גברתי יושבת-ראש הכנסת,
אורחנו היקר והנכבד ראש ממשלת הממלכה המאוחדת מר גורדון בראון והגברת שרה בראון,
כבוד מושל מדינת ניו-ג'רסי, חברי ג'ון קורזיין,
מכובדינו חברי פמליית ראש הממשלה האורח,
שרי ממשלת ישראל,
חברות וחברי הכנסת,
אורחות ואורחים נכבדים,

עונג וזכות לי, אדוני ראש-הממשלה, לקדם אותך בברכה חמה בשמה של מדינת-ישראל ובמעונה של הדמוקרטיה הישראלית. אתה נציגה הנבחר הבכיר ביותר של אומה גדולה ונערצת, שתרומתה התרבותית והמוסרית חובקת-עולם. מדינות רבות ברחבי-תבל חבות את מתכונת סדרי-שלטונן, את תשתיתן החוקתית והמשפטית, ואת מוסדות משטרן הדמוקרטי, למורשת הבריטית רבת-ההשראה. בכל מקום על פני כדור-הארץ שבו הונף אי-פעם ה"יוניון-ג'ק", הוא הותיר את השפעתו ורישומו מתוך הערכה וכבוד לכל אשר הוא מייצג.

אזרחי-ישראל אינם שוכחים, כי היתה זו ממשלת הוד-מלכותו שהכירה ראשונה בזכותו של העם היהודי לבית-לאומי במולדתו ההיסטורית, הייתה זו הצהרתו של שר החוץ של בריטניה הגדולה, הלורד בלפור במכתבו מיום 2 לנובמבר 1917 ללורד רוטשילד – מכתב שהפך להיות נקודת מפנה היסטורית שביססה את ההכרה בזכותו של עם ישראל לארץ ישראל. עוד במלחמת-העולם-הראשונה העבירה מחתרת יהודית אמיצה פה בארץ מודיעין חיוני לכוחות הבריטיים, וגדודי מתנדבים עבריים השתתפו במסגרת הצבא-הבריטי במערכה בחזית גליפולי ובשחרור ארץ-ישראל מן הכיבוש העותומני. בחסות המנדט-הבריטי קם כאן ישוב יהודי גדול, מפותח, יצרני ואוטונומי, "מדינה-בדרך". כשפרצה מלחמת-העולם-השניה התגייסו רבבות צעירים יהודים בני-הארץ לצבא-הבריטי למלחמה נגד הצורר הנאצי, אויבנו המשותף, אויב-האנושות. מחלוקות חריפות התגלעו בין עמנו לבין השלטון הבריטי בארץ  ערב מלחמת-העולם, במהלכה ואחריה, עקב הגבלות חמורות על ההגירה היהודית וחסימת חופי-הארץ בפני פליטים נואשים. היה זה רגע של איבוד קני מידה נכונים והתעלמות בלתי אנושית מגורלם של מאות אלפי פליטי שואה, שחיפשו דרך להגיע לארץ אבותיהם כמוצא אחרון נוכח אימי השואה ותוצאותיה הנוראות. לא היתה זו שעה גדולה לבריטניה, שמנעה מאותם יהודים את זכותם האנושית והיהודית הבסיסית. המחתרות שקמו בארץ, לשחרורה מעול המנדט הבריטי נאלצו להשתמש גם בכח אלים כדי לשכנע את בריטניה להגשים את הצהרת בלפור.
בסופו של דבר - גבר ההיגיון, חוש האחריות והמוסר הבריטי הבסיסי, וקמה מדינת ישראל. משקעי העבר נעלמו – ומערכת יחסים הדוקה, ידידותית וחמה שבה ופרחה בין עמנו ובין מדינותינו.   

אדוני ראש-הממשלה,

אני יודע כי את יחסך האוהד ואת ידידותך האמיתית לעם היהודי ולמדינת-ישראל ינקת מבית-אביך, שכראש הוועדה לענייני ישראל בכנסיה הסקוטית קיים ביקורים תכופים בארצנו ונהג לשתף אותך בחוויותיו ובתולדות העם-היהודי, ואף כפי שסיפרת לי, נהג להראות לך ולבני המשפחה את ה"סליידים" מצילומי ארץ הקודש, ולא תמיד המכשיר עבד, אבל התמונות זכורות. הוא נהג לשתף אותך ואת בני המשפחה בסבלותיו ומאבקו לתקומה. הברכה מחממת-הלב שקיבלתי ממך לרגל 60 שנות עצמאותנו נתנה לכך ביטוי עז ומרגש. 

אני מאמין כי בריטניה וישראל קרובות בהשקפותיהן כיום יותר מאי-פעם. אנחנו דוגלים יחדיו בעולם-חופשי, משוחרר מטרור ואלימות, בפתרון סכסוכים בדרכי-שלום, בקידמה אנושית הרותמת את הישגי המדע והטכנולוגיה לרווחת-האדם, בסביבה נקייה יותר השומרת על נכסי-הטבע ועל האיזון האקולוגי, ובכלכלת-שוק הכפופה לעקרונות מוצקים של צדק-חברתי.
במציאות גלובלית מסוכסכת ומתוקשרת, קצרת-מרחקים; בעידן של תהפוכות ודאגות כלכליות, חולשת הדולר והאמרת מחירי הנפט; בעולם כה מפוצל ורווי מתחים בין צפון לדרום, בין עושר ועוני, בין חירות ודיכוי, בין דמוקרטיה ורודנות, בין פלורליזם ופונדמטליזם ובין שלום וטרור – עומד העולם-החופשי מול אתגרים וסכנות שלא ידע בעבר. ביטחונו של אורח-החיים הדמוקרטי, הנתון תחת איום, נשען – ולא בפעם הראשונה – על הקשר והגשר הטרנס-אטלנטי הערכי והאסטרטגי בין הדמוקרטיות של צפון-אמריקה ושל אירופה, שבריטניה היא "הבריח-התיכון" המחבר ביניהן. פעולתה הנחרצת של ממשלת הוד-מלכותה במאבק נגד הטרור כבר הניבה תוצאות מרשימות, ויוזמות החקיקה הממשלתיות הנדונות בפרלמנט בווסטמינסטר מעידות על הבנת הצורך באמצעי-חירום מסוימים הנובעים מחומרת האיום. בוודאי לא תשכח את ימיך הראשונים בתפקיד כראש ממשלה כאשר ארגוני הטרור ניסו לאתגר את כניסתך לתפקיד בשורה של פעולות טרור ברחבי בריטניה. מדינת-ישראל מעריכה מאד את העמדה הנחושה והתקיפה שלך, אדוני, ושל ממשלת-בריטניה בסוגיית הטרור והגרעין האירני. אני יודע שאתה שותף להכרה שהאיום החמור ביותר ליציבות המזרח-התיכון ולשלום העולם נעוץ ביומרותיו של משטר האייתולות בטהרן להגמוניה אזורית המושתתת על התנגדות יסודית לשלום, תמיכה נרחבת בארגוני-הטרור, מאמץ נמרץ להשגת יכולת צבאית אטומית, וחתירה גלויה ומוצהרת להשמדת ישראל.

כאיש שלמד היסטוריה ומכיר היטב את קורות העם היהודי במאה שעברה, אינני צריך להסביר לך את רגישותנו לאיומי הכחדה שמאחוריהם יעמדו, חס וחלילה, גם אמצעים להשמדה המונית. מבחינתנו מדובר במצב בלתי-נסבל שלא נוכל להשלים איתו. אבל האיום כאמור איננו על ישראל בלבד, אלא על כל המשטרים המתונים בעולם הערבי והאיסלמי וגם הרבה מעבר לתחומי המזרח-התיכון. זהו איום גלובלי והטיפול בו חייב להיות בחזית בינלאומית אחידה ונחושה, ובעיקר מיידית, כי אסור בשום-פנים-ואופן לאחר את המועד...
מדינת-ישראל איננה מבקשת אלא שלום. הסכסוך בינינו ובין הפלשתינאים אמנם ממושך ומר, אבל איננו חשוך-פתרון. כמי שעוסק במשא-ומתן קדחתני עם נשיא הרשות-הפלשתינאית אני מעיד כי יש עדיין אי-הסכמות עמוקות בסוגיות מכריעות, אך ניתנות לגישור. אנחנו תמימי-דעים בדבר הצורך לפתח את הכלכלה הפלשתינאית ואת התשתית האזרחית כבסיס לשלום, ומעריכים מאד את גישתך ואת תרומתך הגדולה לכך הן כאשר כיהנת כשר האוצר הבריטי, ושיתפנו פעולה גם בנושאים אלה ועתה כראש-הממשלה.
אכן, עמדה תקיפה מול החמאס, ותביעה בלתי-מתפשרת למילוי תביעות הקוורטט, כפי שמפגינה ממשלתך, חיוניות להצלחת המאבק בטרור ולסלילת הדרך לשלום. 

אדוני ראש-הממשלה,

ביקורך הוא הזדמנות יוצאת מהכלל לדיון מקיף וישיר נוסף בינינו במכלול היחסים המצוינים בין מדינותינו, ובין מדינת-ישראל והאיחוד-האירופי, ובאפשרויות הרחבתם והעמקתם בכל התחומים – בראש-ובראשונה בנושאים הכלכליים הכוללים והדו-צדדיים. היכרותנו ארוכת-השנים ופגישותינו הרבות בעבר העניקו לי את היכולת להתרשם עמוקות וללמוד מחוכמתך הנדירה ומרוחב אופקיך בנתיבי הכלכלה העולמית.   
מדינת-ישראל, ואנוכי אישית, מקדמים את פניך ואת פני רעייתך בהוקרה כאורחים נכבדים ויקרים ביותר, כידידים נאמנים לעם-ישראל וכמנהיג של אומה המהווה דוגמא ומופת לעולם הנאור כולו.
ברוך אתה בישראל, ידידי גורדון בראון, וברוכים כל חברי פמלייתך הנלווים אליך.