|
|
|
|
|
|
|
20/02/2008 - יום רביעי י"ד אדר א תשס"ח |
|
|
|
|
|
|
|
|
הרמטכ"ל, רב אלוף גבי אשכנזי,
מפקד זרוע היבשה, אלוף אבי מזרחי,
מפקד בה"ד 1 בית הספר לקצינים, אל"מ אהרון חליבה,
נשיא אגודת ידידי צבא הגנה לישראל בארה"ב, מר ארתור שטרק,
מפקדים, חיילים,
בני המשפחות,
וכמובן כלות וחתני היום הזה בוגרות ובוגרי קורס קציני היבשה,.
מפגשים לא מעטים זימנו לי השנתיים האחרונות עם דור העתיד של המפקדים בצה"ל.
זוהי אחת מן החובות הנעימות הכרוכות בתפקידו של ראש ממשלה בישראל.
ואמנם, בכל פעם בה אני מסכם לעצמי רגעים אלה, את אותן שעות, במחיצתם של מי שבעוד עשור או שניים יישאו על כתפיהם את עול הפיקוד הצבאי הבכיר, אני חש גאווה גדולה, אבהית כמעט.
גם היום, כשאני מביט בכם – הקצינות והקצינים שזה עתה הצטרפו לשדרת הפיקוד הצעירה של צה"ל – אני יודע כי יש על מי לסמוך ויש במה להתגאות.
זהו יום חשוב בקורותיו האישיים של כל אחת ואחד מכם.
את היום הזה, את הטקס הזה, את הרגע הזה, תנצרו בזיכרונכם עוד שנים הרבה.
אני זוכר את היום הזה שלי. פלוגה א', מחלקה א', כיתה א', שם בפינה, בקומה הראשונה ואת המקלחות שהיו תמיד עם מים רותחים בחמש בבוקר. וכמובן, איך אפשר שלא לזכור את מסלול הכושר, את היום האחרון בקורס, שבו הוזהרתי כי בלי לסיים את המסלול – אין סיכה ואיך הייתי גאה שעברתי ועוד בזמן טוב יחסית.
וכמובן, איך אפשר לשכוח את טאיטו – רס"ר שהוא מוסד – שגידל בדרכו שלו דורות של מפקדים שלא פחדו בחייהם משום דבר אבל יראו קצת מפני טאיטו. אני יודע למה.
זה היום בו הפכתם ממונהגים – למנהיגים, ממובלים – למובילים, מחיילים מן השורה – לקצינים בשירות העם והמדינה.
משקלן הפיזי של הדרגות שהונחו היום על כתפיכם אינו רב.
צה"ל, ככלל, אינו צבא המתהדר בסממנים חיצוניים ראוותניים, נוצצים או רבי-רושם.
אך משקלן האמיתי של דרגות אלו, משקלה הסגולי של החובה והאחריות המקובלים בנשיאתן – רב וחשוב.
מהיום, תהוו אתם מופת ודוגמא לחבריכם ולחברותיכם.
מהיום, יביטו בכם אחרת גם אלו שאינם לובשים עתה מדים, מתוך ציפייה להתנהלות אחרת: בוגרת, אחראית ושקולה מבעבר.
|
|
|
|
|
קהל נכבד,
מלחמת לבנון השנייה לימדה אותנו רבות.
בשנה וחצי האחרונות אנו מצויים בעיצומו של תהליך מורכב ועמוק שבסיסו שינוי ושיפור בכל הנוגע לקבלת ההחלטות ולהערכת המצב ברמה הלאומית והמדינית.
לקחיה של המלחמה מיושמים גם בכל רבדי הפיקוד בצה"ל: בזרועות, בחילות, בפיקודים ובאגפי המטה הכללי. עוד בשלהי כהונתו של רב-אלוף דן חלוץ ומאז, בהנהגתך, רב-אלוף גבי אשכנזי, הפכו התובנות והמסקנות של קיץ 2006 לתוכנית עבודה סדורה, רצינית ורבת-משמעות.
משאבים חסרי-תקדים מאפשרים היום לצה"ל להתאמן יותר, להיערך נכון יותר ליום פקודה, ולהכשיר בצורה המיטבית את המפקדים והלוחמים בכל הרמות ואל מול כל התרחישים.
אין כמעט מסגרת בצה"ל שלא שאלה את עצמה בשמונה עשר החודשים האחרונים מה ניתן ללמוד מן המערכה בלבנון.
גם בתהליך ההכשרה של הקצונה בצה"ל, כמו גם בקורס הזה ממש, ניכרים לקחיה של המלחמה.
אך בעניין אחד לא היה צורך להפיק שום לקח – עניין הגבורה והאומץ.
כולנו ראינו את המסירות, הדבקות במשימה, האומץ וההקרבה יוצאי-הדופן כפי שבאו לידי ביטוי בקרבות הקשים בלבנון.
גם היום, כאשר בין הקצינות והקצינים הטריים ישנם רבים שהתגייסו לצה"ל אחרי ששככו הדי הפגזים של המלחמה בצפון - גם היום אני יודע מעל לכל ספק כי אם נשוב ונידרש חלילה לעימות נוסף בגזרה זו או אחרת - תהוו אתם את ביטויה המוחשי והנאצל ביותר של רוח צה"ל ואת חומת המגן של מדינת ישראל.
מדינת ישראל, בשנתה השישים, היא מדינה חזקה, בעלת עוצמה צבאית, בעלת כושר הרתעה המוכר היטב לכל מי שצריך להכיר ובעלת הישגים מרשימים ביותר. בטוחים בעצמנו ובכוחנו, אנו צועדים כעת בדרך של שלום ובטחון.
היום, אני מתמלא תחושת גאווה כאשר אני מביט עליכם, דור הפיקוד הצעיר של צה"ל, ביודעי כי תשכילו למלא את תפקידכם כך שתעצימו את חוסנה ויכולותיה של מדינת ישראל.
ברצוני לפנות אליכם, בני משפחותיהם של הקצינות והקצינים הטריים:
יש לכם את כל הסיבות שבעולם לחוש היום גאווה גדולה על כברת הדרך שעשו הבנות והבנים מיום גיוסם לצה"ל ועד למעמד המרגש הזה.
אני בטוח שהחינוך שהקניתם להם מגיל צעיר, אותם ערכים ונורמות שהיו ועודם מנת חלקם בבית ובמשפחה, הם שהיוו בעבורם רוח גבית וצידה חשובה לכל אורכו של המסלול המרשים אותו צלחו.
אליכם, הקצינות והקצינים הטריים, שלוחה בשמי ובשם ממשלת ישראל ברכת הצלחה ויישר כוח בהמשך דרככם בצה"ל. אנחנו גאים בכם, מאמצים אתכם אל ליבנו ומחבקים אתכם באהבה, בגאווה ובהערכה.
ביום חג זה נזכור את מחויבותנו העמוקה לחיילי צה"ל השבויים והנעדרים ונייחל לחזרתם המהירה אל חיק המשפחות.
ואסיים בתפילה לשלומכם ולשלומם של כל חיילינו באשר הם: מי שברך אבותינו אברהם יצחק ויעקב הוא יברך את חילי צבא הגנה לישראל, העומדים על משמר ארצנו וערי אלהינו מגבול הלבנון ועד מדבר מצרים ומן הים הגדול עד לבוא הערבה ביבשה באויר ובים.
אמן.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|