז הטבעי, התשס"ב – 2002, באופן  שבו אם ימצאו השר ושר האוצר כי קיימים צרכים חיוניים של משק האנרגיה, בשים לב לתחזית הביקושים במשק לגז טבעי או למצב התחרות בו או לכמות הגז המשווקת או למספר מקורות הגז הטבעי האחרים, תהיה רשאית המדינה, או חברה ממשלתית שהשר בהסכמה עם שר האוצר העניק לה היתר לצורך כך, למכור ולשווק גז בתנאים, בכמויות ובמועדים שיפורטו בהיתר.

יב. הממשלה החליטה לאשר עקרונית את טיוטת חוק הרבנות הראשית לישראל (הוראת שעה) (הארכת תקופת כהונה של מועצת הרבנות הראשית לישראל) , התשס"ח - 2008, ולהסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה ואכיפת החוק לאשר, על דעת הממשלה, את נוסחה הסופי של הצעת החוק.
מועצת הרבנות הראשית לישראל כוללת 16 חברים, מתוכם 4 רבני הערים הגדולות, ושני הרבנים הראשיים לישראל. יתר חברי המועצה נבחרים בבחירות ישירות, חשאיות ואישיות באסיפה הבוחרת.
הבחירות למועצה נערכות אחת לחמש שנים.
המועצה המכהנת מסיימת את תפקידה ביום י"ט בשבט תשס"ח (26.1.08) והגורמים הרלוונטיים במשרד ראש הממשלה נערכים לקיום הבחירות למועצה. הכנות אלו לא הושלמו וקיים צורך לדחות את מועד קיום הבחירות. כמו כן קיים צורך להאריך את תוקף כהונתה של המועצה המכהנת עד לסיום הבחירות וכניסת המועצה החדשה לתוקפה. טיוטת החוק שהוכנה מאפשרת לדחות את מועד קיום הבחירות בהוראת שעה עד יום  א' בניסן תשס"ח (6 באפריל 2008).
נקבע, בשל קוצר הזמן, כי החלטת ועדת השרים ביחס לטיוטת החוק תהיה על דעת הממשלה. כמו כן מוצע שהממשלה תפנה לועדת הכנסת על מנת לבקש פטור מחובת הנחה על שולחן הכנסת.

נספח להצעת החלטת ממשלה בדבר אופן תקצוב מועצות דתיות אזוריות לשנת 2008

שיטת חלוקת השתתפות המדינה בהוצאות התקציב של המועצות הדתיות האזוריות לשנת 2008
הסכום הכולל של השתתפות המדינה בהוצאות התקציב של המועצות הדתיות האזוריות לשנת 2008 יעמוד על סך 12,400,000 ₪, שהוא כ-7.5% מהסך הכללי של השתתפות המדינה בהוצאות תקציבן של כלל המועצות הדתיות בארץ.

בשלב הראשון, סכום זה יוקצה בין המועצות הדתיות האזוריות על בסיס צרכי הדת שבכל יישוב מיישובי המועצה באופן המפורט להלן. יצוין כי הנתונים שעל בסיסם יתחלק התקציב מעודכנים לשנת 2001.

עבור כל יישוב המוגדר "שומר תורה ומצוות" (יישוב שיש בו בית כנסת, מקווה טהרה ועירוב) תתוקצב המועצה הדתית האזורית בסך של 15,685 ₪ לשנה.
עבור כל יישוב שאינו "שומר תורה ומצוות" תתוקצב המועצה הדתית האזורית  בסך של 5,228 ₪ לשנה.
עבור כל בית כנסת ביישוב המוגדר "שומר תורה ומצוות" תתוקצב המועצה הדתית האזורית  בסך של 13,332 ₪ לשנה.
עבור כל בית כנסת ביישוב שאינו "שומר תורה ומצוות" תתוקצב המועצה הדתית האזורית  בסך של 5,490 ₪ לשנה.
עבור כל מקווה טהרה תתוקצב המועצה הדתית האזורית  בסך של 26,141 ₪ לשנה.
עבור כל בית עלמין מקומי תתוקצב המועצה הדתית האזורית  בסך של 4,183 ₪ לשנה.
עבור כל בית עלמין אזורי תתוקצב המועצה הדתית האזורית  בסך של 13,071 ₪ לשנה.
עבור כל יישוב המוקף בעירוב תתוקצב המועצה הדתית האזורית בסך של 6,275 ₪ לשנה.
עבור פעולות הנהלה וכלליות תתוקצב המועצה הדתית האזורית בסך של 73,195 ₪ לשנה. המועצה הדתית האזורית בקעת הירדן תתוקצב בסעיף זה בסכום כפול בשל העובדה שתחת אחריותה נמצאות 4 מועצות אזוריות ומועצה מקומית אחת.
עבור הוצאות השכר של ראש המועצה הדתית האזורית, מזכיר המועצה ומזכירת המועצה, תתוקצב כל מועצה דתית אזורית ב-80% מעלות שכרם של נושאי משרות אלו.

בשלב השני, מהסכום שיתקבל בהתאם למפורט בסעיף 2 לעיל, יופחתו 88% מההכנסות העצמיות של כל מועצה דתית אזורית.

בשלב השלישי, מתוך הסכום שיתקבל לאחר הפחתת ההכנסות העצמיות כאמור בסעיף 3 לעיל, תשתתף המדינה בשיעור של 40%, והרשות המקומית תשתתף בשיעור של 60%.