|
 |
|
| סמ"ר פיליפ מוסקו ז"ל |
| 07/08/2006 - יום שני י"ג אב תשס"ו |
|
סמ"ר פיליפ מוסקו בן 21 ממעלה אדומים.
אימו של פיליפ סיפרה כי בנה היה עצמאי מגיל צעיר. "אני ובעלי חינכנו אותו כך, כדי שיוכל לקבל החלטות ולהיות חזק", אמרה. "הוא היה עצמאי כל חייו".
בגיל 15 החליט פיליפ להירשם לקורס מד"א במעלה אדומים והתנדב, לדברי משפחתו, במשך יומם ולילה. תוך כדי התנדבותו בשורות מד"א, נסע עם קבוצה לפולין, נסיעה שהיתה חשובה לו במיוחד, כיוון שהכיר את סיפור המשפחה, שנספתה כולה בשואה.
לפני שהתגייס לצבא, הספיק פיליפ להתנדב גם במשמר האזרחי. בתחילה, סירבו לגייסו לצבא עקב משקל יתר. פיליפ התעקש והשיל 24 ק"ג ממשקלו, כדי להתגייס לקרבי. "הוא לא רצה להיות ג'ובניק", אומרת האם לובה. "הוא רצה להיות קרבי. הוא הגיע ללבנון עם מוטיבציה גדולה, ידע למה הוא שם ורצה להיות שם מתחילת הלחימה".
בני המשפחה מספרים כי פיליפ חזר במהלך הלחימה פעם אחת הביתה, למשך הלילה. אמו סיפרה ש"הוא לא חשש".
בני המשפחה והקרובים מספרים על ילד טוב, עדין, עם אהבת ארץ ישראל, חכם וצנוע, שהשקיע את מרבית זמנו הפנוי, גם את חופשותיו מהצבא, בהתנדבות במד"א ובמשמר האזרחי.
פקד אילן פינקלשטיין, ראש משרד קהילה ומשמר אזרחי, סיפר כי "פיליפ היה אחד המתנדבים היחידים שבגיל 18 קיבל כבר מדים ורישיון נהיגה משטרתי, והיה כל כך מקצועי שיכולנו לבטוח בו כמו שוטר לכל דבר. כמובן שהביא איתו את הקסם האישי שלו, המקצועיות ואת הניסיון בעבודתו כחובש".
אחותו, קטיה, בת ה-18, סיפרה כי בני המשפחה עלו בשנת 91' ממוסקבה. היא סיפרה כי המשפחה הייתה גאה בו בכל מעשיו וארץ ישראל תמיד הייתה חלום בשבילו, ובשביל בני המשפחה.
הוא הותיר אחריו זוג הורים, זאב ולובה, ואחות, קטיה.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|