|
 |
|
| רס"ל דוד שמידוב ז"ל |
| 09/08/2006 - יום רביעי ט"ו אב תשס"ו |
|
רב-סמל דוד שמידוב בן 25 מירושלים.
דוד נהרג יום לפני שהגיעה הודעה על התגשמות חלומו. הוריו סיפרו: "היום התקשרו אלינו מבצלאל והודיעו שהוא התקבל ללימודי אדריכלות, אבל עכשיו הכל נהרס, כל החיים נהרסו".
דוד עלה עם בני משפחתו לפני עשר שנים מבלרוס. הוריו ניסו להניא את בנם מלשוב לשדה הקרב, אך הוא היה נחוש בהחלטתו.
אביו של דוד סיפר: "הוא קיבל צו-8 ביום שישי וחזר הביתה ביום ראשון. אמרתי לו שיישאר בבית, אבל הוא לא הסכים ואמר שהוא רוצה להיות עם החברים שלו. הוא חזר אחרי 20 דקות כדי להיות עם החבר'ה. יש לו הרבה חברים מהמילואים וכל הזמן הם נפגשו. דוד אהב מאוד את הארץ שלו".
אמו הוסיפה: "הוא חזר לזמן קצר, לא הספקתי לראות אותו כי הייתי בעבודה, ועכשיו לא אראה אותו יותר לעולם".
לבית המשפחה הגיעו קרובי משפחה וחברים רבים של דוד. אחת מחברותיה של האם סיפרה: "בתשעה באב היא החליטה לצום כדי שכל החיילים יחזרו בשלום. היא לא סיפרה לנו שהבנים שלה משתתפים במלחמה כי לא רצתה להדאיג אותנו. מדובר במשפחה שאוהבת את ארץ ישראל, משפחה שקטה ומופנמת".
חברתו של דוד אולגה, מספרת על ה-sms האחרון שקיבלה ממנו בערב ט"ו באב. "יום אהבה שמח, אני אוהב אותך", כתב דוד לחברתו והבטיח לחזור אליה עם זר פרחים. ב-sms האחרון ששלח דוד לחברו הטוב, שביקש ממנו לא להיות גיבור, הוא כתב: "טוב למות בעד ארצנו".
דוד הותיר אחריו זוג הורים - לאוניד ונטלי, ואח נוסף, יעקב בן 27.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|