|
ראש הממשלה אהוד אולמרט: ערב טוב. ברוך הבא, אדוני סגן הנשיא. לכבוד ולעונג הוא לי לקבל את פניך כאן, חמש שנים לאחר ביקורך האחרון. ביקורך הפעם הוא משמעותי במיוחד, כיוון שאתה מגיע בתחילתה של שנת ה-60 למדינת ישראל, ומאז ומתמיד היית תומך וידיד יקר של מדינת ישראל. אנו גאים מאוד על היותך כאן איתנו בעת הזו.
באופן טבעי, בכוונתנו לדון בנושאים רבים הערב וביום שני, ישנן סוגיות רבות על סדר יומן המשותף של אמריקה ומדינת ישראל. שנינו מוטרדים מאוד מנושא איראן, אנו להוטים להתקדם במשא ומתן לשלום עם הפלסטינים, אנו עוקבים בדריכות אחר המתרחש בזירה הצפונית, אחר התנהגותן של סוריה והחיזבאללה, ואני יודע עד כמה ארה"ב מוטרדת מהמשך התקפות הטרור מרצועת עזה נגד אזרחים חפים מפשע בדרומה של מדינת ישראל. כל הנושאים הללו יידונו בעת ביקורך כאן, ואנו תמיד נשמח לשמוע את עצתך ואת תובנותיך בסוגיות החשובות הללו העומדות בראש סדר יומה של מדינת ישראל ושל האזור.
סגן הנשיא, מאז ומתמיד היית ידיד ישראל. אני זוכר את ביקורך בישראל מיד לאחר מלחמת המפרץ הראשונה בראשית שנות ה-90 כאשר כיהנת כשר ההגנה, ולאורך כל התקופה הזו בתפקידיך השונים תמיד גילית עניין, דאגה ומעורבות בנושאים שהיו חשובים ביותר למדינת ישראל. אני גאה על כך שאנו ידידים שנים כה רבות, שאנו נפגשים במקומות שונים באמריקה וחולקים תובנות והערכות לגבי אירועים באזורים שונים בעולם, בייחוד במזרח התיכון, וכעת אני גאה על כך שאני יכול לארח אותך כראש ממשלת ישראל במדינת ישראל בשעה חשובה זו עבור כולנו.
ברוך הבא, אדוני סגן הנשיא.
סגן הנשיא דיק צ'ייני: תודה רבה לך, אדוני ראש הממשלה. אני שמח מאוד להיות שוב בירושלים עם ידידי הותיק, ראש הממשלה, ואני מבקש להודות לו על הזמנתו האדיבה לי ולרעייתי לין לבקר שוב בישראל. נעדרתי זמן רב מדי. חלפו חמש שנים מאז הייתי כאן לאחרונה, ואני שמח לחזור. אני מבקש גם לשלוח לכל עם ישראל ברכות מאזרחי ארה"ב ומנשיאנו, ג'ורג' בוש.
אני שמח במיוחד להיות כאן בשעה שאנו חוגגים 60 שנה להולדתה של ישראל כמדינת לאום מודרנית. תקומתה של מדינת ישראל מאפר מלחמת העולם השנייה הייתה אחד הניסים הגדולים ביותר בהיסטוריה. כך גם העובדה שישראל הצליחה לשרוד במשך ששת העשורים הללו, חרף מתקפות אלימות על עצם קיומה. בתוך כך, המדינה פרחה, גדלה בנפש וזכתה לשגשוג ולעוצמה צבאית, בעודה תורמת תרומה יוצאת דופן לעולם המדע, התרבות והטכנולוגיה. המדינה היהודית החדשה הוכרזה ב-14 במאי 1948 בחצות הלילה, ו-11 דקות לאחר מכן, בהוראתו של הנשיא הארי ס. טרומן, הכירה ארה"ב בישראל.
מאותו הרגע היו מדינותינו יותר מרק בעלות ברית חזקות. היינו ידידים, ידידים מיוחדים, ועמינו קשורים יחד בקשרים ייחודיים של היסטוריה, תרבות, דת וזיכרון. היום, שני עמינו חולקים את האידיאלים של חירות, שוויון, כבוד האדם וממשל ייצוגי. שתי מדינותינו ניצבו איתנות נגד כוחות הטרור וההפחדה, שתי מדינותינו הוכיחו נכונות גדולה לפעול ולהקריב למען השלום. אנו בני ברית טבעיים.
מחויבותה של אמריקה לביטחון ישראל היא תמידית ובלתי מעורערת, וכך גם תמיכתנו בזכותה של ישראל להגן על עצמה כל העת מפני טרור, התקפות טילים ואיומים אחרים מצדם של אותם כוחות המחויבים להשמדתה של ישראל. ארה"ב לעולם לא תלחץ על ישראל לנקוט בצעדים שיערערו את ביטחונה. כשתי דמוקרטיות מצליחות, ארה"ב וישראל חולקות אמון בסיסי ביכולתה של החירות לרומם חברות שלמות ולהניח את היסודות לשלום. אנו נגן על עצמנו ועל עמינו, אך כפי שאמר הנשיא בוש כאן בינואר, אנו נעשה יותר מרק להגן על עצמנו, אנו נחתור לשלום בר-קיימא.
ההיסטוריה הוכיחה בבירור שכאשר הם ניצבו מול שותפים ערבים כגון אנוואר סאדאת וחוסיין מלך ירדן המנוח, שקיבלו את היותה של ישראל עובדה קיימת והראו נכונות ויכולת למלא אחר התחייבויותיהם, הישראלים היו מוכנים לעשות ויתורים לאומיים קורעי-לב למען השלום. אין לי כל ספק כי נכון הדבר גם ביחס לפלסטינים. במסעי זה, אני חוזר שוב על מחויבותו של הנשיא בוש לשתי מדינות דמוקרטיות, ישראל ופלסטין, המתקיימות זו לצד זו בשלום ובביטחון. הוא התווה את חזונו זה בתחילת כהונתו כנשיא, וכפי שאני אוהב להזכיר לאנשים, הוא היה הנשיא האמריקני הראשון שעשה כן.
ההגעה להסכם המיוחל תחייב את שני הצדדים לקבל החלטות קשות ולעשות ויתורים כואבים, אולם אמריקה מחויבת לקדם את התהליך, ולצורך זה, בכוונתי להיפגש עם הנשיא עבאס וראש הממשלה פיאד, גם הם יכולים להיות בטוחים ברצונה הטוב של אמריקה בתהליך הזה. אין זה תפקידה של ארה"ב להכתיב את התוצאה, אולם אנו נסייע למשא ומתן ונעניק את מרב התמיכה והעידוד. הסוגיות הללו קרובות מאוד ללבנו. אנו רוצים לראות בפתרון לסכסוך וקץ לטרור המסב סבל כה רב לישראלים, ואנו רוצים לחזות בהתחלה חדשה עבור העם הפלסטיני.
אדוני ראש הממשלה, אני מצפה לשיחותינו. יש לנו סדר יום עמוס, גדוש בהזדמנויות, אך גם בסכנות. שעה שאנו ממשיכים לפעול למען השלום, אל לנו להתעלם מצילם הקודר של המצב בעזה, בלבנון, בסוריה ובאיראן ומאותם כוחות הפועלים לדכא את תקוות העולם. יחד, ארה"ב וישראל ימלאו אחר התחייבויותיהן כלפי עמיהן, יתגברו על האתגרים וימשיכו לחתור לקראת עתיד של ביטחון, חירות, שגשוג ושלום. תודה לך, אדוני.
|