צילום: לע""מ

נכבדי, נשיא המדינה, שמעון פרס,
שר המשפטים, פרופ' יעקב נאמן,
מ"מ יו"ר הכנסת, חה"כ רוחמה בלילא-אברהם,
סגנית השר למעמד האישה, לצעירים ולסטודנטים, גילה גמליאל,
הרב הראשי לישראל, יונה מצגר,
חברי הוועדה,
מקבלי העיטור,
קהל נכבד,

עבדים היינו במצרים. עם ישראל לפני 3500 שנה היה הראשון שיצא נגד העבדות. תחילה נגד עבדות עמנו, אבל גם בהכללה בהגבלת העבדות בכלל. זה לא בא בקלות, כי למעלה מ-1300 שנה מאוחר יותר, אם אתם קוראים את דבריו של אריסטו, אחד מגדולי הפילוסופים בכל הזמנים, וודאי של העולם העתיק, הוא דיבר על העבד כמכונה אנושית, נטולת זכויות. מכשיר.

זה לא נעלם בקלות. עובדה היא שזה לקח אלפי שנים, למעשה עד המאה ה-19, עד שהמאבק בעבדות יקבל ביטוי פורמאלי במדינות המתקדמות, והיא עדיין איתנו. העובדה שעדיין יש סחר בבני אדם, מושג מבחיל. סחר בבני אדם- בגברים, נשים וילדים - זה דבר מזעזע. הזעזוע צריך לפקוד כל בן אדם שרואה את עצמו כבן אדם, כחלק מהתרבות האנושית. זה מחייב אותנו להתגייס נגד ההמשכיות של התופעה הזו.

אנחנו עושים זאת במדינת ישראל במאמץ משולב של המשרדים השונים והרשויות השונות. לפי המימדים הבינלאומים, יש גם הצלחה מסוימת, אנחנו רואים שיפור. זה מזעזע שאנחנו מדברים על שיפור ולא על מחיקה מוחלטת של התופעה, אבל יש שיפור והוא נובע גם מההירתמות הממסדית והחוץ ממסדית של גורמים חיוביים בחברה הישראלית, וגם מתוך מוסריות פנימית שאני חושב שמאחדת את כולנו. אבל לא את כולנו באמת, משום שיש עדיין אנשים שמנסים להפיק רווח מתוך תאוות בצע על ידי סחר בבני אדם.

ההגבלה של חירות האדם היא דבר שנוטל את הערך מהחיים. ההגבלה הזו מתבצעת לא רק בנושא שאנו דנים בו היום, היא מתבצעת גם בזה שמתייחסים לבני אדם, נניח לנשים, כקניין שאדם יכול לעשות בו כרצונו, להכות, להפחיד וגם לרצוח. אלה דברים שהם חלק מאותה התקוממות שלנו נגד התופעה.

הייתי בשבוע שעבר במעון לנשים מוכות. אמרתי לנשים האלה: תאמינו בעצמכן, ותאמינו בנו שאנו באים לעזור לכן. אותו דבר אני אומר לאותם קורבנות של הסחר בבני אדם. תאמינו בעצמכם ותאמינו בנו, שאנו נצא לעזרתכם כפי שאנו עושים בשנים האחרונות, אבל נעשה ביתר
שאת.

חשוב שכל מי ששומע אותי כרגע, שהוא קורבן לאלימות הזו, שתמיד מלווה באלימות או איום של אלימות, ידע שיש כתובת, והכתובת נמצאת כאן בארגונים השונים שמתגייסים לנושא. קודם כל בממשלה, אבל גם בארגונים השונים שמתגייסים לעזור לבני אדם שיש להם זכויות באשר הם. ללא קשר אם הם אזרחי המדינה, זה קשור בהיותם בני אדם.

לכן אני שמח להיות במעמד הזה שבו אנו חולקים כבוד לאלה שעסקו בזה ועוסקים בזה. אני רוצה לברך אותך מרית דנון על שנים ארוכות של שירות למדינה בתחום הזה. את עמדת בראש הגוף שהיה לי הזכות להקימו, הרשות לקידום מעמד האישה.

אני רוצה לברך את "קו לעובד" שעושה את המאמץ הזה בקרב עובדים זרים. הם אולי עובדים זרים, אבל הם לא בני אדם זרים. הם בני אדם כמונו. כמובן שצריך להגן עליהם מפני ההתעמרות הזו.

אני מבקש להודות גם לעו"ד רינת דוידוביץ', מנהלת מקלט לסחר בנשים, ולכולכם על הפעילות המבורכת שאתם עושים. אנחנו נמשיך בה. אני מאמין שאנו נגיע בשנים הקרובות, בוודאי במדינת ישראל, אבל הרבה מעבר למדינת ישראל, למצב שאין סחר בבני אדם.

אני מאמין שהמאבק בנגע העבדות שהתחיל בעם ישראל, גם יסתיים במהרה במדינת ישראל, בעזרת השם.

כך יקרה לרוחב האנושות כולה, במהרה בימינו.

תודה רבה לכם.