א. דברי ראש הממשלה בפתח ישיבת הממשלה
ב. סקירת פעילות המשרד לענייני דת
ג. הצגת הצעה לתוכנית פינוי פיצוי על יד השר חיים רמון
ד. סיוע לקהילות יהודיות בתפוצות במצבי חירום או משבר
ה. סקירת פעילויות תנועות הנוער בישראל מפי שרת החינוך ונציגי תנועות הנוער
ו. רפורמת "אופק חדש" במערכת החינוך בישראל
ז. בני הפלשמורה
ח. היבטי תכנון, מדידה ובקרה של הצעות העולות לאישור הממשלה
ט. כלובי הדגים - חוף מפרץ אילת
י. הקמת ועדה לפי חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים ונעדרים
יא. מועצה אזורית אבו - בסמה
יב. תוכנית לפיתוח התשתית הטכנולוגית והמדעית בנגב

א. בפתח ישיבת הממשלה, התייחס ראש הממשלה לאירועי סוף השבוע בצפון השומרון. ראש הממשלה אמר: "בעקבות פיגוע שאירע ביישוב יצהר יצאה קבוצה של מאות מתנחלים לערוך פוגרום בכפר ערבי סמוך. אנו כממשלה משקיעים משאבים עצומים לשם הגנת אזרחי ישראל באשר הם, בעיקר בשטחי יהודה ושומרון, אולי יותר מכל מקום אחר בארץ. כמדינת חוק, אנחנו מפעילים את המערכות החוקיות ובכלל זה צה"ל, השב"כ ומשטרת ישראל, על מנת למנוע פיגועים וכדי ללכוד מבצעי פיגועים. יחד עם זאת, אנו לא נשלים עם ניסיון של קבוצות אזרחים, יהיו אשר יהיו, ליטול את החוק לידיהם ולצאת למסעות נקמה. אין זו הדרך היהודית, אין זו הדרך הישראלית. אני אומר זאת בצער - אין בעיניי הבדל רב בין מחבל שיוצא לפגוע ובין יהודי שיוצא לערוך פוגרום חסר אבחנה. האירוע בצפון השומרון אתמול, מצטרף לאירוע חמור נוסף בשבוע שעבר במהלכו תקפו מתנחלים קצין צה"ל ושברו את ידו ומקרה אחר שבמסגרתו, על-פי מה שדווח לי, שיסו מתנחלים כלב בחיילי צה"ל. אנחנו לא נשלים עם תופעות אלו וכוחות הביטחון יונחו לפעול ביד קשה כנגד מפירי חוק גם אם הם יהודים.

נושא אחר שגם עליו אני לא יכול לעבור לסדר היום נוגע להתבטאויות שהיו במהלך סוף השבוע. אני רוצה להדגיש כאן ועכשיו, מאז התחלתי בכהונתי אסרתי לעשות שימוש בענייניה הביטחוניים והגורליים של מדינת ישראל לצרכים פוליטיים. לא עלה בדעתי לחשוף עניינים רגישים וכבדי משקל כדי להרוויח או כדי לנגח מאן דהוא. התבטאויות שהיו בסוף השבוע האחרון עומדות בסתירה להנחייתי וגורמות נזק לביטחון ישראל, מה גם שאני דוחה את תוכנן. לא ייתכן בעיני, שמחשבות על פריימריז או על תפקידים עתידיים, ישפיעו בצורה כזו גם על המנוסים שביוצאי מערכת הביטחון ויגרמו להם לומר דברים שאין זה מן הראוי שיאמרו. אני קורא לכל המתמודדים בזירה הפוליטית בין לקראת בחירות מקדימות ובין לקראת בחירות כלליות להימנע מחשיפת נושאים ביטחוניים גורליים לשם הפקת רווח פוליטי.

 
באשר לניסוי הגדול של מאיץ החלקיקים שהחל השבוע בשוויץ - ההתגייסות העולמית לניסוי מדע שכזה מרגשת מאוד, אך אותנו, ללא ספק, מרגשת אף יותר נוכחותם של מדענים ישראלים בפרויקט כה חשוב. שוב ושוב מוכיחה ישראל כי הענף הטוב והחשוב ביותר שלה – הוא המוחות. אלו שנשארים כאן לעבוד, ואלו המפוזרים ברחבי העולם – כולם גדלו כאן. ביום רביעי שוחחתי עם פרופ' גיורא מיקנברג, ראש הצוות הישראלי, ואיחלתי לו ולצוות הצלחה. מכאן אני מרשה לעצמי לשלוח בשם ממשלת ישראל ברכת עלו והצליחו, והצעידו את העולם לגילויים מסעירים ומחכימים".

ב. השר לשירותי דת סקר בפני הממשלה את פעילויות משרדו במתן שירותי דת לאוכלוסיה. השר התייחס למבנה הארגוני של משרדו, לתקציב, לסוגיית פריסת המועצות הדתיות ותוכניות הבראה במועצות הדתיות. כמו כן, הציג השר הצעה לשינוי שיעור השתתפות הממשלה והרשות המקומית בתקציב של מועצה דתית, לסוגיית מבני דת ומערך הקבורה.

ג. המשנה לראש הממשלה, השר חיים רמון, הציג בפני הממשלה הצעה לתוכנית לפינוי על פי בחירה של יישובי יהודה ושומרון, שמחוץ לתוואי גדר ההפרדה, תוך התייחסות למטרות ההצעה, לסוגיית מיפוי, זיהוי ואבחון של היישובים המיועדים להיכלל בתוכנית; הערכת היקף האוכלוסייה שתתפנה מרצון ולגובה הפיצויים.

ד.  עוד התייחסה הממשלה לעניין סיוע לקהילות יהודיות בתפוצות במצבי חירום או משבר,         הממשלה החליטה כדלקמן: -

בהחלטה זו –
"מצבי חירום או משבר" – מצב המצריך היערכות מיוחדת ופעילות רב תחומית בקהילות יהודיות בתפוצות שעלול לנבוע מאחד מאלה: פיגוע, עימות צבאי, אסון טבע, תאונה, גילויי אנטישמיות, או משבר כלכלי, ושיש בו כדי לפגוע בתפקוד או בשגרת החיים של קהילה יהודית בתפוצות.

1. ממשלת ישראל והסוכנות היהודית יפעלו בשיתוף פעולה לסיוע לקהילות יהודיות בתפוצות בעת חירום או משבר.
2. במסגרת זאת יופעל "פורום ההיערכות למצבי חירום בקהילות יהודיות", המשותף לממשלת ישראל ולסוכנות היהודית (להלן: "הפורום") שייעודו להוות פורום חשיבה, תכנון ופעולה לסיוע לקהילות יהודיות בתפוצות בעת חירום או משבר.
3. מבנה הפורום:

א. יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית ומזכיר הממשלה – יושבי-ראש במשותף (להלן – "יו"ר הפורום").
ב. מזכ"ל הסוכנות היהודית – מנהל הפורום.
ג. ישתתפו בפורום נציגי הגופים הבאים:

משרד ראש הממשלה;
משרד החוץ;
משרד הביטחון;
המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;
המשרד לביטחון פנים;
המטה לביטחון לאומי;
"נתיב";
הסוכנות היהודית;
קרן היסוד;
ההסתדרות הציונית העולמית;
גופים נוספים בהתאם לצורך
נציג השר המופקד על ענייני תפוצות
4. בעת התקיימו של מצב חירום או מצב משבר באחת מהקהילות היהודיות בעולם, יהיה השר המופקד על ענייני תפוצות הגורם המפעיל מטעם הממשלה של "פורום היערכות למצבי חירום בקהילות היהודיות" וירכז מטעם הממשלה את פעילותו.
 
5. הפורום יכונס בהחלטה משותפת של יושבי ראש הפורום באמצעות מנהל הפורום, במצבים הבאים:

א. בעת שגרה – לצורך הערכת מצב שוטפת, ביצוע תרגילים והכנה לניהול משבר.
ב. בעת התראה ממוקדת למצב חירום או משבר – לצורך היערכות לסיוע.
ג. בעת חירום או משבר באחת מהקהילות היהודיות בעולם – לצורך תגובה, הבעת סולידאריות, מתן סיוע לקהילה הנפגעת או שיקומה.
ד. במצבים נוספים, ככל שיידרש.
6. הפורום יגבש נוהל עבודה וסדרי עבודה אשר יתייחסו לסוגים שונים של משברים ומצבי חירום ואופן תיאום הפעילות בארץ ובחו"ל. פעילות הפורום לרבות הודעות לעיתונות תיעשה בתיאום מלא עם משרד החוץ.
7. יושבי ראש הפורום יציגו בפני ועדת השרים לענייני עליה, קליטה ותפוצות, אחת לשנה דו"ח על פעילות הפורום.
8. הממשלה רשאית, בהתאם לשיקול דעתה, לזמן את יושבי ראש הפורום ליתן סקירה על פעילות הפורום ולהטיל על הפורום לארגן פעולות שונות שבתחום פעילותו.
9. הפורום יהיה מוסמך להמליץ לממשלה על פעילות סיוע מטעם משרדי הממשלה לקהילות היהודיות במצבי חירום או משבר תוך תיאום עם משרד החוץ אשר ינחה את הנציגות הישראלית לאותה מדינה. יישום ההמלצות ייעשה בכפוף לכל דין ובתיאום עם משרד החוץ, הקהילות היהודיות, ארגונים יהודיים וגורמים נוספים, ככל שיידרש.
10. אין באמור בהחלטה זו כדי לפגוע בסמכויות ובאחריות משרדי הממשלה וגופים אחרים העוסקים בנושא זה.

בעת האחרונה התגברו גילויי האנטישמיות והאיומים לפגיעה ביעדים יהודיים בעולם. זאת, בין היתר לנוכח עליית הטרור האסלאמי הקיצוני והסכסוך הישראלי-פלסטיני.

מתן מענה הולם לאיומים אלו, כמו גם לאיומים אחרים כגון אסון טבע, תאונה, או משבר כלכלי העשוי לפקוד את הקהילות היהודיות בפתאומיות, מצריך היערכות כוללת ותיאום בין הסוכנות היהודית ומשרדי הממשלה.

לצורך כך, קם לפני מספר שנים ה"פורום ההיערכות למצבי חירום בקהילות יהודיות", המשותף לסוכנות היהודית ולממשלת ישראל, אשר ייעודו להוות פורום חשיבה תכנון ופעולה לסיוע לקהילות יהודיות בתפוצות בעת חירום או משבר. כעת הוחלט לעגן את פעילות הפורום בהחלטת ממשלה וזאת כחלק מעיגון פעילות הפורום כמוסד מאורגן ומוכר על ידי ממשלת ישראל וקהילות היהודיות בעולם.

ה. שרת החינוך הציגה בפני הממשלה את נושא תנועות הנוער בישראל, בציינה כי תנועות הנוער היו מאז ומעולם חלק בלתי נפרד מנוף החיים הישראלי, תוך שותפות מלאה בבניין האומה ולשורה ארוכה של משימות לאומיות.

תפקידן של תנועות נוער היה ונותר רלוונטי למרקם החיים של החברה הישראלית.
 נציגי  תנועות הנוער סקרו בפני הממשלה את מפעל תנועות הנוער בישראל, את הנושאים והמשימות בהם הן עוסקות.

ו.  הממשלה דנה ב"אופק חדש" – התוכנית הלאומית לקידום החינוך בישראל והחליטה כדלקמן: -

- הממשלה רואה עדיפות לאומית ויעד מרכזי ביישום רפורמה מקיפה בחינוך היסודי ובחטיבת הביניים, על בסיס ההסכם הקיבוצי שהושג ביום 10.9.2007 בין המדינה לבין הסתדרות המורים ליישום רפורמת "אופק חדש" במערכת החינוך ועל בסיס הסכמות נוספות שתושגנה בעתיד.

- יישום הרפורמה אמור להתבצע בהדרגה,  במהלך שש שנים (עד לשנת 2013), תוך התאמה למסגרת התקציבית שתאושר ליישום התוכנית מידי שנה ולסיכומים התקציביים שהושגו בנושא.

- הממשלה מטילה על שרת החינוך לפעול ליישום מלא של תוכנית הרפורמה בתאום עם משרד האוצר ועם יתר הגורמים השותפים ליישומה.

 
- החלטה זו מבטלת את החלטת ממשלה מס' 3060 , מיום 16.1.2005.

 ביום 10.9.07 נחתם בין הממשלה לבין הסתדרת המורים הסכם לתחילת יישום הרפורמה  במערכת החינוך, אשר נודעה בשם "אופק חדש". ההסכם עיגן הסכמות אשר הושגו, בין היתר, בנושאים הבאים: 

- שינוי מבנה שבוע העבודה למורים - תוספת שעות עבודה מול תלמידים ותוספת שעות שהיה בבית הספר.
- קביעת מבנה שכר חדש למורים והעלאת השכר.
- העלאת השכר ההתחלתי למורים חדשים.
- מבנה שכר חדש ונפרד למנהלים.

על-פי ההסכם, עתידה הרפורמה להיות מיושמת בהדרגה, במהלך שש שנים. מידי שנה תצורף קבוצת בתי-ספר לרפורמה, בהתאם למסגרת התקציבית  שתאושר לנושא, בין היתר על בסיס הסיכומים התקציביים הקיימים בנושא.

במסגרת יישום הרפורמה יעברו עובדי ההוראה בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים לרבות בתי הספר לחינוך מיוחד,  שינוי באופן העסקתם ובשכרם, מתוך מטרה לשדרג את מעמד ההוראה, לשלב מורים איכותיים ולקדם את הישגי מערכת החינוך.

במקביל ליישום האמור מתנהל משא ומתן לצורך השגת הסכמות בעניין יישום רפורמת "אופק חדש" על קבוצות אחרות של עובדי הוראה, ובהן הגננות, מורי של"ח, עובדי הוראה בסמינרים במכללות ועוד.

ז. בעניין בני הפלשמורה, החליטה הממשלה כדלקמן:-

1. עם תום בדיקת הבקשות לכניסה לישראל של 17,188 בני הפלשמורה, בהתאם להחלטת ממשלה מס' 2948 מיום 16.2.2003 והחלטת הממשלה מס' 3368 מיום 10.3.2005, ולאחר כניסתם לארץ של 16,095 מתוכם, אשר עמדו בתנאים שנקבעו בהחלטות הממשלה מס' 2948 ומס' 3368 הנ"ל, מחליטה ממשלת ישראל, לפנים משורת הדין, להטיל על שר הפנים להוסיף ולבחון את מועמדותם לכניסה לישראל של בני פלשמורה נוספים, העונים על התנאים המצטברים הבאים:

א. רשומים ב"מפקד שארית יהודי אתיופיה מ-1999", המכונה "סקר אפרתי-ולדמן", ובלבד שהם מתגוררים בגונדר לפחות שנה במועד החלטה זו. 
ב. עונים על התנאים שנקבעו בסעיף קטן (א) להחלטת הממשלה מס' 2948 הנזכרת לעיל.
ג.  קרובי משפחתם בישראל הגישו או יגישו עבורם בקשה, בהתאם לנהלי משרד הפנים.
2. למען הסר ספק, מובהר בזאת כי אין בהחלטה זו כדי לפגוע  בסמכויות שר הפנים לטיפול פרטני לפי חוק השבות, התש"י-1950 ולפי כל דין.
3. משרד הפנים ייערך לתחילת הפעלת מנגנון בדיקת הבקשות, בהתאם לתנאים המצטברים האמורים בסעיף 1 לעיל, באתיופיה ובישראל, עד ה- 1 בינואר 2009, לאחר סיורי הבדיקה וגיבוש רשימת הזכאים, יחל המשרד לקליטת העלייה להיערך לקליטת מי שיקבלו אשרות כניסה בהיקף של עד מאה נכנסים בחודש.
המנהל הכללי של משרד הפנים והממונה על התקציבים באוצר יסכמו את האמצעים הנדרשים להפעלת מנגנון הבדיקה, בתוך 30 יום, ובמידת הצורך יובא נושא זה לאישור הממשלה.
4.  משרדי הממשלה ימשיכו בקליטת בני הפלשמורה הנמצאים בישראל ואשר  יגיעו בהתאם לסעיף 1 להחלטה זו, על פי דפוסי הטיפול והקריטריונים הנהוגים היום, במשך כל תהליך הקליטה.
5. בהתאם לסעיף 56 בתקנון עבודת הממשלה, להתנגד להצעת חוק זירוז עליית שארית הגולה מאתיופיה לכבוד שנת הששים למדינת ישראל, התשס"ח-2008 של חה"כ מיכאל איתן ואחרים (פ/3595), ולהצעת חוק העלאת שארית יהודי אתיופיה, התשס"ח-2008 של חה"כ מזור בהיינה (פ/3783).
6.  ממשלת ישראל רושמת לפניה את הודעת שר הפנים כי בהמשך להחלטת הממשלה מס' 3805 מיום 26.6.2005 ולדו"ח ועדת רובינשטיין, אשר הוגש לממשלה בהמשך להחלטה זו, בכוונתו להקים צוות אשר ימליץ לשר הפנים בדבר שינויים במדיניות ההגירה של מדינת ישראל, לרבות בדרך של תיקוני חקיקה נדרשים בחוק האזרחות, התשי"ב-1952 ובחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952. הצוות ימליץ לשר הפנים, בין היתר, גם ביחס לסוגיית הכניסה לישראל לצורך הליכי גיור ובכלל זה ביחס לקבוצות. 
שר הפנים יודיע לממשלה על הרכב הצוות תוך 30 יום מקבלת החלטה זו. הצוות יגיש את המלצותיו לשר הפנים ולממשלה  תוך ששה חודשים מיום מינויו.

בהחלטת ממשלה מס' 2948 מיום 16 לפברואר 2003 החליטה הממשלה  כי "צאצאיהם של יהודי אתיופיה מצד אימותיהם המבקשים לשוב ליהדותם, יוכלו להכנס לישראל על פי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, על מנת לשוב כאן ליהדות באופן רשמי ולהתערות מחדש בעם היהודי".

בהחלטת ממשלה משלימה, מיום 6 למרץ 2005, שמספרה  3356, נרשמה הודעת משרד הפנים הקובעת את היקף הפוטנציאל לכניסה לישראל של בני הפלשמורה,  העומד על 17,188 נפש (להלן – רשימת הפוטנציאל). בהחלטת ממשלה מס' 3368 מיום 10 למרץ 2005 הוחלט להשלים את הבאתם לישראל של בני פלשמורה מתוך רשימת הפוטנציאל שימצא שהם עומדים בתנאים שנקבעו בהחלטות הנ"ל.
בחודש יולי 2008 הסתים תהליך מימושן של החלטות הממשלה הנ"ל. בסך הכל נכנסו לישראל ע"פ החלטות הממשלה הנזכרות לעיל  16,095 נפש.

בית המשפט העליון, בדונו בבג"צ 5904/03 אסצ'מבלאו אמבאו ואח' נגד ממשלת ישראל, החליט, ביום  13.1.2008, כי אין מקום להתערב בעמדת המדינה המגבילה את פוטנציאל בחינת הזכאות ל-17,188 נפש, כפי שנקבע בהחלטה מס' 3356 מיום 6 למרץ 2005, וקבע כי "נתון מספרי זה שנקבע על ידי ועדת השרים מגדיר את המסגרת המספרית המותרת בעלייה בשלב זה". יחד עם זאת הומלץ כי הממשלה תבחן ותשקול בדיקת בקשותיהם של מבקשים נוספים, מבין אלה שאינם כלולים ברשימת הפוטנציאל, כדי לבחור מתוכם מועמדים נוספים באופן שיושלם הפער בין רשימת הפוטנציאל לבין מספר האנשים שעמדו במבחנים שנקבעו בהחלטות  הממשלה ונכנסו לישראל.

בעקבות המלצה זו נדרש לנושא זה צוות בראשות אגף תכנון מדיניות במשרד ראש הממשלה ובהשתתפות נציגי משרד הפנים, המשרד לקליטת העלייה, משרד האוצר, משרד המשפטים ונציגי הסוכנות היהודית. בעקבות עבודת המטה שביצע הצוות, הוחלט כי הממשלה תטיל על משרד הפנים להוסיף ולבדוק מועמדים מבני הפלשמורה, וזאת אך ורק מקרב אלו שנפקדו במפקד הכולל והמקיף - "מפקד שארית יהודי אתיופיה מ-1999"(להלן סקר אפרתי-ולדמן), והעומדים ביתר התנאים המצטברים המפורטים בסעיף 1 להחלטה. על פי בדיקה מקדמית שנעשתה ע"י הסוכנות היהודית ונבדקת בימים אלה על ידי משרד הפנים, קיימת אפשרות כי מקרב המנויים בסקר אפרתי – ולדמן, קיים מספר מסויים של אנשים אשר טרם נבדקו במסגרת ביצוע החלטות הממשלה הקודמות. מספרם מוערך בכ-3,000 נפש.

לפי הערכת משרד הפנים ידרשו לו כארבעה חודשים להתארגנות לבדיקת הבקשות. הואיל ואישור הבקשות מותנה באיתור  קרובים מהארץ ובמילוי בקשות על ידם, מוערך קצב בדיקת זכאות איטי בתחילת התהליך, ביחס למה שהיה מקובל בעבר, עובדה המשפיעה על לוח הזמנים המוצע לממשלה.

ח. עוד דנה הממשלה בעניין היבטי תכנון, מדידה ובקרה בהצעות החלטה המובאות לדיון בממשלה, הממשלה החליטה כדלקמן: -

1. ממשלת ישראל רואה חשיבות בשיפור תהליכי התכנון, התקצוב, המדידה והבקרה בעבודתה ובעבודת משרדי הממשלה, כך שיהיו ככל הניתן מֶשָתְפִים, נגישים ושקופים לציבור, ויכוונו להשגת תפוקות ותוצאות מוגדרות, ברוח המלצות הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח (OECD).
2. להנחות את משרדי הממשלה לקבוע בהצעות החלטה שמוגשות לממשלה מטרות, יעדים, מדדי התארגנות, מדדי תפוקה ומדדי תוצאה, וכן להגדיר בהן מקורות ושימושים תקציביים, מועדי דיווח ובקרה וליווי מחקרי על פי הצורך.
3. לקבוע שהחל מינואר 2009 יגישו כלל משרדי הממשלה הצעות החלטה לאישור הממשלה וועדותיה בהתאם לתבנית, אשר הוצגה בפני הממשלה.
4. להסמיך את ועדת השרים לעניין מעקב ובקרה לדון בעמידה במדדי ההתארגנות, התפוקה והתוצאה של החלטות הממשלה ולקבוע שבמועדי הדיווח והבקרה שייקבעו בהחלטות, תידרש הועדה לדון בהארכת ההחלטה או להכניס בה שינויים, במידת הצורך ובהתאם לסמכותה.
5. עדכון התקציבים של החלטות בהן נקבעו מדדי תוצאה ותפוקה יביא לתיקון במדדים שנלוו להחלטה, אלא אם סבר השר האחראי שביכולתו לעמוד בהם למרות העדכון.
6. להטיל על משרד ראש הממשלה, להוביל תהליך להטמעת תפיסת תכנון, מדידה ובקרה מכוונות תפוקות ותוצאות במשרדי הממשלה באמצעות האגף לתכנון מדיניות ואגף תיאום, מעקב ובקרה במשרד ראש הממשלה ובסיוע מזכירות הממשלה כאמור בנספח ב' להחלטה זו.
7. להנחות את מנכ"ל משרד ראש הממשלה ואת מזכיר הממשלה בהתייעצות ובשילוב עם משרד האוצר להביא לביצוע החלטה זו,  לעקוב אחר יישומה ולדווח לממשלה אחת לשנה על תפוקות ותוצאות ההחלטה.
8. בתחילת חודש יולי 2009, יוצג בפני הממשלה דו"ח סטטוס לגבי הפעלת החלטת הממשלה הנ"ל.
9. לקבוע שהחל מחודש ינואר 2010, יתווספו לתקנון עבודת הממשלה הוראות בנושאים הנוגעים לעניין לאור תוצאות שנת ההפעלה הראשונה, כפי שידווחו לממשלה על פי האמור בסעיף 7 לעיל, ובכפוף להחלטת ממשלה נוספת אשר תאשר את השינוי האמור בתקנון.

החלטה זו עוסקת בשני היבטים בעבודתה של ממשלת ישראל: היבט התכנון טרם קבלת החלטות והיבט הבקרה והמעקב על ביצוע ההחלטות לאחר קבלתן. ההחלטה מבססת תשתית להטמעת תפיסה תוצאתית בעבודת הממשלה, וביסודה היא תואמת את התפיסה שהתפתחה בשנים האחרונות ברוב מדינות ה-OECD. המלצות בעניין מדידת תפוקות בעבודת הממשלה נכללו גם בדו"ח הועדה הציבורית-מקצועית לבדיקה כוללת של שירות המדינה ("ועדת קוברסקי"), אשר המליצה בשנת 1989 "להנהיג הערכה ביחס לתפוקות של עיקרי מדיניות המשרד ומבצעיה המרכזיים, שייעזרו גם במחקרי הערכה בלתי תלויים" (עמ' 9-10, כרך א').

ההחלטה סוכמה לאחר תהליך עבודה משותף של כשנה, במסגרתו ערך משרד ראש הממשלה דיונים מקצועיים רבים בנושא, ביניהם בפורום המנהלים הכלליים של משרדי הממשלה ובפורום גורמי התכנון והתקצוב העוסקים בגיבוש מדיניות במשרדיהם. בדצמבר 2007 השלים צוות בין-משרדי את גיבושה של תפיסת תכנון ממשלתית, אשר עוגנה ב"מדריך התכנון הממשלתי". בהתאם לתפיסה, גיבשו והציגו בשנתיים האחרונות כלל משרדי הממשלה תוכניות עבודה אשר כללו מדדי תוצאה. בשנה האחרונה גיבשו 17 משרדים מסמכי "הערכות מצב אסטרטגית". משרד ראש הממשלה פועל גם לחיזוק יכולות התכנון במשרדים במספר היבטים.

ט. עוד דנה הממשלה בסוגיית חוף מפרץ אילת – המלצות צוות המנכ"לים, בעניין כלובי הדגים, הממשלה החליטה כדלקמן:-

בהמשך להחלטה בנושא מיום 23.12.07, ובעקבות המלצת צוות המנהלים הכלליים בראשות המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה ובהשתתפות המנהלים הכלליים של משרד הפנים, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, משרד התשתיות הלאומיות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, המשרד להגנת הסביבה, הממונה על התקציבים במשרד האוצר ונציג מנהל מקרקעי ישראל -
להמליץ לחברת נמלי ישראל - פיתוח ונכסים בע"מ לשקול להקצות בפטור ממכרז, לפי תקנה 3(28) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג - 1993, ובכפוף לחוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד-2004 ולהוראות לכל דין, לשתי החברות אשר גידלו דגים במפרץ אילת ואשר פעילותן הופסקה במסגרת החלטת הממשלה מס' 3688 מיום 5.6.05 (להלן - החברות), בחלקים שווים, שטח לחקלאות ימית לאורך מקטע של 800 מטר על שובר הגלים בנמל היובל, לתקופה שבין 7 ל - 10 שנים.
בנוסף להנ"ל, החליטה הממשלה כי מיקומם הספציפי של הכלובים ייעשה בתיאום עם חנ"י בנמל אשדוד וכי משרד הביטחון יהיה גוף שמתייעצים איתו לגבי דרכי הגישה אל הכלובים.

בהחלטת ממשלה מס' 3688 מיום 5.6.05, החליטה הממשלה לאמץ את החלטת המועצה הארצית לתכנון ולבניה מיום 16.11.04 בנושא תכנית המתאר הארצית לחופים ומימי חופין - תמ"א 13- חוץ מפרץ אילת, ולאשר את התכנית בהתאם לסמכות הממשלה על פי סעיף 53 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה - 1965.
בנוסף קבעה הממשלה באותו מועד כי הפעילות החקלאית של גידול דגים בכלובים במפרץ אילת תיפסק בתוך 36 חודשים, דהיינו עד לחודש יוני 2008, כאשר הפחתת הפעילות תיעשה בהדרגה, תוך צמצום כמות המזון הניתנת לדגים בשליש בכל שנה, והוצאת כלובי הדגים מן המים באופן מדורג בהתאם.

בהתאם להחלטת הממשלה הוקם צוות מנכ"לים, בראשות מר רענן דינור, אשר שימש באותה עת כמנכ"ל משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, במטרה לגבש מתכונת סיוע שתאפשר הקמת מיזמים אשר יציעו תעסוקה חלופית לעובדים ומתן סיוע לגורמים שהושפעו ישירות מסגירת חוות הדגים. במהלך הדיונים שקיים צוות המנכ"לים התגבשה הדעה כי הפתרון המועדף יהיה לנסות ולאפשר לשתי החברות אשר גידלו דגים במפרץ אילת ולעובדיהן, להמשיך ולפעול בתחום התמחותם - גידול ושיווק דגים. צוות המנכ"לים בחן מס' דרכים חלופיות להמשך פעילות חברות הדגים, ומדיוניו הסתמן כי הפתרון החלופי המיטבי הוא גידול דגים בבריכות יבשתיות.

עם זאת, פתרון זה מצוי עדיין בשלבי ניסוי (פיילוט) ולוח הזמנים המשוער ליישומו הוא עד לחודש יוני 2010, ואינו תואם את לוח הזמנים (שנקבע בהחלטת הממשלה האמורה) להוצאת כלובי הדגים מים סוף.
בהחלטה ממשלה מס' 2824 מיום 23.12.07 הוטל על צוות המנכ"לים להשלים בתוך שלושה חודשים את גיבוש מתכונת הסיוע, באמצעות כלים קיימים במשרדי הממשלה, במטרה לאפשר הקמת מיזמים אשר יציעו תעסוקה חלופית לעובדים וסיוע לגורמים שהושפעו ישירות מסגירת חוות הדגים.
כמו כן הוטל על הצוות לדון, בין היתר, בחלופת העתקת כלובי הדגים לנמל אשדוד ולהמליץ בפני הגורמים המוסמכים ליישום חלופה זו על מתן עדיפות לגורמים שהושפעו ישירות מהוצאת הכלובים ממפרץ אילת.

י.  הממשלה החליטה על הקמת ועדה לפי חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים ונעדרים, התשס"ח-2008, כדלקמן: - 

1. בהתאם לסעיף 2 לחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים ונעדרים, התשס"ח – 2008, למנות ועדה שתפקידה לדון בבקשות של בני משפחה של שבויים ונעדרים כדלקמן:
ראש אגף מדיני-בטחוני במשרד הבטחון  - יו"ר
עוזר ראש הממשלה לרווחה - חבר
מתאם שבויים ונעדרים במשרד החוץ – חבר
היועץ המשפטי למשרד לבטחון פנים   - חבר (יוזמן רק לדיון בבקשה של משפחת שוטר).
2. החלטה זו באה במקום סעיפים 2- 7 בהחלטת ממשלה מס' 1876 מיום 1.7.07, בעוד הנושא התקציבי יהיה בהתאם להחלטה הנ"ל של הממשלה כי כל ההוצאות המתייחסות לחיילי צה"ל יהיו במימון משרד הביטחון; נושא השוטרים יהיה במימון המשרד לביטחון הפנים.
 
יא. הממשלה דנה בעניין הארכת תוקף החלטות הממשלה מס' 881(ערב/15) מיום 25.9.2003 בדבר הטיפול במגזר הבדואי בנגב ומס' 3956(ערב/40) מיום 22.7.2005 בדבר השלמת תקציב למועצה האזורית אבו-בסמה והחליטה כדלקמן: -

1. להטיל על המשרדים המנויים בהחלטה 881 ובהחלטה 3596 לפעול להשלמת המטלות במסגרת התוכניות הקבועות בהחלטות הממשלה האמורות, עד סוף שנת 2008.
2. להאריך את החלטה 881 והחלטה 3956 המיועדות לשיפור תשתיות המגזר הבדואי ביישובים הוותיקים והחדשים, עד סוף שנת 2009, כך שתקציבי משרדי הממשלה שיועדו לנושא כאמור בתקציב המקורי לשנת 2008 יתוקצבו גם בבסיס תקציבי המשרדים לשנת 2009. במסגרת זו ולאור העתירה התלויה ועומדת בבג"ץ בסוגיית הסדרת דרכי גישה למתחם בתי הספר באל אטרש שבפזורה הבדואית, משרד התחבורה יקצה 6.7 מלש"ח להסדרת הסוגייה.
3. האמור בסעיף 2 לא יחול על סעיף בניית כיתות בתי ספר, אשר קיבל מענה במסגרת החלטת הממשלה מס' 1410 מיום 18.03.07 בנושא תוכנית החומש לבניית כיתות לימוד 2007-2011.
4. החלטה זו לא תחול על המשרד לביטחון הפנים, שלגביו ימשיך לחול ההסדר הקיים בינו לבין משרד האוצר, המיישם את החלטת ממשלה 2959 מיום 23.12.04.

במסגרת מדיניות הממשלה להסדרת ההתיישבות והמקרקעין של הבדואים בנגב, מקדמת הממשלה החלטות שונות לקידום הטיפול באוכלוסייה הבדואית בנגב. על פי החלטת ממשלה מס' 1999 מיום 15.7.07 הוקמה הרשות להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב כן הוקמה על פי החלטת ממשלה מס' 2491 מתאריך 28.10.07, וועדה בראשות שופט בדימוס של בימ"ש העליון, מר אליעזר גולדברג, שתפקידה להמליץ לממשלה על מדיניות להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב. עוד קודם לכך, התקבלו ע"י הממשלה החלטה מס' 881, מיום 25.9.2003, בדבר תוכנית שנתית לטיפול במגזר הבדואי בנגב והחלטה מס' 3956 מיום 22.7.05 בדבר יעוד תקציבי כולל למועצה אזורית אבו-בסמה לפיתוח תשתיות ובניית מבנה ציבור בשנים 2005-2008.

לאור בדיקה שנעשתה, עולה שחלק ממשרדי הממשלה טרם השלימו את תקציביהם המיועדים לטיפול במגזר הבדואי.
על מנת ליצור רצף בטיפול משרדי הממשלה, עד גיבוש המלצות הוועדה, הוחלט, להאריך החלטות הממשלה 881 ו-3956 המייעדות לשיפור תשתיות במגזר הבדואי ביישובים הותיקים והחדשים עד סוף 2009 כך שניתן יהיה לאשר בתקציב 2009 למשרדים הרלוונטיים, המשך ביצוע פרויקטים שנועדו לטיפול ביישובים הוותיקים והחדשים על בסיס תקציב 2008.  
במסגרת זו ולאור העתירה התלויה ועומדת בבג"ץ בסוגיית הסדרת דרכי גישה למתחם בתי הספר באל אטרש שבפזורה הבדואית, משרד התחבורה יקצה 6.7 מלש"ח להסדרת הסוגיה.

יב. עוד החליטה הממשלה לפי עצתו של ראש הממשלה, לאשר תוכנית לפיתוח התשתית הטכנולוגית והמדעית בנגב, כדלקמן: -
ממשלת ישראל באמצעות המשרד לפיתוח הנגב והגליל, משרד החינוך ומשרד ראש הממשלה, מאשרים יחד תוכנית לפיתוח התשתית הטכנולוגית והמדעית בנגב בהיקף של 30 מלש"ח. ממשלת ישראל תאשר תוכנית זו בימים הקרובים.
התוכנית תאפשר לחלק ניכר מבתי הספר בדרום להצטייד בלוחות חכמים וכיתות חכמות ולפתח גנים מדעיים ב – 10 יישובים בדרום.

נוסח מתוקן של ההודעה בעמ' 8 סעיף 8